המפיק והיזם האמנותי האשם דיאב היה רוצה לראות בחיפה פריחה תרבותית כראוי לעיר "היפה ביותר במזרח התיכון". שיחה עם פטריוט חיפאי בעיצומו של פסטיבל "החג של החגים".
יא באבא
הוא בן 48 ואף פעם לא הפסיק לחלום ולעשות, לעשות ולחלום את הדבר הבא. בשדרות בן גוריון בחיפה, מרכז בילויים ותרבות חיפאי ששוכן למרגלות הגנים הבאהיים התלויים, קוראים לו "יא באבא". "זה התחיל מזה שאני מתרגז ורוצה לכסח מישהו בעדינות", מספר האשם דיאב, יוזם ומפיק קבוצת "הלילה הראשון " המייצגת הרכבי אמנים ונגנים, רובם ערבים, שמופיעים בפסטיבל "החג של החגים" בחיפה. "אני מתנפל בצורה יפה – "יא באבא, תצא מזה", וככה כולם התחילו לקרוא לי. גם בעיתונות הערבית אומרים תמיד `יא באבא עשה את זה` או `יא באבא פיקשש`. גם כי אני האבא שלהם, עד עכשיו שמתי 2,000 אמנים על הבמה בערבי הלילה הראשון, השמות מתועדים על הפוסטרים".
שבת הקרובה תהיה השבת השנייה של הפסטיבל העירוני שהפך כבר למסורת בחיפה, וברחבי ואדי ניסנאס יופיעו עשרות אמנים, נגנים ורקדנים, שיקבלו את פני האורחים, במופעים שהם לרוב בכניסה חופשית, וכן באולמות ובכנסיות השונות בעיר שבהן יתקיימו הצגות תיאטרון, חלקן לילדים, הופעות ווקאליות, תערוכות וירידי אמנות. צל שמעיב על השמחה הוא האסון שארע שם בסוף השבוע שעבר, שבו נפגעו שלושה אנשים מקריסתו של עמוד.
במהלך השנים האחרונות קיים האשם דיאב ערבי תרבות ייחודיים, בהם הציגו בעיקר אמנים ערביים, אך תמיד זרועותיו היו פתוחות וגם אמנים יהודים ניצלו את הבמה של מה שנקרא בערבית "ליל אל אולה" ("הלילה הראשון"). "זה התחיל מזה כשחזרתי מאירופה, שבע שנים אחורה וראיתי שמשעמם בחיפה. חשבתי מה אפשר לעשות כדי שאני לא אשתעמם", הוא מספר. "התחלתי לעשות פעילות חברתית בבתי הקפה בחיפה עם צעירים ערבים שבאו מהכפרים וצעירים יהודים, והצלחתי ליצור דיאלוג וזה נתן לי כוח להמשיך. המשכתי למועדון הנתנזון בעיר התחתית, ועשינו שם ערב אמנותי בכל יום ראשון. זה הפך למעיין הייד פארק כמו בלונדון, כל מי שרצה לדבר הייתה לו במה חופשית".
זמן קצר אחר כך הרחיב דיאב את הפעילות והעביר אותה לתיאטרון אל מידאן, שנמצא בהדר. כחיפאית לשעבר הגעתי לכמה ערבים שכאלו, התמהיל היה רחב וכלל מגוון של תחומי אמנות. תמיד היה מרתק לראות כיצד נרתמים מגוון כל כך רחב של אנשים – שחקנים ונגנים, רקדנים ומשוררים, צעירים וותיקים, ערבים ויהודים, מפורסמים, אנונימיים וכאלו שבעקבות הפעילות של הלילה הראשון הפכו למפורסמים. בין המופיעים היו יוסף אבו ורדה, סלים דאו, ראודה סולימן, סלוואה נקארה, סמיה קזמוז בכרי, יסמין פאור, נורמן עיסא, זוהייר בהלול ומוחמד בכרי.
שד` בן גוריון - רחוב משוחרר
עבור אמנים מסוימים הייתה זו קפיצת מדרגה. הרכבים חדשים נולדו כתוצאה מקיום הערבים. "בכל יום ראשון הראשון של החודש עשינו ערב אמנותי שהוא קולאז` של משחק ומוזיקה", אומר דיאב הגאה, "הצלחנו לגלות כישרונות כמו שמאס נאחס, שעושים קומדיה ליצנית, שזה שילוב של קומדיה דל ארטה וסטנד אפ". שמאס נחאס הם הרכב סאטירי שזכה לפופולריות עצומה אצל הקהל הערבי והופיע גם בתכניות טלוויזיה. משוררים אחדים שהשתתפו בערבים הוציאו ספרי שירה בהוצאות בארצות ערב – וביניהן סוריה ולבנון.
אט אט התרחבה הפעילות והפכה לפסטיבל "אמנות היא השפה שלי" שהתקיים חמש פעמים בשדרות בן גוריון והפך אותו נוסף על היותו רחוב בלייני ותוסס לרחוב של תרבות ואחווה. "ערבים באים מהארץ לבן גוריון כי הרחוב משוחרר", אומר דיאב, "זה אירוני, כי זה שחרור ברחוב על שם מקים המדינה היהודית", בקרב הצעירים הרחוב נקרא אל נאווס על שם המשורר הבגדדי ההולל מהמאה ה-8 לספירה.
בין האמנים שהגיעו לפסטיבל הראשון היה ישראל קטורזה שנתן מופע סטנד אפ לקול צחוקו המתגלגל של הקהל. הייחוד התבטא גם במוטו שהיה ונשאר - האירועים פתוחים לקהל, והעשייה מטרתה חברתית קהילתית – בין אם לשם הנאה ואחווה, ובין אם לשם גיוס תרומות למגוון רחב של פרויקטים וביניהם של בית ספר מקומי, של בתי יתומים או התרמה של משלוחי מזון לתושבי הגדה המערבית.
אהבה גדולה לחיפה
קבוצת "הלילה הראשון" שמפיק דיאב שתשתתף באירועי הפסטיבל "החג של החגים" כוללת הרכבי מוזיקה וביניהם להקת זאמאן שמופיעה בסגנון צועני, להקת מיזמאר במוזיקה קצבית, הזמרת סידר, להקת גראז` והרכבים נוספים. "אני פעיל חברתי ומפיק", אומר דיאב, שאינו מתוגמל על ידי עיריית חיפה שמממנת את הפסטיבל. "הקבוצה היא מורשת של האנושות בכלל, על כך שאנחנו לא מכירים אחד את השני. הקבוצה באה להציג בין אנשים בלי הבדל של דת, צבע, או מחשבות. כולנו נותנים לנהר אחד שייתן כוח לכולם".
דיאב מספר על אהבה גדולה לחיפה וכמו רבים אחרים, שבניגוד אליו החליטו לנטוש אותה, על אמונה גדולה בעיר, שרבים מחכים למימוש הבטחתה. "החג של החגים טוב לחיפה", הוא מחווה דעה, "התחלה טובה. הוא מביא אנשים מחוץ לחיפה וזו הזדמנות לפתח דברים שלא מנוצלים, במישור האמנותי, החברתי, התרבותי והעסקי. הישראלים שבאים לא חוזרים, צריך לחשוב איך להחזיר אותם לחיפה. הפסטיבל עוזר לשגשוג הכלכלי של בעלי העסקים בוואדי ומזכיר לאנשים בארץ שיש עיר יפה כמו חיפה. זו העיר הכי יפה במזרח התיכון, אני פטריוט חיפאי שיכול לחיות בה, ואוהב את העיר הזאת. אני תורם לפסטיבל קבוצות וזמן כי אני מאמין בזה ואז האנשים שמאמינים ברעיון שלי יחליטו, אם זה ימריא – השמים זה הגבול. בינתיים אני שותף זוטר שרק תורם, לא מתייעצים איתי ולא שואלים מי זה האדם הזה, ולא מכירים בזה שאני רוצה לתרום לחברה בחיפה ולחברה בארץ".
אתר הפסטיבל "החג של החגים"
קונצרטים של "החג של החגים"
14/12/2006
:תאריך יצירה
|