סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ריאיון
 
מאת: טל גורדון קדימה, תדגימי
 

 
 
ביקשו מנאנסת בת 16 להדגים, פיזית, בבית המשפט, את התנוחות שבהן היא נאנסה על ידי ארבעה נערים שנתיים קודם לכן, כשהייתה בת 14. הייתי חייבת איכשהו להשיג את הפרוטוקול הזה ולראות מה יש שם בפנים ולהעביר את זה לבמה. זה היה דיון של שלוש וחצי שעות, אז הייתה המון עבודת כיווץ ועריכה, אבל הכל מדבר בלשון הפרוטוקול, לא הוספתי כלום."
דפנה זילברג ביימה דרמת בית משפט תיעודית שמבוססת על פרוטוקולים של אונס. שיחה


"תדגימי" היא דרמה תיעודית בימתית שיצרה וביימה דפנה זילברג, העולה בימים אלה במוזיאון תל אביב, ומבוססת על הפרוטוקולים של דיון בית המשפט במשפט אונס שנערך בשנת 2008.

סיטואציה מטורפת

"נחשפתי למשפט הזה כי היה עליו תחקיר בתכנית 'מקור' של רביב דרוקר", מספרת זילברג, "ומה שהיה הכי בפרונט והכי מזעזע היה שביקשו מנאנסת בת 16 להדגים, פיזית, בבית המשפט, את התנוחות שבהן היא נאנסה על ידי ארבעה נערים שנתיים קודם לכן, כשהייתה בת 14. זו נראתה לי סיטואציה מטורפת ומעניינת והזויה, ואמרתי שאני חייבת איכשהו להשיג את הפרוטוקול הזה ולראות מה יש שם בפנים ולהעביר את זה לבמה."

כל הטקסט מבוסס על הפרוטוקול ואת, בעצם, לא הוספת מילים לקיים?

"לא הוספתי כלום. זה היה דיון של כשלוש וחצי שעות וזו הצגה של שעה ורבע, אז הייתה המון עבודת כיווץ ועריכה שזיקקה את הדרמה. בתוך דיון בית משפט יש המון רגעים מתים וביורוקרטיים שאותם צמצמנו ודחסנו, וזה דיון שהיה רווי בהמון רגעים דרמטיים. סביב הטקסט יש את האמצעים התיאטרוניים של תלבושות ווידאו ומוזיקה, שהופכים את זה למופע, אבל הכל מדבר בלשון הפרוטוקול, לא הוספתי כלום.

"זו העבודה הדוקומנטרית השלישית שלי. השתיים הקודמות היו 'תורת הזרע' שהייתה מבוססת על קטלוגים של בנקי זרע ישראליים, ו'כרטיס לקרקס' שמבוססת על פרוטוקול של ועדה בכנסת שמירי רגב הייתה יושבת הראש שלה ושתיהן הציגו שנתיים בתמונע. זה ז'אנר שהתאהבתי בו. כשגיליתי אותו הבטחתי לעצמי כל שנה לעשות עבודה אחת כזו." 
 


תדגימי-צילום-רונן-גולדמן.jpg
תדגימי (צילום: רונן גולדמן)


הבנאליות של הרוע

 
הפעולה הכי דרמטית, נדמה לי, היא העובדה שב"תדגימי", השחקניות מגלמות את הגברים וגבר הוא זה שמגלם את דמותה של הנאנסת. את מרגישה שהחילוף הזה חולל משהו מהפכי בהבנה של השחקנים את הסיטואציה?

"זה התחיל מאינטואיציה, משהו שהרגיש לי נכון בלי שכל כך ידעתי להסביר אותו לעצמי. בעצם זה ארבע שחקניות שמשחקות את השופטים, התובע והסנגור, ושחקן גבר שמשחק את המתלוננת, וזה תרגיל באמפטיה בשביל כולם. כולם פה קפצו לנעליים לא שלהם.

"אם בתחילת התהליך, השחקן שמגלם את הנאנסת לא הבין, למשל, למה היא אומרת שהיא מרגישה אשמה במה שקרה לה – מה שלנו, כנשים, היה נורא ברור – איזו תחושת אשמה תשתיתית כזאת ולא קונקרטית, שהבאת את זה על עצמך, בתחילת הדרך הוא לא יכול היה להבין על מה אנחנו מדברות, ופנימה לתוך התהליך הוא מאד הבין. הוא גם שמע תוך כדי חזרות המון סיפורים שלנו, הנשים בקאסט, כל אחת והדברים שהיא עברה, בין אם קטנים ובין אם גדולים, והוא היה בהלם.

"באותה מידה גם השחקניות היו צריכות להתאמץ ולהביא את החשיבה של המשפטנים האלה, והן עברו משהו הפוך. בהתחלה הגברים נראו להן אטומים, איך ייתכן שהם לא מבינים אותה ואת מה שהיא באה להגיד. התהליך שהן עברו היה להבין שבאיזשהו מקום גם השופטים ועורכי הדין הם חלק ממערכת שיש לה חוקים נורא ספציפיים והיא צריכה דברים נורא ספציפיים. הם מוגבלים בעצמם באיזה גלגל שיניים שבאיזשהו מובן הם צריכים לספק אותו.

"יש שם, כמובן, גם הבלחות של מישהו שפתאום מנסה להגן עליה, לעצור אותם, לעצור את מי שמגזים, אבל בסך הכל הם עובדים בתוך מערכת ובתוך מבנה שהוא עצמו בעייתי במקרים כאלה." 
 



דפנה זילברג (צילום: רונן גולדמן)


אלמנט דורסני
 
הרבה דברים איומים קורים לנו מול העיניים בחדשות. למה דווקא זה תפס אותך כל כך חזק?

"אני בדרך כלל מתעסקת בקונפליקטים של פרט מול חברה. אלה תמיד נושאים שמעניינים אותי. פרט מול איזו מערכת חזקה שיש בה אלמנט דורסני, ואני חושבת שזה תפס אותי כי הרגשתי שיש משהו נורא לא מאוזן בסיטואציה, זאת אומרת משהו בבדידות שלה מול החבורה הזאת של גברים בוגרים, אינטלקטואליים כאלה, מקצוענים, שגם קצת נראים דומה, ולא מצליחים להבין את השפה שלה, והיא לא מצליחה להבין את השפה שלהם.

"משהו בהתנגשות הזאת, בקונפליקט הזה, נורא עניין אותי ונורא משך אותי. זה נושא שהוא כמובן מאד בכותרות, הוא מאד צף, המון דברים יוצאים החוצה לאורה המחטא של השמש ואני חושבת שזה תהליך מבורך, שגם ההצגה היא באיזשהו אופן חלק ממנו."

זה אפילו קצת מוזר שבעידן הזה שכל כך מקפיד על הנושא של עבירות מיניות, קורה משהו כל כך קיצוני בחוסר הרגישות הזו של בית המשפט אל הנאנסת

"כן. זה קרה ב -2008, זה לא כל כך רחוק מעכשיו, ואני גם חושבת שזה בטח עדיין קורה. זה לא איזה דיון חריג. ההדגמה היא כן חריגה לפי מה שהבנו מאנשי מקצוע שקצת ייעצו לנו, אבל אופן התנהלות הדיון ומה שעוברים מתלונני ומתלוננות עבירות מין על  דוכן העדים, הוא מאד דומה בדיונים ממה שהבנתי. אבל שוב, יש פה איזו התנגשות שלא נמצא לה פתרון. המשפטנים צריכים לקבל נתונים, ראיות, תשובות מסוג נורא מסוים, ולא תמיד הנפגעים יכולים לספק אותם, וזה איזשהו מתכון לאסון שקיים במפגש הזה."

היית בקשר עם הנערה לאורך העבודה על "תדגימי"?

"אני לא בקשר ישיר איתה אבל קיבלתי את אישורה לזה, והכל נעשה בברכתה."

ההצגה תעלה ב-23 במאי 2017 בשעה 20:00 במוזיאון תל אביב. להזמנת כרטיסים: 03-6077020 


למועדי מופעים >

19/02/2017   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע