סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: צבי גורן רומיאו ויוליה- עיבוד בימתי תוסס
 

 
 
תיאטרון גשר מאמץ גרסת מולטי-מדיה צעירה ונושכת של מחזה האהבה השקספירי הגדול


שקספיר בלי פיוט

אין צורך להסביר, להזכיר או לתאר את "רומיאו ויוליה" של שקספיר, שהוא מחזה בעל עלילה פשוטה, ישירה, המוליכה מקרבות הרחוב בעיר ורונה אל מותם האווילי של שני צעירים בשנות העשרה. הצרה, אומרים, שאצל שקספיר זה פיוט ואילו במאה הנוכחית ובמחצית זו שקדמה, ובה נולדנו, מה שהוא מתאר זה לגמרי לא פיוטי. ובטח לא מעביר מסר חינוכי על הצורך בשלום ובקירוב לבבות.
 
היום רומיאו ויוליה חיים בעולם אפוף סמים, מבסוטון וחגיגת, הרואין וקוקאין. מעגל ממית שסוחף לתוכו בלי אבחנה. היום רומיאו ויוליה אלה חבורות רחוב, מועדונים, מאפיה מקומית. הרבה צחוקים, קללות של "סתם" ו"כאילו" שמהר מאוד הופכות להיות סכינים, שברי זכוכית, מוטות ברזל. אלה הם הבוררים בין היריבים. ואי אפשר בלי יריבות. ואי אפשר בלי גזענות. ואי אפשר בלי איזה אור פתאומי שיזהר לשעה עד שיכבה במכה אחת. עד טיפת הדם האחרונה.
 
את העולם הצעיר הזה, כפי שראה אותו בחר לתאר נוּרָן דויד קאליס, מחזאי-תסריטאי-שחקן-במאי גרמני צעיר ולוהט בזירת התיאטרון והקולנוע הגרמנים. הוא נולד ב-1976 בבילפלד למשפחה ארמנית-טורקית-יהודית, וכבר במהלך השנים שלמד בימוי החל לעבוד כעוזר במאי בתאטרון הקאמרי של מינכן ובשאושפילהאוז של ציריך.
 
מאז שסיים את לימודיו הוא מלהיט מחזות קלאסיים כמו "השודדים" של שילר ו"אביב מתעורר" של פרנק וודקינד בגרסאות חצופות של ראפ בימתי שמעלות את הנוער ועולם הצעירים אל הבמה, זוכה בפרסים חשובים, ועטור תהילתם הוא הגיע אל שקספיר וחבורות הרחוב של ורונה.
 
 בגרסה שלו "ורונה" היא מועדון לילה אפל ועשן, והמוציא-מביא שלו הוא לורנצו, שמן, מסומם, ואוהב את צאן מרעיתו הצורך את תפילותיו, קסמיו וסמיו. ז'וּל(יה) איננה תמימה אלא כוכבת נערות הקישוט וקצת יותר, ובמקום אומנת יש לה חברה טובה, שמה מיה. שתיהן גם נערותיהם הפרטיות של שני מנהיגי חבורת הקפולטים - פארי(ס) הסנדק המאפיונר שלא יטנף ידיו וישלח לכל מלאכה בזויה את טיבלט, בן דודה של ז'ול(יה). 


"רומיאו ויוליה" (תמונת יח"צ)

כנגד כנופיית הקפולטים ניצבים החנונים המונטגואים השנואים, שבראשם ניצב הארכי-חנון מרקוציו, חצי אינטלקטואל, שלושה רבעים משורר, וידיד נפש מסור לנער המתבגר באיטיות מעצבנת, רומיאו. אבל איטי ככל שיהיה, מאוכזב מאהבה אחת, נואש מחדוות הקיום, רומיאו זה מתאהב בז'ול ממבט ראשון, והיא אומרת לא, ומתכוונת לכן מיידי.
 
נורן ויתר על דמויות – אין הורים מעצבנים, אין יותר מדי נספחים – ועל הרבה טקסט מקורי, אך שמר על קטעים מהותיים בו, והוסיף דיאלוגים חדים מהרחוב והבארים והמועדונים, הרבה צחוקים, בעיקר בחלק הראשון, והרחיב את היריעה למוזיקה, תנועה ווידיאו-ארט.

דאחקות שהופכות למהלומות
 
את כל אלה הביא לכאן הבמאי הצעיר מיכאל רונן בהפקה מיוחדת שנוצרה עבור פסטיבל ישראל 2010 בשיתוף אורן דולפין, המפיק האמנותי, ותאטרון המעבדה בירושלים. ההפקה עלתה פעמים ספורות ונגנזה. דולפין ורונן, והצוות הגדול שריכזו, החליטו לנסות לקיים את ההפקה שלהם גם הלאה, ועתה סוף סוף הצליחו למצוא אימוץ מבטיח בדמות תאטרון גשר, ותוך שינויים קלים, והתגייסות מלאה של כל השחקנים ושותפי היצירה האחרים השיבו לתחייה את ההפקה המורכבת שלהם.
 
כיוון שלא הייתי בארץ כאשר ההצגה הועלתה בפסטיבל ישראל קפצתי על ההזדמנות להשלים את החסר, וההמתנה חסרת הסבלנות שלי, כולל הנדנוד לשני המאכערים ולכמה מהשחקנים, באה אל תיקונה סוף סוף. בשלוש מילים: היה כדאי לחכות.


"רומיאו ויוליה"  מימין - לורנצו ופאריס, משמאל - רומיאו ויוליה (תמונת יח"צ)

ההפקה הזאת היא מה שבשפת הרחוב הישראלי אומרים עליה "בת כלבה", בדיוק בהתאם למה שמבשרת כותרת המשנה THAT BITCH CAN BE A PART OF ME. איתן בלום אחראי על תרגום מצוין ששמר על הפיוט בקטעים השקספיריים ופתח את השער לרונן והשחקנים להעשיר אותו בגינוני שפה מקומיים מאוד, צורבים, מצחיקים, מרגיזים. פתאום יש לנו עניין עם צפונים ועם ה"אחרים", נגיד שהם מהדרום. או  מהמזרח.
 
כן, יש הרבה הרגזה ויש הרבה צחוקים בהצגה של רונן, וזה בדיוק מה שצריך להיות. דאחקות שהופכות למהלומות. ראפ שמחפה על ריק. ויש גם הקצנה סאטירית על חשבוננו כזה הוא, לקראת הסוף השם קץ לצחוק, נאום "שלום או מלחמה, אנחנו ואתם" של פארי(ס) המאפיונר, שמקבל גוון מיוחד כשהוא נישא בקור רוח מצמית של יוסף סווייד המצוין, או נאום הפתיחה, בחוץ, שמצליף בגאון רוי מילר האלים ובועט כהלכה כטיבלט.
 
כזאת היא דמותו המצחיקה-דוחה של לורנצו שהפך כאן מנזיר לרב, שמפתה את הצעירים לבוא בשערי טומאה, ומנחית עליהם את קללת המוות כשהוא מסטול ומאושר ומקלל. גם אתם תצחקו כשתראו את זה, כי אורי הוכמן מגלם להפליא את התפקיד הזה במלואו, בכל הדרו ובכל סביאתו. כל הדרך אל הסם.

הצגה עשירה

העיבוד הבימתי התוסס של רונן, נעזר בשורה נכבדה של יוצרים: שחר ורכזון עיצב תאורה עוצמתית המשלבת בחוכמה בין תאורת מועדונים לתאורת תאטרון; כנרת טופז עיצבה תלבושות צעירות עם עור, שרשראות וגרביונים, ותפאורה מועדונית כהלכה; אסף שגיב וסקאזי (אשר סוויסה) יצרו פס קול עשיר של מוזיקה תזזיתית, קצבית וגם לירית ברגעי החסד של העלילה; אחינועם פישר הניעה את הלהקה כולה בכוריאוגרפיה מדויקת ויפה וסנדרה אמסלם (מרכז סנדסיאל) שהוסיפה כוריאוגרפיה באוויר, לז'ול(יה) על עיגול ובתוכו, ולמרקוציו ובנווליו על יריעות בד אדומות שתיפקדו כחבלים אקרובטיים. ומעל לכל אלה, בתוכם ואתם עשה את השואו לכל אורכו הווידיאו ארט התזזיתי הנפלא של האחים עיני,  אסף שצילם ועמית שביים וערך.
 
כל אלה, במאי ושותפיו, בנו ונבנו על התלהבות להקת השחקנים שהתנדבו למשימה והעניקו לה את כישרונם. ליאל דניר, חידתית, יפה, לוהטת כז'ול(יה) המתאהבת ומרטיטה בייאושה ומותה ממנת יתר; מיכאל מושונוב במשחקו הבימתי המושלם ביותר כרומיאו הראפר הצעיר והמפוכח שמתפתה מהר לאהבה החדשה, האסורה, ומשלם את מחירה. רועי אסף הנפלא כמרקוציו החי ומלהט באוויר עד מוות את חוכמתו ואת ידידותו החמה לרומיאו. וכמובן יוסף סווייד, כפארי(ס), רוי מילר כטיבלט, ואורי הוכמן כלורנצו, שכבר שיבחתי.
 
עמם וסביבם כשני נאמניו העליזים של רומיאו - חן וודה כבנווליו המתוחכם בלשונו וטל קלאי כבלתזר המחליף פנים, פאה ומשימה בקלילות; ולעומתם רומן גרשקוביץ, שותק בדרך כלל ומאיים כמשרתו של פארי(ס); הילה סעדה כמיה, חברתה הנאמנה של ז'ול(יה) שמרטיטה בקינתה על מות אהובה טיבלט; רונה פרומצ'נקו ואחינועם פישר כשתי נערות המועדון-רחוב הנלוות לחבורות.
 
צחקתי, התרגשתי ובעיקר שמחתי שנוצרה ההזדמנות החוזרת להצגה העשירה כל כך שמיכאל רונן עיבד ועיצב כמיטב המסורת של בימאי ברלין הרדיקלית. אשוב לראות אותה בשמחה גלויה. 


למועדי מופעים >

09/11/2010   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (10 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
10. הוקסמתי באמת!
יונתן , (31/12/2010)
9. תענוג איזה טקסט מעולה פיוטיות רחוב
דין , (27/12/2010) (לת)
8. רוקדים עם כוכבים
רום , (21/12/2010)
7. צר לי,אין לזה שום קשר לתיאטרון!
אריק , תא (21/12/2010)
6. הפקה מעניינת
אמיר לביא , ת"א (12/11/2010)
5. כל הכבוד!!
מאור דגני , רמת גן (09/11/2010)
4. מושונוב גאון
זיוית , תא (09/11/2010)
3. אירוע תאטרוני מהפנט!!! מקורי ומשוחק להפליא
ארז , (09/11/2010)
2. כל מילה בסחע! מעולה!
דני , (09/11/2010) (לת)
1. הצגה מרשימה והריקודים והתנועה לא מהעולם הזה
אוריאן דנון , ארסוף (09/11/2010)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע