סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מחול
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
כתבה
 
מאת: צבי גורן המנצח גארי ברתיני הלך לעולמו
 

 
 


המנצח גארי ברתיני, מבכירי אנשי המוזיקה בארץ וחתן פרס ישראל, נפטר הבוקר בבית חולים תל השומר בגיל 77, לאחר מחלה. הוא השאיר אחריו אשה, שתי בנות ונכדים.

נעם שריף, חברו הקרוב של ברתיני ומי שירש אותו ב"תזמורת הקאמרית הישראלית " אמר עליו כי "הוא היה הדמות החשובה ביותר שתרמה למוזיקה בארץ מאז ומעולם". שריף סיפר שברתיני סיים לא מזמן סיור ברוסיה, וטס לפריז לבדיקות, שם אושפז למשך כחודש ונשלח למומחים ישראליים בתל השומר. הבוקר נפטר בבית החולים.

ברתיני החל בפעילות המוזיקלית בארץ לאחר שסיים את לימודיו בצרפת ובאיטליה. לדברי שריף "הוא שינה מן היסוד את חיי המוזיקה בארץ, וטבע מטבעות שנשארו כאן. היו לו אוהדים, היו גם מי שהתנגדו לדרכו, אך הוא הנהיג מהפיכת בכל תחומי המוזיקה באופן הכי דינמי, הכי אנרגטי ושינה את הקונספט של המוזיקה בארץ. עם מותו הסתיימה תקופה. הוא שינה את הרפרטואר של המוזיקה שניגנו בארץ, וקידש את המוזיקה הישראלית – היצירה האמיתית הישראלית. הוא הנהיג מהפיכה גם בתחום הווקאלי, שלפניו היה תחום בלתי ידוע בארץ – הוא הביא ידע וניסיון במוזיקה החל מן הרנסנס ועד למוזיקת האוונגרד והקים את מקהלת `רינת` שהייתה דבר חדש שלא נראה כמותו בישראל. הוא גם הקים את התזמורת הקאמרית הישראלית ונתן במה למאות יצירות ישראליות חדשות.

"בשנים האחרונות הוא השקיע יותר בחו"ל וחי לסירוגין בחו"ל ובארץ. בארץ רוצים כל הזמן גיבורים חדשים, היא אוהבת לשכוח, מזניחה. רק לפני שנה מונה ברתיני למנהל האופרה בנפולי ובמסגרת הקריירה הבינלאומית שלו היה ברתיני המנהל המוזיקלי של גופים כמו האופרה של פרנקפורט, תזמורת המטרופוליטן בטוקיו תזמורת רשות השידור של קלן ותזמורת דטרויט".

"הצוואה הגדולה שהוא משאיר אחריו כמנצח אלו הביצועים שלו לסימפוניות של גוסטב מאהלר – מהביצועים הטובים שנעשו למלחין הזה. מותו, בטרם עת, הוא אבדה גדולה מאוד. הוא היה חלוץ במלוא מובן המילה. לעשייה שלו אין תחליף בקנה המידה שלה ובחשיבות שלה". חתם שריף.

גארי ברתיני (1928- 2005)

זוכה פרס ישראל לשנת 1978, כיהן כמנהל האמנותי והמוזיקלי של האופרה הישראלית החדשה וכמנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית ירושלים, רשות השידור, ידוע בישראל וברחבי העולם כמנצח, מלחין, פרופסור למוזיקה באקדמיה ע"ש רובין באוניברסיטת תל אביב, ומייסד של ארגונים מוזיקליים רבים וביניהם - מקהלת "רינת" ב 1955 ואת האנסמבל הקאמרי הישראלי - היום התזמורת הקאמרית הישראלית - ב 1965. במשך שנים רבות כיהן כיועץ אמנותי לפסטיבל ישראל.

גארי ברתיני היה גם מלחין חשוב של התיאטרון הישראלי, שהחל את פעילותו הענפה בשדה זה בתיאטרון הקאמרי, שם הלחין כ- 20 הצגות בין השנים 1980-1955 ובכללן - "כינרת, כינרת" ו"פונדק הרוחות" של אלתרמן, "המהפכה והתרנגולת" ו"נפוליאון חי או מת" של אלוני, "ירמה", ו"הסוחר מוונציה" (שהייתה הצגת התיאטרון האחרונה שהלחין לה מוזיקה).

בשנים 1964-1955 הלחין מוזיקה ל- 12 הצגות בתיאטרון "הבימה" (כולל "פאוסט" של גתה, ו"מסע לנינווה" של יהודה עמיחי. שם גם החלה השותפות בינו לבין נסים אלוני עם "בגדי המלך" (1961) שנמשכה עם "הנסיכה האמריקאית" במסגרת תיאטרון העונות שהקים אלוני עם יוסי בנאי ואבנר חזקיהו ו"נפוליון חי או מת" בתיאטרון בימות.

ברתיני ניהל מוזיקלית של תזמורות שונות ברחבי העולם, בין השאר של התזמורת הסימפונית דטרויט, של התזמורת הסימפונית של רדיו קלן, התזמורת הסימפונית מטרופוליטן בטוקיו (ומינויו היה הפעם הראשונה שבה מנצח שאינו יפני מתמנה למשרה זו בתזמורת יפנית כלשהי). כמו-כן שימש כמנהל הכללי של האופרה של פרנקפורט.

הוא ניצח על תזמורות מובילות בעולם וכן בבתי האופרה המרכזיים בעולם כולל לה סקלה, מינכן, המבורג ופריס. הרפרטואר שלו נע מהרנסנס ועד למוזיקה בת-זמננו וכולל בכורות מאת מלחינים ישראלים ואירופאים חשובים כמו ליגטי, קגל, דלפיקולה, גהר, סתר, טל ואחרים.

בשנים האחרונות ניצח על הפקות של "מקבת" (ורדי) "וווצק" (ברג) בבולוניה, "חלום ליל קיץ" (בריטן) ברוונה, "קללת פאוסט" (ברליוז) בתזמורת הפילהרמונית הישראלית, ועל ההפקה הראשונה בפריז של "בילי באד" (בריטן) בבסטי.

ברתיני זכה בפרסים הבאים – פרס מנצח השנה לשנת 1995, פרס פרמיו אביאטי, של איגוד מבקרי המוזיקה האיטלקי ובפרס הפקת השנה של איגוד מבקרי המוזיקה בצרפת על ב"ילי באד" (בריטן) ועל מלחמה ושלום (פרוקופייב) בבסטי. באופרה הישראלית החדשה ניצח על "אורפאו ואאורידיצ`ה" (גלוק, אידומנאו (מוצרט), דון ג`ובני (מוצרט), בוריס גודונוב (מוסורגסקי), נישואי פיגרו (מוצרט) בביקור בית-האופרה של המבורג, על הבכורה העולמית של יוסף (טל), כרמן (ביזה), ורתר (מסנה), הקלע החופשי (ובר) ועל ריגולטו (ורדי). תפקידו האחרון – מנהל האופרה בנפולי.

בית האופרה הישראלית מבקש לאפשר למוקירי זכרו של המנצח גארי ברתיני לחלוק לו כבוד אחרון.

ארונו של ברתיני יוצב באכסדרת בית האופרה, המשכן לאמנויות הבמה, ברחוב שאול המלך בתל-אביב ביום ראשון בין השעות 11:00 ל-13:00.

משם יצא מסע ההלוויה לכפר ויתקין שם תיערך ההלוויה בשעה 14:30



17/03/2005   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (2 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
2. שם המחזה הוא "נפוליון חי או מת" ולא נפוליאון
תיקון , (24/06/2006) (לת)
1. אלדד פריבס המלךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך!!!!!!!!
לילוש , (25/08/2005)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע