סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
כתבה
 
מאת: טל גורדון "הזמן הוא מסננת לאיכות" - חנן יובל פינת גורדון
 

 
 


חנן יובל לא אוהב נוסטלגיה, מתרגש מרמי פורטיס ועובר בימים אלה מסע יהודי אישי. ואלמלא המופע "חוזרים לעמק" בניהולו האמנותי שייערך במסגרת פסטיבל ימי חלב ודבש בעמק יזרעאל ויכלול כמה איחודים יוצאי דופן מתולדות הזמר עברי, כנראה שלא היינו יודעים זאת.

עיבודים בגיטרה של מאה לירות

"חוזרים לעמק" שיתקיים בערב הסיום של פסטיבל "ימי חלב ודבש", תחת מטריית "שבוע שיר ישראלי", הוא הפקה מוזיקלית חד פעמית המוקדשת להרכבים המוזיקליים ש"עיצבו את הזמר העברי והמוזיקה הישראלית, לאורך ארבעה עשורים ויותר". את הערב, (עיבודים וניהול מוזיקלי יהודה הגר וחנן יובל) , תפתח להקת "הגרובטרון" בשירים ישנים עם ביצועים עדכניים, ובהמשך יעלו על במת האירוע צמד הפרברים, "החברים של בני", והרכבים שלחלקם זוהי פגישה מוזיקלית מחודשת אחרי שנים שבהן לא הופיעו: "חלב ודבש", "שלישיית המעפיל", "שלישיית שובבי ציון", "האחים והאחיות", אילי גורליצקי ויונה עטרי, קובי רכט וקובי אשרת ו"שלישיית שריד", שאותם מכנה יובל כ"רגע של חסד".

"`שלישיית שריד` זה גוף שהצלחתי לחדש בשנה שעברה לאותו פסטיבל", הוא מספר, "ואם יש רגעים של חסד בחיים שלנו, זה אחד מהם. `שלישיית שריד` זה שלושה אנשים מקיבוץ שריד שהיו קיימים במשך שנתיים וחצי, בערך מ-62, ומה שהם חרטו במוזיקה הישראלית זה היה מעל ומעבר. זה לא רק השירים שהם שרו ("העולם גדול ופתוח", "דוגית נוסעת"), אלא העובדה שלפניהם לא שרו ככה. לשלמה ורבנר שהיה המעבד שלהם, הייתה גיטרה של מאה לירות, והעיבודים שהוא עשה אז מחזיקים בקלות עד עצם היום הזה. הם עשו כל מיני מורכבויות בקולות שלהם, כל מיני דברים מוזרים. ורבנר היה מעבד אינטואיטיבי, הוא לא למד את זה, אבל זה אדם שיש בו ניצוץ של גאונות, כמו שיש נגיד בנעמי פולני, באנשים כאלה שהמציאו משהו.

" את ורבנר אני מכיר מפה ומשם, מדובר באיש מיוחד במינו שעבר כבר את השבעים ומדבר עברית שכבר לא שומעים היום, גם בקצב וגם בתכנים, ונפגשתי איתו כדי לשכנע אותו שיופיעו. כבר ארבעים שנה שהם לא מופיעים יחד, יותר מזה, ורבנר כבר לא מנגן בגיטרה, ויותר מזה, כבר אין לו גיטרה. למחרת השיחה שלנו הייתה לו גיטרה בבית. הוא סיפר לי שבשלושת הימים הראשונים הוא לא ניגש אל הגיטרה, רק הסתכל עליה מרחוק, אחר כך התחיל לגעת בה קצת וללכת, אחר כך ממש נגע בה, עד שזה חזר אליו לגמרי. אז בשנה שעברה שמתי אותם על במת הפסטיבל, ותאמיני לי, עברתי כבר המון דברים בחיים מכל הסוגים ומכל ההפקות וממה שאת רוצה, והשני שירים האלה שהם עשו לפני שנה היו פשוט רגע של חסד. גם בשבילי וגם בשביל הקהל. עכשיו, אגב, כבר יש להם עשרה שירים...".

- אני מודה שהרגשתי חום קטן בלב כשקראתי על החיבור המחודש של אילי גורליצקי ויונה עטרי שמהדהד אצלי בזיכרון המאוד מוקדם. הם יעשו את "קונצרטינה וגיטרה"?

"הם יעשו את `קונצרטינה וגיטרה` ואת `שיר הפיוס` מתוך `שלמה ושלמי הסנדלר`. זה משהו שאת מתפוצצת באותו רגע. אילי עושה את זה בדיוק כמו פעם, עם הקפיצות והכל. בשנה האחרונה הקאמרי עשו ערב חד פעמי של שירי תיאטרון ושם ראיתי את אילי ויונה, ומה אני אגיד לך, הם ניצחו בשלושים הפרש עוד לפני שהם פתחו את הפה. אחרי שהם סיימו הם כבר הובילו בשישים".

" רוח גבית לשורשים ולמסורת תרבותית, עם כל הכבוד לנינט"

- לפי איזו תכנית בנית את הערב?

"כבר כמה שנים אני עושה ערבים לפסטיבל הזה, והשנה הלכנו יותר על רעיון של מסגרות ולא של תכנים. זאת אומרת שהחלטנו לקבץ על במה אחת כל מיני הרכבים ישנים שחלקם בכלל לא קיימים בשנים האחרונות, וחלקם קיימים בשוליים. כי אני חושב שחלק מהייעוד של מה שנקרא `שבוע שיר ישראלי` זה לתת רוח גבית לשורשים ולמסורת התרבותית שלנו, עם כל הכבוד לנינט...

"בין השמות שבחרנו יש גם כמה דברים קלאסיים שהיו מאוד חשובים לי בשביל הצבע של הערב. למשל `שלישיית המעפיל` שלא מופיעים כבר שנים, והיום הבן של עירית סנדנר, הזמרת, יחליף את אחד הותיקים. הם ישירו את `ניגונים` (שתלתם ניגונים), ועל השיר השני יש עדיין ויכוח.

"יהיו גם `האחים והאחיות` שעליהם אני אומר בקטעי הקישור שהם כמו קבוצת כדורסל כי בהרכב הזה עברו כבר לפחות עשרה אנשים, ואצלנו הם יופיעו בהרכב שכולל את סוזי מילר, ורדה שגיא, מוני ארנון ובחור צעיר שלא נולד, לדעתי, כשהם פעלו. יהיה גם אחד הצמדים הותיקים בארץ, `הפרברים`, ואחריהם ישראל גוריון ואני נצטרף אליהם במחרוזת של `גשר הירקון` ו`הדודאים` כי זה מה שאנחנו עושים כבר 12 שנה כ`החברים של בני`. `חלב ודבש`, בהרכב של לאה לופטין ושלושת הבנים המקוריים יסיימו את הערב עם `הללויה` ו`אולי עוד קיץ`, וקובי אשרת שכתב כמובן את השירים האלה, יצטרף אליהם, כבונוס, על הפסנתר".

- לצורך הערב מתאחד הרכב נוסף שאתה חלק ממנו, "שובבי ציון" (עם קובי רכט וקובי אשרת). היה לכם מפגש מוזיקלי כלשהו בשנים האחרונות?

"מיליון שנה לא. אנחנו נפגשים מדי פעם, אבל לא שרנו מיליון שנה. במופע יש את החיבור המיוחד של קובי רכט וקובי אשרת שהיה לפני `שובבי ציון`. שניהם יחד כתבו את `לך איתה` לאילנה רובינא, ואת `למה עכשיו` (שיר רוק מדהים– ט.ג.), ואז אני מצטרף ועושה איתם את `נוגה` ואת `איש גדול`".

"לא תראי אותי בערבי שירה בציבור"

- בוא נדבר קצת, אפרופו כל האיחודים בערב הזה, על ההתרפקות הנוסטלגית המובהקת של השנים האחרונות. על מה לדעתך זה מעיד?

"קודם כל, עד כמה שזה עלול להפתיע אותך, אני לא אוהב נוסטלגיה ולא משתמש במילה הזו. אם יש דברים שנחרטו בי מהעבר זה בגלל שהם טובים. יש דברים שהם פשוט זבל נוראי, ורק בגלל שהם נולדו בשנות השישים מנגנים אותם, ואני לא שותף לזה. הזמן הוא המסננת הכי טובה לאיכות. אם בעקבות המסננת הזו אנשים קוראים לזה נוסטלגיה, שיבושם להם, אבל בשבילי נוסטלגיה זו מילה שמסמלת מין שירי ארץ ישראל שמתנדנדים בהם ימינה ושמאלה, ובעיני זה לא ככה. את לא תראי אותי כמעט אף פעם, למשל, בערבי שירה בציבור וכאלה, כי תחת הכותרת הזאת של שירי ארץ ישראל נכנס הכל, ואני לא יכול הכל.

"מבחינת החברה, שירים מהעבר עושים איזושהי היטהרות לאנשים. נוסטלגיה מחזירה אותם לאיזה מקום שהם חושבים שהיה יותר טוב, ואני אומר חושבים, כי הרי עכשיו יותר טוב. כלכלית, למשל, היום הרבה יותר טוב מפעם. אבל אולי פעם הייתה חברה יותר נקייה, יותר הגונה, שהולידה מוזיקה יותר קומוניקטיבית. היום יש הרבה מוזיקה שמבחינת הפקה היא סופר דופר, אבל מבחינת תכנים מוזיקליים ואחרים, אחרי שאת מורידה את ההפקה העשירה, אין יותר מדי, ועובדה שהם גם לא נשארים יותר מדי זמן, הם מקומיים.

"ואם יש שירים שדיברתי אליהם לא יפה ובעוד עשרים שנה נגלה שהם כן יחזיקו מעמד, אני מתנצל בפניהם מכל הלב. אגב, ב`שלושרים`, למשל, אני זוכר שלא קיבלו אותנו יפה בהתחלה. אמרו `מה זה הפראות הזאת`, על דבר שהיום קוראים לו קלאסיקה ישראלית. גם כשיצאתי עם `אתם זוכרים את השירים`, לא פרגנו לזה, לא השמיעו בהתחלה. לקח המון זמן עד שזה נכנס למחזור הדם. כמו שאמרתי קודם, הזמן הוא מסננת".

"פורטיס הוא פשוט אישיות מוזיקלית"

- אם באמת נגענו בהבדלים בין המוזיקה של פעם לזו של היום, גם בפסטיבל "ימי חלב ודבש" יש נציגות צעירה עם שמות כמו "בית הבובות", שירי מימון וכו`. מנקודת מבט של מי שעושה מוזיקה כבר שנים רבות, מה אתה כן אוהב במוזיקה של היום?

"קודם כל, אני נורא רוצה לאהוב ולהתרגש, תאמיני לי. אני לא בא מהכיוון של `היום יש מוזיקה חרא ופעם הכל היה טוב`. ממש לא. וכל פעם שמישהו עושה לי את זה, אני משתחווה אפיים ארצה. דניאל סלומון למשל מרגש אותי, אני שומע אצלו רגישות. ארקדי דוכין עושה לי את זה כל הזמן. כל מה שרמי פורטיס יעשה ירגש אותי, קודם כל כי העברית שלו נהדרת וכי יש בו הגינות ואמינות. אני לא יודע איך להסביר את זה, אמינות זה דבר שאו שיש או שאין ופורטיס הוא פשוט אישיות מוזיקלית. אני אוהב את שלומי שבן. אנשים שיש להם מוזיקה, זה לא חשוב אם זה עכשיו או אתמול או מחר".

טריפ יהודי

- מה קורה איתך בימים אלה מבחינת חומרים חדשים?

"קורה איתי משהו יוצא דופן, ונא לא להיבהל כי אני לא חוזר בתשובה. יום אחרי ההופעה בפסטיבל אני נכנס למיקסים של פרויקט שלי: לפני שש שנים עשיתי אירוע בפסטיבל שורשים ליהדות בכפר בלום. קראו לזה מסע אישי יהודי. הם פנו אלי והביאו לי את הקדיש של ראוול בביצוע מירה זכאי, משהו מאוד מלומד, מאוד מוזיקלי שהיה לי קצת קשה להתחבר אליו בביצוע שלי, אז חיברתי קדיש לבד, עם המילים של `יתגדל ויתקדש שמי רבא` (זה קדיש, לא קדיש יתום) וביצעתי את זה שם. אחר כך הלחנתי את `פתח לנו שער` של סיום תפילות יום הכיפורים, ואז התחברתי לשיר שהלחנתי לשייקה לוי שגם לו קוראים `פתח לנו שער`, שכתב יורם טהרלב, שהתכתב עם השיר הזה, ומפה ומשם נוספו חומרים שעוסקים במסע היהודי האישי שלי, פלוס דברים שקיננו אצלי שכולם מתקשרים למבט שלי ליהדות, לציונות, לישראליות. לא סתם אוסף של דברים יפים אלא דברים שיש לי סיבה למה אני עושה אותם.

"מוזיקלית, כל האופי של התקליט הזה מונח על לופים שאני יושב עליהם כבר חודשים בבית עם יהודה הגר, וגיטרות חשמליות, על זה באה השירה, ומעל כל זה בא הצד האתני שהופך את זה למוזיקת עולם, החל מהסקסופונים ודרך הכלים הטורקיים של אמיר גבירצמן, דרך אריק כהן עם הכלים האתניים שלו, האקורדיון של הגר וכו`. ומפה אני קורא לזה `הפרויקט של חנן יובל`. זה הסנדביץ`, כשהחומרים הם מסע אישי יהודי. אני באמת בטריפ שלא הייתי בו בחיים שלי, ואני מקווה שלא רק אני".


המופע "חוזרים לעמק" יתקיים במוצאי שבת, ה- 3 ביוני ב- 21:00 במכללת עמק יזרעאל. הכניסה למופע חופשית. "לפרטים נוספים
שבועות בעמק יזרעאל – "פסטיבל ימי חלב ודבש"



01/06/2006   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע