סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ריאיון
 
מאת: טל גורדון עדי רנרט בעמדת הפרונטמן
 

 
 
במופע המקור המרכזי בפסטיבל ג`אז תל-אביב 2010 יארח  רנרט את ברי סחרוף, רונה קינן ועוד בשירי משוררים שהלחין. שיחה


להתמודד עם נושאים גדולים
 
עדי רנרט, אם לא זיהיתם, הוא הפסנתרן שהוביל את להקת הליווי בתכנית "לילה גוב", אבל זה רק כדי לחבר את השם אל הפנים. אם להוסיף ולחבר גם את הרזומה העשיר שלו, מדובר במי שהיה חלק מלהקת "ששת" עם שם טוב לוי, שמוליק ארוך, שמוליק בודגוב, איקי לוי ויהודית רביץ, ושתרם מנגינתו, מלחניו ומעיבודיו לאלבומיהם ומופעיהם של אמנים כמו אריק איינשטיין, נורית גלרון, יהונתן גפן, שלמה ארצי, גידי גוב, יהודית רביץ, רמי וריטה, אריאל זילבר ורבים נוספים.
 
בפסטיבל "ג`אז תל אביב" הקרוב (5-3 בפברואר בסינמטק תל אביב) יעלה רנרט את "פעמון", המופע הישראלי המרכזי של הפסטיבל, שבו יציג מוזיקה מקורית לטקסטים ממקורות שונים, ויארח את האמנים ברי סחרוף, רונה קינן, ליאורה יצחק ומיקה קרני.
 
"את `פעמון` העליתי לראשונה בשנת 2000 בפסטיבל `ג`אז תל אביב`", מספר רנרט. "הוא נקרא אז  `קריאתו של פעמון`, והוא בעצם התשתית לדיסק שהולך לצאת ולמופע שאני הולך לעשות בפסטיבל הקרוב.
 
"זה התחיל מזה שאני מאוד אוהב מוזיקה דתית, ותמיד יש במוזיקה דתית הרגשה שבאיזשהו מקום המלחין קצת שם את עצמו מאחורה והניסיון הוא להתמודד עם נושאים גדולים, ולא עם הנושאים הרגילים של אהבה, פרידה, גבר אוהב אישה וכולי, ואני, בתור בנאדם חילוני לחלוטין שאוהב מוזיקה דתית, חיפשתי איזה תחליף שיאפשר גם לי להשתכשך קצת בבריכה הזאת, וחשבתי שהדרך הכי טובה היא לבוא לזה דרך הטקסטים.
 
"פניתי למשורר רוני סומק והוא עזר לי בבחירת הטקסטים, הוא שמע מה אני מחפש והתחיל להזרים אלי טקסטים, מצאנו לאט לאט את הפוקוס, והגענו לקבוצת הטקסטים שאחרי זה הלחנתי, ושעליהם מתבסס המופע". 

חילוני במקום של חיפוש

 אז בוא נדבר על הטקסטים
 
"באופן לגמרי אסוציאטיבי מדובר בטקסטים שמתעסקים בעצם, אני אשתמש במילה המפוצצת `משמעות הקיום`, אבל בכל מיני רבדים. יש שירים יותר עמוקים ששואלים שאלות, ויש שירים קטנים וקלילים, וזה נע בין נתן זך, יונה וולך, לאה גולדברג, אלן גינסבורג בתרגום של נתן זך, ריימונד קארבר בתרגום של עוזי וייל, רוני סומק עצמו, יש שם שיר פרסי עתיק ושיר יפני עתיק שאת שניהם תרגם אריה זקס.
 
"גם לי אפילו יש איזה טקסט אחד. בהשפעת הטקסטים שהתעסקתי איתם פתאום יצא לי טקסט, שזה דבר לא אופייני לי ולא קל לי, וזה גם שיר שאני שר אותו, שגם זה בשבילי פעם ראשונה, זה סוג של הפתעה. יש שם גם שיר שבעצם ייבאתי אותו, כי הוא שיר שהיה קיים בביצוע של דנה ברגר, `ושום סלע` שכתבה תרצה אתר ואני הלחנתי".
 
תסביר לי את המקום הדתי במופע הזה
 
"המקום הדתי נמצא אצלי כחילוני במקום של החיפוש, של השאלה, שלאו דווקא יש לה תשובה. אלה טקסטים שמתעסקים במשמעות הקיום, שמבחינתי כחילוני זה התחליף, כי מאחר שאני לא בנאדם מאמין בפורמולות המוכרות של דת, ומאחר שהדת בעצם מתעסקת בשאלות האלה וגם מנסה לספק תשובה מוחצת למשמעות הקיום, אני הסתפקתי בטקסטים שמביאים כל מיני אספקטים של משמעות, וששואלים את השאלות".
 
במה שונה המופע מהגרסה המקורית שהעלית לפני עשר שנים?
 
"חלק מהמבצעים המקוריים נשארו, ונוספו ברי סחרוף ורונה קינן. השתנה גם ההרכב המוזיקלי (אילן בן עמי – עוד וגיטרה אקוסטית, אלי מגן – קונטרבס ושירה, אמיר שהסר – ניי וקלרנית, אסף רוט – ויבראפון, כלי הקשה, אקורדיון וחצוצרה, ז`אן פול זימבריס – תופים וכלי הקשה, ניצן עין הבר – כלי נשיפה ואקורדיון, רנרט עצמו בפסנתר, קלידים, פלוגל-הורן ושירה – ט.ג.).
 
"הוספתי כמה קטעים שיותר שמחברים את המופע לעולם הג`אז מאחר שאנחנו מדברים על פסטיבל ג`אז והשירים יהוו איזשהו כר לאלתור של ההרכב, מה שמאפיין ג`אז. במופע הקודם גם הלכתי על סאונד קצת יותר אתני עם כלים אתניים של האזור שלנו ועכשיו יש פחות דגש על זה. במקום כלי הקשה מזרחיים למשל יש לנו את ז`אן פול זימבריס על התופים".
 
בוא נדבר על אורחי המופע
 
" עם ברי ורונה אני עובד בשנים האחרונות לכן גם היה לי מאוד טבעי לפנות אליהם להשתתף . ברי סחרוף ורונה קינן עשו לכבוד יציאת הדיסק ביצוע לשיר `סיטואציה`. את הטקסט שלו כתב שלמה ארצי ואני הלחנתי. תמיד מפתיע אנשים שאני הלחנתי אותו כי אף אחד לא מצפה ששלמה ישיר לחן של מישהו אחר כי הוא תמיד הכותב אבל זה היה רגע מיוחד, כשעבדתי איתו על `כרטיס ללונה פארק` והיה לו את הטקסט הזה והוא הציע לי להלחין אותו, אז לכבוד הפרויקט החדש עשינו לו גרסה שונה לחלוטין, אני מגדיר את זה כאילו עשיתי אותו כמתנה לפרויקט הזה והוא נכנס לאלבום בביצוע של ברי ורונה שישירו אותו, וישירו עוד שירים, במופע. מיקה קרני וליאורה יצחק היו שתיהן בוורסיה המקורית של המופע".

עדי-רנרט-ענק9.jpg
מימין: ברי סחרוף (צילום: גיא רפאל); משמאל: רונה קינן (צילום: יניב אדרי)


"כשאני שומע את עצמי אני לא מתמוגג מנחת"
 
חוץ מהשיר האחד שאת מילותיו כתבת אתה שר עוד שירים על הבמה?
 
"יש את השיר שכתבתי ואני שר, ויש עוד שני קטעים קצת יותר מיוחדים מבחינת ההבעה, שאני מבצע, בואי נאמר".
 
אז בוא נדבר על המעבר הזה לפרונט אחרי יותר משלושים שנה במקצוע. כי אחד הדברים שאני תמיד מרגישה כשאני שרה זה שרואים לי, כלומר יש פה משהו מאוד חזק בהתנסות הזאת
 
"זה מתחלק לשני דברים. יש העניין של הפרונט במובן שזה פרויקט שלי, מוזיקה שלי, ואני שם את עצמי בפרונט כמלחין, אספקט שאני חושב שהוא טיפה פחות מוכר אצלי. אני יותר מוכר כנגן, מפיק, מעבד, ופחות כמלחין, למרות שכתבתי הרבה, גם מוזיקה לסרטים, אבל באיזשהו מקום זה נשאר טיפה מאחורה, אז מהבחינה הזאת הפרונט הוא דבר מהותי מספר אחת מבחינתי.
 
"העניין של השירה היה סיפור מאוד מוזר. בפרויקט המקורי היה אמור להשתתף זמר שאני מאוד אוהב בשם יותם שכטר. התחלתי לעבוד איתו, השמעתי לו שירים, וכל הזמן הוא אמר לי, `תשמע, אתה צריך לשיר את השירים`, ואני נפנפתי אותו, כי באמת הדבר האחרון שחשבתי שאני הולך לעשות זה לשיר. אף פעם בעצם. נגיד כשהייתי מקליט סקיצות כשהייתי צריך להשמיע שיר לאנשים, תמיד הייתה לי בעיה עם איך שאני נשמע, היה לי קשה אפילו לשיר למישהו בחדר, להדגים או משהו.
 
"זמן מסוים לפני המופע היה ליותם עניין עם עבודה שהסתבכה לו והוא הודיע לי שלצערו הוא לא יכול להשתתף, ושוב הוא חזר ואמר `תשמע, לדעתי אתה צריך לעשות את זה`. אחד השירים שהוא היה אמור לשיר זה `קריאתו של פעמון` שהיה לי חשוב שיהיה במופע, ונוצרה סיטואציה שנזרקתי למים, ומצאתי את עצמי מבצע את השיר.
 
" אני זוכר שהייתי צריך לשיר את השיר בחזרות לפני המוזיקאים, שהם כולם חברים ומכירים אותי הרבה שנים, ואני חושב שאז היה הרגע הכי קשה מבחינתי, מה שאת קוראת ש`רואים לי`. זה היה להתפשט לפני החברים, ובמופע זה באמת תפס לי המון מתעצומות הנפש הדבר הזה שאני הולך לשיר לפני קהל, וכאילו קפצתי לתוך זה, שמתי לעצמי כמו ששמים לסוס שלא יסתכל לצדדים, בלי הרבה לחשוב על זה. אמרתי `אני צריך לעשות את זה`, ולמזלי זה התקבל בתגובות אוהדות ועבד טוב ומצא את עצמו לתוך הדיסק ולתוך ההופעה הבאה".
 
זה עורר גם איזה רצון אולי להמשיך עם ההתנסות הזאת?
 
"לא יודע. היחס האמביוולנטי לדבר הזה עוד קיים. כשאני שומע את עצמי אני לא מתמוגג מנחת. מה שכן, ברור לי שמבחינה פרקטית, ליוצר בארץ מאוד כדאי לשיר, כמו שאנחנו רואים מסביבנו את כל היוצרים ששרים. במקום להיות תלוי בכך שאמנים ירצו את השירים שלך אתה בעצם הופך להיות בעל הבית של בית המלאכה הקטן שלך, ואני חושב שהייתי ממליץ לכל מוזיקאי שמתחיל את דרכו לחשוב על הנושא הזה. שווה להיות המבצע, גם מבחינת התנאים שיש לנו פה. היכולת של מוזיקאי לייצר לעצמו סביבה עצמאית לעבוד, ולא להיות בעצם – בלי להפחית מהחשיבות – סוג של נותן שירות לאמנים אחרים".
 
מתי יוצא הדיסק?
 
"הדיסק ייקרא `פעמון`, והוא נמצא ממש עכשיו בכל התנורים האפשריים, בהדפסה של המארז והחוברת, והולך לצאת בפורמט מהודר ונאה. זה ממש עניין של ימים. התקווה היא שהוא ייצא לקראת המופע. זה יוצא ביום חמישי הבא, אין הרבה זמן, אבל אוטוטו".
 
עדי רנרט, "פעמון", פסטיבל "ג`אז תל אביב 2010", 4 בפברואר 2010 ב-20:30 בסינמטק תל אביב.


למועדי מופעים >

31/01/2010   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע