סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
252627282930
כתבה
 
מאת: טל גורדון צבי בומס יוצא למקומות אחרים - פינת גורדון
 

 
 


אחת האטרקציות המרכזיות של פטיבל ג`אז תל-אביב הנוכחי היא מופע שישחזר את אלבום הסולו היחיד של צבי בומְס עם הרכב הנגנים המקורי. טל גורדון שמעה מבומס, ומשותפו לעשיית התקליט יוריק בן דוד, על עשיית האלבום, שהיום מלמדים אותו בבתי ספר לג`אז.

אלבום בתפירת עלית

בשנים 89-88 נכנס צבי בומס לאולפן והקליט את אלבום הסולו הראשון והיחיד שלו נכון לעכשיו, "מקומות אחרים", ביחד עם חבורת מוזיקאים מפוארת הכוללת בין היתר את יוריק בן דוד (שעשה את העיבודים לאלבום, ניגן אקורדיון, שר קולות, כתב יחד עם בומס חלק מהשירים, וחתום איתו על קרדיט ההפקה המוזיקלית), עדי רנרט, אלון נדל, עמוס הדני, שם טוב לוי, אלון הלל, אילן סאלם, אמיר גבירצמן וגיא יפה.

16 שנים יעברו עד שיעלה מופע הבמה הראשון של האלבום הנ"ל - על משתתפיו המקוריים - כהפקה מיוחדת של פסטיבל הג`אז בתל-אביב, ביום שישי הקרוב, בסינמטק תל -אביב

האלבום עצמו הוא אלבום לילה מובהק, עם נטיות ג`אזיות, קוליות, אלגנטיות, שונות מאוד מהמאפיינים הישראליים הסוערים יותר, לא נגועות ברעש ובבלגן. כל צליל בו מאוד מוקפד ומושקע, כמו תפירת עילית, בשונה מהקצוות הפרומים יותר שמורגלת אליה המוזיקה הישראלית. הטקסטים מציירים תמונה של גבר שנמצא בין לבין, במצב רוח מהורהר, במין חשבון נפש קטן בין מה שהיה למה שיהיה. מלבד שירי האמן עליהם חתומים בומס עצמו ולעתים בומס ובן דוד (וטקסט אחד מעוברת בידי רחל שפירא), שזורים בו ארבעה קטעים אינסטרומנטליים שהולחנו בידי רנרט, בן דוד והדני.

בומס אינו עוסק כבר שנים בעשייה מוזיקלית, אבל ההצעה שקיבל מפסטיבל הג`אז החזירה אותו למקומות אחרים (סליחה, אבל לא יכולתי בלי זה...) שהכיר מהעבר, וגם לכאלה שהוא פחות מורגל אליהם ומרגיש בהם נוח, כמו ריאיונות למשל.

בשיחה איתו עברה אותה תחושת רגישות ועדינות שמקרין האלבום שלו, עדינות ש"תרמה" אולי לקושי של האלבום להיקלט מסחרית בזמן אמת בארץ הדיסטורשן שלנו ש"אלגנט" זו מילה שמתחברת לה בעיקר עם "ספורט".

קרדיולוגיה פולשנית

את דרכו המוזיקלית החל צבי בומס בשנת 72 בלהקת הנח"ל שבה שירת לצד ירדנה ארזי, אפרים שמיר, גידי גוב ואחרים. שלוש שנים אחר כך הוא הצטרף לשלישיית "קצה השדה", שכללה גם את גיא יפה וראובן גבירץ ("חלב ודבש"). השלישייה הוקמה על ידי המפיק אשר ביטנסקי (המפיק כיום בין היתר את "איזבו", אם לעשות לכם את הקישור לימינו אנו), שרצה ליצור הרכב המתבסס על הרמוניות קוליות עדינות ויפות נוסח "קרוסבי סטילס ונאש". כעבור שנתיים נוספות הוציאה הלהקה אלבום הנושא את שמה ובו ביצועים לשירים ישראליים ישנים שאהבו כמו "עין גדי" ו"פנס בודד" וכמה שירים מקוריים.

חישוב פשוט יגלה כי 16 שנים עברו גם מאז ימיו של בומס בלהקת הנח"ל, ועד שהקליט את אלבום הסולו הראשון שלו. לאורך השנים, ועד היום, מצא בומס את פרנסתו בפיתוח ובשיווק של ציוד רפואי ("בתחום הקרדיולוגיה הפולשנית") באמריקה הלטינית, שבה חי עד אמצע שנות התשעים. אז הגיעה בתו הבכורה לגיל תיכון, מה שהחזיר אותו ואת משפחתו לארץ, בדיוק לתקופת רצח רבין. מאז השתקעה פה המשפחה מחדש, והוא מבלה את רוב זמנו באוויר, בנסיעות במסגרת העבודה.

"זה בעבע מבפנים "

- אז לפני שנפנה להווה, בוא נדבר קצת על העבר. למה לקח בעצם כל כך הרבה זמן מאז שהתחלת לעסוק במוזיקה ועד שהקלטת אלבום ראשון?

"אחרי הצבא הייתי ב`קצה השדה`. מאוד אהבתי את מה שעשינו, היו לנו הרמוניות יפות וחומר נהדר, אבל אחרי סיבוב הופעות שעשינו ברחבי הארץ עם המופע `הזמן הכפרי` של אריק איינשטיין, שבו השתתף גם הזמר והיוצר האמריקאי טים הרדין, החלטנו שאנחנו לא רוצים להופיע יותר. הוא היה מוטרף לגמרי וכל הופעה איתו היתה נגמרת בשערורייה שלילית. במקביל לעבודה ב`קצה השדה` כל אחד מאתנו למד ועסק בדברים אחרים (בומס עצמו למד פיזיקה), וכשהחלטנו לא להופיע, כל אחד פנה לעניינים אחרים.

"בזמן הזה חייתי מכל מלאכת פרנסה, ובעיקר התפתחתי בתחום הציוד הרפואי, אבל בכל זאת היה בי צמא לכתוב, לנסות לנגן. אספתי לאט לאט חומרים, ולמרות שלא היה לזה אופי של מלאכת איסוף לתקליט, מבפנים זה כנראה בעבע. באיזשהו שלב בא הצמא לעשות משהו עם החומרים ונכנסנו להקליט את האלבום עם יוריק בן דוד. באתי עם כמה צבעים משלי, ויוריק הוסיף לזה את כל מה שאת שומעת באלבום".

"פריק של קצוות תפורים היטב"

יוריק בן דוד עצמו מוסיף כי ההיכרות הראשונית עם בומס הייתה שטחית - בומס שירת בלהקת הנח"ל ובן דוד היה מדריך מוזיקלי של להקות צבאיות. "בערך שנה לפני שהקלטנו את האלבום הוא פשוט נחת אצלי, עם התחלה של חומרים. בשלב מסוים התחלנו לכתוב יחד, והאהבה של שנינו לאותו סוג חומרים איפשר לי להביא לאלבום חומרים מוזיקליים שהם לאו דווקא פזמוניים לתוך השירים שלו, והדברים התקבלו באהבה. זה היה שידוך מאוד מוצלח".

כמו בומס, גם בן דוד פרש בסופו של דבר מעשייה מוזיקלית. אחרי הצבא הוא הצטרף לחברת התקליטים סי. בי.אס., עסק בהפקות מוזיקליות ובעיבודים בתקליטים שונים, הלחין לא מעט שירי ילדים (למשל לאלבום "מסעותיו המופלאים של באבאר מלך הפילים"), וכתב פסי קול לסדרות ולדרמות טלוויזיוניות (ביניהם השיר "לילה לילה לי" שכתב לפסקול "דיזנגוף 99`"). בעשור האחרון הוא עבר לחלוטין אל מאחורי הקלעים של התעשייה, תחילה כיו"ר הדירקטוריון של אקו"ם, ובארבע השנים האחרונות - כמנכ"ל של אותו איגוד.

- הצליל של האלבום הוא מאוד אלגנטי, לאיזו מוזיקה התייחסתם כשעבדתם עליו? מה היו הרפרנסים שלכם?

בומס: "הבאתי המון דברים לאולפן. מהפסנתר של קית` ג`ארת, דרך הגיטרה של פייר בן-סוסן, הפרקשניסט טיטו פואנטה, המון צ`אט בייקר. באתי עם רסיסים לאלבום ויוריק עטף את זה עם צלילים מדהימים, לקח את כל הפנטזיות והרצונות שלי ועשה שזירה וקליעה של צלילים שחבל על זמן".

בן דוד: "אני פריק של קצוות תפורים היטב, לשם אני מסתכל, וזה סימן לדברים אחרים בעיני. ההקפדה על הקטנות היא הסימן לגדול בעיני. מי שנזהר בקטנות בטוח לא מפשל בגדולות".

- כששמעתי את האלבום נזכרתי שבזמנו נטו להשוות את השירה שלך לזו של אריק איינשטיין. איך קיבלת את זה? זה שימח אותך, הפריע לך?

בומס: "הרבה אומרים לי את זה ואני לא מבין מאיפה זה מגיע... אני לא שומע את הדמיון. אבל זאת מחמאה ענקית. הקול שלו פשוט מקסים, וכשאומרים לי את זה, יש לי לפחות מקום לחתור אליו, הוא זמר ענק".

"הביקורת אהבה אבל זה לא נסק"

- אחרי הוצאת האלבום לא היו לכם כוונות להמשיך לקריירה מוזיקלית?

בומס: "לא. לא היה בי צמא לזה. אף פעם לא ראיתי את עצמי תחת הכותרת זמר. עכשיו, לקראת הפסטיבל, אני כותב `הזמר צבי בומס`, אבל זאת אף פעם לא הייתה הכותרת שבה הגדרתי את עצמי. אחרי שהוצאנו את התקליט הייתי בשלב של הקמה של איזה רעיון עם חברה שהכרתי במקסיקו, ובחרתי ללכת עם הרעיון הזה. ההישרדות הכריעה".

בן דוד: "הוא בא אלי עם ההזדמנות שהייתה לו במקסיקו ואמרתי לו `קח את זה בשתי ידיים ותיסע`. נכון להיום אני חושב שצדקתי. נשארנו מאז בקשר חזק גם בתקופות שהוא לא היה בארץ. הביקורת אהבה את הדיסק, אבל זה הכל. זה לא נסק, לא קפץ, לא התרומם במילימטר. למרבה הפלא לא היינו מאוכזבים כי היינו מאוד מאושרים מהתוצאה. למרות שלא הצליח מסחרית, הדיסק קיבל חיים משל עצמו. לא בחנויות וברדיו אלא דווקא בחוגים מקצועיים יותר. פעם נתתי הרצאה ב`רימון` ושמעתי מאחד הסטודנטים שהם למדו משהו מתוך הדיסק, פעם סיפרו לי שלמדו מהדיסק הזה במחלקה למוזיקולוגיה באוניברסיטת חיפה".

בתהליך עשיית האלבום שזורה גם טרגדיה אישית קשה. האלבום מוקדש לעידו בן דוד, בנו של יוריק.

בומס: "כשעשינו את החזרות לתקליט אצל יוריק בבית, יום אחד הבן שלו פשוט צנח במגרש המשחקים למטה וקיבל דום לב. היינו כולנו בהלם. הייתה לוויה ועמדנו בה כהורים צעירים, וכולנו עברנו קטע מאוד מאוד עצוב עם זה. באופן אינטואיטיבי רציתי להקדיש לו את התקליט".

"כתבתי המון בחיים שלי ושום דבר לא תפס"

אם חשבתי בתחילת העבודה על הכתבה הזו שאני בסך הכל עומדת לכתוב סיפור נחמד על מופע שעולה לראשונה על במה 16 שנים אחרי צאת האלבום שעליו הוא מבוסס, נדמה לי שגיליתי בסופה את סיפור ההחמצה של מי שהעדינות, הרגישות וההקפדה המקצועית שיש להם להציע, נפלטו מהמרכז המוזיקלי של ישראל הכוחנית והמחוספסת של העשורים הקודמים, ועברו אל מאחורי הקלעים.

כמו יוריק ובומס, גם גיא יפה שהיה שותף באלבום של בומס וחבר ב"קצה השדה" עבר לאחורי הקלעים של התעשייה. הוא הפך לסאונדמן תקליטים מופלא בעל רמה מקצועית נדירה, והיה במשך שנים לבעלים של אולפני "טריטון" המיתולוגיים. היום, אגב, הוא גם רב חובל.

- שלושתכם פרשתם מלפני הקלעים. למה בעצם?

בן דוד: "העובדה שזה קרה לשלושתינו היא די מקרית. אצלי אני חושב שזה די מתוך תסכול. מתוך זה שכתבתי המון בחיים שלי ושום דבר לא תפס. לא הייתי מסוגל לכתוב דברים שכנראה ימצאו חן בעיני הקהל. מצד שני, רצה הגורל שהמוזיקה תחזור להיות אצלי תחביב מהנה במקום עבודה שחורה ומלחיצה, ואני לא חייב להתפשר על כל מיני טעמים שלא בא לי לגעת בהם".

"כולם חיות במה ולי אין כמעט שום ניסיון"

בימים אלה נמצאת כאמור חבורת הנגנים המקורית, (מלבד אילן סאלם שיימצא בניו יורק בתאריך המופע ודני רובס שתרם לאלבום אבל לא היה חלק אינטגרלי מהפרויקט), בעיצומן של החזרות לקראת המופע, ובומס משלים פערים במהירות.

"ביום הראשון של החזרות מה זה התבאסתי, כי כל אנשי המקצוע שנמצאים שם הם חיות במה ולי כמעט ואין שום ניסיון בעניין הזה. הופעה אישית שלי בחיים לא עשיתי. אבל ביום השני ישבנו והתחלנו לנגן, ופתאום הדברים זרמו בכיף כזה גדול, וכל הדברים התנקזו למקומם הנכון, נהיה שם ממש מפל של צלילים. ופתאום אתה רואה את האנשים מסתכלים אחד על השני ואומרים `וואו`.."

"כשאתה גומר קטע באולפן ורואה בעיניים של האנשים שזה קורה, זה שווה את כל הקטע. עכשיו כבר מתחילים ליהנות ממש".

- אתם מנסים במופע הנוכחי לשחזר אחד לאחד את האלבום, (במיוחד כשמדובר בנגנים המקוריים), או לעדכן ולעשות התאמה לצליל של היום?

"יש מרחק גדול בין לייב לתקליט. יש שקט אחר. בהתחלה הייתה מחשבה ללכת על אחד לאחד, אבל לאט לאט פתחנו את זה אל הזמן העכשווי. זה היה חשוב מאוד. אנחנו באמצע הדרך עדיין בעבודה לקראת המופע, אבל יש לנו כבר את החיבור להיום. אם נגיד צריך להתחיל את המופע עם קצב מסוים ולהגיע איתו לקצב מסוים, אז יש לנו כבר את הקצב העכשווי, שהוא שונה ממה שעשינו אז, יותר פתוח.

"מלבד שירי האלבום יהיו במופע עוד דברים שאנחנו עדיין בשלב האיסוף שלהם, אולי אפילו שירים חדשים, ועוד קטעים אינסטרומנטליים שאנחנו מייצרים אותם כעת. זאת התרגשות גדולה. אני יושב עכשיו עם העניין הזה של סדר ההופעה, זה תיק שחבל על הזמן. הפילו עלי תיק נוראי!..."

"אולי פסטיבל הג`אז באילת"

- ומה הלאה? המופע הזה הוא מבחינתכם פתיחת הדלת לחזרה לפעילות קבועה או משהו חד
פעמי?

בומס:"אני מוצא את עצמי עכשיו בתוך עשייה שאני לא יודע לאן אני אלך איתה. אין לי שום מחשבה קדימה. החבר`ה התחילו לדבר שהם רוצים להמשיך את זה, זה הרכב שיש לו המון אנרגיה פתאום. אולי לעשות את פסטיבל הג`אז באילת, אולי להקליט עוד אלבום. אולי.."

בן דוד: "קרה לי משהו שקשור בהפקה של האלבום של בומס שפשוט ריגש אותי בצורה נפלאה: לפני שלוש שנים, בערב ראש השנה, מצלצל הטלפון אצלי בבית, אני מרים, ושומע קול נשי שאומר לי: אתה לא מכיר אותי, אני מדברת בשמי ובשם בעלי, אנחנו חברים בקיבוץ גבעת ברנר, ופשוט החלטנו שאנחנו חייבים להתקשר לאחל לך שנה טובה בזכות השנה הנפלאה שנתת לנו עם הדיסק של בומס. עמדו לי דמעות בעיניים ולא ידעתי מה להגיד חוץ מתודה ענקית על הפיצוי על תסכול של כל כך הרבה שנים שבהן אף אחד לא התייחס לזה בחום כזה. אני נורא מקווה שהזוג הזה, שאני לא יודע את שמו, יגיע למופע".

- את האלבום אפשר להשיג בחנויות עדיין? מתוכננת הוצאה חדשה שלו?

בן דוד: "להשיג אותו היום זה כמעט בלתי אפשרי, עוד אין דיבור על הוצאה חדשה, אבל אנחנו מקליטים את המופע עצמו ומצלמים אותו מתוך כוונה לעשות די.וי.די., עם סאונד מושקע מאוד. מי שמקליט את המופע הוא אותו אדם שהקליט את האלבום במקור, גיא יפה. אנחנו שלושתינו אוסף של חולים כפייתיים בכל מה שנוגע לסאונד ולהשקעה בפרטים".

"שקט ורוך לרגע"

אם מדובר בסיפור של החמצה, ההפסד הוא, כמו תמיד, של כולם. אולי דווקא היום, המציאות שלנו שיוצרת צורך גדול בנחמה וברוגע, והתקווה שקצת החכמנו והתבגרנו, תביא להם עדנה מאוחרת ותהווה פיצוי מסוים על השנים האבודות.

בן דוד: "לפני חמש עשרה שנה חשבתי שהדבר הזה מת, וזה מדהים שפתאום זה חי מחדש. פתאום מישהו בא לך עם תקציב, ועוד מהמקום הכי פחות צפוי, מרשות מקומית. אם זה היה בא מאיזה מוסד מוזיקלי... פתאום זה מגיע מה זה לא צפוי. החיים מלאים בהפתעות".

בומס: "אני שמח להביא צבע שיגרום לאנשים לצאת ולקבל פשוט שקט ורוך לרגע, בתוך כל הזעם המטורף שקורה פה. החיים זה לא חזרה גנרלית, זאת ההצגה. צריך גם ליהנות בחיים".

המופע "חוזרים למקומות אחרים" יתקיים ב-25 בפברואר, ו`, ב- 21:00, בסינמטק תל-אביב. לפרטים נוספים
פסטיבל ג`אז תל-אביב – ידיעה מורחבת










23/02/2005   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (4 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
4. מאוד חבל..
נורה , (10/01/2010)
3. תקליט ענק - למישהו יש בדיסק?
דני , (20/03/2005)
2. איכות
דינה , (24/02/2005)
1. כתבה יפהפיה
רחל , (24/02/2005) (לת)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע