סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מחול
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ריאיון
 
מאת: לילך גביש "לבדידות אין אמא, אבא, דעות וארץ"
 

 
 
סמיח ג`בארין ושרה פון שוורצה על "הדירה" - מחזה פיוטי על בדידות שהנסיבות קשרו לו הקשרים פוליטיים



שתי שחקניות, בדידות אוניברסלית
 
ההצגה "הדירה" היא הפקה אינטימית של התיאטרון הערבי עברי המוצגת בימים אלה בדירה פרטית בתל-אביב. זהו עיבוד של הבמאי מיכאל רונן (הבן של אילן) ושל הדרמטורג סמיח ג`בארין למחזהו של הגרמני פרנץ קסאבייר קרויץ,  מחזה קטן ומינימליסטי, לשחקנית אחת, ללא מילים, נטול דרמות, שעוסק בבדידות. "אולי עשינו עוול קטן למחזאי, שכתב משהו מינימליסטי", אומר סמיח ג`אברין, "אם היינו רוצים להיות נאמנים למחזה המקורי מבחינה תיאטרונית היינו צריכים להיות מינימליסטיים, אבל חשבנו שדווקא להביא שחקנית נוספת, מול עצמה, יעצים את תחושת הבדידות שהיא הנושא העיקרי במחזה".
 
בהצגה, המתרחשת בחלל קטן וביתי, מול קהל מצומצם, מופיעות אם כן שתי שחקניות, שרה פון שוורצה וסלווה נקארה, כשהן עושות את אותן הפעולות בהפרש של כעשר דקות, עם סממנים תרבותיים ופרטיים ייחודיים לכל אחת מהן. "העברנו הרבה לילות של יין וויסקי, בניסיון לפתח קונספט מתאים ולהעביר את הרוח של המחזה המקורי. בסופו של דבר הבנו שמתן במה אחת לשתי שחקניות  שיחיו אחת סביב השנייה, בלי להיות בתקשורת זו עם זו, יכול להעצים את תחושת הניכור".
 
"הדיליי הקטן בין שתי השחקניות עוזר להתגבר על הפיזיקליות של האדם", הוא מוסיף " במשך החזרות הבנו שהדיליי הזה עובד כהד לצופה, שרואה את אותו התפקוד פעמיים, כאלו הוא בא בגלים. החוויה נחווית על ידי שחקנית אחת ומיד אחר כך על ידי האחרת. הרפיטיציה עובדת על הצופה בצורה מאוד אפקטיבית, כשהחזרה על הסיפור עושה אותו לנצחי, כמו מוזיקה, כמו גל, שיכול להיות חזק, אבל נמשך עד אין סוף.  זה עובד כקונטרה, כמו מראה אחת של השנייה". 
  
מחזה פיוטי, לא פוליטי

 
קונטרה אחרת וחוויה של בדידות שלא מרצון נכפתה על  ג`אברין בחיים האמיתיים. זמן קצר לאחר תחילת החזרות  במהלך הפגנה באום אל פאחם שנערכה ב- 10 בפברואר, יום הבחירות לכנסת, הוא הפגין נגד הגעתו של ברוך מרזל למקום כמשקיף בבחירות ונעצר בגין שלושה סעיפים: תקיפת מפקד ימ"ר צפון (טענה שהוא מכחיש בתוקף) השתתפות בהפגנה לא חוקית והתפרעות. כרגע הוא נתן במעצר בית עד סוף ההליכים נגדו בלי תאריך יעד.
 
ג`אברין למד בגרמניה קולנוע ודרמטורגיה, ועבד כבמאי ודרטורג בתיאטר האוס בשטוטגרט ומקסים גורקי תיאטר בברלין. הסגנון שבו הוא מתמחה הוא תיאטרון מולטי ויזואלי, מעין שילוב של תיאטרון וקולנוע. הפרויקט Fallujan women בבימויו זכה לשבחים בפסטיבל בלוקסמבורג, ובארץ הוא עובד עם התיאטרון הערבי עברי. באפריל  האחרון ערכו אמנים ואנשי רוח אירוע הזדהות למענו בצוותא ואף הועלתה לרשת עצומה  שעליה חתמו כ-2,700 איש. בינתיים כאמור ללא תוצאות.  בינתיים הספיק לביים באמצעות הטלפון והסקייפ את ההצגה "שבע ילדות יהודיות" בהשתתפות פון שוורצה, רמי הויברגר ושחקנים נוספים.
 
"לא ראיתי את ההצגה המוגמרת", הוא אומר, "עשיתי כמה חזרות עם שרה יחד עם מיכאל, ועם סאלווה עשיתי שתי חזרות לבד. נעצרתי ממש בתחילת החזרות ונתתי את תרומתי בטלפון. בהתחלה הייתי שלושה שבועות במעצר רגיל ואחר כך מיכאל בא עם הקלטות של החזרות ודיברנו, המשכנו בצורה לא קונבנציונלית".
 
על תהליך העבודה הוא מוסיף: "במהלך העבודה שברנו את החלוקה הקלאסית של העשייה התיאטרונית. אני בעד שבכל יצירה אמנותית יהיה שיח אמנותי בין כל השותפים לפרויקט עם מידתיות מסוימת של חלוקה. מבחינה טכנית זה בא לשרת את הפרודוקטיביות של העבודה ולשמור על הרמוניה. במקרה של הפרויקט עבדנו חודשים על פיתוח הקונספט ופעלנו למעשה כשני במאים וכשני דרמטורגים ובשלב מאוחר יותר, השחקניות גם הן תרמו רבות לקונספט ולכן כולם היו שותפים כמעט בכל הצדדים".
 
למרות שקשה להתעלם מכך ששתי השחקניות הן מלאומים שונים, הוא גורס כי לא מדובר באמירה פוליטית. "כאן צריך להיזהר. המטרה שלנו לא הייתה לנצל מחזה כל כך יפה ופיוטי, והכי חשוב אוניברסלי, ולעשות עיבוד שאני סולד ממנו, ישראלי-פלסטיני או מקומי. זהו אקט אנטי אמנותי. האמנות צריכה לשאוף להפך. אני לא רוצה לומר שזה מקרי, אבל זה לא היה כלי בשביל להפוך את העימות הפלסטיני ישראלי לנושא. מצבה של אישה מהקבוצה הזו של הסכסוך ושל אישה מצדו האחר לא שונה. הבעיה המוצגת במחזה היא בעיה אוניברסלית של בדידות, שאין לה אימא, אבא, דעות וארץ. זה יכול לקרות עם ערביה ויהודיה. לא שאנחנו לא רוצים לגעת בפוליטיקה, אבל לא בהצגה הזאת".
 
"השגרה הורגת אותה"
 
שרה פון שוורצה, אחת השחקניות הבולטות בתיאטרון הישראלי, משחקת בהצגה דמות נשית תל-אביבית טיפוסית של אישה בודדה בשנות ה- 40 לחייה, בעלת נטיות אומנותיות ואהבת סושי. עבור קהל הצופים המכיר אותה בתפקידים גדולים מהחיים בתיאטרון הרפרטוארי, התצפית הכל כך יום-יומית בה היא חוויה של ממש.
 
"אני עושה עכשיו שני מחזות של קרץ", היא אומרת, "התוודעתי אליו בהצגה הזאת. זה מחזה שנכתב בשנות ה- 70 הוא בגיל של הוריי, ילידי גרמניה שהתגיירו והגיעו לארץ. הכרתי את המציאות במחזה, ששמו המקורי בגרמנית הוא `וונש קונצרט` -  `שיר לבקשתך`. והפכו אותו ל`הדירה`. בארץ יש נטייה להחליף שמות. אני מניחה ששינו את השם כי זו אינטרפרטציה. במחזה המקורי מצוין סדר פעולות לאישה בודדה בדירה בסגנון שנות ה- 70. מתואר מה היא עושה במדויק, כשההוראה לבמאי במחזה היא להתאים את המציאות לזמן ולמקום. למצוא את התכנית האהובה עליה ברדיו ובטלוויזיה. כשבשנות ה- 70, בהן המחזה נכתב, המשקל הגדול הוא על רדיו".
 
"המחזאי מהפכן", היא טוענת, "גם כאן וגם במחזה השני שלו שאני משחקת, `עניין של גברים` בתיאטרון תמונע, הוא בודק את הסיטואציה ברמה הכי בסיסית שלה ובוחן דרכם את המאבק התמידי בין נשים וגברים. ב`הדירה` הוא לוקח אישה שאין לה עם מי לדבר. כצופה אתה רואה אישה שמבצעת סדר פעולות וברור לך למה היא רוצה למות. יובל מסקין הגדיר את זה ככה  ואהבתי את ההגדרה. ובאמת כל הפעולות שלה נלמדו שצריך לעשותן והיא מרגישה מחויבת אליהן ומבינה איך ולמה".
 
"לא קשה להתחבר אל הבדידות. זה מחזה נורא גרמני. הבדידות הזו, המנטליות הגרמנית שאתה לא קופץ לחברים כך סתם, נראית שונה מהמנטליות הישראלית, בה אנשים נכנסים לך לחיים. אך כשהתחלתי לבחון את זה גיליתי שגם בארץ יש הרבה אנשים בודדים. זה תקף גם כאן. זה סיקרן אותי לקבל את המחזה הנטול דרמות הזה, שכל הזמן מצוין בו שלא קרה שום דבר דרמטי באותו יום – עד לסופו. היא לא פוטרה מהעבודה, לא נראית רע, או מישהו מת לה, פשוט השגרה הורגת אותה".
 
"עבדנו בנפרד כשכל אחת הביאה את הצבעים שלה" היא מספרת על התהליך, "וכשנפגשנו דאגנו לשמור על חופש ועם זאת לשמור על זה שלא נתנגש זו בזו. בהתחלה זה היה נראה בלתי אפשרי ומצאנו דרך לפתור את זה. החלטנו להעצים את השוני – סאלווה עבדה על אישה שהייתה לה בדמיון ואני על אישה אחרת. העצמתי את העניין הקפיטליסטי – הקניות הן לא רק של מצרכים בסיסיים אלא ניסיון לכסות חור – לקנות ולקנות על מנת לספק ולגלות שזה לא. זה משהו שבחרנו להעצים. ותוך כדי כך אני וסאלווה, כשלא ראיתי בדיוק מה היא עושה, מכיוון שאני עסוקה בעניינים שלי, אנחנו מרגישות אחת את השנייה וזה עזר להעמיק. אני חושבת שהבחירה הזאת להציב שתי שחקניות על אותה הבמה, הוסיפה עוד נדבך למחזה הזה".
 
"הפרינג` פתח אצלי צבעים חדשים"

בימים אלו פון שוורצה  משחקת בהצגות בתיאטרון הקאמרי ב`אוי אלוהים`, על פי מחזה מאת ענת גוב, `האב` של סטינברג, `המלט`, ו`ג`וני הלך`. בפרינג` היא משחקת כאמור ב`עניין של גברים` בתיאטרון תמונע. ובהצגה `שבע ילדות יהודיות`. "עברתי סוג של משבר עם עצמי", היא מתוודה, "הרגשתי מאוד מקובעת באיך שרואים אותי ושאני רוצה לשבור את זה. יש לי 32 הצגות החודש ובערבים הפנויים שלי אני עושה פרינג`. אני מודה לעצמי שהיה לי את הכוח לעשות את הצעד הזה, כי זה שינה לחלוטין את המשחק שלי.
 
"בנוסף התחלתי ללמד משחק ואני מרגישה את ההבדל בכל רגע ושאני מותחת את הגבולות שלי. שברתי איזשהו מחסום. הייתי מקובעת בתפקידים סגורים משהו, הביקורות אמרו שיש בי משהו אצילי, אסוף וסגור כשבחיי הפרטיים אני ממש לא כזו. העבודות בפרינג` ובללמד פתחו אצלי צבעים שהיו סגורים אצלי וזה משמח להמשיך לעבוד, להקשיב ולא להתקבע. בנוסף, עבודה עם יוצרים צעירים היא לפעמים מאוד קשה ולפעמים מאוד מעניינת. חוויתי ב`דירה` חוויה מאוד מסקרנת ומעמיקה. מאוד נהניתי. תמיד צריך להישאר פתוח ולבדוק אם אתה באמת שם ועושה הכל".
 
לדבריה היא שמחה בעיקר לעשות הצגה ללא מילים. "הרי טקסט הוא תוצר של מחשבה, של גוף ורגש והטקסט לא תמיד משקף את כל התהליך שעובר בגוף של השחקן. הפרשנות של השחקן היא להביא את כל מה שמתחולל בגוף ולבטא טקסט. והמחזה הזה מזכיר לי לחפש את הדברים מחוץ לטקסט וזה בעצם המשחק עצמו. במחזה הזה זה מחזיר אותך לדבר דרך הגוף ולא להראות, אלא לדבר בגוף".


למועדי מופעים >

02/07/2009   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע