סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ריאיון
 
מאת: טל גורדון "עדיין לא מובן מאליו להיות הומו"
 

 
 
ג'יימי מאד דומה לי. באיזשהו מקום לקחתי ממש תמונות מההצגה, וחשבתי על כל תמונה במחזה, ולאיזה פרק זמן זה מקביל בחיים שלי. פה זה לוקח שעה וחצי, אבל בחיים זה לוקח כמה שנים. אני הגעתי מחברה דתית ששם בכלל זה לא היה. לא הכרתי את המילה הזאת, הומו, אבל אני חושב שגם בחברות אחרות, וגם היום כשאני מסתובב פה בתל אביב, יש המון אנשים שלא מודעים לזה בתור משהו טריוויאלי שפשוט קיים ושפשוט ככה חיים."
יהודה דרומי, שחקן האקדמיה לאמנויות המופע, על היציאה מהארון בהצגה "משהו יפה" ובחיים


ביישנות, התמודדות, תהייה, ספקות וכל שאר שמות התואר המתאימים לחיפוש הזהות שמאפיין את גיל ההתבגרות, פוגשים גם את ג'יימי וסטיב, גיבורי "משהו יפה", ההצגה החדשה של האקדמיה לאמנויות המופע. אבל אצלם, מתווספת לחוויית ההתבגרות הלא קלה ממילא, גם הגילוי של אהבת נעורים ראשונה לבן מינם, במחזהו המצליח של ג'ונתן הארווי, שזכה בעבר גם לעיבוד קולנועי מצליח.

את הגרסה הישראלית החדשה של "משהו יפה" מעלה האקדמיה לאמנויות המופע עם קאסט שרובו תלמידי השנה השלישית של בית הספר - פרט לשני שחקנים שנמצאים כבר בשוק "האזרחי" - ובבימויו של דור פלס.
 
המלחמה לא נגמרה
 
"ג'יימי הוא בחור בן שש עשרה שמתחיל להתאהב בשכן שלו", מספר יהודה דרומי, תלמיד האקדמיה לאמנויות המופע, על הדמות אותה הוא מגלם. "זו התאהבות ראשונה, גם לו וגם לשכן, והם לא כל כך יודעים מה לעשות עם זה ואיך להתמודד עם זה.

"בסופו של דבר זה מחזה שמתאר אהבה, שבמקרה היא בין גבר לגבר, אבל זו פשוט אהבה תמימה וטהורה. זה מפחיד אותם, כי הם לא יודעים מה זה, האהבה בין גבר לגבר, בחברה שבה אין לזה שם ולא מדברים על זה."

לונדון של 1990, בה מתרחש המחזה, זו חברה שלא מדברים בה על גייז?

"גם היום, אני חושב שמחוץ לתל אביב, וגם בתוכה, זה לא נושא מאד מדובר. לא ברמה שבה גבר ואשה מדוברים. הרבה אנשים בתל אביב מרגישים שכאילו נגמרה המלחמה, אבל אין כמעט יום שבו אני לא שומע מישהו שמשתמש במילה 'הומו' בתור קללה, באוטובוס בתל אביב, או בסטטוס שנמצא בכל מקום, ועדיין יש לי חבר טוב שהוא בארון והוא אומר, 'כל יום שאני רואה דבר כזה אני לא רוצה שיסתכלו עליי ככה'. זו עדיין מלחמה היום. כמה שיש מיעוט קטן בתל אביב שנראה שם שזה לא ככה, זה עדיין לא מובן מאליו, גם פה, היום, שמישהו הוא הומו."



משהו-יפה-אבי-גולרן3.jpg
משהו יפה (צילום: אבי גולרן)




"לא ויתרו עליי"
 
לתפקיד שלו כג'יימי מביא דרומי, 24,  קווים מקבילים לא מעטים מחיפוש הזהות הפרטי שלו, כילד שגדל במשפחה דתית, למד בישיבת הרב, עזב בגיל 20 את הדת, יצא מהארון וחי היום בתל אביב כשחקן.

"ג'יימי מאד דומה לי. באיזשהו מקום לקחתי ממש תמונות מההצגה, וחשבתי על כל תמונה במחזה, ולאיזה פרק זמן זה מקביל בחיים שלי. פה זה לוקח שעה וחצי, אבל בחיים זה לוקח כמה שנים. אני הגעתי מחברה דתית ששם בכלל זה לא היה. לא הכרתי את המילה הזאת, הומו, אבל אני חושב שגם בחברות אחרות, וגם היום כשאני מסתובב פה בתל אביב, יש המון אנשים שלא מודעים לזה בתור משהו טריוויאלי שפשוט קיים ושפשוט ככה חיים."

"בית דתי" זו הגדרה מאד רחבה. מכיפה סרוגה ועד שחורים, מאיפה אתה מגיע?

"אני בא מהקיצוניים של הכיפה הסרוגה. למדתי בישיבה, בלי ללמוד אנגלית, בלי ללמוד מתמטיקה, אין לי בגרויות, לא דיברתי עם נשים עד שחזרתי בשאלה. חרדים לאומים, מחנה לאומי, ישיבת מרכז הרב."

איך נראה תהליך החזרה שלך בשאלה?

"זה לא משהו שקרה ביום אחד, לא כמו התהליכים בהצגות שהם תמיד קצרים יותר. אני חושב שזה עניין של זהות, שגם הוא מתקשר להצגה. לאט לאט שאלתי את עצמי מה מתוך העולם שאני חי וקיים בו אני רוצה להמשיך, ובמה אני רוצה לעשות אחרת וללכת לעולמות אחרים."

למרות שלא נחשפת אליהם בזמן שהיית דתי. לא הכרת מקרוב עולם חילוני באותה תקופה

"נכון. זה היה יותר עזיבה של הדת מאשר הליכה אל החילוניות, אבל בסופו של דבר זה שני צדדים של אותה מטבע."

שילמת מחיר משפחתי על עזיבת הדת? ויתרו עליך?

"לא ויתרו עליי. אחד המשפטים שאמא שלי אמרה לי כשחזרתי בשאלה זה שלא משנה מה יקרה לי, שיהיה לי ברור שלא מוותרים על הקשר איתי. היא אמרה שהיא יכולה עוד להגיד הרבה דברים שהיא תתחרט עליהם ותחשוב עליהם מחדש, אבל הכל תמיד יישאר במסגרת של לא לאבד אחד את השני."



משהו-יפה-ארלה-גולרן.jpg
משהו יפה (צילום: אבי גולרן)


"העזיבה את הדת קדמה ליציאה מהארון"
 
התפקיד של ג'יימי פוגש אותך אישית גם במקום של חיפוש הזהות המינית והזוגית. מה קדם למה אצלך, העזיבה את הדת או ההבנה שאתה מעדיף גברים?

"העזיבה את הדת קדמה, אבל אני מניח שזה קשור אחד לשני. אני מניח שזה שהרגשתי חריג מבחינה מינית גרם לי לשאול את עצמי יותר שאלות על הזהות שלי, כי זה גרם לי להרגיש חריג ושונה בחברה, והיה לי צורך לבדוק את זה. זה גם גרם לי יותר לערער על דברים מאשר אנשים אחרים, כי יש משהו ביצריות הזאת שאי אפשר להתעלם ממנו, ויכול להיות שזה גם מה שגרם לי להגיע לתיאטרון בכלל."

בעולם שממנו באת, איזו מלחמה הייתה קשה יותר, היציאה מהדת או היציאה מהארון?

"אני חושב שלהיות הומו זה יותר קשה כי זה משהו שפחות מדברים עליו בעולם הדתי לעומת היוצאים בשאלה. כמו בכל דבר שנורמות מכתיבות, ככל שיהיו יותר הומואים זה יהיה יותר מדובר, והיום אין כל כך אנשים שיוצאים מהארון בחברה הדתית, ולכן זה בטח היה שוק יותר גדול ויותר קשה לעיכול בשביל המשפחה שלי."

יש לך משפחה מדהימה

"זה נכון."

מה מכל התהליך הזה שאתה עברת ועובר נכנס לתפקיד שלך כג'יימי?

"באיזה שהוא מקום הדמות הזאת היא איזה חריג בחברה. הסיפור הוא על המלחמה שלו לבוא ולנסות להרגיש נורמלי, למרות שהוא חריג. זה מסתיים כשהוא עדיין חריג, הוא לא מהנורמטיביים, ואחד הדברים שגרמו לי לחזור בשאלה זה ההרגשה שמשהו מוזר בי ואני חייב לברר מה זה הדבר הזה, וזה אחד הדברים שאני מנסה להכניס להצגה, את התחושה הזו, את הפחד הזה."




יהודה דרומי (תמונת יחסי ציבור)

 
איך מתערבבים הלימודים באקדמיה לאמנויות המופע בתהליך האישי שלך?

"בבית הספר הזה אין מערכת אחת לכולם. יש מספר קורסים שצריך לקחת, וכל אחד בוחר לעצמו את המערכת, וזה יוצר המון חופש והמון מקום לכל אחד לברר את הדרך שלו בתיאטרון. אני, שמאד אוהב מחול ותנועה, זה דבר, למשל, שלא ידעתי לפני שהגעתי לבית הספר. זה דבר שלא כל כך יכולתי להבין בזמן שהייתי בחברה הדתית, לא ראיתי מופע מחול בחיים שלי לפני שחזרתי בשאלה.

"כשהגעתי לפה, בשיא חיפוש הזהות שלי, זה מאד קידם אותי שהיה לי מקום שמאפשר לי לחפש מה הזהות שלי, מקום שמאפשר לכל אחד לבנות את הדרך שלו, ולא מקום שאומר לי 'ככה שחקן צריך להיות'."

"תהליך החזרות של הבמאי דור פלס", מוסיף דרומי, "מאד קירב בין השחקנים. נהיינו פה חבורה מאד מגובשת, ואנחנו מאד חברים אחד של השני. זה לא מובן מאליו, ולא בכל הפקה זה ככה. ממש הכרנו אחד את השני, ואנחנו באמת אוהבים אחד את השני. זה ממש קירב בינינו, וזה משהו שאמרתי לעצמי, שרק בשביל זה היה שווה כל תהליך החזרות." 
  

 
"משהו יפה" - מאת: ג'ונתן הארווי  תרגום: טלי יצחקי בימוי: דור פלס עיצוב תפאורה ותלבושות: טלי יצחקי מוזיקה: עידן זילברשטיין עיצוב תאורה: ניזאר ח'מרה
 
משתתפים: הדר לוין, ניסנה מולוק, שרון פרידמן, עדי גרוס, יהודה דרומי, שני כיהלי, עידו פטריץ', שגיא קרישר

ההצגה תתקיים ב-16, 17 במאי, 30 במאי עד 4 ביוני 2016, בשעה 20:30, ב אקדמיה לאמנויות המופע בתל אביב. מחיר: 70-35 ש"ח. לפרטים והזמנות: 03-9400333 או 073-2100945. 
 
  
  
  
 


למועדי מופעים >

15/05/2016   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (2 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
2. ראיתי את ההצגה עכשיו -
הדר בן ישי , קרית אונו (31/05/2016)
1. שחקן מדהים ואישיות ראויה להערצה!
תומר ב , בת ים (31/05/2016) (לת)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע