סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: צבי גורן "דיסאינטגרציה 1994" - תיאטרון מרגש
 

 
 


פרויקט משפחתי הנובע ממצוקה והארה של הורים לילד אוטיסט הופך בתיאטרון תמונע לאירוע אמנותי רב שכבתי ובעל עוצמה חריגה

תיאטרון נטו

"דיסאינטגרציה 1994" הוא אירוע משולש פרי יצירתם של השחקן דודו בן-זאב והאמנית הפלסטית זיו פלג בן-זאב. השניים הפיקו ספר שבו הם מספרים בטקסט וברישומים על חוויית ההורות המיוחדת שלהם, כהורים לילד אוטיסט, ועם פרסומו הם מעלים בתיאטרון תמונע הצגת יחיד ולצדה תערוכת פיסול ומיצב המטפלים בסיפור המורכב של בנם ושלהם עצמם. התערוכה מבטאת את נסיונה של זיו פלג בן-זאב להבין את פשר עולמו של הבן ולתארו באמצעים הפלסטיים שלה. זאת תערוכה מרשימה מאוד שניתן לצפות בה באופן עצמאי, או בצמוד להצגה, לפניה, אך כדאי לשוב ולחוות את המוצג בה אחריה.

ההצגה עצמה היא תיאטרון נטו במשמעות הכפולה של המושג. ראשית על שום היותה הצגת יחיד על מאבקו של אב לגלות מדוע בנו חריג, ואחר כך, מאבקו הכפול לתקשר עם עצמו לא פחות מהצורך הברור לתקשר עם הבן, ולגדל אותו חרף כל קושי או אי הבנה. במשמעות השנייה של המושג תיאטרון נטו מדובר בהצגה שמבחנה כתיאטרון ולאו דווקא כסיפורו של הבן – אף כי ברור שזהו הציר שסביבו נע המחזה שכתב ומשחק דודו בן-זאב עצמו, בבימויו של שלום שמואלוב, עם תפאורה ציורית ותלבושות שעיצבה דלית ענבר, תאורה רגישה של מרטין עדין ומוזיקה תואמת של עדי כהן.

הפן הזה – התיאטרון – הוא שהופך את הסיפור הפרטי לחוויה הנמדדת בכלים של תיאטרון. שהרי לא האוטיזם ולא הבעייתיות הכרוכה בגידול בן הם שעומדים כאן למבחן, אלא היכולת להפיק מהם הצגה המחזיקה את עצמה, בין אם היא סיפור אישי של יוצריה ובין אם לאו. ממש כשם שעבודות הפיסול נמדדות בסופו של דבר באמות מידה של פיסול והספר יימדד על פי המבע הספרותי (או התיעודי) שיש או אין בו.

מבחינה זו ניתן בהחלט להצביע על ההצגה כעל תיאטרון בעל איכויות מיוחדות, החל במחזה שמתאר בצורה מקורית מאוד את המתרחש אצל האב המגלה בהדרגה כי חריגות שונות בהתנהגות הבן מוליכות להכרה ולהודאה במקורן. בן-זאב בחר לעשות זאת באמצעות שני מהלכים נפרדים, מקבילים ובה בעת משיקים זה לזה. המהלך האחד הוא כמובן זה של גילוי האמת על הבן, תוך כדי מאבק, תסכול, ועד לגאווה על הישגיות תקשורתית ביניהם, והמהלך האחר הוא זה של הבריחה וההדחקה באמצעות מירוצי אופניים (הנראים כאירועים מציאותיים בחיי האב) בארץ ובהרי האלפים השוויצריים.

בבימויו המדויק של שמואלוב מגלם בן-זאב דמות מורכבת מאוד, שהיא גם המספר וגם גיבור הסיפור, תוך כדי הצצה אל דמויות אחרות שנקרו בדרכו אל הקבלה ש"הבן שלו הוא פשוט מיוחד במינו". בן זאב מצוין כעצמו, מלא נחישות, אנרגיה והומור, וכמובן ייאוש וכאב במינון שנזהר מגלישה סנטימנטלית מעוררת רחמים, והוא מצליח לעצב במשפטים בודדים ובמחוות מדויקות את הדמויות השונות כמו האם, הרופא, איש זקן בגינת המשחקים, המדריכה בקורס האופניים והפסיכיאטר, ובעיקר את בנו איתי. מדובר בהישג מיוחד של משחק, כאשר השחקן ניצב לבדו על הבמה, ואין לו משענת וסיוע למעט אלה שהוא עצמו מעניק למשחקו.

אין זו פעם ראשונה שאני צופה בהצגות אישיות שמספרות על חוויות פרטיות מרגשות אך לא הצליחו לעבור את הסף ולרגש בביטויין האמנותי. אך כאשר שכנה שלי חזרה מההצגה, כמה ימים לפני הבכורה, היא הייתה נרגשת במיוחד וניסתה לשכנע אותי שמדובר בתיאטרון אמיתי, ושאני מוכרח לראות אותה. אני מודה שהלכתי להצגה בספקנות, ושמחתי לגלות ששכנתי צדקה, ו"דיסאינטגרציה 1994" היא הצגת תיאטרון אמיתית ומרגשת.

למועדי מופעים >

18/01/2007   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. ימים רבים אחרי ההצגה המרגשת לא יכולתי להירגע !!!
חובבת תאטרון , (24/01/2007)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע