סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ריאיון
 
מאת: טל גורדון ג'ים ונהג הקטר בגרסה בימתית לילדים
 

 
 
אנחנו מנסים ליצור עבור הילדים את הקסם של התיאטרון, לא לשבור אותו, לא על ידי ציניות או תחכום של מבוגרים, אלא באמת לחשוב לגמרי על הילד, מה הוא יבין מזה, איך הוא יראה את זה. לא להכניס את הדברים שלפעמים בחזרות, כשחקנים מבוגרים, נורא מצחיקים או מגניבים אותנו, אבל לילדים הם פחות מתאימים, אפרופו ציניות של מבוגרים שנכנסת לפעמים לתחום הזה של ספרים והצגות לילדים"
עיבוד בימתי חדש לספרו האהוב של מיכאל אנדה במוזיאון תל אביב מנסה לשמר קסם נטול ציניות של תיאטרון לילדים. שיחה


לפני 53 שנים יצא לאור ספרו של מיכאל אנדה "ג'ים ונהג הקטר". אנדה, סופר גרמני שספרי הילדים שלו מאופיינים בכתיבה מורכבת ומלאת פנטזיה, חתום גם על "הסיפור שאינו נגמר" הידוע, אשר הפך באמצע שנות השמונים לסרט קולנוע מצליח.
 
כעת עולה, לראשונה בישראל, עיבוד בימתי ל"ג'ים ונהג הקטר", בהפקת "תיאטרון המלה", המביא אל הבמה הדגשים ייחודיים המאפיינים את דרכו של התיאטרון. מופע הבכורה של ההצגה, המיועדת לגילאי 6 ומעלה, יתקיים ב-24 באפריל 2014, במוזיאון תל אביב.

כוחות השכלתנות מנסים לייבש את כוחות החיים
 
"זה סיפור של התגברות על פחד וסכנות, שמתחיל בארץ מושלמת כזו ששמה נוחיה", מספר במאי ההצגה ואיש "תיאטרון המילה", רועי בירן. "החיים בארץ נוחיה פשוטים ונעימים, עד שיום אחד מגיעה בדואר חבילה מסתורית, וכשפותחים אותה מגלים בתוכה תינוק שחור, ג'ים.

"נוחיה היא אי בים, ארץ נורא קטנה, וכשג'ים גדל, ואין בה כבר מספיק מקום לכולם, הוא יוצא בלילה מנוחיה, עם לוקאס, חברו הטוב ביותר, נהג הקטר, כדי לפנות מקום. מכאן מתחיל מסע הרפתקאות שכולו על הקטר, במהלכו הם שטים בים, על הקטר – ופה נכנסת גם הפנטזיה – מגיעים לארץ סין, ומגלים שבת הקיסר הסיני נחטפה.

"הם מחליטים לצאת למסע ולחלץ את הנסיכה, ומבינים שהיא נמצאת בידי דרקון שנקרא 'גברת תותבת'. תוך כדי מסע הם מגלים שגם החבילה שבתוכה הגיע ג'ים הייתה מיועדת, בעצם, לגברת תותבת, כך שבאותו מסע הם מחפשים גם את הנסיכה וגם את סוד מוצאו של ג'ים".

גים-ונהג-הקטר01-יואב-כרמון.jpg
"ג'ים ונהג הקטר",  צילום: יואב כרמון

איכשהו נראה שחלק גדול מסופרי הילדים נוכחיים עושים איזו פשטנות של המציאות, במין חמלה פטרונית מדי, לעומת העלילה המורכבת הזו של אנדה

"הרגע שבו הם פותחים ומגלים שיש תינוק בקופסה הוא בהחלט לא פוליטיקלי קורקט... הספר חגג לאחרונה חמישים שנה, ואנדה, גם בספרים אחרים שלו, לוקח מה שאני קורא אמיתות נורא גדולות של העולם ושל בני האדם, ומצליח מאוד יפה לספר אותם לילדים בדרך סיפורית. לפעמים כשמנסים לעשות את זה, זה עלול לצאת הרצאה פדגוגית, אבל אנדה מצליח לשזור את זה בהמון פנטזיה, אז זה עובד מאוד יפה.

"אבל כן, הכתיבה שלו, הסימבולים שיש מתחת, מאוד עמוקים. מה שעושה הדרקון גברת תותבת, למשל, זה לחטוף ילדים מכל העולם - כשהם  מגיעים אליה הם רואים שיש אצלה סינית, אסקימוסית, הולנדית, כל מיני ילדים - והיא מושיבה אותם בכיתה ומלמדת אותם מתמטיקה... אז אני רואה את זה ככוחות של השכלתנות שמנסים לייבש את כוחות החיים שיש אצל הילדים. זו תמונה פנימית נורא חזקה שהוא מצייר לנו בתמונה עלילתית".

הכותרת של הסיפור, "ג'ים ונהג הקטר", נשמעת לגמרי כמו סיפור לגיל הרך

"זה באמת נשמע ככה, ותחילת ההצגה היא אגדתית כזאת אבל אחרי כמה זמן זה נכנס יותר לעומק. אנחנו גם מורידים בכל פעם את הגיל. התחלתי עם גיל יותר מבוגר, חשבתי שזה יתאים לגילאי שבע או שמונה ומעלה, אבל הורים שהיו בהצגות ההרצה טענו שאני מפלה את הילדים הקטנים יותר, והיו בהצגה גם ילדים בני חמש".

אולי זה מספר משהו על התקופה שלנו, שבה ילדים מתבגרים הרבה יותר מהר

"מצד אחד, מצד שני בעיניי זה גם העניין של התרבות שלנו שמעודדת את הילדים לעשות הכל מוקדם יותר. אני מנסה ללכת נגד זה, ולשמור את מה שעושים עבור הילדים הקטנים נורא פשוט ונאיבי, אבל זה כבר לא פשוט לעשות היום דברים פשוטים".

   

בלי ציניות של מבוגרים

התפיסה הזו, של לאפשר לעולם הילדים לשמור את הפשטות והנאיביות לאורך זמן רב יותר, היא חלק מהתפיסה הכוללת של "תיאטרון המילה", ששוכן בהרדוף, וקשור לתפיסת העולם האנתרופוסופית. מרבית שחקני התיאטרון הם בוגרי בית הספר לשחקנים בהרדוף, שאחד הדגשים הבולטים בו לאורך ארבע שנות לימוד שם במרכז העבודה האמנותית את ההתייחסות למילה לא רק כאל דרך להעברת תוכן, אלא כאל כלי ניגוני ועיצובי לכל דבר.

"התחום העיקרי שאנחנו מפתחים שם זה הדיבור של השחקן", מספר בירן. "מה שנקרא 'עיצוב הדיבור'. כמו שנורא ברור שנגן צריך לתרגל את הכלי שלו וללמוד לשלוט בו, כך אנחנו עושים עבודה דומה עם הדיבור של השחקן, ומאמנים אותו להפוך להיות מאסטר של הדיבור שלו. זה הסבר על רגל אחת אבל זו בעצם תורה שלמה שלומדים במשך ארבע שנים מלאות".

באיזה הבדל יחוש הצופה בהצגות שמבוססות על התפיסה הזו?

"אני אגיד את זה דרך האפיון הסגנוני. ב'תיאטרון המילה' לא עושים רק הצגות ילדים אבל לאחרונה התרחבנו לתחום הזה ואנחנו מעמיקים בו, ומנסים לעשות את מה שאני קורא 'פשוט' במובן המלא או הטוב של המילה.

"אנחנו מנסים ליצור עבור הילדים את הקסם של התיאטרון, לא לשבור אותו, לא על ידי ציניות או תחכום של מבוגרים, אלא באמת לחשוב לגמרי על הילד, מה הוא יבין מזה, איך הוא יראה את זה. לא להכניס את הדברים שלפעמים בחזרות, כשחקנים מבוגרים, נורא מצחיקים או מגניבים אותנו, אבל לילדים הם פחות מתאימים, אפרופו ציניות של מבוגרים שנכנסת לפעמים לתחום הזה של ספרים והצגות לילדים.

"אנחנו עובדים כמעט תמיד עם מוזיקה בכלים חיים ואקוסטיים על הבמה, בלי שום סאונד, עם הגברה מינימלית, ורק כשהיא ממש הכרחית, באולמות גדולים. צופה בהצגה ירגיש דבר ראשון את הנאיביות, העדינות, הפשטות של ההצגות. אלה גם התגובות שאנחנו מקבלים הרבה פעמים, 'לא רואים דברים כאלה כבר'. זה מתקשר למה שאנשים מבוגרים ראו פעם כילדים, לעומת היום, כשהכל מתוחכם יותר. אני קצת מתנגד לזה שילדים צריכים תחכום כרגע. ויכול להיות שהם גם ישמעו שם דגש מיוחד על עבודת הדיבור של השחקן, על ההגשה של הטקסט".

איך מפגישים את העלילה המורכבת של הסיפור של אנדה באמצעים הפשוטים שחשובים לתיאטרון המילה?

"הסיפור הזה מעביר לילדים ולקהל תהליך. הוא מעביר דרך. המורכבות של העלילה היא דווקא מה שיוצר איזה מסע שאני מרגיש שהקהל יכול לצאת ממנו אחר, ולעבור בו חוויה משמעותית. האתגר הוא לספר סיפור עלילתי מורכב בסגנון אחר, ונכנסנו לעולם שלם של תנועה בעבודת השחקנים, ושל עבודה מוזיקלית, כדי ליצור את הקסם, להגיע לרחוב שוקק בסין, או לעיר של דרקונים, וליצור את הפנטזיה באמצעים שיושבים בעיקר על עבודת השחקן ולא על פירוטכניקה. זה האתגר שחיפשנו לעצמנו". 
  
 
"ג'ים ונהג הקטר" תעלה בשבת, 14 ביוני 2014 ב-11:00, במוזיאון תל אביב לאמנות. טל': 03-6077020.עיבוד: טל בירן, בימוי: רועי בירן ומרים ארנן, מוזיקה: טליה אליאב וענת אהרוני, תנועה: טל בן דוד, תלבושות: קלאודיה מנוקיאן, תפאורה ותאורה: אבנר המאירי, אביזרים: גיל לוי, שחקנים: זיו רייטר, עמרי צדוק, ענבל גינת, אביחי רונן, גיל לוי, מעין יובל שהם ודנה מרגלית .


למועדי מופעים >

09/04/2014   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. הצגה קסומה
מיכל , חיפה (03/08/2014) (לת)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע