סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ריאיון
 
מאת: טל גורדון קול ההתחלות: נועה בביוף
 

 
 
נועה בביוף  מוציאה תקליט ראשון בארץ ובארה"ב, מזכירה את ניקו ועובדת בתיאטרון היידישפיל


מפרט טכני:
 
כבר מעיצוב האלבום, האותיות הגותיות והאיורים המלווים את העטיפה, ניכר שההשפעות של נועה בביוף לא מגיעות מהאזור הישראלי, כפי שמאבחנת גם האוזן השומעת את השירים. 12 קטעים יפהפיים ולא ארוכים (אורך האלבום כולו כשלושים וחמש דקות) באנגלית, המזכירים לי בעיקר את "צ`לסי גירל" של ניקו בצבעים המרחפים וההזייתיים שלהם, מרכיבים את האלבום של בביוף, FROM A WINDOW TO A WALL.
 
בביוף, בת עשרים וחמש, באר שבעית במקור החיה בשנים האחרונות באזור המרכז, מופיעה עם החומרים שלה כבר שנתיים, בפורמט אינטימי, היא והגיטרה. את האלבום שלה הוציאה בלייבל ישראלי חדש, נובה, ובקרוב הוא ייצא גם בארה"ב.
 
על הבחירה הוויזואלית של האלבום היא מספרת, "לקח לי המון זמן לחשוב איך אני מתרגמת את המוזיקה שלי לצד הוויזואלי, וכשממש הייתי בלחץ עם החיפוש, חזרתי אחורה לדף שראיתי במיי ספייס, שלחתי הודעה לבעלת הדף ושאלתי אם יש מצב שהיא תיקח את הפרויקט, והיא חזרה אלי כעבור כמה ימים ואמרה שתשמח. מאוד אהבתי את מה שהיא עושה. יש לה יכולת מדהימה לאייר. מעטות העטיפות שממש העזו להשתמש בצבע האמיתי של העיפרון, בלי להכניס שום אלמנט של צבע. באיור מוצלח יש משהו שמעביר כל כך הרבה באופן כל כך ישיר ואמיתי, זה נקי ומלוכלך בו זמנית. יש משהו שמאוד מתכתב בעיניי עם החומר שלי באיורים, וזה מאוד מעביר את האווירה".

על השירים הכתובים באנגלית אומרת בביוף, "בגיל שש מישהו הכיר לי את הביטלס, ואני לא חושבת שאפשר להתאושש מזה. אני לפחות לא התאוששתי מזה אף פעם. בשבילי זו הייתה חוויה שכל כך היממה אותי שזה פשוט יצר את העולם הרגשי שלי. אני לא חושבת שהייתה לי אי פעם הזדהות כל כך חזקה עד ששמעתי את הביטלס, ויותר מאוחר את ג`וני מיטשל, את דילן, את ניק דרייק. ההזדהות הייתה כל כך עמוקה שמהסיבה הזאת בלבד אני כותבת באנגלית. אני חושבת שהעולם הרגשי שלי מתפקד בשפה הזאת, ואז כשאת מנגנת זה יוצא מאיפה שאת מרגישה. אני לא שוללת בעתיד לכתוב בעברית, זה לא משהו עקרוני אצלי אלא `נאמן לרגש`. כרגע העולם שלי מאוד מחובר לזה, אבל אם ייצאו לי מילים בעברית אני לא אגיד לא. אני אכתוב מה שאני ארגיש וכל עוד זה יהיה אמיתי אני אחיה עם זה בשלום". 
  
היום, יום חמישי, 29 בנובמבר  תופיע בביוף ב-22:00  במרתף 10 בחיפה יחד עם עמית ארז, בחלקו מופע משותף ובחלקו מופע שמציג את הסולו של השניים. במוצאי שבת, 1 בדצמבר ב- 21:00 תופיע  במבצר שוני בבנימינה.
 
השאלון:
 
מתי התחלת עם המוזיקה ומה עשית עד עכשיו?
 
התחלתי לעשות מוזיקה בגיל חמש עשרה כשהתחלתי ללמוד גיטרה. עד אז כתבתי שירה וברגע שלמדתי גם כמה אקורדים זה יצא מיידית בלחן של שיר ובאנגלית. הרבה זמן זה היה לבד בחדר בלי שאף אחד יידע וישמע. במקביל, באותו גיל, יצא לי להכיר את דוד פרץ. הוא עדיין לא ידע שאני כותבת בעצמי. בגיל שמונה עשרה השמעתי לו כמה שירים, זה נורא מרגש כי הוא השפיע עליי מאוד עם המוזיקה שהוא הכיר לי, והוא נורא התלהב ממה שהשמעתי לו. זו הייתה בשבילי תחושה ראשונה של הכרה שיש לי בידיים משהו שמישהו שאני מאוד מעריכה נתן לו תוקף. בגיל עשרים עברתי לקיבוץ ושם פגשתי איזה מוזיקאי שאמר שאני חייבת לבחור אם אני הולכת עם העניין של המוזיקה באופן חובבני, או הולכת עם זה עד הסוף בצורה מקצועית, בתור מטרה מוחלטת, ורק המחשבה על האופציה הראשונה גרמה לי להרגיש דקירה מאוד עמוקה בלב, והבנתי שאין בעצם אופציה. הוא זרק בין היתר את השם רימון, זה היה לפני עידן מירי מסיקה, והייתי שם תקופה מסוימת. לא מצאתי שם את עצמי כל כך, אבל רימון עזר לי להתמודד עם פחד הקהל האדיר שהיה לי, כשהייתי צריכה לעלות כל שבוע עם שיר חדש מול שלושים איש בכיתה של יהודה עדר, וזה היה אימון רציני בשבילי. לא המשכתי הרבה זמן ברימון, אבל בגיל עשרים ושלוש הכרתי את יאיר יונה, שהוא גם בן הזוג שלי, וביחד עם האמונה החזקה שלו התגבשה ההבנה שהגיע הזמן להופיע, לא משנה איפה, וככה התרקמו ההופעות הראשונות.
 
איך את מגדירה את המוזיקה שלך?
 
הכי קרוב זה סינגר סונג רייטר, כי זה לא מצמיד אותך לשום תווית מסוימת. אני פשוט כותבת את היומיום שלי ואת החיים שלי כדי שזה יגע באנשים אחרים כמו שתקליטים שחבר`ה משנות הששים שגדלתי עליהם נגעו בי כשהם כתבו על החיים שלהם.
 
השפעות ומודלים?
 
דילן ללא ספק, ג`וני מיטשל, ניק דרייק, אספרס, וולווט אנדרגראונד, ניקו. גם גרג ויקס, מפיק האלבום, וגם אני, גדלנו במקביל על "צלסי גירל" של ניקו והושפענו מזה, וידעתי שמיתרים יהיו חלק עצום מהתקליט שלי. אם יכולתי הלוואי והייתה תזמורת, אבל הסתפקנו בחברים שלו שקפצו וניגנו והתוצאה יצאה ממש מדהימה.
 
מה הדבר שאת הכי אוהבת באלבום שלך?
 
את התוצאה הסופית. איך שהתקליט  נשמע, המילים המוזיקה והעיבודים, הכל ביחד, התוצאה מאוד מדברת אלי.
 
מה הטריגר שלך לכתיבת שיר?
 
קטעים רגשיים יכולים מאוד להפעיל אותי אבל אני חושבת שכל מוזיקאי יודע שאם הוא סומך רק על האירועים הרגשיים בחיים שלו הוא לא יכתוב יותר מדי שירים. הגעתי לשלב הזה שאני מאוד מבינה שלפעמים פותחים את הגיטרה ואפשר לכתוב שיר על משהו שקרה לפני חמש שנים .
 
אם היית חייבת לבחור בין מילים, מנגינות, שירה ונגינה, על מה לא היית יכולה לוותר?
 
מילים.
 
אנקדוטה ביזארית שקשורה במוזיקה
 
בעקבות האתר מיי ספייס החלטתי להתחיל להכיר קצת את מה שקורה מסביבי ויותר רחוק מזה, לכיוון אמריקה ואנגליה, ובאחד הסיבובים יצא לי להגיע לדף שהייתה בו תמונה של פרופיל שמאוד תפס לי את העין, ובלי לדעת מי עומד מאחורי הדף הזה שלחתי אליו את השירים שלי וכמה ימים אחר כך קיבלתי אותה מבעל אותו פרופיל שכתב לי שהוא אוהב את החומרים, ואם אני מתכוונת לקפוץ בקרוב לאמריקה, שאקח אותו בחשבון כאופציה לבוא להקליט אצלו, ושהוא יעשה את ההפקה המוזיקלית. כשהבנתי שהדף הזה שייך לגרג ויקס מלהקת אספרס, להקת רוק פסיכלית שמאוד מוכרת היום באירופה ואמריקה, שלחתי לו מהר הודעה כדי לבדוק אם זה באמת הוא, וכשהוא אישר את זה קפצתי לתקרה. מאותו רגע התחלנו להתכתב ואחרי חודשיים הייתי כבר על מטוס בדרך לפילדלפיה להקליט את האלבום הראשון שלי כשהוא בעמדת המפיק.
 
מה את אוהבת במוזיקה הישראלית?
 
טקסטים טובים שמדברים אלי, כמו אלה של שלום גד, למשל, יוצר ענק בעיניי. ברגע שמישהו בא עם טקסט חזק בעברית זה יכול נורא לרגש. טקסט בעברית, כמו טקסט בכל שפה אחרת, יכול לגעת הכי עמוק שאפשר.
יש משהו גם בלחנים ישראלים, שיכול לצמרר את מי שגדל בארץ בצורה שאי אפשר להבין אותה מבחוץ. זה הופך להיות חלק מהנוף, חלק מההווי, ומרגישים את זה. השיר מעביר את הארץ, את ההרגשה.
 
ומה את לא אוהבת במוזיקה ישראלית?
 
יש פה נטייה טבעית שהכל מגיע אלינו במין גל מאוחר כזה. יש הרגשה שאם זה מצליח וזה מיינסטרים זה יגיע גם לארץ, ולפעמים זה קצת נראה פחות מחובר למה שקורה פה. מצד שני יהיה טעות לא לנסות, כי תמיד יכול להיות מישהו שיחבר את זה הכי נכון.
 
מה ההופעה האחרונה שראית?
 
ברט יאנש, פילדלפיה.
 
מה התקליט הראשון שקנית בחיים?
 
תמוז, ואוטומטיק פור דה פיפל של אר.אי.אם.
 
מה הדיסק האחרון שקנית?
 
את הקופסה של הגרייטפול דד.
 
ואיזה אלבום תיקחי איתך לאי בודד?
 
רק אלבום אחד? בלו של ג`וני מיטשל.
 
מה את עושה כשאת קמה בבוקר, ובאיזו שעה זה קורה?
 
בדרך כלל זה מוקדם בבוקר, בסביבות שבע, כי אני צריכה לקום לעבודה. בדרך כלל חבר של מתעורר מול המחשב ואני באה לשבת לידו, שמה עליו את הראש ומתעוררת איתו כמה דקות.
 
ממה את מתפרנסת?
 
עובדת בתיאטרון היידיששפיל, פשוט במשרד שם, חלק מהמערך השיווקי.
 
מה עוד את אוהבת לעשות חוץ ממוזיקה?
 
אני מאוד אוהבת לראות סרטים.
 
מה רצית להיות כשהיית קטנה?
 
כשהייתי ממש קטנה רציתי להיות וטרינרית.
 
מה הדבר הכי חשוב שקרה לך בחיים?
 
האלבום.
 
ומה את מאחלת לעצמך?
 
לעשות מוזיקה כל החיים.


למועדי מופעים >

29/11/2007   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע