סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מחול
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: צבי גורן דור שלישי – קברט פוליטי
 

 
 
צבי גורן יצא בנפש חצויה מקברט-האשמות הגרמני-ישראלי-פלסטיני בניצוחה של יעל רונן


המסר נותר מעומעם
 
השאלה הגדולה שאני מחויב לשאול את עצמי כמבקר תיאטרון, וגם לענות עליה היא איך עליי להתייחס אל הצגת "דור שלישי", שאחרי חצי שנה מוצלחת עם 25 הצגות בגרמניה, וסיבוב הרצות נוסף שם המתחיל בימים הקרובים, הגיעה לכאן לארבע הצגות בלבד, ואולי בעתיד יזמנו אותה אלינו שוב.
 
האם עלי לבחון את ההצגה הזאת, שמועלית כאן ללא התפאורה – חומת ענק - שעוצבה עבורה בשאובינה בברלין, ואל מה שנאמר בה כמחזה דרמטי וכהצגת תיאטרון, או שמא עליי להתייחס אל מה שנאמר בה, על גרמניה, עלינו ועל הפלסטינים,  מנקודת מבטי כישראלי בעל תודעה ומודעות פוליטית, הסטורית ועכשווית. ובשתי האופציות – האם עלי להיות מוטרד, או להסתפק בסוג מסוים של הנאה?
 
ואולי אין כלל אפשרות למבקר תיאטרון ישראלי למתוח קו מפריד בין אמנות למציאות כאשר מדובר בהצגה שבסיסיה הרחבים הם השואה והכיבוש, ההכחשה וההשכחה, ודבריה הם בני הדור השלישי, נכדים ייצוגיים לכאורה לקרבנות ולשורדים, שם וכאן, לפני 70-60 שנה ועד עתה.
 
רגע. "עד עתה" מתייחס לישראל ולפלסטין. אבל גם ל-"שם”, לגרמניה שקהליה ומבקריה קיבלו את ההצגה בהתלהבות משחררת. וזה כל כך ברור שכך יקבלו אותה שם, עם הרכנת ראש מסוימת המכירה בחטאי אבות. ולא לגמרי ברור שכך יהיה גם כאן, במקום שבו הישראלים מכל המחנות מביטים מגבוה ובתנודת ראש ידענית על העבר, על ההווה, ועל העתיד של ישראל, של פלסטין ושל גרמניה וגם של כל העולם שתמיד יהיה נגוע באנטישמיות ובחטאים אחרים נגדנו. ולא ברור מה יגידו הפלסטינים, אם אי פעם יזכו לראות את ההצגה הזאת, המתיימרת ובמידה מסוימת גם מצליחה לייצגם כקרבנות של עם שבעצמו היה קרבן.
 
ולמרות שנדמה כי ברור על מה ההצגה ומה המסר הפוליטי שלה, אם תשאלו אותי על מה היא באמת, אשיב כי אין בה כמעט נושא אחד מובהק, והמסר שלה נותר מעומעם. מעבר לכך, רונן ושחקניה שהיו שותפים ביצירת הטקסטים שהיא ערכה, שמו את כל הביצים של שלושת העמים (ויש הרבה) בסל האחד הזה ששמו הצגת-תיאטרון. הקצב מהיר מאוד, אין כמעט הפוגה, ואין כמעט רגע ללא פרצי צחוק רועמים, למעט הדממה שליוותה מונולוג אחד בביצועה המרגש של ראודה, המביאה טקסט של אישה פלסטינית מעזה.
 
הצחוק הרב של הקהל כאן, נאמר לי בסוף ההצגה, דווקא הפתיע את משתתפיה. הם הורגלו בעיקר לתגובות שונות, נסערות יותר, בגרמניה. אבל הצחוק הזה הוא התגובה הטבעית ביותר להצגה ולמרבית הטקסטים המושחזים והבדיחות הפרובוקטיביות שנשלפות בזו אחר זו  במהלכה כלפי הגרמנים והישראלים בעיקר, ופה ושם יש גם עקיצות אקטואליות לימינו אלה (יש ביבי וליברמן, יש גם סוהא ערפאת, אך אין מרקל ואבו מאזן או משעל).
 
כי כן, "הדור השלישי" הוא במהותו קברט פוליטי מובהק, החל מהסטנד-אפ הפותח המכיל את כל המרכיבים שיבואו אחר כך, ובביצוע מקסים של נילס בורמן (לא, הוא איננו נכדו או קרוב של מרטין בורמן). הפוליטיקה שלו מצביעה על שוויון ההזדמנויות של החטא. של הגרמנים, של הישראלים ובמידה מסוימת של הפלסטינים, ותמיד תחת הסיסמה הריקה (לפחות אצלנו) ש"אין מה להשוות".
 
הפוליטיקה של הקברט הזה גם נותנת הזדמנות להתנצל על החטא. אבל רק בורמן הגרמני שב ומתנצל, מרצון וגם תחת לחץ מתון. הישראלים בחבורה – יהודים וערבים – אינם מתנצלים. הם מכים על חטאים שחטאו להם, ולא על חטאיהם. מה גם שאת מיליוני הפלסטינים שמעבר לחומה וברצועת עזה, במחנות הפליטים ובארצות המקלט שלהם, מייצגים בהצגה הזאת שלושה שחקנים ערבים ישראלים, והם אינם יכולים להתנצל, אפילו אם היו רוצים.
 
ההצגה עצמה מועלית תחת ההגדרה "עבודה בתהליך", ואולי הכוונה לכך שמדובר בחוויות חדשות העוברות מהקהלים השונים אל השחקנים. יעל רונן ביימה אותה בקלילות ובדייקנות כיאה לסוג כזה של תיאטרון, גם כשיש בו תחושה של עכשוויות ואילתור. צוות השחקנים נענה לה במיטב כישרונותיהם הקומיים או הדרמטיים. נילס בורמן, אורית נחמיאס, יוסף סווייד, ראודה, ישי גולן, מטיאס צאטצ`ק, יהודית שטרוסנרויטר ואיילת רובינסון מצוינים כצוות והם מעצבים היטב דמויות ומצבים אבסורדיים או דרמטיים מרגשים.
 
ולפיכך המענה שלי על השאלה הפותחת הוא שאין כנראה אפשרות להפריד בין הביקורת המקצועית לביקורת הפוליטית, ולפיכך הרגשתי האישית היא שהצגת "דור שלישי" נהנית במידה מוגבלת בלבד ממה שאמנות הבמה מנסה לתת לנושאיה הפוליטיים. 

למועדי מופעים >

28/10/2009   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. גם בברלין לא הוקמה שום חומה
אקס-ברלינר , ברלין (30/10/2009)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע