סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ריאיון
 
מאת: טל גורדון המסע של קפטן אבידן
 

 
 
מהשנייה הראשונה שקמנו ידענו שיש לזה לגיטימציה שכל העולם ישמע את זה, וזה גם עניין של טיימינג ומזל, ואנחנו אנשים כריזמטיים ובטוח שזה עוזר. גם הקול שלי הוא פקטור, כי הוא גורם לאנשים להגיב. למדתי להגיד את זה כי פעם התביישתי כי זה נשמע לי יהיר, אבל הקול שלי זה משהו שאתה יכול גם לשנוא, אבל זה גורם לאנשים להגיב...

רגע לפני ההופעות במשכן אסף אבידן על אלבום הקונספט החדש, על הצלחה, מוזיקה וטכנולוגיה



חוצה גבולות

לפני חמש שנים היה אסף אבידן מדבב ובמאי של סרטים מצוירים שפרידה קשה מזוגתו דאז הובילה ליצירת השירים של האי.פי. הראשון שלו.

בשנים שעברו מאז הפך מעוד יוצר ישראלי שכותב באנגלית לזה שמפריך את התיאוריות של כל אותם אנשים, כמוני, שהיו בטוחים שישראלי באנגלית אף פעם לא יוכל להציע שום דבר אמיתי לאלה שנולדו באנגלית ומצד שני גם לא יגיע לקהל גדול באמת בארץ דוברי העברית.

בדרך המדהימה שעשה אבידן בשנים האחרונות הספיק לחמם את מוריסי, לחתום על חוזה לארבעה אלבומים עם סוני קולומביה, למלא את היכל התרבות ולמכור אלבומי זהב בארץ בדרכו להופעות מניו יורק ועד סין, ולהפוך לאחד המוזיקאים הישראלים המצליחים בעולם.

כל זאת עוד בטרם נסע להוואי כדי לכתוב שם את  Through the Gale ("מעבר לסערה")  - האלבום השלישי שלו ושל ההרכב שלו, המוג'וז, אלבום קונספט המביא בבהירות את דמותו של קפטן קאיסאוס המאיץ באנשיו לחצות את הגבולות המוכרים להם במסע החיפוש שלו אחרי משמעות הקיום, משהו שאבידן, מן הסתם, מכיר די מקרוב.

את סיפורו של קאיסאוס עוטף אבידן בצלילים ההולמים להפליא את מזג האוויר החורפי שצץ עלינו סוף סוף כשהוא חוצה ימים של רוקנרול עם נגיעות של קברט ופסיכדליה, הנגועים כולם באותה אנרגיה מתמסרת עד כלות שלו, ותואמים את המסע הנרטיבי של קפטן האלבום.



אסף אבידן והמוג'וז, Through the Gale (תמונת יח"צ)

רגע לפני שהם ממשיכים להופעות בהודו, ארה"ב ואירופה, ישיקו אבידן והמוג'וז בבית האופרה בתל אביב את סדרת המופעים החדשה של האופרה הישראלית "קלאסי-רוק" - אמני רוק מובילים שיופיעו בעיבודים קלאסיים לשיריהם בליווי תזמורת הסימפונט רעננה בשתי הופעות השבוע ובשבוע הבא.

תרבות של סינגלים

"האלבום החדש יצא ב-30 בנובמבר", מספר אבידן, "בתקשורת מדהימה עם העבר, כי בשלושים בנובמבר, לא זוכר באיזו שנה, יצא 'החומה' של הפינק פלויד, שזו החוויה המוזיקלית הראשונה האמיתית שלי. הייתי בערך בן שבע, בג'מייקה, ישבתי ככה עם האלבום בפטיפון של ההורים שלי, עם האוזניות, והקשבתי בלי ממש לדעת מה זה אומר, אבל יכולתי להבין, בגלל שהיו הציורים של האלבום והכל היה נורא תיאטרלי. זאת אומרת, הרגשות עברו אליי, וזה נתקע אצלי איפה שהוא, הרעיון של אלבום קונספט וחוויה שהיא יותר גדולה מהארבע דקות של שיר. חוויה שבעצם כל שנות השישים והשבעים מוזיקאים נלחמו כדי שיכירו באלבום כאלבום ולא רק כאסופת סינגלים".


אסף-אבידן-והמוגוז-יוסי-צבקר.jpg
אסף אבידן והמוג'וז (צילום: יוסי צבקר)

מה שקושר אותנו נפלא לאלבום החדש שלכם, גם עם סיפור הקונספט וגם עם התיאטרליות והוויזואליה שמציע האלבום החדש, אבל נדמה שבדיוק נפלת על תקופה שצריך להילחם על הערכים האלה מחדש, כי אנחנו שוב בעידן של שירים נטולי אלבום

"נכון. מה שקורה היום זו מין רגרסיה מאוד מטופשת, בגלל שהמדיות משתנות וחברות התקליטים שכבר לא צריך לקרוא להם ככה אלא 'חברות מוזיקה', קצת מאבדות את הצפון, ואנחנו עוברים לכל מיני שיטות של מנויים חודשיים, ונהיית תרבות סינגלים מאוד גדולה, כמו בשנות הארבעים. אני חושב שזה עידן שחור ואפל למוזיקאים שרואים באלבום משהו שהוא מעבר לסתם משהו חומרי שמחזיק בתוכו שירים.

"אלבום זה משהו שיש בו חשיבות לסדר של השירים ולקולקציה של השירים ולמארז של השירים, לעטיפה הזו שנמצאת ומעבירה עוד חלק מהמשמעות של האמן בתחום הוויזואלי ומצורפת ליצירה, וכל הדברים שהיו מאוד ברורים בדור שאני גדלתי בו נעלמים מהעולם בדור האינטרנט והאייפודים, ואני לא מוכן לשבת בשקט ולקבל את זה.

"יש לזה גם השלכות. ברגע שאנחנו מייצרים תרבות של סינגלים אנחנו גם מייצרים אמני סינגלים. עולם שבו חברות ולייבלים לא ישקיעו באמנים שצריכים את הזמן להתבשל, ואין להם שום בעיה עם זה. מבחינתם הם ימצאו את הדרך להחזיר לעצמם את הכסף שלהם. מי שייפגע זה אמנים, בעידן הזה שבו אתה מייצר אנשים שמייצרים רק בשביל ביקוש".

ואתה מאמין שהדברים האלה עוד יכולים להשתנות? כי לי, אני מודה, זה כבר נראה די בלתי הפיך. הרי מה שמזין את כל התהליך הזה הוא כסף, אז איפה אתה יכול לייצר את השינוי?

"אני לא נלחם על חתיכת הפלסטיק הזאת, היא מעניינת את הזין שלי. לא אכפת לי אם זה על סי.די. או על קסטה או אני בכלל אוהב ויניל. אני חושב שהטכנולוגיה התקדמה מעבר לזה, אני לא חושב שאנשים יקנו חתיכות פלסטיק כמו שקנו בעבר, ללא ספק עברנו לרכישה שלא רואים אותה, רכישה דרך האינטרנט, אבל התפקיד שלנו כאמנים בני דורנו זה לנסות למצוא דרך לעשות אמולציה לדבר הזה ולמצות את המדיה הנוכחית בשביל עדיין לייצר משהו דמוי תקליט בתוך המדיות החדשות".

סיפור מסע שלי עם עצמי

אז עכשיו באמת נכנסנו הכי נכון שאפשר לאלבום הקונספט שלך ושל המוגו'ז, שנולד, שלא במפתיע, ליד הים

"האלבום החדש נוצר כשהייתי בחופשה מול הים, חצי חופשה חצי עבודה, כי הלכתי לחופשה לחודש על אי בהוואי שנקרא קאוואי בידיעה שאני יוצא לחופש עם זוגתי, אבל הבאתי גיטרה ומכשירי הקלטה וידעתי שאנצל את הערבים לכתיבה, והגלים והים והמסעות שאנחנו עוברים בעולם, הכל הלך לאיזה סיפור מסע שהיה לי נורא ברור מהשיר הראשון שנכתב שזה שונה קצת מהדברים שעשיתי בעבר.


אסף אבידן והמוג'וז (צילום: יוני פזי)


"אני רואה את כל האלבומים שלי כאלבומי קונספט שמספרים סיפור של דמות אחת שהיא אני, ויש להם איזה קו עלילתי שהוא השנה או החצי שנה שכתבתי את האלבום. פה לקחתי צעד אחד יותר רחוק מילולי, ומה שעזר לי מאוד זה כשקראתי איזה ביקורת שמישהו כתב על השיר Out In The Cold ואמר שדווקא אחד השירים הכי אישיים שלי הוא כשאני מדבר על דוד המלך. לקחתי את הדבר הזה וניצלתי אותו כדי להשליך את הרגשות והפחדים או ההרהורים שלי על דמות פיקטיבית בשם קפטן קאיסאוס שלקחתי מסיפורי מסע ימיים עתיקים וזה פשוט הוליד עולם שלם של מיתולוגיות ימיות ואודיסאות למיניהן, על קפטן שמחפש את משמעות הקיום שלו.

"קאיסאוס זה מ-KAIKIAS, שזה אמור להיות 'רוח עיוורת'. בתוך המיתולוגיה היוונית יש דמות אל לכל רוח מרכזית, ו-KAIKIAS זו רוח משנית, צפון מערבית, שזה גם הסתדר לי עם סיפור המסע שלי, כי ציירתי מפה וידעתי שמשם הוא בא, וזה גם הסתדר לי עם הדמות שלו כי הוא קצת כמו קפטן אחאב מ'מובי דיק' שנהייה מוטרף ועיוור מהרצון שלו לתפוס את הלוויתן הזה.

"הרצון העיוור שלו להוכיח לעצמו את משמעות הקיום שלו מביאה עליו בסופו של דבר טרגדיה של מוות של כל הצוות שלו וההתעמתות שלו עם אל הים עצמו, באחד השירים האחרונים, כשהוא מודע לזה שהוא הולך לפגוש את המוות שלו בצורה שהוא הכי רואה לנכון ובסופו של דבר הוא שורד את זה, זה הסיפור שמתרחש בדיסק עצמו, והוא נשאר צף ובודד ופתאום הוא מבקש לחזור הביתה.

"פתאום המשמעות של בית וחיים מול מוות ומסע מתחילה להתגלות לו והתובנה שמתגלה לו היא שהבית היחיד שלו הוא הזיכרון שיישאר אחריו, ההספדים, האהבה אולי. אני מניח שהדבר הזה שאנחנו קוראים לו אהבה ומייחסים אותו בדרך כלל לזוגיות הוא הרבה יותר גדול מזה בעיניי. הוא ההפך הקיומי של המוות. אז זה מין סיפור מסע שלי עם עצמי לנסות להבין את הקיום שלי פה בסופו של דבר. בתוך זה לקחתי על עצמי כל מיני דמויות אחרות בשביל לנסות לעשות את הדיאלוג הפנימי הזה בתוכי. בעצם יכולתי להגיד פשוט את המשפט הזה במקום כל מה שאמרתי עד עכשיו..."

דיברת על הסקיצות שציירת לעטיפות האלבום, את השירים אתה כותב לגמרי לבד לפני שאתה מביא אותם למפגש עם ההרכב, איפה המקום של ההרכב בעבודה עם אדם כל כך ריכוזי?

"אני בנאדם שמאוד קשה לעבוד איתו. אני טוטאלי מאוד למרות שיש בזה גם משהו קל בגלל שאני יודע מה אני רוצה. אני יכול לספר לך שישבתי בהוואי וכתבתי את השירים ואמרתי לעצמי שאין לי מושג מה זה השירים האלה כי זה נורא שונה ממה שעשיתי עד עכשיו, ושלחתי את השירים למוג'וז באמת כדי להתייעץ איתם ולבדוק דרכם אם לשירים האלה יש זכות קיום, האם נרצה לעבוד עליהם בתור ההרכב שאנחנו, האם הם חושבים שהם יכולים לראות את עצמם מתחברים לשירים האלה, ונורא התפלאתי כשקיבלתי מהם מיילים קצרים של 'וואו, זה בן זונה, תחזור כבר לארץ'.

"ובאמת כשחזרתי לארץ והתחלנו לנסות להבין את השירים האלה, המקום של המוג'וז הוא כאילו רק בעיבוד, אבל זה במירכאות כפולות, כי ההבדל בין הסקיצות לבין מה שקורה בסופו של דבר הוא מאוד קיצוני. כל אחד מהמוגו'ז הוא אישיות מלאה בפני עצמו, היסטוריה של מלא השפעות ואהבות, וכל אחד מכניס את זה לתוך העבודה, כשהסיי שלי הוא קצת כמו הסיי של ארה"ב באו"ם: סוג של דמוקרטיה עם איזו זכות וטו. אבל אני מאוד מקשיב ומכבד את היוצרים שהם, ולוקח את מה שהם יכולים לתת.

"אז המקום של המוג'וז מאוד חשוב, ונהיה יותר ויותר חשוב כי היום כשאני כותב אני כבר יודע שהם יביאו חלקים מסוימים ומשאיר אותם פתוחים, ככה שאני סומך עליהם גם כשאני כותב".

"פתאום אני מרגיש כמו מוזיקאי אמיתי"

מה הולך לקרות במופעים בבית האופרה? המופע יוקדש לאלבום החדש?

"האלבום החדש הוא חצי שעה בלבד, אז הוא לא יכול להחזיק את כל הערב. מה שיקרה שזה הולך להיות שעה ראשונה של כל מיני, 'מיטב להיטי אסף אבידן והמוג'וז מארבע שנות פעילותם', אסופה מכל מיני אלבומים קודמים שלנו, אחר כך נעשה הפסקה של עשרים דקות, וכשהקהל חוזר מציגים את Through the Gale מהתו הראשון ועד האחרון כיצירה אחת כפי שהוא אמור להיות, יחד עם התזמורת, בעיבודים מיוחדים שנכתבו במיוחד בשביל הערב הזה ועבדנו עליהם המון המון זמן.

"חשוב לי להזכיר את מיכאל וולפה, המנהל האמנותי של הערב, שהיה אחראי על העיבודים והולך לנצח על הערב. אני יכול להגיד שהעבודה וההכנה לעיבודים המיוחדים האלה עם וולפה עצמו, הכריחה אותי להסביר לו על מה השירים, כי הוא בא באמת ברצון לקרוע את הדברים האלה לגזרים ואז לחבר אותם מחדש לאינטרפרטציה חדשה, והחפירה האינסופית הזאת לתוך היצירה הזאת של עצמי, שהיא בדרך כלל אינטואיטיבית אצלי, הייתה קסם אחד גדול.

"פתאום בפעם הראשונה בקריירה שלי אני מרגיש כמו מוזיקאי אמיתי, כשאני צריך להבין פתאום למה אני עושה כל מיני דברים שבדרך כלל הם מובנים מאליו בשבילי. כל התהליך הזה מרגיש כמו פרס אחד גדול".

אני רוצה שנדבר טיפה על ההצלחה שלכם בעולם. מול מי, למשל, אתם מופיעים בחו"ל?

"ביום שאחרי ההופעה השנייה של האופרה אנחנו טסים להופיע בהודו מול קהל הודי. אנחנו מאוד מתכוונים כל הזמן לא להופיע בחו"ל מול ישראלים ויהודים. אנחנו רוצים להיות להקה שבמקרה באה מישראל, וככה אנחנו גם משתדלים להציג את עצמנו גם בתקשורת שם. בסין היה לנו ביקוש לתאריכים נוספים ונאלצנו לבטל בגלל מחויבויות אחרות, במרץ נגיע לארה"ב, באירופה נהיה באפריל כי רק אז יוצא שם האלבום הקודם שלנו".

"מתחיל לדגדג לי לכתוב בעברית"

הרבה להקות ואמנים מנסים לעשות את זה בחו"ל, ונדמה לי שמעבר לכישרון ולשירים יש דברים נוספים שעושים את ההבדל ומאפשרים את ההצלחה שלכם. מה הם הדברים האלה?

"קודם כל אנחנו קורעים את התחת. אני חושב שזה הדבר הראשון. כל דבר שאני אגיד יישמע יהיר כי יש גם להקות אחרות שעושות את זה ולא מצליחות, אבל אנחנו עובדים מאוד קשה, קורעים את עצמנו ועושים ויתורים מאוד גדולים בחיים האישיים שלנו ובשפיות האישית שלנו בשביל הדבר הזה. זה אנשים שמאמינים בזה מאוד מאוד, אין לנו שום ספק על רמת האיכות של זה ועל היכולת של זה להצליח, בחיים לא שאלנו את עצמנו האם יש לזה לגיטימציה, מהשנייה הראשונה שקמנו ידענו שיש לזה לגיטימציה שכל העולם ישמע את זה, וזה גם עניין של טיימינג ומזל, ואנחנו אנשים כריזמטיים ובטוח שזה עוזר.


אסף אבידן והמוג'וז (צילום: יוני פזי)

"גם הקול שלי הוא פקטור, כי הוא גורם לאנשים להגיב. למדתי להגיד את זה כי פעם התביישתי כי זה נשמע לי יהיר, אבל הקול שלי זה משהו שאתה יכול גם לשנוא, אבל זה גורם לאנשים להגיב, שזה משהו בעולם כשיש כל כך הרבה דברים לצרוך. וגם רמת האנרגיה וההשקעה שלנו באמת במה שאנחנו נותנים על הבמה ובהקלטות. אנחנו באמת מחויבים לדבר הזה מעבר לכל דבר בעולם. להגיד 'אנחנו אוהבים את זה' קצת מפשט את זה, זה הרבה יותר מאוהבים. אנחנו גם שונאים את זה תוך כדי, זה המון דברים, אבל אנחנו לגמרי בתוך זה, וזה לדעתי מה שגורם לנו להצליח".

אני חייבת להחזיר אליך בחזרה משהו דרך מה שסיפרת על הקפטן שלך שמגלה בסוף את המשמעות של בית, ולשאול אותך על הכתיבה והשירה בעברית...

"מצחיק שאת שואלת, כי בכל תקופה אחרת הייתי אומר מה פתאום, ולא בגלל שאני לא אוהב עברית. אני אוהב עברית, אני קורא כל מה שנכתב בעברית, ומאוד אוהב את יהודה עמיחי ואלתרמן, אנשים שמשתמשים בשפה בצורה יוצאת דופן, ומתחיל לדגדג לי לכתוב בעברית, אבל אולי לא בשביל עצמי".

דווקא לשמוע אותך שר בעברית זה דבר מגרה במיוחד לדעתי

"אולי. למדתי לעולם לא להגיד לא, אני חושב שזה יקרה יום אחד, ולו רק בשביל איזה ניסיון שלי עם עצמי. כי אני כל הזמן מחפש להרחיב את הפאלטה של עצמי בתור אמן, ולבדוק מה עוד אני יכול לעשות בשביל להביע את מה שיש לי להביע בלי לשעמם את עצמי. אז יכול להיות שיום אחד אני ארגיש שאני צריך עוד כלי, ועברית זה עוד כלי. זה יכול לקחת עשרים שנה ויכול לקחת חודש. אני בנאדם מאוד גחמתי".
 
 
אסף אבידן והמוג'וז בליווי 40 נגני תזמורת סימפונט רעננה יופיעו בבית האופרה, המשכן לאמנויות הבמה, תל אביב ביום רביעי, 19 בינואר 2011 ב-21:00 (כל הכרטיסים נמכרו) וביום ראשון, 23 בינואר ב-21:00. 

לרכישת כרטיסים


למועדי מופעים >

17/01/2011   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. קלאסי-רוק
גיא , מרכז (20/01/2011)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע