אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ריאיון
 
מאת: טל גורדון מתחברת לכל הקצוות
 

 
 
"בנאדם שלא השקיע פה שלושים שנה, מה, באו ואמרו לי שכל הדלתות פתוחות בפניי? לא. זה לא היה ככה, והייתי צריכה להוכיח את עצמי מחדש, כי אף אחד לא רצה לקנות חתול בשק. אנשים רוצים לדעת מי זאת רותי היום. `יופי, שמענו עליה פעם, זמרת טובה, מה היא עושה עכשיו?`, ולכן יצא האלבום הזה, כדי שלאנשים לא יהיו ספקות"
רותי נבון חובקת אלבום חדש שמחבר בין קלאסיקות עבר, שירים חדשים והצד היהודי


חזרה לבמה חילונית
 
בשילוב מוחץ ודי נדיר של תמימות וסקס אפיל עצומים ששוכנים בעת ובעונה אחת באותה אישה, כבשה רותי נבון בשנות השבעים את ליבותיהם של הוריי, באותה עוצמה שבה כבשה את לבי שלי ואת לב חבריי הילדים, עם רפרטואר שכולל שירי להקות צבאיות (נבון היא יוצאת להקת פיקוד מרכז), שירי סול ממחזות זמר כמו "אל תקרא לי שחור", שירים נוטפי יצר כמו "חשמל זורם בכפות ידיך" ושירי ילדים כמו "ראש כרוב".
 
סיפורה של זמרת הרוק-פופ הטובה ביותר בארץ לטעמי, שהוציאה רק אלבום סולו אחד ואז נסעה לארה"ב, חזרה בתשובה, ובשנים האחרונות עשתה את דרכה בחזרה לבמה החילונית ואל הקהל המעורב, תוך שהיא שומרת על זהותה כאדם מאמין, סופר לא מעט בשש השנים שבהן היא חיה שוב בארץ.  אחרי שהוציאה אלבום הופעה לפני כמה שנים, היא מוציאה עכשיו אלבום נוסף, "בהילוך גבוה" שמו, ובו שישה עשר קטעים הכוללים שלושה שירים חדשים, וביצועים שלה לשיריה הישנים, ביניהם "חשמל זורם", "יום יבוא", "פרחים בקנה", ו"הרקדן האוטומטי", ולשירים של זמרות כמו ארת`ה פרנקלין, שם שלא פעם השוו אותה אליו, ביצועים ל"תהילה" (I’m gonna live for ever), ל"יסטרדיי" של מקרתני ולשירים נוספים, וכן שירים כמו "אבינו מלכנו", שמביאים את הצד היהודי והמאמין באישיות שלה, שמוצאת את עצמה, עכשיו, בנינוחות, בין שני הקצוות הללו.
 
ב-17 בספטמבר  תוכלו לראות אותה מבצעת את שירי האלבום ושירים נוספים במופע שייערך באמפי ווהל, כשלצידה אסי טל, המפיק המוזיקלי של האלבום, בקלידים, ניצן עין הבר בכלי נשיפה, גיא ברתור בבס, עדי הילל בגיטרות, רן יעקובוביץ בתופים, וזמרי הליווי אייל חביב, דיאנה ונועה.
 
בלוז לפרח בגני

 
"האלבום הזה בא בעקבות ההופעות", מספרת נבון. "כל השירים שנמצאים באלבום הם שירים שאני מופיעה איתם על הבמה. הרעיון הוא שאחרי שלא הייתי פה שלושים שנה, אנשים רצו לשמוע את הקול שלי כמו שהוא היום. לפני כמה שנים הוצאנו אלבום הופעה מפסטיבל הג`אז, אבל המתכונת הזאת כנראה לא הספיקה ולא הגיעה למספיק אנשים. השירים הוקלטו בהופעה והתאימו רק לשידורים מאוד מסוימים. באלבום החדש השירים הם בני שלוש וחצי, ארבע דקות, הוא מיועד לרדיו, והכי חשוב, לקהל שרוצה לקנות אותו אחרי הופעה".
 
פרט לשירים שהוזכרו למעלה, ולשלושת השירים החדשים שאת מילותיהם כתבה חמוטל בן זאב ועל לחניהם אחראים יורם צדוק, אייל חביב ודוד קריבושיי, תמצאו ב"בהילוך גבוה" גם גרסה מפתיעה לשירו של זוהר ארגוב "הפרח בגני", שמושמעת יפה מאוד בימים אלה ברדיו.
 
"לא אני בחרתי את השיר הזה", מספרת נבון. "מוטי, המנהל שלי, אמר לי שהוא רוצה שאני אעשה את `הפרח בגני`. ישר התחברתי לשיר ולמילים היפהפיות שלו. השמעתי אותו לאסי טל, המנהל המוזיקלי של האלבום, והוא אמר שנעשה אותו לגמרי בכיוון הבלוז".
 
התקופה שאת מייצגת, בתחילת הקריירה שלך, היא בדיוק התקופה שבה האפליה נגד המוזיקה המזרחית הייתה בשיאה. זה לא הפריע לך להתחבר דווקא לשיר הזה?
 
"קודם כל, יש לי כבוד לכל מוזיקה, זה לא משנה איזו, העיקר שעושים אותה בטעם. בזמנו מאוד התקוממתי נגד אותה אפליה, במיוחד כשעשו למשל צחוק מהשיר של ניסים סרוסי, `אשליות`. זה היה מכוער, זה פשוט לא בסדר. זה חוסר כבוד. עובדה שעכשיו השיר הזה הוא להיט. עשו מזה רמיקס, שרו את זה ב`כוכב נולד`. אני באופן אישי לא שרה מוזיקה מזרחית, ולכן גם לקחתי את זה לכיוון אחר. זוהר ארגוב שר את זה הכי יפה בצורה האורגינלית שלו, אז כל הרעיון היה לבוא ולעשות מזה גרסה אחרת. זאת יציאה. ואיך שאסי שם את הידיים על הפסנתר, ישר כל ההרמוניות התיישבו בול והרגשנו שזה נכון".
 
"את כל הניסיונות שעברתי בחיים אני מביאה לאולפן ולבמה"

 
עשית דרך מאוד פתלתלה ומפתיעה לאורך השנים. במה שונה רותי נבון של היום מזו של פעם, כאדם וכמוזיקאית? משהו השתנה למשל בתהליך שבו את עובדת על שיר או שאת ניגשת לזה באותה צורה שבה עשית מאז ומתמיד?
 
"בנאדם שמתפתח עם השנים, יכולה להיות לו אותה גישה? איך אפשר שלאדם תישאר אותה גישה מגיל עשרים ועד גיל 56, איך? בנאדם בגיל שלי כבר עבר מיליון ואחד גלגולים, הוא לא יכול לשיר אותו דבר. כל מה שאדם עובר זה מה שהוא משדר הלאה. אלה לא שינויים שאני יכולה לשים עליהם את האצבע. זה גלים שאת מעבירה למשהו וזה קורה. מה שקרה אז קרה אז ומה שקורה היום קורה היום, שום דבר לא יכול להיות אותו דבר, ואם זה היה אחרת זה היה מאוד משעמם. אני כבר לא רואה את החיים כמו שראיתי אז. כל התהליך שלי בחיים זה השוני שלי. את כל הניסיונות שעברתי בחיים אני מביאה לאולפן ולבמה. זה חייב להתעצם, זה לא יכול להיות אותו דבר".
 
אחד הדברים שלא פעם נאמרים בהקשר של השם שלך זה שזמרת אדירה כמוך הייתה צריכה לאחוז בכמות גדולה מאוד של אלבומים, ושמדובר בהחמצה. את מתחברת לאמירה הזאת?
 
"החמצה? שאלו אותי על זה אתמול ברדיו, ואמרתי להם שעם יד על הלב, אני לא מרגישה שהחמצתי פרור. אני חוויתי את החיים, והיה זמן לכל דבר, ועשרים שנה הייתי צריכה להיות עם הבנים שלי, וזה הביא אותי לארה"ב, וזה הביא אותי לעשות דברים שם והרחיק אותי מהארץ, וכשחזרתי לא היה פשוט לחזור מבחינת ההתאקלמות המוזיקלית פה. הייתי צריכה להתחיל הכל מחדש. את יכולה לתאר לעצמך, בנאדם שלא השקיע פה שלושים שנה, מה, באו ואמרו לי שכל הדלתות פתוחות בפניי? לא. זה לא היה ככה, והייתי צריכה להוכיח את עצמי מחדש, כי אף אחד לא רצה לקנות חתול בשק. אנשים רוצים לדעת מי זאת רותי היום. `יופי, שמענו עליה פעם, זמרת טובה, מה היא עושה עכשיו?`, ולכן יצא האלבום הזה, כדי שלאנשים לא יהיו ספקות.
 
"אבל לא החמצתי שום דבר. מה יש להחמיץ? אני רק מרגישה שהרווחתי. למרות שהייתי צריכה לעבוד מאוד קשה. היו כמה שרידים שזכרו לי חסד נעורים, אבל הייתי צריכה להתחיל פה הכל מהתחלה וזה לא היה פשוט".

"יש כאן יותר דוברי שיר מזמרים"
 
איך נשמעה לך המוזיקה הישראלית והזמרות הישראליות החדשות במהלך אותה התאקלמות מחודשת שלך?
 
"יש פה כמה זמרות מעולות, נהדרות. מירי מסיקה, הזמרת החדשה, דנה לפידות, נינט טובה מאוד, שירי מיימון מצוינת, אני מתה על שירלי צפרי, יש את סיוון שהיא מצוינת ויש גם זמרות בסגנונות אחרים שהן נהדרות. אבל אני חייבת להגיד לך שמבחינה מוזיקלית שום דבר לא חדש. כל מה שאני שומעת ברדיו, ההרמוניות, הכל - חוץ מהטכנולוגיה שהיא מאוד מתקדמת, אבל אני בין כה מכירה אותה כי אני באה מהמקום הכי חדשני שיש, מארה"ב - אז שום דבר לא חדש לי. אני לא שומעת שום דבר שפתאום מעיף אותי. אבל מה שכן חדש לי זה מה שעושים עם העברית פה. עם השפה המחודשת. יש פה כל מיני פראזות חדשות, יש יותר `דוברי שיר` מזמרים, מלחינים ששרים את השירים שלהם למרות שהם זמרים פחות טובים. יש כאלה שיש להם פוטנציאל קולי בסדר, יש כאלה ששרים יפה, אבל יש כאלה שאם היו נותנים את זה למישהו שההתמחות שלו זה שירה, זה היה משדרג את מה שהם כתבו. אבל זה כבר עניין של בחירה ויש לי גם כבוד לזה. אין לי נגד זה שום דבר, אני רק אומרת לך מה אני רואה".
 
מה שמוביל לשאלה האם לזמרת מבצעת יותר קשה לקבל היום שירים מכותבים, בניגוד לפעם, כשהייתה חלוקה ברורה בין יוצרים למבצעים?
 
"תראי, מירי מסיקה מקבלת שירים והיא לא כותבת. זה לא נכון, זו לא בעיה. מה שכן טוב היום ברדיו זה שהיום לא מעניין אותם מי כתב את השיר. אם יש שיר שהם מתחברים אליו לא מעניין אותם גם אם יוצמך כתב אותו. פעם זה היה ביג דיל איזה שם כתב את השיר. היום, אם הרדיו מתחבר – המילה החדשה הזאת שהיא עכשיו המילה האטרקטיבית – אני לא מתחברת, אני כן מתחברת, לא מחוברים, כן מתחברים... אז אם מתחברים לזה זה ייקלט. מהבחינה הזאת אני יכולה לחפש ולמצוא עכשיו יופי של אנשים שכותבים מוזיקה מצוינת. כמובן שמצד שני יש יוצרים שיביאו לך את השיר שלהם שהם הכי פחות אוהבים,  אבל את זה אני לא אקנה בחיים. אני אקח רק שיר שיושב עליי בדיוק ושמתאים לי".
 
זה אומר שאפשר סוף סוף לצפות לאלבום עם עשרה שירים חדשים שלך בהמשך?
 
"אני עובדת עכשיו על אלבום שייקח לי לפחות שנה, שנה וחצי להוציא. אבל יש לי אהבה גדולה לקאברים, זה אתגר שאני מאוד אוהבת, אז בואי נגיד ששמונים וחמישה אחוז יהיו שירים חדשים אבל אני תמיד אעשה גם חידושים".
 
"לא חייבים לעשות מוזיקה בסגנון אולטרה דוסי"
 
יש אצלך שילוב מאוד מעניין בין רוק כהלכתו, מלא ביצר ובסקס, לבין הקודש שאליו הלכת כשחזרת בתשובה.
 
"קודם כל, זה לא עניין של סקס, אלא באמת של יצר. היצר נולד כדי שאנחנו נדע איך כן להשתמש בו ואיך לא להשתמש בו. זה קו מאוד דק שלפעמים אנחנו נופלים בו קשות, או שאנחנו לוקחים אותו ומעיפים אותו למעלה, למקום טוב. אבל כל דבר שאלוהים ברא הוא ברא למטרה מסוימת, אז זה לא ממש סקס. זאת היצריות שבנו. ונכון, במוזיקה יש את זה, ולפעמים זה לוקח אותך למקומות לא נכונים, ולפעמים זה יכול להעיף אותך למקום נהדר.
 
"כשאת מסתכלת למעלה ואת מתחננת ואת שרה שיר אל הבורא, אז את מביאה את המוזיקה למקום אחר. כשאת שרה על אהבה יפה או נכזבת, באופן אוטומטי מה שחווית פתאום מתבשל לשם, אבל זה הסיפור של החיים. נשאלת השאלה מה אני אומרת על זה שיש פתאום התעוררות כזאת בין זמרים ששרים עכשיו, כמו הבנאים, וכמו שולי רנד שיש לו אלבום נהדר, וכל מיני זמרים אחרים, ואני רק מברכת על זה. זה רק מוכיח שאז היינו במיעוט ועכשיו יש התעוררות רוחנית וזמרים מביאים את זה לרדיו וזה מאוד יפה. כל אחד מביא את זה בסגנון שלו, זה היופי. שלא חייבים לעשות את זה דווקא בסגנון האולטרה דוסי שהיה פעם".
 
חיכיתי עד הסוף כדי לשאול אותך בדחילו ורחימו, אם את זוכרת את הרגע הזה שבו עברת ממצב של "אני לעולם לא אשיר יותר לפני קהל מעורב, ולא אשיר שירים כמו חשמל בכפות ידיך", לרגע שבו זה הפך ל"אולי כן"?
 
"אני אגיד באופן כללי שעברתי מין חוויה, ומהחוויה הזאת התחלתי לחשוב, `איפה את היום, רותי, מה את רוצה מעצמך, מה הקטע עכשיו?`, והייתי צריכה לעשות איזו חשיבה מחדש לגבי איפה אני נמצאת עכשיו, וזה מה שיצא היום. הבאתי את עצמי למצב שיכול להיות שלקהל של מאה שערים זו כפירה, ובשביל אנשי הכיפות הסרוגות זה נורמלי לגמרי. בואי נגיד שפעם יותר החמרתי והיום אני פחות מחמירה, למרות שאני אדם שלומד כל יום, ושומר שבת והולך בחגים לבית הכנסת, אבל מי אני ומה אני, אני זבוב, מה אני יודעת מה אני. רק כשאני אעצום את העיניים אני אולי אדע מה עשיתי טוב ומה לא. אני רק יודעת מה האינסטינקט שלי אומר ומה שהלב שלי אומר לי לעשות. לפעמים הלב שלי אומר לי נכון, ולפעמים הוא מטומטם, אני לא מושלמת. זה פרדוקסלי קצת, את מבינה".
 
 
רותי נבון תופיע באמפי וואהל ביום רביעי, 17 בספטמבר 2008 ב- 20:30


למועדי מופעים >

07/09/2008   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע