סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
לוח האירועים 2018 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
252627282930
כתבה
 
מאת: טל גורדון מיכה שטרית - בחזרה לנטשות
 

 
 


לפני אלפיים שנה בערך, בשיפולי שוק הכרמל, במועדון קטן שקראו לו המטרו (אני לא לגמרי סגורה על השם, בכל זאת עברו אלפיים שנה), על במה קטנטונת, עמד איש גדול ולידו נגנים. הוא שר טקסטים קורעי לב, ולמרות ההפקה האופיינית לשנות השמונים (הרבה סנתוזים וצלילים מנוכרים) אפשר היה לזהות שיש שם מלודיות. הם עדיין לא היו להקה, אבל מיכה שטרית , כבר אז, היה זה ששם לסולן את המילים בפה. המון כאב ואופל וזעקה וחוסר קומוניקטיביות יצאו מהבמה הזאת, ובחיים לא הייתי חושבת שהדבר הזה שאני רואה יהפוך בעתיד לאחד ההרכבים שיגדירו מחדש את הצד האיכותי של המיינסטרים הישראלי. כל קשר בינם לבין מיינסטרים, באותו ערב, נשמע מקרי בהחלט. אז מצד אחד, הוכח שיכולות הניבוי שלי רחוקות מלהיות מוצלחות, מצד שני, ככה כנראה נשמעות התחלות..

ועכשיו, שנה וקצת לאחר הופעת האיחוד הראשונה שלהם בסוף 2002, ולאחר כמה חודשים שבהם לא הופיעו, חוזרים "החברים של נטשה" להופעות הראשונות שלהם, שוב כלהקה, לשנת 2004.

הכל התחיל בחתונה של חבר..

"הזרעים לחזרה לפעילות ניטעו בעצם בחתונה של חבר קרוב שלנו", מספר שטרית, "היינו אמורים לנגן לכבודו שיר או שניים בחתונה שלו, ומצאנו את עצמנו ממשיכים שם לנגן הרבה יותר משני שירים. אז אמרנו וואלה, אם זה עובד בחתונות...אולי אפשר להמשיך קצת"

"אנחנו לא יוצאים בהצהרות גדולות. עצם העובדה שאנחנו נפגשים ומנגנים אומרת שאנחנו מאוחדים. השאיפה האמיתית היא לעשות תקליט חדש. זה כיף להופיע ביחד, אבל הרצון הוא ליצור מצב שיוביל בסופו של דבר לאלבום חדש לקראת סוף השנה הבאה.

כבר הרבה זמן אנחנו מנסים לייצר את התנאים לאלבום חדש. ארקדי ואני מדברים הרבה, מרגישים הרבה, מנסים להגות את התקליט, לייצר את התמונה. אני כל הזמן חושב לאן אנחנו צריכים לצעוד עכשיו כלהקה. `רדיו בלה בלה` למשל, הוא תקליט שלקח לנו כמה שנים טובות עד שהוצאנו לאור, בעיקר בגלל הרצון לייצר את השירים שאנחנו באמת רוצים. אז עכשיו אנחנו מחפשים את המרכיבים היצירתיים. כשיגיעו השירים התקליט ייצא".

- זה לא בא בקלות?
"לי, לפחות, קשה לכתוב בתקופה הזאת. זה זמן גדול של שינויים כלליים שמשפיעים עלי, בגלל העיסוק המתמשך שלי במקום, בזהות. דברים כמו חברה, מדינה, תרבות, מקשים עלי לכתוב. מאד נחמד לכתוב בחדר שלי המוגן והסגור, אבל אני דואג לסביבה שהשיר שלי יתפקד בו. את מרבית החומרים שלי אני שואב מתוך החיים שלי והמרחב שאני חי בו, והמרחב הזה עכשיו עדיין במצב של מבוכה. לאיפה הולכים, לאן, למה, איך מדברים, עם מי ומה יהיה. גם פוליטית".

-דרך העבודה שלכם על החומרים, כלהקה, השתנתה בגלל השנים שעברו?
"העבודה נראית אותו דבר, פתאום הלהקה מנגנת ויש סאונד שיש רק ל`נטשה`, ושירים שיכולים להיכתב רק לתוך הסאונד הזה. אנחנו לא עושים הרבה חזרות, ועושים חזרות קצרות, והולכים לגלות מה יש בינינו. גם אצלי, הקצב לא השתנה. אני עדיין פורח אחת לשלוש, שלוש וחצי שנים. זה הזמן שלוקח לי עד שיש לי מה להגיד".

-תעשו שינויים מוזיקליים או שהשירים יישמעו כמו שנשמעו פעם?
"העיבודים משתנים כל הזמן, אנחנו מחפשים את עצמנו. בחלק מהשירים לא נגענו, אבל בהופעות העבר תמיד צירפנו קלידן, הפעם ארקדי ינגן קצת קלידים וקצת גיטרות. אנחנו שומרים על המסגרת הקטנה של הלהקה, ותוך כדי הופעות נגבש את הסאונד שלנו. כרגע זה מצלצל מבחינתנו נפלא. נעשה בערך עשרים וחמישה שירים, וגם זה אחרי קיצוץ. ההופעות האחרונות, לפני שנה,היו ארוכות מדי לטעמי".

- במופעים הקרובים יהיו כבר חומרים חדשים?
"לא, אבל יהיו חומרים מהסולואים שלי ושל ארקדי. אם לא היינו מתפרקים אלה יכלו להיות שירים של החברים של נטשה."

-אתה לא מרגיש שיש הפרדה בין החומרים שאתה כותב לעצמך לבין חומרים של להקה?
"כיוצרים, אנחנו אותם אנשים. נכון שכשאתה עובד עם עוד יוצר כמו ארקדי הוא משפיע עליך. יש בו את כל מה שאין לי ולהפך. זה עובד יותר על החוסר".

- בזמנו, ייחסו את הפירוק של הלהקה לנתק בינך לבין ארקדי..
"זה לא ממש מדויק. ביני ובין ארקדי יש קשר שאי אפשר לנתק. גם אם אנחנו לא מדברים שנתיים. ואנחנו גם לא צריכים לריב כדי לא לדבר שנתיים, אנחנו רואים בזה זכות לגיטימית. ארקדי ואני עבדנו ביחד הרבה לפני שהכירו אותנו כלהקה ב-86. יש לנו הסטוריה שהקהל לא יודע עליה (השניים היו בהרכב שנקרא `ספטימה 5` כמה שנים לפני שהפכו ל`חברים של...`).

היינו אחרי דרך של 15 שנה בערך ביחד, אתה מתעייף וכבר לא יודע אם אתה יכול לתפקד כיחידה עצמאית. בשבוע הראשון אחרי שהחלטנו שאין `נטשה` יותר, הייתי מבוהל. כשהבנתי שאני אמשיך לכתוב שירים, בפשטות, הכל הסתדר. היינו חייבים לעבור את הפירוד הזה. כבר לא ידענו איפה אני מתחיל ואיפה ארקדי נגמר."

- וחוץ מהחתונה...מה בעצם החזיר אתכם לעבוד ביחד אחרי שכל אחד יצא לקריירת סולו מכובדת?

"זו תשובה שיש לה שני חלקים. החלק הראשון הוא הרצון לנגן ביחד. כשאבד לנו החשק הפסקנו לנגן יחד, ועשינו את זה כשהלהקה עדיין הייתה בשיא. הופענו מול אולמות מלאים, במקומות גדולים ובכל זאת הפסקנו.
והחלק השני..." וכאן מיכה מפתיע אותי באמירה כנה, שמשום מה אף אחד מהמתאחדים האחרונים לא מעז להודות בה, ואומר: "הוא הכסף. אני חושב שהאמת ברורה, תמיד יש את הצד הזה. ודאי שיש צד כלכלי והוא מרכיב חשוב, אבל הוא רק חמישים אחוז מהעניין. כסף זה חלק לגיטימי מהעשייה, אי אפשר לדבר רק על הזרע, על העץ, ולהתחיל למלמל ולהתבייש כשאמורים להגיע לפירות. הכל חלק מאותה עשייה. אנחנו לוקחים את העבודה שלנו ברצינות ושואפים לקבל את התמורה הראויה לה".

ותודה לאל על בנאדם שמעז להגיד את האמת.

"היינו צריכים את ההפסקה הזאת כי דברים יוצרים מכניקה, שגרה, והשגרה גורמת להשמין במותניים. ולפעמים צריך לפרק, להרוס, כדי לבנות משהו. אני מסתכל על עצמי ועל ארקדי כאנשים בשלים שיש להם לפחות עוד עשרים שנה קדימה לתת מוזיקה טובה, לחוות, ליצור ולהתרגש. אז נכון שאין את התמימות והדחף הראשוניים `לעשות את זה`, כי כבר עשית, אבל עדיין יש את כל ההרים הרבים שעוד לא טיפסתי עליהם ואני מתכוון לעשות את הדרך לשם, וזה כולל גם להיכשל אם צריך".

-תמיד נראיתם כלהקה שלא כל כך נהנית להופיע..
"זה היה נכון לפני הרבה שנים, היום אנחנו ממש אוהבים את זה, למרות שאני באופן אישי מעדיף הופעות קטנות, אקוסטיות. אני אוהב לפגוש מעט אנשים בכל פעם, אוהב שאני מצליח לראות את הפנים שמולי. ולמרות זה אני מתגעגע כבר לנגינה עם הרכב".

בימים אלו שיטרית עצמו נמצא לפני הקלטת אלבום סולו שלישי, אחרי "מסמרים ונוצות" ו"סנטיאגו דה קובה" המשובחים. "אני נכנס להקליט במהלך אפריל. ואני לא הולך להתקע באולפן הרבה זמן. אני עובד עם ברי סחרוף, רביב גזית, קוזו, ואולי גם לואי להב. אני אוהב לעבוד עם קבוצה כסביבת עבודה, אני פורח כשיש סביבי יוצרים ומוזיקאים טובים. כל המערכת של לתת ולקבל משוכללת מאד, ומגדילה את האפשרויות שמשהו טוב יקרה".


"החברים של נטשה" יופיעו במוצאי שבת הקרובה (13 במרץ) במועדון התיאטרון בתל אביב, במוצאי שבת הבאה באומן 17 בירושלים, ולקראת סוף החודש באומן חיפה. מופע פותח: אורי מור. לפרטים נוספים


11/03/2004   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (19 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
19. הופעה מצויינת....
גלינקה , (17/03/2004)
18. אין כמוכם!!!!
ענבל , (15/03/2004)
17. כמה התגעגענו....
אריק , (14/03/2004)
16. Micha Shirtis, Still going to the beach?
Yael , (14/03/2004)
15. Welcome back
MOSHE BAR , (13/03/2004)
14. כיף לחזור לימים הטובים.....
לימור , (13/03/2004)
13. למיכה.שיטרית
פומיקי , (13/03/2004)
12. רק בשביל
אהוד , (13/03/2004)
11.
סער , (13/03/2004)
10. החברים של נטאשה רולזזזזזזזזזז
חבר של נטאש , (13/03/2004) (לת)
9. פורום שונאי בית-ספר
www.basa.uni.cc , (12/03/2004)
8. הם בעצמם לא יודעים....
אוגי , (12/03/2004)
7. the best!
יהודית , (11/03/2004)
6. הייתי בהופעת האיחוד האחרונה
חנן , (11/03/2004)
5. אין כמו נטאשה !!!
אייל , (11/03/2004)
4. תודה מקרב לב לבועז כהן
מערכת הבמה , (11/03/2004) (לת)
3. נ ט א ש ה. החברים של נטאשה. עם א'
בועז כהן , (11/03/2004)
2. נהדר!!!!
מאיה , (11/03/2004)
1. ברוכים השבים
טלי , (11/03/2004)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע