סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ריאיון
 
מאת: טל גורדון הנקודה הכי מזוככת בנשמה
 

 
 
יאיר דלאל ממשיך את ההתכתבות שלו עם הפיוט הן באלבומו העשירי "אהבת" והן בפסטיבל הפיוט


"העיראקים הם קהל עם לב פתוח"

נדמה שהשנה לוקח החיבור החזק בין עולם המוזיקה הישראלית לעולם הפיוט היהודי צעד נוסף קדימה, ומאפשר לפסטיבל הפיוט הקרוב (22-19 בספטמבר, בית אביחי בירושלים) לארח בשעריו יותר ויותר אמנים שלא בהכרח מקושרים מיידית עם עולם הפייטנות.

שמות כעלמה זוהר ואפרת גוש חוברים לקובי אוז, ארז לב ארי, ערן צור, ופייטנים וחזנים רבים, להעמקת הערבוב והשילוב בין החילוני והדתי, היהודי והישראלי, המזרחי והמערבי.

יריית הפתיחה מופקדת הפעם בידיהם הנאמנות של יאיר דלאל, אלעד גבאי, ור' דוד מנחם, שיציגו במופע הפתיחה של הפסטיבל את המקאם הבבלי - מסורת הפיוט והמוזיקה של יהודי עיראק, תוך שילוב הסגנון הקלאסי עם עיבודים חדשים למוזיקה העיראקית.

"במופע נעשה מחווה גם לחלק המאוד כבד ואמנותי של המוזיקה העיראקית שנקרא 'מקאם', וגם לחלק הקצת יותר קליל שלה שכולל את שירת השבחות ושירים עיראקיים", מספר דלאל. "זה אמנם לא פופ, אבל אלה שירים מהמסורת היהודית-עיראקית גם בערבית וגם בעברית.

"רצוי לציין שגם במוזיקה העיראקית הלא-יהודית הייתה ליהודים השפעה גדולה מאוד בגלל שרוב הנגנים והמלחינים בעיראק היו יהודים. אחד מהם הוא הסבא של דודו טסה, וזה גם הקשר ביני לבין דודו (שמתארח באלבום החדש שמוציא דלאל בימים אלה – ט.ג.). אנחנו חברים דרך הסבא..."

"במופע מתארח הפייטן הגדול הרב דוד מנחם, אלעד גבאי שהוא גם נגן קנון וגם המנהל המוזיקלי של המופע, קובי אוז הוא אורח שלנו לשלושה שירים בסוף ויהיה גם מארק אליהו שינגן בקמנג'ה שלו, ומקהלה של גברים שישירו. והחומרים ינועו באמת מפייטנות שמבוססת על מה שנקרא המקאם העיראקי ועד לשירים בעברית ובערבית עיראקית".

"העיראקים הם קהל מדהים", מוסיף דלאל, "ולא בגלל שאני בא מהעדה... יש לי ניסיון עם הרבה קהל, אבל העיראקים זה קהל שאיך שהוא נכנס לאולם כבר הלב שלו פתוח. אין חוש ביקורת. הם סולחים על הכל, העיקר שתביא אותם להתעלות נפש. לא מעניין אותם כלום. הם באים, נכנסים לאולם, כבר יש להם חיוך על הפנים.

"אתמול היינו בהופעה שארגנה עיריית נהריה לכבוד מורשת יהדות בבל, לקראת הסליחות, כמעט אותה קבוצה על הבמה. איך שעלינו על הבמה, זהו, לא צריך לשבור שום קיר. הכל פתוח. מהרגע שלקחתי את הכינור, במשך שעה וחצי כל הערוצים היו פתוחים. הם שרים איתנו, והם רוקדים, ומוחאים כפיים, וכשאנחנו מנגנים שיר עצוב הם בוכים, הם כל הזמן איתך. ואני באמת מכיר המון קהלים אבל בקהל הזה יש משהו מאוד מיוחד, עם לב כזה פתוח. זה קצת נדיר, אז אני מקווה שבירושלים יהיה אותו דבר".

פיוט-ענק-2.jpg
מימין: יאיר דלאל, משמאל: אלעד גבאי, צילום: יח"צ

פתיחות למסורת היהודית

היום  מגיעים קהלים אחרים לגמרי בעקבות הערבוב של עולם הפיוט עם העולם התרבותי החילוני

"היום הפיוט הוא חלק מההוויה המוזיקלית התרבותית בישראל. קהילות שרות בכל מקום, אמני רוק עושים פיוט, חיבורים כאלה ואחרים בין פייטנים לבין אנשי גיטרות חשמליות. זה הפך להיות חלק מאוד משמעותי מהיצירה כאן".

איך אתה מסביר את זה?

"אני לא כל כך יודע. אולי זה בא מהפתיחות שלנו למסורת היהודית, הסקרנות לדעת מה יש שם, ומה שמשאיר אותם שם זה העניין והחומרים, שזה באמת אינסוף של מילים ומנגינות, וגם הסצנה ההולכת וגדלה של מוזיקה אתנית בארץ, אם אפשר להשתמש במושג הזה. זה מוזיקה שורשית שהולכת וגדלה".

המילה פיוט שגורה בפי כולם בשנים האחרונות, אבל כשמישהו ממש שואל "מה זה בדיוק פיוט", כולם, כולל אני, מתחילים קצת לגמגם, כי אף אחד מאיתנו לא לגמרי יודע להגדיר במדויק את הדבר הזה, האם הוא חייב להיות ישן או שיש פיוטים חדשים, האם הוא מזרחי בהכרח או שיש גם פיוטים אשכנזים, מבנה, חריזה, מה החוקים של הדבר הזה

"נכון, כי נורא קשה להגדיר את זה. פיוט נחשב כשיר שנכתב בעקבות אווירה דתית או מסורתית או תורנית או קבלית. הוא לא חייב להיות ישן, יש פיוטים שנכתבים גם היום. השפה בדרך כלל די מליצית, שמצטטת, או שומרת על אווירה ספרותית ונושא שקשורים למקורות היהודיים.

"המבנה קשור למבני שירים בימי הביניים, מבנה של שירים מתוך 'שיר השירים', אפילו המבנה המטרי של זה, מבנה של שירים בזמן הקבלה בצפת, וכך גם החריזה והמשקלים וההטעמות של המילים. זו כמובן לא שירה מודרנית שנכתבת היום שהיא כמעט נטולת חריזה ופיסוק, והנושאים בדרך כלל לקוחים מתוך עולמנו הרוחני.

יאיר-דלאל-עטיפת-אלבום.jpg
"ואהבת" (מתוך עטיפת האלבום)

"פיוט הוא לא בהכרח מזרחי ויש גם פיוטים אשכנזים, כמו 'מי האיש' שאני שר באלבום החדש, שלקוח מתוך תהילים, והמנגינה שחיבר ברוך חייט היא פיוט שכולם שרים אותו, והוא לא מזרחי אלא אשכנזי. כך גם הפיוטים של הרבי שלמה קרליבך. יש כאלה שיקראו לזה שירים חסידיים אבל אני קורא לזה פיוטים חסידיים. המילים בפירוש לקוחות מן המקורות אז זה כבר פיוט. אולי המזרח השתמש במילה 'פיוט' והמערב במילה 'ניגון', אבל למזרח אין מונופול על הפיוט, ופיוט שווה ניגון".

"אלבום ראשון שלי שכולו שירים"

עולם הפיוט מלווה את דלאל מאלבומו הראשון שיצא בשנת 92 ולאורך קריירה ענפה כאמן סולו וכחלק מהרכבים ישראלים ובינלאומיים, והוא עוד צבע בו משתמש דלאל בערבוב בין ז'אנרים שונים ומסורות תרבותיות מגוונות המאפיין את יצירתו.

באלבום הסולו החדש שלו, העשירי במספר, "ואהבת", נוכח הפיוט נוכחות גדולה עם שירים כמו "שפל רוח" שכתב ר' שלמה אבן גבירול, "יערת דבש" של ישראל נג'ארה ו"מי האיש" הנטול מהמקורות, המוצאים את מקומם לצד מילים ולחנים של דלאל, שיר של אמיר אור, ועד oh my love של ג'ון לנון.  מהצד המוזיקלי מתארחים באלבום חברים כמו דודו טסה, ליאורה יצחק וארי גורלי.

"המיוחד והשונה באלבום הזה שהוא כולו שירים, מה שאף פעם לא עשיתי", אומר דלאל. "אני מאמין גדול בחיבורים, האלבום הקודם למשל העמיק בכיוון של מוזיקה אתנית והחיבור בכלל לג'אז, ואני מקליט גם אלבומים אחרים שהם לא רק על שמי, בחיבורים אחרים, עד חיבור למוזיקה אירופית עתיקה שזה רנסנס ובארוק, שזה כאילו חיבור בלתי אפשרי כי מה מוזיקה אתנית יהודית עושה למשל עם המוזיקה של הנדל כמו בפרויקט האחרון שאני היוזם שלו שזה 'ישראל במצרים', חיבור של המוזיקה השורשית שלנו מכאן עם היצירה של הנדל 'ישראל במצרים'.

"אבל דווקא האלבום החדש הוא מאוד מינימליסטי. לא חיבור גדול ולא צליל גדול, אלא דווקא ההפך, ללכת לתוך הנשמה המינימליסטית של הבנאדם ולמצוא את הנקודה הכי מזוככת, ככה אני הסתכלתי על זה, ובגלל זה גם קראתי לזה 'ואהבת'. האהבה היא, אולי, הנקודה הכי זכה שיש בנפש האדם. אתה נכנס בפנים בפנים בפנים דרך כל הקליפות ורוצה להגיע לנקודה הזו שקוראים לה אהבה, וזה מה שאני מקווה שעשיתי באלבום הזה".

   

ג'ון לנון חבר ותיק

זה גם יצא אלבום די משפחתי

"כן, כי ילדים זה אהבה, אז שתי הבנות שלי פה. שני, ששרה איתי את 'מי האיש', היא עכשיו בת 13, וכשהיא הייתה בת 12 היא קמה יום אחד ואמרה, 'אבא, אני רוצה לשיר איתך שיר'. זו הייתה בקשה שלה ואני לא יכולתי לסרב, אי אפשר להגיד לא, וזו באמת הייתה הקלטה של וואן טייק שלא הייתה אמורה להיכנס לאלבום אבל כששמעתי אותה מאוד התרגשתי ממנה אז הכנסתי את זה, ועלמה, הקטנה יותר, שהיא בת 10, והיא עשתה את האיורים הקטנים האלה שיש על העטיפה".

וגם ג'ון לנון נכנס...

"בשבילי לנון הוא חבר ותיק. הוא חבר שלי אבל הוא לא יודע שאני חבר שלו, יש עוד כמה מיליונים כאלה... אבל את יודעת מה, זה לא חשוב. העיקר שהוא חבר שלנו והוא יישאר חבר שלנו לעוד הרבה שנים. ג'ון לנון נכנס לי לנשמה לפני הרבה שנים. מי שמסתכל עליי יכול לראות את המשקפיים העגולים, הלבוש הלבן, העיסוק האובססיבי בשלום כלל עולמי, אני לא אכחיש, נכנס משהו ממנו אצלי, ואני מאוד מתרגש מהשירים שלו.

"השיר oh my love הוקלט יום אחרי המרתון שעשו לכבודו ברדיו 88 במלאת 30 שנה להירצחו. ישבתי עם הבנות שלי בבית, והן מכירות את הביטלס, אבל הן לא כל כך הכירו את לנון, ופתאום הן שומעות את הגונגים האלה של פעמוני הכניסה של 'mother', והן קפצו 'אבא, מה זה?!', ואז הוא התחיל לצעוק 'mother', והן עמדו עם דמעות בעיניים. זו הפעם הראשונה שהן שמעו את השיר, והן אמרו, 'יו, עכשיו אנחנו מבינות למה אתה כל כך אוהב אותו', ומאז הוא נכנס גם להן בנשמה.

   

"כל זה החזיר אותי לאותה פעם ראשונה שקניתי את התקליט הזה, 'הפלסטיק אונו בנד', הפעם הראשונה ששמתי אותו על הפטיפון והנחתי את המחט, ואמרתי, אם ילדות בגיל הזה מסוגלות להבחין בכוח ובעוצמה וביופי שיש בזה, אז זה לא סתם שככה זה השפיע עלינו. ויום לאחר מכן הלכנו לאולפן להקליט בכלל שיר אחר, ואמרתי, בוא נעשה את oh my love של לנון. עם כל החברים שיש באלבום, גם ג'ון לנון הוא חבר".   
 
 
המופע "מקאם בבלי" ייערך ביום שני, 19 בספטמבר 2011 ב-20:30 בבית אבי חי בירושלים כחלק מפסטיבל הפיוט 2011.

יאיר דלאל, ואהבת, מגדה רקורדס. 


למועדי מופעים >

14/09/2011   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. הייתי בהופעה בנהריה, איך שיאיר פתח בכינור
משה , נהריה (16/09/2011)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע