סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ריאיון
 
מאת: טל גורדון מקסימום משמעות במינימום מילים
 

 
 
"שירה זה מדיום שמאוד מתאים למסרונים" אומר המשורר אמיר אור ערב פתיחת פסטיבל שער


אתיקה וחשבון נפש

כמתבקש משמו, פותח "שער" - פסטיבל השירה הבינלאומי שייסדה "הליקון", העמותה לקידום השירה בישראל - שער לשירה הצעירה והמבעבעת שמוצאת את תפקידיה במקומות רבים מעבר לדפי הספרים. על כך יכולים להעיד אורחיו של הפסטיבל, ביניהם אנה בלנדיאנה, משוררת וסופרת רומנייה שיצירותיה נאסרו לפרסום במולדתה בתקופות שונות, או דניס נרקס, משורר ניו יורקי שמעביר את סדנאות הכתיבה שלו בבתי כלא ובשכונות מצוקה בארה"ב.

15 משוררים מרחבי העולם יתארחו השנה בפסטיבל שייערך השבוע בתיאטרון הערבי-עברי ביפו ובסינמטק תל אביב, ולצדם משוררים ישראלים, ביניהם מירון ח. איזקסון, נטעלי בראון, אורציון ברתנא, יעל גלוברמן, רפי וייכרט, דורית ויסמן, אגי משעול, רוני סומק והמשורר אמיר אור, מנהלו האמנותי של הפסטיבל החוגג השנה את שנתו העשירית.

"'שער' התחיל כפסטיבל יהודי-ערבי לשירה צעירה", מספר המשורר אמיר אור, מייסדו של הפסטיבל ומנהלו האמנותי, שהקים בשנת 90 את עמותת "הליקון" ביחד עם אירית סלע, ומשמש עד היום כעורך הראשי ומנהל בית הספר לשירה של העמותה. "ל'הליקון' יש בית ספר לשירה, כתב עת לשירה, הוצאת ספרי שירה, אתר אינטרנטי לימודי, עבודה בקהילה, כלומר זה משהו שפועל לקידום שירה בהרבה מאוד תחומים, ובין השאר פסטיבל שירה. זאת אומרת שהוא בעצם מין מטרייה כזאת רב מערכתית שבה את יכולה לבוא וללמוד שירה, לפרסם בכתב העת, לפרסם ספר, להשתתף בפסטיבל.

"הפסטיבל נוצר כמין במה לשירה צעירה שהייתה מאוד נחוצה לפני עשר שנים. בבית הספר לאמנות היצירה הספרותית של 'הליקון' קיימות כיתות עבריות-ערביות, ורצינו לתת במה לבוגרים שלהם וגם לכותבים אחרים שלא כותבים ב'הליקון'. אחרי שלוש שנות פסטיבל הרגשנו שאת החוסר הזה מיצינו, השארנו את המסגרת לצעירים שקיימת עד היום בתוך הפסטיבל, אבל הוא הפך לפסטיבל בינלאומי של כל המשוררים, לכל הגילאים, גם משום שבאותם שנים הפסטיבל הבינלאומי שהיה אז הפסיק לפעול.

"חוץ מלתת במה קדמית לשירה צעירה ולקיים דיאלוג עברי-ערבי, הנחנו בפסטיבל דגלים נוספים, אחד מהם זה שילוב אמנויות, דבר שגם אותו עשינו מהתחלה, כשכל האמנויות בדיאלוג עם שירה. זה לא שהכנסנו עוד אמנויות בתור איזה איור אלא כחלק אינטגרלי מהצגה וקידום של שירה, וזה כולל כמעט את כל האמנויות, ממוזיקה, תיאטרון, וידאו, מיצג, מיצב, אפילו אמנות פלסטית, פרופרמנס תיאטר, היו אצלנו להקות ראפ, כל אמנות אפשרית שהיא בדיאלוג עם שירה ומשלבת שירה ואמנות אחרת.

"אם את רואה את אלון אולארצ'יק אז מדובר בשירי משוררים שהולחנו, שם טוב לוי כנ"ל. זה לא שאמרנו, 'נעשה פאוזה מוזיקלית', זה הכל בתוך העניין".

אלון אולארציק תמר קרוון שם טוב לוי יחצ.bmp 
אלון אולארצ'יק, צילום: תמר קרוון; שם טוב לוי, צילום: יח"צ

בחרתם נושא מאוד עסיסי השנה, "סקס שקרים ואלוהים: שירים בעקבות עשרת הדיברות"

"בסך הכל זה נושא די רציני. מדובר פה על אתיקה. על הדמות המוסרית שלנו גם כיחידים וגם כחברה. 'עשרת הדיברות' זה בעצם יריית פתיחה אז השירים הם מסביב לנושאים שקשורים בעשרת הדיברות, אלוהים, אבא-אמא, עגל הזהב, לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, מכל מיני כיוונים, אבל התוצאה הסופית זה שירים ברצינות, אם באופן סאטירי, אם בכל דרך שירית. אנחנו עושים כאן איזה חשבון נפש, שזה לא תמיד צריך להיות כבד, זה יכול להיות מצחיק, אבל זה מה שהפסטיבל הזה עושה השנה וכל האירועים שבו קשורים לנושא".

שירה היא מדיום אינטרנטי פר אקסלנס
 
עד כמה נתתם מקום למעורבות של הציבור בפסטיבל?

"הדיאלוג הכי חשוב בפסטיבל זה כמובן משוררים וקהל. הקהל מצביע ברגליים כבר עשר שנים והפסטיבל עצמו מאוד קצבי, כמעט קליפי. הוא לא פסטיבל כבד, ובהתאמה גם הקהל מגוון. יש בפסטיבל פרויקטים כמו עץ המשאלות, שזה שירים שאנשים כתבו ל'הייד פארק' בעריכת יקיר בן משה - במה פתוחה שפתחנו ומי שרצה שלח שירים בנושא - והם גם יקראו את השירים בין הסשנים, וגם לקחנו את השירים שלהם והם יהיו תלויים על עץ שמוצב ברחבת התיאטרון הערבי-עברי עם עבודת אמנות של תאורה, וכולם יוכלו לבוא ולקרוא. 'הדיבר ה-11' הוא פרויקט שבו הציבור מוזמן להוסיף בשיר או בכמה משפטים את הדיבר האחד עשר שלהם. גם 'הדיבר ה-11' וגם עץ המשאלות נמצאים שם לאורך כל הפסטיבל".

נדמה שאפשר להיות מאוד אופטימיים לנוכח מצבה של השירה היום, בטח לעומת לפני כמה שנים, לא?

"אני חושב שכן. שירה, ראשית כל, היא מדיום אינטרנטי פר אקסלנס. יש עשרות אלפי כניסות בחודש באתרי שירה, זה מדיום שמאוד מתאים למסרונים, מקסימום משמעות במינימום מילים, וזה משהו שמתאים מאוד לקצב החיים שלנו היום. אתה רוצה לשנות ראש רגע, אז אתה עושה את זה באופן מרוכז.

"פה יש גם הזדמנות ממש לקבל משב רוח מרענן מכל העולם. משוררים מחמש יבשות הגיעו לפסטיבל הזה לאורך שנות קיומו והשנה יש הרבה מאוד משוררים חשובים מהארץ וגם הרבה מאוד מהעולם. 15 אורחים, משוררים בולטים כמו אנה בלנדיאנה, המשוררת הכי חשובה ברומניה, חאריס ולאויאנוס, המשורר הכי חשוב ביוון, דוריס קרבה מאסטוניה, איליין פיינשטיין שהספר שלה היה מועמד לפרס 'בוקר' השנה, יש לנו נציג טורקי, גֶוֹקצֶ'נוּר צ'לביוגלו, למרות מה שקרה השנה עם הטורקים, נציגים מהודו, מיפן, מגוון שלם של אנשים מעניינים".

יצירתה של אנה בלנדיאנה נאסרה לפרסום בתקופות שונות במולדתה, המשורר דניס נרקס מעביר סדנאות כתיבה בבתי כלא, דברים שממחישים את הכוח הרב שיש לשירה מעבר למקומה בספרים

"שירה מקבלת את המשמעות שלה כשאנחנו לא עסוקים רק ב'אכול ושתה'. כשאנחנו מחפשים עוד משהו לנשמה, וכשאנשים נמצאים תחת צ'אוצ'סקו כזה, פתאום שירה מקבלת כוח אדיר והשלטון צריך לאסור אותה. או כשמישהו בכלא ואין לו שם מה להפסיד הרבה והדברים מקבלים פתאום משמעות אחרת, ואנחנו יכולים לעשות את זה גם ביום יום שלנו.

"כל מי שרוצה קצת יותר מהחיים, אז זה כאן, רק מוכן, כל אחד יכול לבוא ולקחת, ואנחנו מנסים לתת במה בדיוק לדבר הזה. כי אם אתה מסתכל על משורר, מה הוא עושה? הוא לא עושה כלום, רק יושב וחושב, אבל בעצם הוא יוצר אפשרות למציאות חלופית ויוצר אפשרויות עתידיות למציאות עתידית, והמנוף היצירתי הזה יכול להניע חברה שלמה, תרבות שלמה, למקום של דמיון ויצירתיות.

"לחברה יצירתית יש גם אמנות, תרבות, שירה. כשהדברים האלה נפגעים גם התרבות מתחילה לקרוס והכל מתחיל לקרוס, גם הדמיון והיצירתיות בתחומים האחרים, כלכליים וחברתיים, הכל קשור בכל. ואנחנו רואים באמת שמדינות מצליחות רואות בתרבות תעודת זהות. בארץ אנחנו בין לבין. אנחנו יכולים לשפר את העניין, אבל אני שמח לפחות שהקהל עדיין מגלה עניין במקום הזה שהוא לא רק הלחם של החיים, אלא גם החמאה".

פסטיבל "שער לשירה" יתקיים בין התאריכים 23-21 באוקטובר 2010 בתיאטרון הערבי-עברי ביפו ובסינמטק תל-אביב. הכניסה לכל אירועי  הפסטיבל בתיאטרון הערבי-עברי חופשית ללא תשלום- על בסיס מקום פנוי. כרטיס למופע והסרט בסינמטק :35 ₪.  לפרטים ולתכניית הפסטיבל בטל': 03-5600122.



18/10/2010   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע