סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ריאיון
 
מאת: טל גורדון אפשר לתפוס אותה צוחקת
 

 
 
מה שעשיתי בילדותי, בדחיפות ובשמחה ובעונג, היה לכתוב מילים למנגינות שנורא אהבתי. לא העליתי על דעתי שזה יהיה העיסוק שלי, ושמלחינים ילחינו את המילים שלי"
רחל שפירא, האישה שמאחורי המילים של "כמו צמח בר" ו"מה אברך" בריאיון נדיר לטל גורדון  לקראת מחווה שעורכים לה בצוותא


ערב של זמרות
 
מאז " מה אברך", דרך "כמו צמח בר", "פרח משוגע", "שיר של יום חולין","רק אתמול", "נפאל", "חומות חמר", "אנשי הגשם", "חפץ חיים", "עוד יהיה לי", ועד "היי שקטה", הוסיפה רחל שפירא לארסנל השירים הישראליים את הכתיבה הכל כך אישית שלה, בשירים שרבים מהם הפכו ללהיטים גדולים. וככל שמילותיה אישיות וחושפניות, כך תולדות חייה, דמותה ואישיותה הם אניגמה שרק מעצימה את הטקסטים היפהפיים עליהם היא חתומה בארבעים השנים האחרונות, מאז העניק יאיר רוזנבלום לחן ראשון למילים שכתבה, בשיר "מה אברך".
 
ביום חמישי הקרוב יתקיים בצוותא "שיר של יום חולין", ערב מחווה ליצירתה של שפירא בהנחיית מיכל בת אדם ובהשתתפות אילנית, גלי עטרי, חני דינור, דורית פרקש, שירי גולן, טליה טרון, רוחמה רז ואמנים נוספים. בערב יוקרנו גם קטעי וידאו נדירים.
 
"הערב הוא יוזמה של צוותא", מספרת שפירא, "ואני מניחה שזה מין הדהוד של ערב קודם שעשינו בצוותא לפני שנים לא ממש מעטות. הערב ההוא היה יותר ספונטני ומאולתר. הערב הזה הרבה יותר מסוגנן מבחינה אמנותית. מופיעות בו רק זמרות, ויש להקת נגנים ומפיק מוזיקלי שהם בנים. הבחירה בזמרות היא בעיקר בגלל שהשירים נכתבו במקור לזמרות, ומכיוון שמדובר ברפרטואר מילולי, שזה מה שמשותף לכל השירים, אני חושבת שיש איזה עניין מיוחד לראות איך הוא מתפצל בין הקולות השונים והאישיות הבימתית השונה של כל הזמרות. אני מאוד סקרנית בערבים האלה, ואני חושבת שזה מאוד מעניין. דווקא בגלל שזה ערב של זמרות הוא מבליט את השוני בין זמרת לזמרת.
 
"חלק מהזמרות המופיעות הן אלה שהשירים הם חלק מהרפרטואר הפרטי שלהן, אז יש לזה היגיון בפני עצמו. יופיעו גם שתי זמרות חדשות, שירי גולן, שהיא בחירה של המפיק המוזיקלי אפי שושני ואני אשמח להכיר אותה, וטליה טרון, מוזיקאית מקומית משפיים (קיבוצה של שפירא – ט.ג.), מחוז הילדות שלי ושל אלדד קרוק, שעליו נכתב השיר `מה אברך`. שמעתי אותה מבצעת את השיר בערב זיכרון וחשבתי שאת הטון הזה, את הפשטות הזו ואת המוזיקליות הזו יהיה יפה לשלב בערב בצוותא".
 
מוצאת עניין אמנותי בעמידה מול קהל
 
גם את תשתתפי בערב באופן פעיל?
 
"אני משתתפת משלב מסוים של הערב, בהצגה של שירים מסוימים וכנראה גם בקריאה של שיר. זו איזושהיא יצירת קשר עם הקהל".
 
אני שואלת על ההשתתפות שלך מכיוון שבמשך שנים רבות הדמות שלך נשארה חבויה ונסתרת מאחורי המילים
 
"האמת שאני מופיעה די בקביעות, בהנחיית ערבים של שירים שלי, או במופע משותף שיש לי עם רוחמה רז, ובערבים כאלה אני אומרת את דברי בהקשר ליצירה שלי, לשירים שלי ולאמנות השיר. פשוט הייתי נורא ביישנית בעבר, בעיה שאני לא בטוחה שנגמלתי ממנה לחלוטין, אבל בשלב מסוים ראיתי שאני כנראה צריכה להתמודד עם זה בשליחות השירים שלי. הטריגר היה דווקא משהו מאוד חברי. חברים ביקשו ממני לערוך ערב כזה בין חברים, וראיתי שאני מסוגלת לזה. זה היה ערב מאוד יפה וגם מצאתי בזה עניין מסוים כי זה נתן לי הזדמנות להסתכל על השירים במבט יותר כללי, שאני לא חושבת שהייתי יכולה לעשות לולא ערכתי ערבים כאלה. מצאתי גם עניין אמנותי מסוג מסוים בלעמוד מול קהל  ולקרוא שירים מסוימים. זו בהחלט חוויה בפני עצמה. מומלצת ליוצרים".
 
ההתמודדות הזו עם הביישנות גררה שינויים נוספים בחיים שלך?
 
"אני חושבת שכן. אני מניחה שאם אני רומזת על איזה ביישנות וסוג של שמירת דיסטנס, אז כן, זה עשה איזשהו שינוי". 
  
כותבת מילים למנגינות מילדות
 
לפני ארבעים שנה הלחין יאיר רוזנבלום את "מה אברך" ובעצם גילה אותך לציבור
 
"אני אספר את זה בקיצור, כי זה סיפור שכבר סופר, וממה שאני יודעת יקרינו בערב בצוותא קטע וידאו מהרגעים הנדירים שבהם כן הופעתי בטלוויזיה, ובו אני משוחחת עם יאיר על הרגע הזה, ועל השתלשלות הדברים.
 
`מה אברך` זו בלדה שכתבתי לזכרו של אלדד קרוק, בן שפיים, חבר ילדות מהכיתה שלי, שנפל במבואות ירושלים בגיל 22. השיר הודפס בחוברת זיכרון מקומית שהוצאנו חבריו, ידידיו ומכריו, ביום השלושים למותו. יאיר רוזנבלום הגיע להתארח בבית ההארחה בשפיים ומצא את הדוקומנט הזה, והוא קרא, והרגיש מה שהרגיש. בתקופה הזו הוא עבד עם להקת חיל הים, זו הייתה לדעתי התכנית הראשונה שלה. הזמרת הבולטת בלהקה הייתה רבקה זוהר. יאיר הלחין את `מה אברך` ללא ידיעתי. פה אני אוסיף במאמר מוסגר, שמה שעשיתי בילדותי, בדחיפות ובשמחה ובעונג, היה לכתוב מילים למנגינות שנורא אהבתי. לא העליתי על דעתי שזה יהיה העיסוק שלי, ושמלחינים ילחינו את המילים שלי. אבל כשמסתכלים ב`מה אברך`, די ברור שיש שם מנגינה חבויה. היום ברור לי שאני שומעת משהו מלודי. אני לא מלחינה, אבל אני מתכוונת היום שהשירים שלי יולחנו. בשעתו זו הייתה הפתעה עצומה.
 
"את `מה אברך` שמעתי לראשונה כשיאיר בא לשפיים עם רבקה זוהר ועם חלילן הלהקה שהיה גם הוא משפיים, והם באו כדי להשמיע לי את היצירה הזאת, שזה כמובן רגע בלתי נשכח, השיר הראשון המולחן שלי. הייתה התרגשות מאוד גדולה של כולנו, של יאיר, של רבקה ושלי. בכלל יש משהו מאוד מיוחד בביצועים ראשונים, כשזמר שר לך ולו את הביצוע שלו, שזה משהו שלמדתי כבר במשך השנים, לא ידעתי את זה אז".
 
האם אמן מבשיל?
 
קורה שאת כותבת שיר מוזמן, או מוסיפה מילים לשיר שהמנגינה שלו כבר קיימת?
 
"יש לפעמים מילים קודם, לפעמים מנגינה קודם, הכל קורה תוך כדי עבודת החיפוש אחר הטון הנכון. קרה שחיברתי מילים למנגינות שהיו להם כבר מילים קודמות ולא ידעתי. זה תהליך מאוד מאוד דינמי, לפעמים הזמר יוזם אותו, לפעמים המוזיקאי ולפעמים אני. לכל שיר יש ביוגרפיה משלו".
 
יש שירים שלך שאת אוהבת יותר, או כאלה שאת לא אוהבת היום, מצטערת שכתבת אותם?
 
"יש שירים מתקופות שונות, אפילו כאלה שנכתבו מזמן, שפתאום חוזרים אליי, מכל מיני סיבות, ופתאום אני שומעת אותם באיזו אוזן אחרת. או שיר שלי ששמעתי מישהו קורא באופן שלא היה עולה בדעתי לקרוא אותו. אלה דברים שנמצאים כל הזמן בתנועה. אין שירים שאני מצטערת עליהם, אבל יש שירים שאני מעריכה יותר. יש לי קשר מיוחד למה שקרוי הבלדות, שירי ההישרדות האישיים האלה. אפילו שיר כמו `כמו צמח בר`. אני גם קשורה לשירים שיש בהם אלמנט של תיאור של הסביבה שלי, ובאיזשהו אופן אותו שיר הופך מתיאור לאיזושהי תפילה. אבל הכי חשוב לי להדגיש פה שזה נע כל הזמן, זה לא סטטי. יש שירים שחיכו אצלי הרבה שנים עד שזכו לביצוע. שיר כמו `בראשית` שגלי עטרי שרה, או `אנשי הגשם`, אלה שירים שהיו אצלי שנים רבות במגירתי, וכוונתי היא שהשירים יבוצעו, לא שינומו במגירות".
 
מה משתנה בכתיבה שנמשכת כבר לאורך ארבעים שנה?
 
"לפעמים כשאני מסתכלת על הרפרטואר אני שואלת את עצמי אם את השיר הזה והזה הייתי מסוגלת לכתוב היום, וברוב המקרים התשובה היא כן. אני לא בטוחה שזה מאוד משתנה מבחינת הנושאים שמעניינים אותי, הדברים שאני מפחדת מהם. אני יודעת שזמרים, בעיקר, נוהגים להצהיר ש`התבגרתי, עכשיו אני בשל`, ואני לא בטוחה בזה. זאת שאלה מבחינתי, אם בכלל אמן מבשיל. זה גם לא עקבי, התשובות שאני נותנת על השאלות האלה. זה תלוי מתי אני תופסת את עצמי. אולי השינוי הוא בכך שפעם כל השפה עמדה לרשותי, לא פחדתי מאף מילה. אולי היום אני יותר זהירה. אבל לא בטוח".
 
"אוהבת את המצב הזמרי"
 
יש אמנים שאת מעדיפה לכתוב להם? או כאלה שלא תסכימי שישירו את המילים שלך?
 
"אני נורא מעריכה אנשים שעומדים בקדמת הבמה מול הקהל ופותחים את הפה ושרים. הם גם שליחים שלי, הם שגרירים שלי, כי אני לא רואה את עצמי עושה את זה. אני נורא אוהבת את המצב הזמרי באופן עקרוני וקל לי להזדהות איתו. אני לא חושבת שיש לי איזה וטו על מישהו".
 
ויש מישהי מזמרות הדור החדש שהיית רוצה לכתוב לה?
 
"הן זמרות נורא מוכשרות ואני אשמח לשתף איתן פעולה"
 
מה דעתך על הכתיבה שאת שומעת בשירים של היום?
 
"אני לא חושבת בכלל ככה על הדברים, אז מול היום. יש שירים מאוד יפים, ויש שירים שמסיבות אישיות אני פחות קשורה אליהם. אם כבר, אז התעשייה נורא השתנתה, המפלצת השיווקית נורא השתנתה, העניין של השירה הוא פחות תמים. אבל מילים, מנגינה, קול אנושי, כלים שמלווים, אולי מה שמשתנה זה שזה מתבלבל עם הרצון להיות מפורסם, שזה כבר נושא אחר. אבל התשוקה הזאת לשיר ולהתבטא, היא באמת קיימת, היא אותנטית. איפה שתמקמי קבוצת אנשים תמיד יהיה מי שיש לו צורך ליצור ולהתבטא בכתיבה ובשירה".
 
כבר המון שנים שאמא שלי מאוד מאוד אוהבת את הכתיבה שלך, וכששאלתי אותה עליך לפני השיחה בינינו, היא אמרה לי שנדמה לה, מתוך השירים שלך, שאת אדם מאוד עצוב.
 
"הייתי אומרת שאני מאוד מודעת לתכנים וליסודות העצובים בחיים. אני נורא אוהבת שירים ליריים ומעניין אותי בכתיבה להתבונן ולתאר את הפינות האלה ואת המצבים האלה. מעניינים אותי קונפליקטים. אני יודעת משהו על זה, אבל גם מעניין אותי לתאר ולספר על זה. מעניין אותי הצורך של אישה, במקרה שלי, לשמור על האינדיבידואליזם שלה. מעניין אותי להסתכל על אנשים בשוליים. אבל להגדיר אותי כאדם עצוב זו לא הגדרה מדויקת עד הסוף. אפשר לתפוס אותי צוחקת".
 
 
 
 
"שיר של יום חולין" , ערב המחווה  לרחל שפירא ביום חמישי, 12 ביולי צוותא תל-אביב. כל הכרטיסים נמכרו.

למועדי מופעים >

10/07/2007   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע