סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ריאיון
 
מאת: טל גורדון רביד כחלני: "עכשיו אני ער"
 

 
 
אני בתקופה הכי טובה שהייתי בה, מוזיקלית והתפתחותית. יש לי הבנה הרבה יותר עמוקה ליצירה, ואני לומד איך להיות חלק ממשהו, וגם להתבטא בצורה הכי טוטאלית. למדתי לא לפחד, אבל להיות הרבה יותר זהיר."
מנהיג ההרכב המצליח "ימן בלוז" שישתתף בפסטיבל "צלילים במדבר" מדבר על המשבר שטלטל את חייו. ריאיון


זוהי השנה ה-20 בה מתקיים בחנוכה פסטיבל "צלילים במדבר", המביא אל הדרום מגוון מוזיקלי שמתחיל באופרה ונגמר במוזיקת עולם, ומעניק במה לאמירות מוזיקליות שונות המייצגות את פס הקול הישראלי, ולצדן טיולים באתרי הטבע הנגביים, בין התאריכים 16-13 בדצמבר.

את יומו הרביעי והאחרון של הפסטיבל, יום שבת, יחתום ההרכב "ימן בלוז", ומספר שעות קודם, באותו היום, מוזמן הקהל לסדנת אמן שיעניק מנהיג ההרכב, רביד כחלני, מי שהחל את החשיפה הציבורית שלו בפרויקט של עידן רייכל, והפך לאחד הייצוגים המוזיקליים הישראלים המצליחים בעולם.
 
"הייתי זקוק לשליטה"
 
"אני אבוא עם הגימברי", מספר כחלני, 39, "שזה הבס הזה שאני מנגן עליו, כלי שגיליתי לפני עשר או 12 שנים כשגיליתי את כל המוזיקה האפריקאית. הכלי הזה בא משבט שנקרא גנאווה, שנמצא בעיקר במרוקו. הם הגיעו, במקור, ממערב אפריקה, והתנחלו במרוקו, והם לא בדיוק ברברים, אבל המעמד שלהם הוא פחות או יותר כמו של הברברים במרוקו.

"יש להם שני כלים מרכזיים שהם מנגנים איתם, הגימברי, שהוא מין בס כזה שעשוי מחתיכת עץ, עור של גמל ומיתרים מגיד של גמל, וכלי נוסף שנקרא קאלקב, שהוא כמו הכלי הזה של הפלמנקו שמקישים עליו בידיים, רק יותר גדול ואגרסיבי. לגנאווה יש מוזיקת טראנס כזאת, מאד רפטטיבית וחזקה באנרגיה שלה, ואני מנגן על זה במין ורסיה משלי, לא בצורה המסורתית.

"את הטכניקה הבסיסית למדתי מהיוטיוב, השגתי איכשהו גימברי מחבר מרוקאי פה, ואני אגיע עם הכלי הזה, ובמשך שעה אסביר את התהליך שלי כמוזיקאי וכיוצר, אדבר על תהליך היצירה ב'ימן בלוז', על איך שאני רואה את היצירה ועל הקשר שיש בין תרבויות דרך המוזיקה, וגם אנגן קצת. אחרי זה יגיעו רוני עברין, דן מאיו, עדן גיאת ויענקלה סגל, עם הבס, כלי ההקשה, הקלידים והתופים, וננגן שם סט של השירים של 'ימן בלוז', שנהיה לאחרונה יותר פתוח ויותר מתפקס על הדברים שקורים מוזיקלית על הבמה, באופן אישי וכקבוצה."


רביד-כחלני-זהר-רון.jpg
רביד כחלני, צילום: זהר רון



מה זה אומר?

"ממש לאחרונה אני לומד לתת לדינמיקה לקרות בצורה שבאה מתוך הקשבה לדינמיקה של כל אחד בתוך הקבוצה, במקום לנסות לשלוט על סיטואציה מסוימת בהופעה. כפרפורמר אני אוהב שדברים מאוד מדויקים על הבמה, במיוחד דברים שקשורים לקצב ולאנרגיה מסוימת, שכל הזמן צריכה להיות במקום מסוים מבחינתי. בזמן האחרון, מאז שהתחלתי לשחרר קצת את המקום הזה, זה גם נותן זווית אחרת וקצת יותר עמוקה, או עמוקה בצורה אחרת, בהופעות האחרונות של 'ימן בלוז'. ספציפית בסיטואציה של 'ימן בלוז' זה קרה בשוודיה, בהופעות שהיו לנו באוקטובר, ובהן קיבלנו ביקורת בעיתון הכי גדול בשוודיה, שבו הכתבת כתבה שזו אחת ההופעות הכי טובות שהיא ראתה ב-18 השנים שלה ככתבת מוזיקה." 


"הגעתי עד פשיטת רגל"
 
אל השיחה עם רביד כחלני הגעתי עם כוונה לשאול שאלות על מוזיקה ואופנה, על השפעות מוזיקליות, על השילוב בין כתיבת מילים בערבית לעטיפה של מוזיקת עולם, על שיתופי הפעולה עם אמנים בינלאומיים ועל הכוח של ההרכב שלו, 'ימן בלוז', בארץ, לעומת העוצמה שלו בחו"ל, אבל התהליך שבעיצומו פגשתי את כחלני חזק בהרבה מכל אותן שאלות שטח, והוא זה שתופס את מרכז הבמה גם בשיחה, ובוודאי שבחייו של כחלני עצמו.

מה הוביל אותך אל המקום המשחרר הזה אחרי כל כך הרבה זמן?

"אני חושב שהבנתי שגם אם אני כתבתי את השירים ויש לי איזשהו חזון עליהם, עדיין הסיטואציה של 'ימן בלוז' היא של חבורה של אנשים שיוצרים דינמיקה מסוימת, וזה אנשים שהם גם וירטואוזים וגם מבינים מוזיקה בצורה של אהבה מאד חד משמעית למוזיקה. אני מקפיד לעבוד עם אנשים שהם מהטובים ביותר שאני יכול לעבוד איתם, ושנמצאים בכל סביבה שאני הולך אליה. אני לא מתפשר על הדברים האלה בכלל, כי אני רוצה למצוא את עצמי במקום של לחקור ולהתפתח במוזיקה בצורה הכי מדויקת שיכולה להיות, ואני משתדל להיות בין מוזיקאים שהם הכי מדויקים, מבחינתי, ומרגישים את המוזיקה בצורה נכונה.

"אז בעצם הבנתי ש'ימן בלוז' זה פשוט חבורה של אנשים מאוד מוכשרים ועמוקים במוזיקה, ושלפחות לתקופה הזאת, או עד שאולי נעשה מופע חדש או משהו, כרגע זה מקום שמאד מאד מלמד אותי עוד איזשהו שלב ביצירה, במקום שלי כפרפורמר וכזמר וכמוזיקאי."


רביד כחלני, צילום: גיא נחום לוי

אבל מהתחלה ידעת שאתה עובד עם מוזיקאים ברמה הזאת. כמו שאמרת, זה משהו שאתה תמיד מקפיד עליו. אז צריך היה לקרות משהו גם ברמה ההתפתחותית האישית שלך כדי שפתאום תרגיש שאתה מסוגל לשחרר משהו

 

"זה מעניין מה שאת אומרת. עברתי שלוש שנים לא קלות מאז שהוצאתי את האלבום האחרון. זה אלבום שפנטזתי עליו ועשיתי הכל כדי להקליט אותו. הבאתי את ביל לאזוול מניו יורק, ואת שני הטכנאים שלו, ובאמת השקעתי בזה את כל מה שיכולתי, עד שבעצם עברתי פשיטת רגל בעקבות האלבום הזה."

על אמת?

"כן. אני מסיים עכשיו שנתיים של תהליך של פשיטת רגל שבעצם נוצר מהאלבום האחרון. חייתי באיזו שהיא פנטזיה שאני יכול, או שלא חשבתי על המקום הריאלי, אבל ביצירה שלי, אני בדרך כלל מגיע למקומות שאני מגיע אליהם מתוך פנטזיה מסוימת, מתוך חזון שלאו דווקא קשור למציאות שאנחנו חיים בה. אז אני מאד מקווה שאני אף פעם לא אפסיק להיות פנטזיונר, אבל אעשה הכל כדי להגשים את החלום שלי בצורה שלא תפגע בי.

"כל מה שלמדתי בשנים האחרונות זה איך להפריד את המקום של החזון ושל הפנטזיה, מהמציאות. ועכשיו, כשאני מסיים את התהליך הזה, אני לומד להמשיך להגשים את הפנטזיות שלי בצורה שלא תפגע בי. אני חושב שהמקום הזה גרם לי להתחיל ללמוד גם מראייה של החברים המאוד קרובים שתומכים בכל מה שאני עושה, גם במוזיקה, וגם בכל דבר בחיים, וזה גרם לי קצת להיפתח.

"היה לי את המקום שנורא רציתי לדעת שהחזון שלי נמצא בצורה מדויקת במופע שאני מעלה, גם אם זה ביחד עם אנשים שהיכולת שלהם כמוזיקאים וכמבצעים וכיוצרים היא מאד גבוהה. מהיום הראשון שהתחלתי את 'ימן בלוז' ועד היום, בכל הרכב ובכל סיטואציה מוזיקלית, אני משתדל שזה יהיה ככה, ואני רוצה להבין איך אני מביא את זה למקום הזה, ואיך אני שולט על הדיוק הזה, טכנית."

ואתה אומר שעכשיו, בעצם, למדת קצת להרפות מהשליטה הזאת

"כן, וממש להקשיב. לתת לעצמי להיות חלק ממשהו, ולא רק להוביל."


  



פרידה שמשאירה תקווה

 
כלהקה, אתם לא אמורים להיות מושקעים ביחד בהכל, גם כלכלית?

"לא. 'ימן בלוז' תמיד הייתה, מכל הבחינות, תחת הבעלות שלי, כביכול. חלק מהזכויות של השירים מחולקות בין החברים, אבל אני נושא בכל האחריות של העסק עצמו, ועכשיו, באופן מאוד מרגש, אנחנו מתכננים הופעת עמידה מאד גדולה ב'רידינג 3', ב-23 בפברואר, שבה ביקשתי מכל החברים שניגנו איתי אי פעם ב'ימן בלוז' לבוא ולתרום הופעה אחת בחינם, כדי שאוכל לסיים עם פשיטת הרגל ולשלם את הסכום שקבעו לי. כולם נרתמו להופעה הזאת בצורה הכי מרגשת שיכולה להיות, ואנחנו הולכים להרים את זה ביחד, ולסיים פרק טכני שהיה מאוד כבד עליי בשנים האחרונות, ושלמדתי ממנו המון.

"בנוסף, אני גם מסיים איזושהי תקופה עם בת הזוג שלי, שלימדה אותי המון דברים מאוד חשובים. אולי זה עדיין יחזור, אי אפשר לדעת, אבל כרגע אנחנו מסיימים תקופה של שלוש שנים שבהן היא לימדה אותי להרגיע את עצמי ולהתרכז בדברים החשובים ולשמור על עצמי באותו זמן, והכניסה אותי לכושר בחזרה. היום אני שרירן בזכותה, אבל לא זה מה שחשוב. ברור שהמקום הפיזי הוא טוב, אבל מה שבאמת חשוב שזה שהיא לימדה אותי ונתנה לי להרגיש בטוח ושקט בלב, ואנחנו מסיימים את היחסים בתקווה שאולי זה יחזור.

"חוץ מזה אני מתכנן לעבור לניו יורק ברגע שאסיים את התהליך הזה, ולהרים שם פרויקט חדש שיהיה חופשי מהכל, ויהיה הוורסיה שלי לכל ההשפעות האפרו-אמריקאיות שלי. זה הולך להיות משהו בשיתוף עם כמה מהמוזיקאים שעשו את האלבום האחרון של דיוויד בואי, שהם חברים של עומר אביטל, שיהיה השותף שלי לדרך הזאת. עומר יצר איתי את 'ימן בלוז' מהתחלה, ואנחנו נרים שם את הפרויקט הזה בשיתוף אחת הכנסיות הגדולות בהארלם. אני הולך לעבוד עם המקהלה שלהם ועם כל מיני מוזיקאים מיוחדים ומדהימים מניו יורק. זה בעצם מה שעובר עליי כרגע."



ימן-בלוז-זוהר-רון1.jpg
ימן בלוז, צילום: זוהר רון




"הפיטורים היו טעות"

אני שומעת אומץ מטורף שאני מאד מקנאה בו

"כן. תמיד הייתי. תמיד זרקתי את עצמי למים. זה אחד מהדברים שהביאו אותי למי שאני היום ולהישגים שלי. לטוב ולרע, תמיד זרקתי את עצמי למים, ואני חושב שהאומץ הזה גם לימד אותי המון. לימד אותי לדעת את מקומי, לימד אותי איך להסתכל על אנשים."

למה אתה מנסח את זה ככה? אתה מרגיש שהסתכלת על אנשים לפני כן בצורה לא חיובית?

"לא. פשוט הסתכלתי בצורה לא נכונה. יש לי דוגמה, מהתקופה שבה התחלנו את 'ימן בלוז', והייתי עדיין חלק מהפרויקט של עידן רייכל, עבד עם עידן בחור בשם שי שוהם שניהל בפועל את הפרויקט, ורצה לנהל את 'ימן בלוז' כשהתחלנו. הוא ניהל את 'ימן בלוז' בחודשיים שלושה הראשונים, והיו לו כוונות מאד ספציפיות כדי שהדבר הזה באמת יביא את מה שהוא צריך להביא, ולא יקרוס כלכלית – שזה בעצם מה שקרה לי.

"אני ראיתי את הדברים אחרת. הייתה התלהבות מאוד גדולה, כי 'ימן בלוז' קיבל את החשיפה הכי מטורפת שיכולה להיות בסצנה העולמית של מוזיקת עולם. בן לילה נהיינו האקט הכי חם במוזיקת עולם, הזמינו אותנו לכל פסטיבל אפשרי שיכול להיות, וזה גרם לנו להתלהב, לחשוב על כל מיני דברים עוד לפני שהם קרו.

"הציעו לנו משהו כמו 200 הופעות בכל העולם ב-2010, עוד לפני שהיה לנו טור, אז רצינו שהכל יישאר כמו שזה היה, ורצינו לקחת את כולם און דה רואוד. זה 11 איש, ובשביל להזיז 11 איש צריך ערימות של כסף. שי ראה את זה בצורה שהייתה, בדיעבד, נכונה, ואני פשוט התנגדתי. הייתה לי גם תמיכה מהחברים ומהשותפים ליצירה, והיו המון דיונים על זה, אבל אם הייתי מקשיב לו ולא מפטר אותו אחרי חודשיים שלושה, אני חושב שה'ימן בלוז' היה יכול להיות במצב הרבה יותר טוב.

"זה מתקשר למקום הזה של להסתכל על אנשים, שגם אם הם אומרים משהו ששונה מהדעה שלך ומהראייה שלך, זה יכול לבוא ממקום של לתמוך בך, ולא רק מהמקום של איך שהם רוצים לראות את זה. זה יכול לבוא גם ממקום של גדילה וראייה אחרת מהראייה שלך, וזו, בעצם, מהות ההתפתחות שלנו. בסופו של דבר אנחנו מתפתחים ולומדים להיות יותר חכמים ולעשות דברים בצורה יותר יעילה וחכמה, מהמקום הזה של לראות גם דעה של מישהו אחר." 

  
 


הכי טוטאלי

 
מה שמעניין בתהליך שלך זה שלרוב אנשים מתחילים ממקום תמים וסומך על אחרים, וגדלים להיות חשדניים, ונראה שאתה התחלת ממקום מאד ריכוזי והפכת למישהו שלומד לסמוך גם על אחרים

"סוג של. היום אני הרבה יותר זהיר, גם כלפי עצמי. בואי נגיד שיש הרבה יותר מודעות לזהירות, היום."

ובתוך כל התהליך המאוד אינטנסיבי שאתה עובר, אתה מביט קדימה במבט נקי או עכור?

"לא. אני מרגיש שאני נמצא עכשיו בתקופה הכי טובה שהייתי בה אי פעם, מבחינה מוזיקלית ומבחינה התפתחותית. אני חושב שכמעט מכל בחינה אני נמצא בתקופה שבה יש לי צורך ליצור, וכוח, והבנה הרבה יותר עמוקה ליצירה, יותר מבכל זמן אחר בחיים שלי. אני חושב שיש לי עוד המון מה ללמוד, כי ככל שאת מתפתחת יותר את גם רואה כמה יש לך עוד ללמוד. אני בתוך מין תקופה כזאת שאני גם לומד להיות חלק ממשהו, וגם להוציא את זה בצורה הכי חזקה שאני יכול. וכמובן, כמו תמיד, לא לפחד, וללכת על החזון ועל הפנטזיות שלי בצורה הכי לא מתפשרת והכי טוטאלית שיכולה להיות."

אתה כאילו מסמן בתקופה הזאת קו מאד ברור בין מי שהיית לבין מי שאתה היום

"כן. יש איזה משפט בבלדה מהאלבום הראשון, שאומר: 'מה שאנחנו חושבים שאנחנו, זה רק חלק מאד קטן מהאמת שלנו'. ואני מת על זה. מת על לעבור את הדברים האלה. אני גם משתדל לראות את התמונה הגדולה, יותר מאשר את מה שאני עובר כרגע. אני גם משתדל לקחת דברים כמה שיותר בקלות, ועם הקלות הזאת, גם לראות את הפרטים הכי קטנים, כי הם אלה שיוצרים את התמונה הגדולה.

"אני שכן של אוהד נהרין, שאני מכיר הרבה שנים, מאז שיצאתי עם מישהי מ'בת שבע'. פגשתי אותו לפני כמה ימים ברחוב, והוא הסתכל עליי ואמר לי, 'אתה מדייק, הא?'. אמרתי לו, 'כן, אני עובד על זה חזק, אז הוא אמר לי, 'הכי טוב לדייק'. וזה משהו שהוא מאד נכון מבחינתי." 
 

רביד-כחלני-3-יחצ.jpg
רביד כחלני, תמונת יחסי ציבור





המופע של רביד כחלני והימן בלוז יתקיים במוצאי שבת, 16 בדצמבר 2017 בשעה 22:30 בכיכר הפסטיבל, מחיר: 30 ₪ במכירה מוקדמת (20 ₪ לתושבים), 40 ₪ ביום המופע (30 ₪ לתושבים). בשעה 16:00 באותו יום יתקיים מפגש אמן עם רביד כחלני בשעה 16:00 באולם המועדון, ללא תשלום. פסטיבל צלילים במדבר 2017 יתקיים בין התאריכים 16-13 בדצמבר 2017 בקיבוץ שדה בוקר. להזמנת כרטיסים: 08-6564115 או באתר הפסטיבל


 


למועדי מופעים >

07/12/2017   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע