אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
כתבה
 
מאת: טל גורדון קצת אחרת - עדי רנרט פינת גורדון
 

 
 


אמנם הוא אחד מהמוזיקאים העסוקים בארץ, אבל זה לא מונע מעדי רנרט למצוא לו פינה אקספרימנטלית להתפרע בה במופע חדש שלו בפסטיבל הג`אז הבינלאומי באילת. דיון על מוזיקה עם מי שגם בגיל חמישים לא מפסיק לחפש חידושים והמצאות בקווי הגבול של התחום.

קלידים: עעעעדי רנרררט

עדי רנרט הוא מהתענוגיים האלה, ששיחה איתם מחזירה לך את האופטימיות. בדיוק כמו המבט המרגיע שלו מאחורי הפסנתר, מבט שאומר "הכל יהיה בסדר, את יכולה לעשות את זה מצוין, תהיי רגועה ובואי נהנה", וגורם לך להוביל את השיר בביטחון השקט שהוא נוסך בך. ושלא תבינו לא נכון, את כל ההשתפכות הזאת אני מביאה בעקבות מפגש מוזיקלי בודד וקטנטן איתו לפני שמונה שנים.

רנרט הוא גם בין הבודדים שהצליחו לנצח את האינטואיציה המאוד מפוקפקת שלי שמובילה לכך שרוב החברים שלי הם אלה ששנאתי ממבט ראשון ורוב האנשים שהוקסמתי מהם לראשונה הפכו במהרה לכאלה ששמתי במגירת המוקצים - כשהתגלה גם במפגש השני כאדם מקסים ונקי נפש כמו שנראה לי במפגש הראשון.

את הפנים של רנרט (50) רובכם מכירים, במודע או שלא, מהנגינה בתכניות טלוויזיה רבות, ומהעבודה רבת השנים עם אמנים מדרג שלמה ארצי וגידי גוב. בימים אלה הוא מסיים את החזרות לכבוד מופע חדש שיעלה בפסטיבל הג`אז הבינלאומי באילת ב-22 לאוגוסט, "עדי רנרט ושמיים פתוחים", עם הרכב הכולל שני נגני כלי הקשה (רוני עברין כלי הקשה ומארק מושייב תופים וכלי הקשה), טרומבון (עודד מאיר), קונטרבס (אלי מגן המופלא כמובן) ורנרט עצמו בפסנתר ובפלוגלהורן (הסבר יבוא).

את החומרים שינוגנו במופע כתב רנרט והצליל המיוחד להרכב נובע מקיבוץ אמנים שכל אחד מהם בא מעולם מוזיקלי ומקצבי שונה, והשיחה איתו הזכירה לי שמזמן לא הייתה לי שיחה עם מוזיקאי שכל נושאיה סבבו – כמה מפתיע – סביב מוזיקה.

"חטיבת אנשים שיודעים להתפרע ביחד"

- אז לפני שבכלל נתחיל לדבר, תסביר לי בבקשה מה זה פלוגלהורן

"פלוגלהורן זו מין אחות שמנמנה של החצוצרה. היא מצלצלת משהו בין חצוצרה לקרן. זה רכש חדש שלי מהשנים האחרונות. לקחתי שיעור אחד והתאמנתי הרבה בבית. ניגנתי בזה כבר בתקליט של גידי, `ריקוד ירח`, ובהופעות. אני נורא נהנה מזה".

- מדובר במופע אינסטרומנטלי במהותו?

"יש אמנם קצת שירה ששזורה בתוך העסק, שאלי מגן, רוני עיברין ואני שרים, אבל המופע הוא אינסטרומנטלי באופיו והווקאליות היא לא מילים ולא שירים אלא צבע בתוך הנגינה. מוזיקלית זה לא רוק, וגם לא ג`אז מובהק, אלא ג`אז במובן האלתורים וההתרחשות בריל טיים. אבל סגנונית זה לא ג`אז מסורתי. ההגדרה היחידה שאני יכול להגדיר את הסגנון זה שקשה להגדיר אותו. גם השם, `שמיים פתוחים`, בא מזה שכל השפעה ברוך הבא. כל החומרים במופע הם שלי, אבל יכול להיות שננגן שיר אחד של בלונד רדהד".

- מה שמשפיע מאד על אופי המופע הוא שבנית הרכב של אמנים שמביאים דברים ממקומות שונים, אז ספר קצת על המשתתפים

"רציתי שתהיה לי חטיבה של קצב שהיא כמעט אוטונומית בפני עצמה. מה שעניין אותי בהרכב הזה זה ליצור מין שכבה של קצב שנשמעת כמו קבוצת אנשים מנגנת. אני נורא אוהב את הסאונד של זה, כמו בטוקדה, או לטין מיוזיק, שיש כמה אנשים שמקישים ביחד, כל אחד מנגן משהו אחר וביחד נוצר איזה גרוב סוחף כזה.

"במשתתפים יש את אלי מגן, שהוא מאושיות הג`אז הישראלי, עודד מאיר, טרומבוניסט צעיר ומאוד מדליק, מרק מושייב המתופף, צעיר מאוד מאוד מעניין שמתמחה בנגינה פוליריתמית, שזה אומר שהוא בעצם בונה מין טקסטורה שבתוכה יש כמה מקצבים אחד על השני, רוני עברין מנגן כלי הקשה, הוא במקור מאורוגוואי והוא מביא השפעות לטיניות וידע עצום במוזיקה אפריקאית שיוצאים החוצה. גם מרק וגם רוני עברין מנגנים עם דני זמיר, סקסופוניסט פרי ג`אז (free jazz), בעיני אחד הגדולים, ככה שבסופו של דבר קיבלתי חטיבה של אנשים שיודעים להתפרע ביחד, ואני, עם כל העניינים שלי, פסנתר, פלוגלהורן, קצת קולות רקע וכתיבת החומרים."

"בדיעבד קוראים לזה רוק מתקדם"

מאז השתחרר מלהקת גייסות השריון –ולפי השם אפשר להבין שמדובר בארוע שקרה לפני שנים לא מעטות – הספיק רנרט להפיק, לעבד, לכתוב או לנגן בין היתר עם אמנים כמו אריק איינשטיין, נורית גלרון (שבאלבומה עשה את עיבודיו הראשונים, לשירים "ווקליזה" ו"כשהייתי ציפור ביער"), שלמה יידוב, יונתן גפן (שאלבומו "המעיל" יצא ב 79 תחת קרדיט משותף לשניים), אסתר שמיר, שלמה גרוניך, צבי בומס (לאלבומו כתב רנרט את הקטע האינסטרומנטלי "רנרט"), אריאל זילבר, יוני רכטר, דני ליטני, יהודית רביץ, שרון ליפשיץ, ריטה ורמי וכמובן, שלמה ארצי (עיבודים ב"חום יולי אוגוסט", "כרטיס ללונה פארק" בו הלחין את השיר "סיטואציה" למילותיו של ארצי) והאמן שאיתו הוא מזוהה יותר מכל, גידי גוב.

כמעט עשרים שנה עברו מאז ליווה אותו לראשונה בהופעות והקשר המקצועי המשותף נמשך בהופעות, בהקלטות וכמובן ב"לילה גוב", תכנית הטלוויזיה שהולידה שני אלבומי ביצועים משותפים של גוב ואורחיו.

אבל הנקודה המעניינת מבחינתי היא העובדה שרנרט היה חבר באחת הלהקות הישראליות היותר מיוחדות, "ששת" (1977). חברי ששת מלבד רנרט, היו שם טוב לוי, שמוליק ארוך, שמוליק בודגוב, איקי לוי ויהודית רביץ. צעירים מוכשרים והרבה פחות ידועים מכפי שהם היום, שיצרו יחד כמה שירים לצד קטעים אינסטרומנטליים.

- ששת נחשבת היום להרכב רוק מתקדם ישראלי

"ששת זאת נקודה נורא חשובה אצלי. היה נורא כיף בתור אנשים צעירים לעבוד שנה שלמה על החומרים, בלי שום כסף, או תסכול מהנושא הזה. בדיעבד קוראים לזה רוק מתקדם אבל רוק מתקדם מתקשר לי עם להקות שאני פחות אוהב, כמו יס, אז אפשר להגיד שזה היה בעצם מין סגנון ישראלי שהקבוצה הזאת יצרה שהצריך להמציא לו שם במיוחד בשבילו. אולי קצת אחרת זו ההגדרה הטובה לזה".

"דור נורא אינטליגנטי"

- עוד חיבור מעניין ברזומה שלך הוא עם ערן צור, שבשלב מסוים היית חלק מההרכב בהפקה שלו.

"עם ערן עשינו ערב בפסטיבל ג`אז לפני כמה שנים, שהיה שילוב של סיפורים שהוא הקריא עם נגינה של ג`אז מאחורה. חלק מהמוזיקה אני כתבתי, חלק היו שירים של ערן. ערן זה אמן שאני מאוד אוהב ומעריך. גם הוא אדם שהולך עם עצמו רחוק, והוא מוזיקאי מאוד מלא, מאוד פתוח לאוונגרד. מאוד נהניתי לנגן איתו, נהניתי מהאנרגיה של הלהקה, וניגנתי בהרכב שלו בלהקה, עם רם אוריון ושי ברוך, ב`לילות של ירח מלא`. זה היה באמת כיף. כסאח אינטליגנטי".

- אז יהיה נכון להסיק מזה שאמנים צעירים שמעוניינים יכולים להרגיש נוח לפנות אליך?

"להרגיש נוח זה בהמעטה. נורא כיף לי כל הזמן להיפגש עם אנשים צעירים, והיום יש מוזיקאים כאלה טובים שזה פשוט מדהים. גם המפגש עם רונה קינן עכשיו בהפקה של המופע של גידי גוב הוא נהדר. זה מין דור נורא אינטלגנטי".

אוהב את ברי ואת איזבו

- לאיזה דברים אתה יכול להתייחס כאל השפעות מוזיקליות?

"יש לי המון השפעות, ובעצם מה שאני אוהב זה שיש איזושהי רוח של חופש וחיפוש, וחוסר הסתפקות בקיים, ולא משנה לי אם זה נמצא בג`אז או ברוק או במוזיקה קלאסית מודרנית. אם יש את הרוח הזאת אני אוהב את זה. אני שומע הרבה דברים, הרבה אלקטרוני, (רדיו 106)".

- אני מתארת לעצמי שזה שאתה כל כך מעורה ומתעניין בדברים שקורים עכשיו לא ממש מאפיין אנשים בגילך, גם אם הם מוזיקאים

"כן, זה נכון. אני צריך ללכת לחבר`ה הצעירים בשביל לקבל את האינפורמציות, אבל אני תמיד סקרן לשמוע. יותר מעניין אותי לשמוע מה הולך היום מאשר לשבת וליהנות ממוזיקה שאהבתי לפני שלושים שנה שמוסכם על כולם כבר שהיא קלאסיקה והיא נהדרת. יותר מעניין אותי מה נעשה בקו הגבול, איפה שהדברים נוצרים, ויש שם הרבה בלבול והרבה חרטא, אבל גם המון אנרגיה של המצאה חדשה, של חיפוש".

- מכאן כמעט בלתי נמנע לשאול מה אתה אוהב במוזיקה הישראלית של היום

"בארץ, קודם כל מבחינת עולם הג`אז, יש פריחה מדהימה של חבר`ה צעירים שאני לא אתחיל אפילו להגיד את השמות שלהם, אבל הם פשוט מדהימים. יצא איזה מין יבול כזה של מוזיקאים שאמנם חלק גדול מהם נוסעים ישר אחרי הלימודים לארצות הברית, אבל מנגנים פנטסטי. יוצא לי לפעמים לשמוע אותם במקום שנקרא הגדה השמאלית, או בג`ה פן.

"במיינסטרים יותר אני אוהב מאוד את ברי, הוא תמיד נותן להרגיש שהוא לא יושב על התחת, תמיד מחפש לשנות, לחדש, לתת לזה איזה צבע מיוחד. אני אוהב גם את הקלאסיקות, יהודית רביץ למשל. יש לנו ארץ קטנה כזאת ויש פה אמנים נפלאים שבגלל שהם הפכו קצת לקלאסיקה מתייחסים אליהם כאל מובנים מאליהם, וכבר פחות שמים לב שהם עושים דברים נפלאים, במוזיקה שהיא פחות תובענית. אני אוהב גם את מיקה קרני, אתה שומע את החיפוש אצלה בכל תקליט שהיא עושה, או רן שם טוב, שעושה דברים מדהימים גם באיזבו שהיא להקה מדהימה וגם בהפקות שהוא עושה, הוא כל כך מיוחד ואותנטי".

"קשה לי לכתוב טקסטים"

- דני ליטני, שלמה ארצי, דנה ברגר, גלי עטרי ואמנים נוספים שרו לחנים שלך, אבל אתה ידוע בעיקר כפסנתרן, מפיק מוזיקלי ומעבד. זה גם סדר העדיפויות המקצועי שלך?

"זה נורא עניין של תקופות. בתקופה האחרונה אני פחות עסוק בהפקות מוזיקליות. הייתה תקופה שהייתי מאוד עסוק כמפיק אבל העניין של הכתיבה מאוד חשוב לי. הייתה תקופה שכתבתי הרבה לקולנוע, (בין היתר ל`עונת הדובדבנים`, ול`זולגות הדמעות מעצמן`) ולטלוויזיה, (`טירונות`), אבל זו מוזיקה שמשרתת יותר את הסרט. שירים שלי שחררתי פחות כי אני חושב שסוג השירים שאני כותב מתאים לאנשים שכותבים לעצמם".

- אז למה אתה לא שר?

"שאלה טובה. האמת שיש לי הקלטה של הופעה מפסטיבל בשנת אלפיים שאני מקווה להוציא אותה באלבום ושם אני באמת שר שיר אחד. זה תקליט שהוקלט בהופעה חיה, עם זמרים אחרים שבאו להשתתף בערב, מיקה קרני, גידי גוב, ליאורה יצחק ששרה מוזיקה הודית, זמרת מדהימה. שם זו באמת ההזדמנות שלי לעשות שירים. אספתי את הטקסטים מכל מיני מקומות, בעזרתו של רוני סומק. כשהתייעצתי איתו אמרתי לו מה הכיוון והוא הציף אותי בחומרים מדהימים. יש שם טקסטים של נתן זך, ריימונד קרבר, יונה וולך, אלן גינסבורג, יש שיר הודי עתיק. התימה, הרוח של העניין מאחדת את הטקסטים האלה שבאים מכל מיני מקומות שונים".

"יכול להיות שההתייחסות שלי לשירה נובעת קצת מאיך שאני מתייחס לנגינה, אני שם איזה סטנדרט גבוה שלא בטוח שאני עומד בו. אבל האמת שאני משנה את דעתי בעניין הזה כי יש אנשים ששרים את החומר שלהם וכל העניין שם זה הכנות והישירות, והמוזיקה בישראל מאוד הלכה לכיוון הזה. המון יוצרים ששרים לא כולם זמרים מדהימים, אבל מה שיפה זה החבילה העגולה הזאת של בנאדם שכתב ומבצע.

"אצלי הבור הגדול הוא שקשה לי לכתוב טקסטים ואז זה קצת פחות הקטע העגול הזה, של החבילה השלמה. אנשים שכותבים מילים ומנגינה ושרים, זה בעיני השיא, משלום חנוך והלאה, ולכן אני חושב שאני יותר בתחום של כתיבת מוזיקה אינסטרומנטלית. אולי אני מצליח עם זה יותר כי יש לי שם פחות מחסומים".

"הלחץ לקונפורמיזם אופנתי הרבה יותר גדול היום"

- דיברנו קודם על "החבילה השלמה" של אמן שכותב, מלחין ושר, הכיוון שהמוזיקה בישראל (ובכלל) הלכה אליו, ואני לא יכולה להתאפק מלשאול אם אתה לא חושב שהעובדה שאמן מקבל היום את המסר שרצוי שהוא גם יכתוב וגם ילחין מקפחת לפעמים (ואני כוללת כמובן גם את עצמי ברשימה הזאת, לא כמסתכלת מהצד) את רמת הטקסט או הלחן?

"שאלה טובה. בואי נגיד את זה ככה: מנגינות רעות וטקסטים רעים נכתבו גם בתקופה שהייתה במרכאות מין תעשייה כזאת שבה יש כותב מילים, מלחין וזמרים שכותבים עבורם את הדברים. גם אז היו חרטא של שירים ואני חושב שבתקופה שעברה מאז באו הרבה שירים טובים, נגיד אם אתה מסתכל על שלום חנוך, שמהתחלה שלו הוציא שירים מדהימים.

"יכול להיות באמת שכשבנאדם לוקח על עצמו את כל התפקידים משהו עלול לצאת מקופח, אבל אני חושב
שהבעיה היותר גדולה היא תרבותית כללית, של פיחות במעמד של המוזיקה בעיני הקהל. אני יודע בעיקר לגבי הארץ אבל אני חושב שגם בעולם הבעיה היא של ירידת המוזיקה, של ההתמסחרות. העולם הולך ומתמסחר, הצעירים, שהם המסה של צריכת המוזיקה, נתונים יותר ויותר להשפעות של טלוויזיה, מסחריות, מותגיות, ואם אני משווה נגיד את המצב כשאני הייתי בן עשרים למה שנחשפים אנשים שהם היום בני עשרים, אני חושב שהלחץ לקונפורמיזם אופנתי הוא הרבה יותר גדול ויש הרבה פחות פתיחות ומקום למוזיקה הרפתקנית להביע את עצמה. אם תפתחי היום טלוויזיה, חוץ מכמה פינות פה ושם אין מקום".

"היום הפרס הוא על הצלחה"

"פעם היו מאשימים את גלי צה"ל שהם אליטיסטים, שהם משמיעים מוזיקה שונה ומיוחדת ותובענית יותר ולא משמיעים את האמנים שנחשבים לפופולרים, איפה זה היום? היום אתה עובר מתחנה לתחנה וכולם משמיעים את אותה מוזיקה פופולרית. היום הפרס הוא על הצלחה: אם משהו מצליח, אז הוא עוד יותר מצליח, וטוחנים אותו שוב ושוב ברדיו ובטלוויזיה. זה מצב שיוצר חלוקה שלא ממש משקפת, במיוחד בשוק קטן כמו ישראל. רק הקבוצה הגדולה של הרייטינג מקבלת את שלה, והדברים היותר מאתגרים נדחקים הצידה בצורה חסרת פרופורציות – ואז גם ההשפעה שלהם על התרבות היא יותר קטנה.

"ולכן הפסטיבלים האלה. אני משתדל מדי כמה שנים להתקבל לפסטיבל כזה, כי המקומות האלה הם כמעט היחידים שנותנים במה לאקספרימנטליות. אלא אם כן אתה אמן כמו נגיד ברי, שזו דוגמה נהדרת לאחד שלא סטה מהכיוון האישי שלו, ובהתמדה ובעקביות יצר לעצמו קהל שהוא יכול להגיש לו דברים מאתגרים. בעולם של מוזיקה אינסטרומנטלית ולא של שירים, אין זירה מסחרית לדברים האלה, וקשה שהדברים יקרו ללא כל בסיס כלכלי, ואז הכל הופך בעצם לאידאליסטי".

- ויש כוונות להמשיך עם המופע גם אחרי הפסטיבל?

"אני מאוד מקווה לנסות להופיע עם זה בעוד מקומות, למרות שמרק המתופף נוטש אותנו ונוסע כמה ימים אחרי המופע לניו יורק. אני מקווה שזה לא יהיה חד פעמי".

עדי רנרט ו"שמיים פתוחים" יופיעו ביום שני ה- 22 באוגוסט, ב- 24:00 במסגרת פסטיבל הג`אז הבינלאומי באילת.לפרטים נוספים

פסטיבל הג`אז באילת 2005






15/08/2005   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. היה גדול בפסטיבל הג'אז
יוסי יניב , (10/09/2005)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע