אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ריאיון
 
מאת: טל גורדון "מוטי קירשנבאום היה נפגע חרדה"
 

 
 
זו סאטירה שמדברת על מה שקורה בארצנו, בעיקר על מאמצי ההפחדה של השלטון להשאיר אותנו כל הזמן נפגעי חרדה. יש שם כמובן שמאל, ימין, ערבים, יהודים, חרדים, מתנחלים, כל מה שאת רואה בכותרות העיתונים, במבט אירוני ודי מיואש, מאד מיואש, לכן גם קוראים להצגה הזאת 'רואים ת'סוף', ואני חושב שזו סאטירה במיטבה, אבל אני לא אובייקטיבי. בינתיים, כמו שאת יודעת, קירשנבאום הלך לעולם אחר. ראינו את הסוף, אבל לא את הסוף שלו."
אפרים סידון על הסאטירה "רואים ת'סוף" שמדברת על מאמצי השלטון להשאיר אותנו בפחד


אם יש מישהו שעל שמו רשומים פרקים נבחרים בתיק הסאטירה הישראלית, מדובר באפרים סידון, סופר, תסריטאי, מחזאי וסאטיריקן שחתום על כמה מהיצירות הסאטיריות הידועות בארץ, כאלה שכיכבו כאן בתקופה בה זכתה הסאטירה להתייחסות משמעותית עליה יספר סידון בהמשך.

אם יש דבר אחד שלא ישכחו לסידון לעולם מבין הדברים הרבים שיצר, תהיה זו הסדרה "ניקוי ראש", אותה יצר כחלק מצוות שכולל, פרט לסידון עצמו, גם את ב. מיכאל, שותפו לכתיבה, ואת מוטי קירשנבאום על העריכה. לפני שנתיים חבר שוב צוות הזהב הזה לעבודה משותפת, כתוצאה ממנו נולד הקברט הסאטירי "רואים ת'סוף". הקברט, שביים קירשנבאום, עולה ביום חמישי, 20 באוקטובר בשעה 21:00 בהיכל התרבות יבנה, במסגרת אירועי פסטיבל "בציר חדש" ה-6, במופע מיוחד שמציין שנה למותו של קירשנבאום. 
 




רואים ת'סוף (תמונת יחסי ציבור)



מבט אירוני ודי מיואש

"מוטי היה נפגע חרדה, מה שנקרא", מספר סידון, "כי הוא נורא חרד לגורל ילדיו ונכדיו וכל מה שהוא משאיר אחריו. למרות שהוא היה מאד עליז ב'לונדון וקירשנבאום', והיה במיטבו, והקרין המון אופטימיות, הוא היה איש די מודאג בקשר למה שקורה בארץ.

"'רואים ת'סוף' עלתה לפני הבחירות של 2015. עברו כמעט שנתיים מאז שזה רץ, וזה באמת היה אירוע די מעניין, כי מוטי ביים וב. מיכאל ואני כתבנו סאטירה לפני הבחירות, והיא הייתה אקטואלית וכולי. זו סאטירה שמדברת על מה שקורה בארצנו, בעיקר על מאמצי ההפחדה של השלטון להשאיר אותנו כל הזמן נפגעי חרדה. יש שם כמובן שמאל, ימין, ערבים, יהודים, חרדים, מתנחלים, כל מה שאת רואה בכותרות העיתונים, במבט אירוני ודי מיואש, מאד מיואש, לכן גם קוראים להצגה הזאת 'רואים ת'סוף', ואני חושב שזו סאטירה במיטבה, אבל אני לא אובייקטיבי. בינתיים, כמו שאת יודעת, קירשנבאום הלך לעולם אחר. ראינו את הסוף, אבל לא את הסוף שלו."

היו לשניכם גלגולים לא מעטים של עבודה משותפת

"המון. כבר ארבעים שנה שאנחנו עובדים בגלגולים כאלה ואחרים. בהתחלה ב'ניקוי ראש', ואחר כך בחמש או שש הצגות סטיריות שהוא ביים וב. מיכאל ואני כתבנו. זה התחיל, כמובן, כשהוא היה העורך ואנחנו הכותבים של 'ניקוי ראש', והוא היה שם חצי אלוהים, או שלושת רבעי אלוהים. ככל שפער הגילים הלך והצטמצם- כי גם אנחנו הזדקנו בעקבותיו - זה הפך מיחסי עובד מעביד ליחסי ידידות, וזה היה כיף, כי מוטי היה איש חכם, איש מצחיק, איש משכיל, הוא אפילו קרא צ'כוב... והיה תענוג גדול."
 
הדברים שאמרת קודם מסגירים ייאוש די גדול מהאופציה הסטירית בארץ

"תשמעי, אני חושב ששליין, במונולוג שלו ב'גב האומה', עושה עבודה טובה. אני חושב שגם ב'ארץ נהדרת' יש חלקים סאטיריים מאד חזקים ומאד טובים. זה נכון שהסאטירה של היום פחות משפיעה ופחות מדוברת מאשר הייתה לפני שנים, אבל המילה הכתובה, או המדוברת, היא כבר פחות חשובה, כשיש לך פייסבוקים וציוצים ואתה צריך לכתוב את הכל בפחות ממאה מילה."



אפרים סידון (צילום: אלון דרורי)



"למנהיגים אבדה הבושה"
 
כמי שראה את הכוח של הסאטירה משתנה לאורך השנים, איזה תפקיד היא מילאה פה בעבר? כמה משמעות באמת הייתה לה?

"לסאטירה אין תפקיד. אין מישהו שממנה סאטיריקונים. סאטירה זו תגובה למאורעות שקורים. היא בדרך כלל אקטואלית, מגיבה על דברים שקורים ומגיבה בדרך לעגנית, כלומר מציבה סוג של מראה מול החברה ומול פני המנהיגות, ומנסה להוכיח להם כמה הם טועים, טיפשים, מגוחכים ולא צודקים. אבל זה צילום של עיתונות, זה לא עומד בפני עצמו. מעטים הסאטיריקונים שנכנסו לפנתיאון. אריסטופנס, מולייר, שאמנם לא היה סאטיריקון פוליטי אבל בהחלט חברתי, ג'ונתן סוויפט עם 'גוליבר' שלו. אבל סאטירות שעומדות במבחן הזמן הן מעטות מאד."

החזרה הזו שלך לפני שנתיים לעבודה עם אותו צוות שיצר את "ניקוי ראש" אפשרה לך, אולי, לראות, מה השתנה פה במהלך ארבעים השנה האחרונות

"מבחינת הנושאים כמעט שום דבר לא השתנה. אם תיקחי את הליין אפ של 'ניקוי ראש' הוא יהיה פחות או יותר אותו ליין אפ של 'ארץ נהדרת'. השמות השתנו, אבל התופעות של שחיתות, אי שוויון, מיעוטים, התנחלויות, יישארו אותו דבר.

"מה שקרה בין אותן לשנים להיום, זה שאבדה הבושה של המנהיגים. פעם, אנשים שהחשידו אותם בשחיתויות התאבדו. אנשים אחרים, אם היו מוצגים בתכנית, לא היו יוצאים מהבית. היו איזה  42 הצעות בכנסת להוריד את 'ניקוי ראש' כי היא פוגעת במנהיגות. היום, הפוליטיקאים באים על ארבע כדי שיעשו עליהם תכנית. ב'חרצופים' הם היו מתחננים שנעשה להם בובות, ול'גב האומה' כל אחד בא כדי שיצחקו עליו, העיקר שהוא יהיה שם.

"זה אומר שאיבדנו את הבושה, ושלאף אחד לא מזיז מה שאומרים. אנשים מפחדים רק להיות חלשים. זה הדבר היחיד שמנהיג מפחד להיות, וזה מה שקרה למרידור, בזמנו, ב'חרצופים'. אבל אם אתה מציג מנהיג כרמאי, כשקרן, כבריון, זה על הכיפאק, זה מה שהוא רוצה."




אפרים סידון (צילום: אלון דרורי)





מה שמחזיר אותנו יותר מנומקים לתחושת הייאוש שציינת בתחילת השיחה שלנו

"זה לא רק הייאוש שלי. אני חושב שהרבה אנשים בארץ פחות אופטימיים מאשר היו פעם."

ואיך הם ייצאו מההצגה ביבנה בשבוע הבא?

"זו אחלה הצגה, והיא נורא מצחיקה, ומשחק שם ישראל גוריון הוותיק, שבגילו שר, קופץ ורוקד, וזה צוות נפלא, ונכון שההצגה הזאת גורמת קצת להפיכת מעיים, אבל אנחנו מבטיחים שמצד שני היא נורא מצחיקה."




פסטיבל בציר חדש ביבנה (תמונת יחסי ציבור)


המופע יתקיים ביום חמישי, 20 באוקטובר 2016 ב-21:00, היכל התרבות יבנה. מחיר לכרטיס: 150 ש"ח. להזמנת כרטיסים:08-9320000. 


למועדי מופעים >

14/10/2016   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע