סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: צבי גורן המלט | קולאז׳ - ענקים בקובייה
 

 
 
אי אפשר שלא להתפעם ממשחקו של מירונוב, שהווירטואוזיות שלו שולפת שכבות עשירות של ביטוי והבעה, עם שיאים מפתיעים - כמו תמונת הטירוף והטביעה של אופליה ואחריה קינתה של גרטרוד - כשהוא חי את התנועה המעגלית של הקובייה, שלעתים מהירה מאוד, ובמקביל מצליח להיכנס מחלון נפתח, להתרווח לשנייה על שרפרף שצץ יש מאין, להיעלם מאחורי דלת סמויה, ולהיאבק בדו קרב האחרון."
משחקו של יבגני מירונוב בהצגה של רובר לפאז׳ הוא אירוע תרבות היסטורי והישג גדול ל״גשר״


לפני שנתיים וחצי ראיתי במוסקבה את הצגת היחיד המיוחדת ״המלט | קולאז׳״ של הבמאי הקנדי רובר לפאז׳ עם השחקן הנפלא יבגני מירונוב, המוכר אצלנו בעיקר מהסרט ״שמש קטלנית״, ומאז 2006 הוא מנהלו האמנותי של תיאטרון האומות הרוסי שמעלה את ההצגה.

כל הכרטיסים להצגה נחטפים מרגע שמוכרז על מועדי הצגתה, ברוסיה ובפסטיבלים מחוצה לה. כך גם קרה כאן, כאשר הוכרז על בואה לפסטיבל גשר הבינלאומי העשירי המציע, לצד ההפקות מרוסיה, גם בכורות ישראליות מקוריות ואירועים למשפחה ולילדים.

מחשבה בימתית ענפה
 
אבל האמת היא שיש הטעיה מסוימת בהגדרת האירוע הזה כ״הצגת יחיד״. כי כן, מדובר במופע רב-תחומי שבו התפאורה, התאורה, הסאונד, שחקן-עזר וכעשרה מפעילי במה נסתרים הם פרפורמרים, משתתפים פעילים בתפקידים שבלעדיהם השחקן הענק יבגני מירונוב לא היה יכול לממש את החזון הבימתי המרהיב של לפאז׳, אמן בעל מחשבה בימתית ענפה ומקורית, כפי שהוכיח בהפקות רבות, כולל עם הסירק דה סולייל, להקתו Ex Machina  , המטרופוליטן אופרה ועוד.
 
לפאז׳ עצמו גילם בעבר בהצגת היחיד שלו ״אלסינור״ קולאז׳ דומה אך בתפאורה שונה, פשוטה יותר באופן יחסי. בהפקה המדהימה הוא עולה על גדותיו בדמיונו היצירתי, ובעדותו שלו בתכנייה המקורית המרתקת של ההצגה הוא ״נפעם והרכין ראשו נוכח מפגן האומץ, הנדיבות, והכישרון״ של מירונוב במהלך העבודה על הפרויקט ובמשחקו. 
 

המלט (צילום: סרגיי פטרוב)


מחזה על מוות ושיגעון


מעבר לכל, זו הצגה של רעיון פילוסופי שלפאז׳ ומירונוב פיתחו לפיו הנסיך הדני לכוד בתוך טירופו הלובש צורה של קובייה הנעה על צירה ומשמשת אותו להחיות את הדמויות ואת ההתנסויות שעבר מאז הגיע לאלסינור לאירוע הכפול - לווית אביו וחתונת אמו. ספק אם יש מישהו שהיה עומד במטלה הנפשית הזאת, ומבלי שהחשד ברצח אביו יעלה במוחו.
 
הדמיון המוטרף של המלט הוא זה שמביים את ההתבוננות שלו במה שהיה ונקודת ארכימדס שעליה הוא נע - במקביל לזו של תפאורת הקובייה - היא התמונה שבה המלט שולף את גולגלתו של יוריק, ליצן החצר של המלך הנרצח. כדברי לפאז׳ זה מחזה על מוות, והמלט אינו מת בסופו, אם כי אפשר לראות את מצבו כמוות נפשי.
 
וזאת הצגה על השיגעון - זה של המלט, וזה של אופליה או של קלאודיוס. אבל זו גם הצגה של במאי ושחקן שמביטים אל תוככי מעמקיה של אמנות התיאטרון. הכל ״עשוי״ כך שנזכור היכן אנחנו, ואת העובדה ששחקן אחד הניצב לפנינו מחליף דמויות ותלבושות כהרף עין. והצופה הנדהם תוהה איך הוא עושה זאת. מפעם לפעם ייעזר בשחקן המצוין ולדימיר מליוגין, שדומה לו ומסייע למצבים הדורשים נוכחות פסיבית או אקטיבית - כמו במאבק עם לארטס על פי קברה של אופליה. 
 

המלט (צילום: סרגיי פטרוב)


עשרה שחקנים נעלמים

 
אבל מה שמיליוטין עושה הוא רק חלק ממכלול העזרה שמירונוב מקבל מעשרה שחקנים נעלמים מאחורי מבנה הקובייה, ליתר דיוק חצי-קובייה שעיצב קרל פיליול ונעה על מערכת צירים ומנוע מתוחכם שמשנה את מיצוביה. הם לבושים בשחור, על פי כללי התיאטרון השחור, ורק חדי עין או מי שאינם זקוקים לתרגום (ואצלנו זה תרגום תוסס ונפלא של דורי פרנס)  יכולים להבחין ברחש מתחתיה.
 
אל תוך שלוש הפאות של חצי הקובייה נכנסים ויוצאים אביזרים של קלודיה ג׳נדרו, ומוזרקות הקרנות ווידאו משוכללות של ליונל אנרנול שמשנות את עיצוביה ואת מיקומי העלילה, יחד עם התאורה שלפאז׳ עיצב, מדויקת לפרטיה הקטנים ביותר - כמו קרן האור שעוקבת אחרי מירונוב במונולוג ״להיות או לא להיות״ שהוא מתחיל בישיבה בקצה הרצפה ואט אט מורם למעלה ומשלים את המונולוג בישיבה על קצה הקיר. 
 

המלט (צילום: סרגיי פטרוב)

הווירטואוזיות של מירונוב
 
ואמנם, גם כאשר התמונה החזותית המדהימה לוכדת את תשומת הלב, אי אפשר שלא להתפעם ממשחקו של מירונוב, שהווירטואוזיות שלו שולפת שכבות עשירות של ביטוי והבעה, עם שיאים מפתיעים - כמו תמונת הטירוף והטביעה של אופליה ואחריה קינתה של גרטרוד - כשהוא חי את התנועה המעגלית של הקובייה, שלעתים מהירה מאוד, ובמקביל מצליח להיכנס מחלון נפתח, להתרווח לשנייה על שרפרף שצץ יש מאין, להיעלם מאחורי דלת סמויה, ולהיאבק בדו קרב האחרון.
 
בכל אלה, ריאליים או רק כדימויים שיוצר הווידאו, מירונוב שולט במתרחש וכובש את התפקיד, מחליף תלבושות של פרנסואה סט-אובן, ומתאחד למעשה עם המכלול החזותי של הבמה. זה אולי ההישג הגדול ביותר שמירונוב מגיע אליו ויוצר דמות בימתית שהיא התפאורה, המוזיקה (שכאן היא זמרתה הנוגעת ללב של מריאן פיית׳פול ב-"As Tears Go By") האביזרים, התלבושות וכמובן הטקסט המורכב של שקספיר, בשינוי מיקום, ועם כמה תוספות מעניינות. 


המלט (צילום: סרגיי פטרוב)


אינני בטוח שנותר כרטיס כלשהו להצגות הבאות של ״המלט | קולאז׳״ - אבל כדאי לטרוח ולהגיע לקופות. אולי נס ההצגה הזאת של לפאז׳ ומירונוב יחולל גם נס בקופת הכרטיסים.

למועדי מופעים >

01/06/2017   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע