סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
כתבה
 
מאת: טל גורדון מוכיח בשער - רע מוכיח פינת גורדון
 

 
 


רע מוכיח לא מפסיק לחפש את האלטרנטיבה במוזיקה שהוא עושה, גם באלבום החדש המשותף עם ברי סחרוף "11א`". כמה תשובות לכמה שאלות בוערות לגבי דרך עשיית האלבום כמו למשל למה לא מצורף אליו דף מילים.

הילד המבריק ממסע הבחירות של מאיר אריאל

בשנת 91` יצא אלבום הבכורה של ברי סחרוף, "הכל או כלום", ובו השתמש עדיין סחרוף בשפה המוזיקלית שיצר בעבודה הממושכת שלו עם פורטיס. ואז נכנס לתמונה רע מוכיח. ביחד הם יצרו שפה מוזיקלית חדשה בעברית, שאפיינה את האלבום השני של סחרוף, "סימנים של חולשה", אלבום ששניהם חתומים בו על ההפקה המוזיקלית ושמוכיח שותף לכתיבת רוב לחניו, והפכה לבסיס המקצבי והצלילי של סחרוף. השנה היא 93`, הימים בהם האלקטרוניקה הישראלית (לפחות זו שאינה לגמרי מחתרתית) רק נולדת, ולאוזניים לוקח זמן להבין את הצלילים והמקצבים החדשים של מה שיהפוך לאחד האלבומים המהפכניים והחדשניים (לזמנו) של הרוק הישראלי.

על רע מוכיח (34) שמעתי לראשונה כשדיברו על ה"ילד" המבריק שיושב על התופים ב"מסע הבחירות של מאיר אריאל" ב-87`. מוכיח היה אז בערך בן 17. בהמשך הוא הצטרף כמתופף ללהקת "בלאגן" ול"זקני צפת" (בתקופה המחורעת שלה), עבר לגיטרה בלהקת "רעש", הפיק את הראשון של דנה ברגר שהציג אותה בפנים חדשות ומכוסחות אחרי שהייתה הסולנית של להקת בלאגן, הוציא ביחד עם אלון כהן (לשעבר מתופף נושאי המגבעת) את האלבום "סליחות", שהתבסס על לחנים עממיים וסמפולי חזנות), והוציא ביחד עם מאור כהן את האלבום "צעצועים מהבית ספר הישן" תחת השם צמד ראות.

בשנים האחרונות הוא חי בניו יורק, שם הספיק לעבוד שנתיים עם דייויד ביירן (טוקינג הדס) והיה מעורב בסצינת האנדרגראונד האלקטרונית בניו יורק ("שילוב של ג`אז ורוק והיפהופ וג`אנגל והכל בעצם, אבל שום דבר לא בפורמט המסחרי המרובע. הכל באיזה סוג של פרפראזה"). מאז 2001 מנגן מוכיח עם גוגול בורדלו, הרכב מוזיקת עולם עם אוריינטציה צוענית ("רוב הזמן אני און דה רואד עם גוגול, הרבה זמן לא הייתי בבית יותר משלושה שבועות"), ובשנים האחרונות הוא מתפרנס מכתיבת פתיחים ל MTV ו VH1.

מערכת יחסים מתמשכת עם סחרוף

בגיחות שעשה לארץ בשנה האחרונה ("בערך שלושה חודשים במצטבר"), הוא עבד עם ברי סחרוף על קטעים משותפים, שהפכו בסופו של דבר לאלבום חדש של השניים שיצא בשבוע שעבר להפצה אינטרנטית ב imusic.co.il ומגיע בימים אלה גם לחנויות : "11א`".

"11א`" מוצג באתרי מכירות התקליטים כשיתוף הפעולה הראשון של סחרוף ומוכיח מאז "סימנים של חולשה", אובל מדובר בעצם במערכת יחסים מתמשכת וקבועה. מוכיח ניגן בשירים שונים של סחרוף, כתב יחד איתו את המוזיקה לסרט "בסמה מוצ`ו", הופיע איתו פה ושם והפיק עבורו שניים משירי אלבומו "האחר" (2001).

בשנה האחרונה עבדו השניים על 11 רצועות של לחנים משותפים, ומילים שנכתבו על ידי סחרוף, מוכיח, קצת דן תורן וקטע משיר של דליה רביקוביץ שהביאה לאלבום יהודית רביץ שהשתתפה באחד השירים. השירה נחלקת בין השניים עם דגש משמעותי לכיוון ברי.

- אתם עובדים יחד בכל מיני פורמטים כבר שנים. מה הוביל פתאום לעשיית אלבום שלם משותף?

"פשוט בביקור שעשיתי פה לפני שנה שנינו היינו יחסית פנויים, ואת יודעת, כשאנשים מתעסקים במוזיקה, בסופו של דבר הם הכי נהנים לתקשר דרך מוזיקה, וזה מה שעשינו מעבר לחברות הרגילה. עד הרגע האחרון לא היתה שום החלטה לעשות אלבום. פשוט עבדנו על חומרים ולאט לאט הצטברו עוד ועוד חומרים, ופתאום זה התחיל לקבל צבע של אלבום ולא של חתיכות בודדות ואז היתה הרגשה של למה לא להוציא את זה בעצם".

"הקול שלי הוא הכלי היחיד שעוד לא ממש התעסקתי בו"

- קראתי בהרבה מקומות ששם האלבום "11א" אמור לסמל את מספר השנים שעברו מאז העבודה המשותפת שלכם על "סימנים של חולשה", אבל אם אני מבינה נכון, זה בעצם מספר הבית ברחוב שבו נמצאת הדירה של שלומציון קינן שבה עבדתם על האלבום...

"כן, השם הוא בגלל מספר הבית. אני גר בדירה של שלומציון בביקורים שלי בארץ, (איכשהוא היא תמיד בדיוק נוסעת לאנשהוא כשאני מגיע), ואני שוכר את הדירה שלה. זאת דירה עם הרבה השראה, והרגשנו שהמכנה המשותף של כל התקליט זה הסלון הזה שבו עבדנו. הבאתי לשם את הלפטופ שלי והתחלנו לכתוב עליו, בניו יורק הוספתי עוד דברים ועשיתי קצת שדרוגים של החומרים, וכשהגעתי לביקור נוסף, כשכבר ידעתי שהולכים לעבוד על תקליט, כי בביקורים הקודמים זה עוד היה לעבוד רק בשביל הכיף, הבאתי איתי ציוד יותר משוכלל. יצא שעבדנו הרבה בבית וקצת באולפן טוב, בשביל מה שאי אפשר היה להקליט בבית, שזה בעיקר תופים ודברים אקוסטיים כמו סטרינגס, טרומבון".

- כל הלחנים באלבום מוגדרים כמשותפים. איך נראית כתיבה משותפת? ממש אחד מתחיל קטע והשני ממשיך אותו?

"ממש ככה. אחד מתחיל משהו עם הגיטרה, `בוא תשמע, תראה איזה יופי`, `תראה איזה לא יופי`..., השני מוסיף משהו. ככה".

- אתה גם שר פה ושם באלבום. יכול להיות שאתה בדרך לאלבום שבו אתה תהיה הזמר?

"אני חושב שכן. אין אחד כזה מתוכנן כרגע, אבל אני רואה שיש סיכוי כזה. הקול זה הכלי היחיד שעוד לא ממש התעסקתי בו. יצא לי בעבר להשתעשע עם זה אבל אף פעם לא להוציא את זה. אבל נראה, אני עדיין מזייף... אני צריך ללמוד לזייף פחות. ברי אומר שזה רק להתאמן, אז אני צריך עוד להתאמן".




"קל היום לפתוח פוטושופ ולהביע גם את דעתך הויזואלית"

רצועה מספר 8, "רחוק ממך", מתחילה בגיטרה מעודנת ובשירה של סחרוף למלים של מוכיח. בערך בשורה השלישית מצטרפת במפתיע יהודית רביץ ששרה ומקריאה משיר של דליה רביקוביץ.

"פגשתי אותה ביום שבו כתבתי את הטקסט הזה" מספר מוכיח, "ופתאום התחבר לי בראש שהיא נורא תתאים להשתתף בזה. רציתי שהיא תהיה איכשהוא מעורבת בתקליט. אני אוהב אותה, מאמין לה, אוהב את הגישה שלה ואת הצבע שלה והראש שלה. להבדיל מאחרים ואחרות, המינון של הפוזה מול איכות אמיתית ממש מעולה אצלה: אין שם הרבה פוזה ויש שם הרבה איכות אמיתית, וגם ברי אוהב אותה. את החלקים שהיא מקריאה מהטקסט של דליה רביקוביץ` היא בעצם הביאה. היא תפסה טייק על כל הסיפור מזוית בלתי צפויה ונתנה לטקסט המקורי משמעות שלא הייתה בו קודם".

- אתה חתום באלבום גם על עיצוב עטיפה וגם כמפיק (מפיק הפרויקט, לא רק מפיק מוזיקלי). מה זה
אומר מעשית שהיית המפיק?

"זה פחות או יותר אומר שזה פרויקט שאני הזזתי אותו. היה לי מאוד חשוב שהוא יתקדם. מעשית זה לקבוע חזרות, להרים טלפונים ולדאוג שדברים יקרו. מעבר לזה, בכל פרויקט, ולא חשוב כמה הוא חברי, יש משברים, ויש פסיכולוגיה, בעיות של בטחון עצמי, משברים שקשורים בשאלות כמו האם החומר הוא נכון, האם שווה להוציא אותו או שאולי רק כיף להקליט אותו, צריך להרגיש אם הוא עובד, לראות את הדבר כמו שאתה רוצה שהוא יהיה, שיהיה לך ויז`ן שכולל כל מיני דברים. ולגבי העטיפה שעיצבתי - מאז שיש מחשבים יש נגישות להמון אספקטים שפעם היה יותר קשה להתעסק בהם. הטעם הוא אותו טעם, אבל עכשיו קל לפתוח פוטושופ ולשחק, ולהביע גם את דעתך הויזואלית".

"מה שחשוב במילים זה הצליל"

- למה החלטתם לא להכניס דף טקסטים באינסרט של האלבום?

"אחת הסיבות היא שכשאתה רואה טקסט מול העיניים שלך אתה באופן מיידי מפריד אותו מהמוזיקה באיזושהיא צורה, אפילו בלי לחשוב על זה, ובפורמט הזה שנקרא רוקנרול אני לא חושב שצריכה להיות הפרדה כזאת. הטקסטים ברוקנרול זה לא פואטיקה, או שירה מודרנית, זה רוקנרול וזה צריך להיות מחובר. אני מאוד אוהב את זה שיש שירים שעשר שנים חשבתי ששרים בהם משהו אחר עד שגיליתי מה באמת המילים שם, אני אוהב שיש מסתורין שקשור בצליל של המילה, בפונטיקה שלה. מה שחשוב במילים זה לאו דווקא המשמעות הטקסטואלית שלהן, אלא העובדה שהן משמשות כצליל. עוד משהו זה שכשאתה קורא את הטקסט מולך, העין שלך קופצת לשורה הבאה, ואתה מתחיל לשחק עם הטקסט שלא בזמנו המקורי – ורציתי למנוע את זה".

- ולמה החלטתם לוותר על רדיו וללכת על הוצאה מוקדמת של הדיסק דרך האינטרנט ורק אחר כך
לחנויות?

"חשבנו בהתחלה להוציא את זה רק באינטרנט בגלל שבאיזשהוא מקום נורא התחשק לנו לעקוף את חברות התקליטים. חלק מהתקליטים שעשיתי בארץ קיבלו שבחים מטורפים, ואנשים מסתובבים איתם וחולים עליהם, ולא ראיתי מהם לירה. אז קצת נמאס מההרגל לעבוד ולעבוד בלי לראות לירה. אבל אז נכנס עניין האיכות של הסאונד. בגלל שהאינטרנט בכל זאת לא מספיק מהיר, אי אפשר להוריד עדיין באיכות סאונד מספיק גבוהה, אז מתוך כבוד לסאונד, הרי אנשים עובדים על זה שזה יישמע טוב - אז בסוף להרוג את הכל עם ה MP3 זה קצת פשע."

"תקליט נאיבי מבחינה מלודית"

כששמעתי בפעם הראשונה את "סימנים של חולשה", לא הבנתי מאיזה מקום בלב ובאוזניים צריך לשמוע את זה, ומאיפה לאכול את זה ככה שזה יהיה לי טעים וברור. לקח לי לא מעט זמן להבין את האלבום ההוא, מה שאולי יקרה לי גם עם החדש של השניים.

הצבעים והשילוב בין הגיטרה של ברי לתכנותים ולראש המבריק של רע לא שייכים הפעם לעולם בלתי מוכר למי שמכיר את העבודה המשותפת הקודמת שלהם, אבל בניגוד ל"סימנים", באלבום הזה, ההפקה והעיבודים הקוצניים והמעניינים עם הטאצ` המחוספס הזה שעושה לי כל כך טוב ומרענן לא עוטפים הפעם מנגינות בשרניות ומלודיות כמו אלה שאפיינו את "סימנים" ("רעש לבן", "כמה יוסי", "הזיות", "חבל שאת לא", "תני לי מקום"), מה שאולי מקשה על האוזן למצוא את העוגנים שהיא זקוקה להם.

"אם אני שם לב לתגובות שאני מקבל, אנשים אומרים שזה תקליט קשה, ובעיני הוא דווקא נתפס כתקליט די נאיבי אפילו, נאיבי מבחינה מלודית. יש בו סוג של פשטות קודרת. אני מרגיש בפירוש שהאלבום הזה הוא התקדמות מאז `סימנים`".

- האמת שגם אני עוד צריכה זמן כדי להיכנס אליו, הוא לא קל. אבל אתה אמור לדעתי ליהנות מהאמירה הזאת. שמעתי היום גם תקליט ישראלי חדש אחר שהרגשתי שכבר בשיר החמישי אני יודעת עליו הכל, מבינה אותו, יכולה לתאר אותו, ובעצם ממצה אותו. אני מתארת לעצמי שזה לא בדיוק מקום שהיית רוצה להיות בו.

"זה לא התפקיד שלי בכוח להיות במקום כזה..."

- ואתה יכול להגדיר את התפקיד שלך בכוח?

"מוכיח בשער... יש איזושהיא תחושה שאפשר לראות ולהרגיש דברים בצורה אחרת, ואני בעד לקדם את האופציה ואת האלטרנטיבה הזאת. גם אלטרנטיבה זאת מילה שכבר נהייתה מיינסטרים, אבל במושג הבסיסי של המילה, שזה אופציה אחרת לספר סיפור. אני חושב שזה התפקיד שלי".

מוכיח וסחרוף יקיימו חמש הופעות בעקבות האלבום בתל-אביב, בירושלים ובחיפה . המופע יורכב מהרפרטואר של סחרוף ומוכיח מ"סימנים של חולשה", מהאלבום החדש, משיר שעשו יחד ב"האחר" ו"יכול להיות שיהיו עוד כמה הפתעות".לפרטים נוספים

האתר של ברי סחרוף
להורדת האלבום

טל גורדון


06/04/2005   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. בחיי שגם אני לאיודע איך לאכול את הדיסק הזה.
שרון , (14/04/2005)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע