סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
כתבה
 
מאת: טל גורדון מלב סגור ללב פתוח – איתי בלטר פ. גורדון
 

 
 


עשר שנים לפחות נושא על גבו איתי בלטר את השירים שלו ומחפש איך לפרוק אותם בתקליט. עכשיו, כשזה סוף סוף קורה, כדאי לעצור רגע ולהקשיב.

עשרה בתים ואף מילה מיותרת

"עשן המכונית עולה אל השמיים, זוג צעיר צריך אל פסטיבל המים, חתול מת על הכביש הופך את המעיים, ילדים מנופפים שלום עם הידיים. הסבל הכאב הסכינים בבטן, החלומות שהתנפצו כמו מים על האבן, שר לי שיר בריחה חושב על שאהבתי, בארץ חרבה אותה אני שרפתי" ("שיר בריחה" (מילים ולחן איתי בלטר)

בארבי הראשון, כוך קטן ביונה הנביא, איתי בלטר על הבמה עם מיקרופון וסינתי, שר את השירים העצובים שלו בקול של איש, מספר סיפורים בעשרה בתים ואף מילה מיותרת, ואם אתה מסתכל עליו ועל הנחישות והממוקדות שלו אתה בטוח שהוא שר לארבע מאות אזניים כרויות, אבל רק אני ועוד עשרה איש בקהל, נשפכים מהיופי, נסחפים עם הכובד.

יותר מעשר שנים אני רואה אותו נושא על הגב את השירים היפים שלו, ומחפש מאיפה לפתוח את הדלת שתוביל אותם לאלבום. על המדפים בחנויות התקליטים נערמים עוד ועוד דיסקים חדשים, אנשים הרבה פחות מוכשרים ממנו מגיעים למקומות טובים בזמן שהוא עדיין מחפש את מי שיסכים להוציא לו תקליט, כי ארבעה עשר בתים בשיר, טובים ככל שיהיו, זו לא ממש אסטרטגיה טובה מבחינה מסחרית, אבל איכשהו הוא הצליח לנתב את כל הכישרון והשנים האלה לתקליט הראשון שלו, "השמש הרוח השד והים", ולתמצת את כל היופי והכאב שהוא מכיר לארבעים וחמש דקות יפהפיות, צובטות לב, ואני חושבת לעצמי, כל כך מעט פעמים הצדק מנצח, וכל כך משמח לראות את זה קורה.

"זה היה החלום של החיים שלי להוציא את הדיסק הזה"

- המון המון זמן עבר עד שיצא התקליט הזה. לא מעט אנשים היו מתייאשים במקומך

"את יודעת כמה פעמים התייאשתי? המון. מה שהחזיק אותי זה מה שמחזיק אותי עכשיו. זאת גם האמונה, אבל זה גם משהו מבפנים. איזה עוצמות פנימיות שמובילות אותי בכל דבר שאני עושה. אמרו לי הרבה פעמים `לא`, חופשי... בעיקר בגלל מה שהקרנתי, שזה חוסר בטחון, קצת ניתוק. לעצמי הייתי מחובר והיה לי בטחון אבל היה לי קשה להעביר את זה לאנשים אחרים. נראה לי שזה קשור לזה שלא ידעתי איך לדבר עם האנשים האלה כל כך. גם היום אני לא יודע, אבל היום הם כבר יותר מדברים איתי".

- ואיך בכל זאת התאפשר התקליט הזה? מה איפשר לו לצאת סוף סוף?

"התחלתי לעבוד על התקליט לבד, אני עובד על ההקלטות שלו בערך שלוש שנים. התחלנו עם משהו, זה קרס באמצע, ואז ניצן זעירא הצטרף והיה לי גב, וזה קרה. גם כשזה קרה זה קרה לאט, התקליט היה מוכן כבר שנה והייתי צריך להמתין איתו מכל מיני סיבות, וזה נורא להמתין שנה כי אתה לא יודע למה אתה מחכה. אני גם לא מכיר את התחושה הזאת של להוציא דיסק, אבל אני מאמין שככה זה היה צריך לקרות.

"שילמתי מחיר כבד על התקליט הזה, הרבה דברים שהתחלתי והפסקתי, עשיתי הרבה דברים שלא יכולתי לעשות אחרת כמובן, כי בכל זאת, זה היה החלום של החיים שלי להוציא את הדיסק הזה, גם ונראה לי שיש אנשים שפגעתי בהם ואני מצטער על זה."

הרצון למצוא בית

"הם מצאו גופה בין הסלעים בחוף בת ים, בחור לבוש בגדי אישה, כולו חורים ודם. השוטר מקסים בלב קילל (הו) אלוהים, אני לא יכול להסתכל, איזה אנשים חולים. את הגופה לקחו, פתחו בחקירה, השוטר בלש מקסים קיבל ת`הוראה לצאת לשטח לבדוק ת`מצב, לחקור אנשים , להציב מארב, למצוא את הרוצח במבצע מהיר, למנוע פניקה בעיר. הוא יצא בלילות מחופש לאישה, למען האמת אישה די יפה. במועדונים מפוקפקים הוא הסתובב, משהו בתוכו התחיל להתערבב" ("סמי", מילים ולחן איתי בלטר)

- יש בטקסטים שלך הרבה מהחוויה התל אביבית ותחושה חזקה של תנועה

"התקליט הזה מתחיל בתל-אביב, כל השירים הראשונים זה מאוד תל-אביב. לאט לאט, דרך שיר בריחה, מגיעים לים, בים יש כל מיני בלגנים עם השוטר סמי, בים גם פוגשים מישהי ואוהבים אותה והולכים, ומה שבעצם נורא רוצים זה למצוא בית, ושהיא תהיה בעצם הבית שלך, ורק אלוהים יודע... זה בדיוק מה שקורה לי בחיים עכשיו כשאני חושב על זה".

- מחפש בית או מצאת?

"אני עדיין רוצה בית".

- ומאיזה בית אתה בא?

"במקור אני מראשון, נולדתי בפנימייה חקלאית, נחלת יהודה. ההורים שלי עבדו שם, אבא מנהל בית ספר ואמא אם בית, עד היום. אני תמיד הייתי בתפקיד הילד הרגיש, זה שמבין הכל ורואה הכל. תמיד היה המון עומס. עד היום באיזשהיא צורה. היום ההורים שלי בעדי, אבל כשהייתי צעיר מוזיקה הייתה מלחמה, כי מוזיקה זה לא מקצוע".

- פחדו עליך

"כן, אבל אני לא פחדתי על עצמי. הגעתי לתל-אביב בגיל עשרים, ובהתחלה לא כל כך הבנתי. חיפשתי כאילו אצל אנשים שיתייחסו אלי ויתייחסו למה שאני עושה, אבל אף פעם לא התחברתי לזה ממש. אני לא כל כך תל-אביבי, אפילו שאני גר היום בתל-אביב. אני לא ממש בתוך הברנז`ה של המוזיקה ולא ממש בעניינים, לא כל כך יודע מה קורה, גם לא כל כך מתעניין".

"אני מחכה שהבטן שלי מתחילה לרעוד"

"אריק קורא לעצמו אֶריק, אוהב את מרים שקוראים לה מרי, שאוהבת את דויד שקוראים לו דיוויד, והם גרים בת"א שקוראת לעצמה ניו יורק... נפגשים כמעט כל לילה בבאר, אריק מחפש עם העיניים בקירות, למרי רוקדת הרגל מתחת לשולחן, ודיוויד מודאג כי נגמרו המפיות, וכל אחד הולך הביתה לבד". ("ניו יורק", מילים ולחן איתי בלטר)

- הופתעתי לגלות שהשירים בתקליט כתובים באורך רגיל של שלושה בתים פלוס מינוס. הקיצור הטקסטואלי הוא משהו שהיית חייב לעשות כדי להוציא את האלבום הזה?

"לא. ככל שהכרתי את עצמי יותר הייתי צריך פחות מילים בשביל להגיד את זה. אני לא כותב כל יום. אני מחכה עד שהבטן שלי מתחילה לרעוד, מכל מיני דברים, ואז אני שופך חופשי. אחר כך מתחיל לעבוד על זה, להחליף מילים, לשאול את עצמי שאלות, להבין מה אני חושב ומרגיש באמת, מה אני רוצה מהשיר הזה, וזה לוקח המון זמן, זה החלק הכי קשה.

"מצד שני אתמול הופעתי בבאר שבע בפרויקט של שירים של לאונרד כהן ("שיר זר", פרויקט של האתר "השרת העיוור" – ט.ג.), וכמובן שבחרתי את השיר הכי ארוך, `שיר זר`. תרגמתי אותו במשפטים חופשיים כאלה. תרגום של התחושות, כמו שאני מבין אותן, יותר מאשר תרגום מדויק של המילים. עליתי לבמה עם השיר הארוך הזה והקהל אהב את זה".

מוזיקה שמשדרת מרחקים

- קל באמת לזהות בשירים ובשירה שלך את האהבה ללאונרד כהן, לניק קייב.

"יש בזה משהו. כהן וקייב הם השפעות, שניהם. עוד השפעות הם גם הרבה מוזיקת קאנטרי שאני שומע, אני חולה על זה, ג`וני קאש כמובן, וודי גאטרי, הנק וויליאמס. אני אוהב מוזיקה שמשדרת מרחקים, נדודים, מסע. הכל זז".

- גם התקליט הזה הוא מסע

"התקליט הזה הוא כמו מסע מלב סגור לגמרי, ללב פתוח. אני יודע שזה נשמע קיטשי, אבל מה לעשות שזה נכון. זה מסע שהתחיל בעצם עוד כשהייתי ילד. זה מה שרציתי כל החיים שלי, לעשות מוזיקה, להקליט תקליטים, לכתוב שירים. אני כותב עוד לפני שלמדתי לכתוב. לא יודע איך, ככה זה קרה. כל הזמן כתבתי מילים, דברים מטופשים של ילדים ששמורים אצל ההורים שלי. פעם אחרונה שהסתכלתי בזה הייתה לפני שנים".

- ומה גילית שם?

"גיליתי ילד עצוב. קרו לו כל מיני דברים בחיים אז הוא היה עצוב."

- והיום אתה שמח?

"מאוד שמח. אני מת על החיים. אוהב אותם מאוד מאוד".

- והשירים הכל כך עצובים?

"מי שלא יודע להיות עצוב לא יודע להיות שמח. יש משפט כזה".

רומנטיקן חסר תקנה

"קניתי לך פרח אדום, בדרך הביתה אכלתי אותו, לא בגלל שרציתי המון, בגלל הרגש הזה שעומד בגרון. הרגש הזה שעומד בגרון. אז השמעתי לך שירים עצובים שיגידו במקומי את המילים, לא בגלל על קצה הלשון, בגלל הרגש הזה שעומד בגרון". ("הרגש הזה", מילים ולחן איתי בלטר)

אילת, אמצע שנות התשעים. היאכט פאב. חמישה לילות, 45 דקות הופעה - חצי שעה הפסקה, ככה שלוש פעמים בערב, בתמורה לאירוח מלא פלוס קופונים לטוסטים ובירה. אני לא מאמינה שהטוב הזה קורה לי. גיטרה-בס-תופים-קלידים, ימי עדנת הרוק הישראלי, טרום האקוסטי-דיאט שגזרה המציאות על כל מי שרצה לשרוד. איתי עוזר לי למלא את הרפרטואר הבלתי אפשרי באורכו. הוא מתארח בהופעה בשני שירים שלו ומלמד אותי לנגן ליין קלידים בשיר שלו, "סמי", אפילו שאני מתביישת, וגורם לי להרגיש ממש טוב.

בין ההופעה השנייה לאחרונה, איתי מספר לי סיפור שלא נגמר ואני לא זוכרת הרבה רק שיש שם פרטיזנים וצ`כוסלובקיה ושזה קשור איכשהו למשפחה שלו. הוא זורק את המילים כמו אחוז אמוק, בסרט של עצמו, וחצי ממני מקשיב אבל החצי השני חושב על השירים היפים שלו שצובטים לי את הלב, במיוחד כשאני מתחילה להבין שמשום מה, כמה שהם יפים יותר ככה יש להם פחות סיכוי.

- בסופו של דבר הכל מתקשר אצלך לאהבה

"אהבה זה כוח מרכזי אצלי בחיים, אני חסר תקנה בזה. באמת רומנטיקן חסר תקנה. אני מאמין שאפשר לאהוב אותי כמו שאני, וזה הכי גרוע..."


איתי בלטר יופיע ביום ראשון, ה- 15 בינואר ב- 22:00 מועדון סינדרום בירושלים. והופעה חגיגית עם אורחים והפתעות תתקיים ביום חמישי, 2 בפברואר במועדון הבארבי בתל-אביב. לפרטים נוספים


10/01/2006   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. ראיון נהדר.
הר-ערנב , (14/01/2006) (לת)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע