תיאטרון באר-שבע  יציג  ברפרטואר עונת 2015-2014 תמהיל של הצגות, מהקלאסי להפקות מקור, המתבסס על כוחות צעירים ויוצרים מבטיחים.

השנה שני במאים חדשים נכנסים לתיאטרון: עירד רובינשטיין ("המחברת הגדולה" בסטודיו של יורם לוינשטיין, "מעשיית חורף" גודמן ביה"ס למשחק בנגב) ושיר גולדברג ("תהלה" בחאן, "אדם לא מת סתם" הבימה).

בכל עונה  מועלים בתיאטרון חמש הפקות חדשות,  ואילו השנה, לרגל פתיחת אולם חדש בתיאטרון, אולם ייעודי להפקות אינטימיות, המכיל 100 מקומות ובו תעלה לראשונה ההפקה השישית, "סליחות".

בפתחה של העונה הרביעית בניהולם של שמוליק יפרח (מנכ"ל ומנהל אמנותי) ורפי ניב (מנהל אמנותי), התיאטרון מבסס את ייחודו כתיאטרון מעורב ומוביל הלוקח חלק פעיל בקידום התרבות בדרום.

שיתוף הפעולה ההדוק עם גודמן-בית הספר למשחק בנגב פותח דלתות לשחקנים צעירים ויוצרים חדשים לתיאטרון. גם השנה ישתלבו בוגרים צעירים מגודמן בהצגות התיאטרון ביניהם זהר מידן שזכתה בפרס השחקנית המבטיחה בפרס עתיד התיאטרון 2014.

לדברי רפי ניב, המנהל האמנותי: "בחרנו ברפרטואר לא מתפשר:  קלאסיקות כמו 'רומיאו ויוליה', 'בית ברנרדה אלבה', 'חתונת הדמים', מחזאות ישראלית ועיבודים חדשים. לצד במאים צעירים, יביימו השנה ותיקים ומוערכים כגדי רול ואודי בן משה שזאת תהיה עבודתו הראשונה בתיאטרון באר-שבע.

"הבחירה המוקפדת לא מסתיימת בבחירת המחזות אלא בליהוק שיכול לעיתים להכריע בין הפקה טובה להפקה מצוינת. כבשנים קודמות נמשיך לאתגר את שחקני הבית של התיאטרון בתפקידים שיהוו עבורם רף חדש להתמודדות ולטפח דור חדש של שחקנים צעירים מצוינים בתפקידים שיבנו את הקריירה שלהם ויהפכו אותם לשחקנים המובילים של העתיד".

העונה הנוכחית נסגרת עם גידול נוסף במספר המנויים, מתוכם כ-3,000 תלמידים וסטודנטים. התיאטרון מפעיל מרכז מצוינות לתיאטרון המטפח כישרונות צעירים ומטפח את הדור הבא של צרכני התרבות בתוכנית פדגוגית-אמנותית שפועלת בתוך מוסדות החינוך מגן ועד י"ב.

"תיאטרון באר-שבע עובר תהליך שינוי, מספר הקהלים צעיר, תלמידים וסטודנטים נחשפים היום לתיאטרון יותר מבעבר והרפרטואר שאנו מציעים גם מבחינת בחירת המחזות וגם מבחינת הפרשנות הבימתית מדבר אליהם", אמר מנכ"ל התיאטרון שמוליק יפרח.

עוד מוסיף יפרח: "יש שינוי גדול ומבורך במשרד התרבות ובמשרד נגב גליל, תיקונים בחלוקת התקציב או כפי ששרת התרבות הגב' לימור ליבנת אומרת 'צדק תרבותי' בחלוקת המשאבים עם הפנים לנגב. בזכות המהלכים והפרויקטים השונים, מוסדות התרבות בנגב הוכיחו כי כל תוספת תביא לפריחה והעצמה, לא רק לתיאטרון באר-שבע אלא גם לגופים קטנים ואלטרנטיביים כמו תיאטרון הפרינג' שקם בעיר העתיקה. בזכות התמיכה והחשיבות שרואים במשרדים בפעילות שלנו אפשר לחוש ברוח חדשה המנשבת בדרום ומגיעה לכל חלקי הארץ".



עונת 2014-15 בתיאטרון באר שבע (צילום: אייל לנדסמן)

הצגות העונה הקרובה:

"בית ברנרדה אלבה"

מאת: פדריקו גרסיה לורקה. תרגום: רבקה משולח. בימוי: גדי רול. בתפקידים הראשיים: עידית טפרסון וחנה לסלאו.

ברנרדה אלבה שבה מהלווייתו של בעלה וכופה על חמש בנותיה הרווקות שמונה שנים של אבל, שבמהלכן אסור להן לצאת מפתח הבית. הבנות מתקשות לקבל את רוע הגזירה. בדידותן המוחלטת והאיסורים החלים עליהן מכרסמים בשארית תקוותן להתחתן, והבית הנעול הופך עד מהרה לסיר לחץ מבעבע. התשוקות הסוערות, המרירוּת הגוברת, הקנאה והתסכול מביאים את הבנות לנסות ולמרוד, כל אחת בדרכה, באִמן הרודנית, עד לסיומו המטלטל של אחד המחזות הגדולים שנכתבו במאה ה-20.

מחזהו המרתק של המשורר והמחזאי הספרדי הנודע פדריקו גרסייה לורקה עוסק בפוליטיקה של הדיכוי, בסיפור ריסוקה של משפחה ובמאבק האדם על חירותו.

"הצעה מגונה"

מאת: אייל קנטוב, על פי ספרו של ג'ק אנגלהארד.  בימוי: ניר ארז. מייקל וג׳ואן הם זוג צעיר ומאוהב המתגורר בדירה שכורה קטנה בניו ג׳רזי, ארצות הברית. יום אחד נופלת לידיהם הזדמנות פז: לקנות את בית חלומותיהם במחיר ״מציאה״. הבעיה היא שגם למחיר ״מציאה״ אין להם מספיק כסף. בניסיון נואש להשיג את הסכום הדרוש לקניית הבית הם מחליטים לנסוע לאטלנטיק סיטי כדי להמר על כל כספי החסכונות שלהם – ומפסידים הכל. אך בדיוק כאשר נדמה שחלומם התנפץ, הם פוגשים במיליונר מסתורי ושרמנטי שמציע להם הצעה היכולה לשנות את חייהם: מיליון דולר תמורת לילה אחד עם ג׳ואן. הצעה שאי אפשר לסרב לה – או שאולי דווקא כן? הרומן זכה בשנת 1993 לעיבוד קולנועי שובר קופות בכיכובם של דמי מור, וודי הארלסון ורוברט רדפורד.

"רומיאו ויוליה"

מאת: ויליאם שקספיר. תרגום: אלי ביז'אווי. בימוי: עירד רובינשטיין. קיץ לוהט בוורונה. משפחת קפולט ומשפחת מונטגיו, שתי משפחות יריבות, מציתות מחדש סכסוך ישן, והאלימות משתוללת ברחובות. בצד השני של העיר יוליה בת ה-14 מתאהבת ממבט ראשון ברומיאו. אבל יוליה היא קפולט, ורומיאו הוא מונטגיו. אהבתם אסורה ומסוכנת ודינה אחד – מוות.

בתוך שלושה ימים ייחתם סיפור האהבה הגדול של כל הזמנים. כדי להיות זה בזרועות זה, רומיאו ויוליה יילחמו כנגד כל הסיכויים, כנגד כל המוסכמות, במסלול של דם ואש, עד הסוף המר.

רומיאו ויוליה, אולי המחזה המפורסם בעולם, מצית כבר למעלה מ-400 שנה את דמיון צופיו ועוסק – באומץ ובתבונה הייחודיים של שייקספיר – בגורל, במוסכמות, במלחמת הדורות, באלימות הטבועה באדם ומעל לכול – בכוחה המחיה והממית של האהבה.

"בימינו לא יוצאים לדו-קרב"

עיבוד בימתי ל"תריסר רוסי", ספרו של ולדימיר נבוקוב. מאת: שחר פנקס. בימוי: שיר גולדברג. עיבוד משעשע ונוגע ללב לשלושה סיפורים קצרים המתארים את חייהם של מהגרים רוסים בעיר ברלין, בשנות ה-30 של המאה הקודמת. אנטון פטרוביץ' שב יום אחד מנסיעת עבודה מחוץ לעיר ומוצא בביתו את חברו הטוב, ברג, מתלבש בחדר השינה, בזמן שאשתו, טניה, מתקלחת ושרה בחדר האמבטיה. בסיוע חבריו מיטיושין וגנושקה הוא מזמין את האדון ברג לדו-קרב.

פילגראם, בעל חנות מזדקן, חולם להשאיר את חנותו, את אשתו ואת חייו מאחור ולצאת למסע ארוך בעקבות פרפרים אדומי עין, שקופים למחצה או מרובי זנבות.  לב, המתגורר בברלין, לא ראה את אחיו סראפים, המתגורר ברוסיה, למעלה מעשר שנים. שיחת טלפון מפתיעה מבשרת לו שאחיו בברלין ומעוניין לפגוש אותו. במהלך פגישתם הקצרה הם נאלצים להתמודד עם הריחוק ועם הזרות, שעליהם הם מתקשים להתגבר.

הסיפורים נשזרים זה בזה ומתפרשׂים על פני שבוע אחד, שבמהלכו מנסות הדמויות, כל אחת בדרכה, לשנות את מצבה ואת חייה. הכמיהה ל"עולם אחר", ל"חיים אחרים", מביאה את הדמויות למעשים קיצוניים ומפתיעים, שלאחריהם לא יהיו עוד חייהם כשהיו.
 
"סליחות"

מאת: חנה אזולאי-הספרי. בימוי: כפיר אזולאי . יום אחד קמה מסעודה אוחנה, מחזירה את הבית שלה לחברת עמידר ונעלמת. אל הבית בעיירה הקטנה מגיעות מכל קצוות הארץ ארבע הבנות שלה: מלכה, עקרת בית; אוולין, ש"סניקית ואם לשמונה בנות; פאני, אשת עסקים סקסית; ואמירה, סטודנטית כושלת לקולנוע. עליהן למצוא את אמן, לפנות את הבית שבו גדלו ולבלות ביחד את יום הכיפורים.

תוך כדי אריזה צפים הזיכרונות, היחסים מתחדדים והסודות מתגלים. בסופו של יום הן מגלות כי למרות שגדלו עם אותה אם, לכל אחת מהן הייתה בעצם אימא שונה. מחזה מצחיק ומרגש הנוגע בכנות בנושאים משפחתיים טעונים: יחסי הורים-ילדים, קנאה נשית, פערי דורות והסודות הכואבים ביותר הרובצים במרתפי הזיכרון של המוסד המשפחתי.

"הרולד ומוד"

מאת קולין היגינס. תרגום: עידו ריקלין. בימוי: רפי ניב. בתפקיד מוד: תום חגי. דרמה קומית מרגשת ומלאת אהבת חיים, שבמרכזה זוג מוזר: הרולד, נער בגיל ההתבגרות שתחביבו המקורי הוא השתתפות בלוויות, ומוד, ישישה מרדנית ונון־קונפורמיסטית המתגוררת בקרון ישן, משמשת דוגמנית עירום לציירים וגונבת מכוניות להנאתה. מוד מלמדת את הרולד ליהנות מן החיים, לחיות את הכאן ועכשיו, והאהבה ביניהם פורחת. הסרט שביים האל אשבי היה לאחד מסרטי הפולחן הגדולים בכל הזמנים, שאף עובד על ידו לרומן ולמחזה מצליח. בראשית שנות ה-70 עלה המחזה בהצלחה גדולה בתיאטרון באר-שבע בכיכובם של ג'טה לוקה ודורון תבורי. 

"הלוויה חורפית"

מאת: חנוך לוין. בימוי: אודי בן משה. אמו הזקנה של לצ'ק מתה, והוא יוצא להודיע למשפחה על מועד הלוויה, אך מגיע בזמן לא כל כך נוח: דודתו שרציה ודודו ורשט עסוקים בהכנות אחרונות לקראת חתונת בתם ולווציה, המתקיימת למחרת, והם נחושים להתחק בכל דרך אפשרית מקבלת הבשורה המרה שתהרוס להם את התכניות. אחרי הכול, "לא זורקים ארבע מאות אורחים ושמונה מאות עופות לזבל ומוותרים על חתונה חמה עם בשר וקוניאק בשביל הלוויית זקנה קטנה בגשם".

הבעיה אף מחריפה כשלצ'ק מגלה נחישות להציל את אמו מן המוות השני – השִכחה – ורודף אחרי המשפחה עד סוף העולם כדי לבשר להם על מות אמו ולהזמין אותם להלוויה.

"חתונת דמים"

מאת: פדריקו גרסיה לורקה. בימוי: כפיר אזולאי. המשורר והמחזאי הספרדי פדריקו גרסייה לורקה כתב את אחת היצירות הגדולות ביותר של המאה ה-20 בעקבות ידיעה קטנה שקרא בעיתון: ״שני גברים צעירים מצאו את מותם הלילה. האירוע קרה בעקבות מרדף של חתן אחר כלתו, שברחה עם ארוסה לשעבר ביום כלולותיהם. עוד מקרה מוות מצטרף למעגל הדמים.״ (אנדלוסיה, 1929)

הכלה ובחיר לבה, לאונרדו, חולקים אהבה גדולה, אך בלתי ממומשת: לאונרדו נשוי לבת דודתה של הכלה, והיא עצמה עומדת להינשא לאחר – האחרון מבני משפחה שכל בניה נהרגו בעבר על ידי בני משפחתו של לאונרדו.
אהבת הנעורים המקננת בלבם של לאונרדו והכלה הופכת לנחשול אדיר, המתפרץ בחייהם וממוטט את חוקי החברה: בליל חתונתה בורחת הכלה עם לאונרדו אל בחירתם החופשית, בעוד משפחתו של חתנה המושפל דולקת בעקבותיהם כדי לתבוע את עלבונו. המרדף חסר הרחמים מונע מהם לממש את רצונם ומביא אותם אל גורלם הבלתי נמנע.