סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מחול
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
כתבה
 
מאת: טל גורדון לא קוראים לי מותק
 

 
 
התקליט הראשון הוא הליבה של כל החיים. אני חושבת שב'מותק' יצאו כל הקריזה, הרעב, הכוח הפנימי החזק שלי, האנרגיה החזקה והכעס, כל הדברים האנרגטיים"
לכבוד "מותק", המופע החד פעמי של קורין אלאל בפסטיבל אשה 2010, חוזרת אלאל 25 שנה אחורה, לתקליט הראשון שהוציאה לבד, לכעס שהתפוגג ולשירים


לא מקבלת "לא"

"אל תקרא לי מותק/ זה מביא לי פריחה/ זה עושה אותי לדג משוקולד" ("מותק", מילים: צרויה להב וגדעון כפן, לחן: קורין אלאל)

בזיכרון המתעתע שלנו הפכו שירים כמו "מותק", "חיה בתוך קופסה", "תמונה בכחול" ו"תן לי קצת ממך" לקלאסיקה שהייתה שם מאז ומתמיד. אבל המחווה המיוחדת לעבר אלאל, בחסות פסטיבל אשה 2010, מאפשרת לנו להיזכר בעולם של פעם, שבו נאלצה אלאל להילחם על מסרים שנחשבים היום מובנים מאליהם, ולפלס את דרכה עד שהלחינה את "אין לי ארץ אחרת", שיכול להיחשב, אולי, כהמנון השני של המדינה.

"הרעיון לחדש את 'מותק' בא מאלי גרינפלד", מספרת אלאל, "שהוא בעצם השותף המקורי שלי לדבר הזה. אלי היה מפיק ההופעות שלי בתקופת 'מותק', שבין היתר גם לקח אותנו לסיבוב הופעות בהולנד עם כל ההרכב. 25 שנה עברו מאז, ויום אחד הוא מתקשר, כבר בתור מפיק גדול, ומציע לי לעשות את 'מותק' בפסטיבל אשה בחולון. מפה זה מתקדם לאיך עושים את זה, כי לא כל חברי להקת 'גן עדן' (מיקי גל בס, עופר זינגר גיטרה חשמלית, מישל עמר תופים, דורון פיקר קלידים) נמצאים. בהרכב של המופע המיוחד נמצאים איתנו דורון פיקר ומישל עמר, הבסיסט לא בארץ ואין לאף אחד מאיתנו קשר איתו בכלל. במקומו ינגן אילן אביב. ועם הגיטריסט זה לא יצא, אבל יש לנו בערב הזה גיטריסט אדיר, ערן וייץ".

איך ניגשים להפקה מחודשת? לומדים מחדש את התקליט או מחפשים את עצמכם מחדש בתוך זה?

"פשוט חיכיתי לחזרה הראשונה. רציתי לראות איך היא עוברת לי בלי לשמוע קודם את האלבום, וזה עבר ממש ממש טוב. כמעט ולא נתקעתי. פה ושם המילים ברחו לי, אבל בפעם השנייה ששרתי את השירים הם כבר התיישבו והידיים עבדו כאילו רק אתמול הן ניגנו את זה. פתאום נזכרתי בכל מיני פראזות שהיינו מנגנים בהופעות. דורון השתגע איך אני זוכרת את זה. כל הפראזות של ההופעות והתקליט עלו לי פתאום".

אלה לא שירים שמלווים אותך בהופעות עד היום?

"בכל פעם שמוציאים אלבום חדש יש נטייה לעשות כמה שיותר שירים ממנו, אז בכל סיבוב שירים נופלים כי האלבום החדש צריך לקבל את המקום שלו ואחר כך זה עולה או יורד בין הופעה להופעה. מדי פעם אני עושה את 'מותק' ו'תן לי קצת ממך', אבל שירים כמו 'ציפור', 'מוכר זה לא מוכר', 'חיה בתוך קופסה' או 'בננה' אני לא עושה. גם את 'אמסטרדם' ואת 'דרך הכורכר' ששרתי בהופעות של 'מותק' אני הולכת לעשות בחולון".

המפגש המחודש עם "מותק" מזכיר לנו כמה עבר מאז, גם על העולם שלנו וגם עלייך.

"אני הייתי אז מאוד נחושה לעשות דיסק. זה היה הדיסק הראשון שלי ולא הסכמתי לקבל 'לא' מאף אחד, פשוט הלכתי דוך. ניסיתי לעניין חברות תקליטים והשמעתי להם את השירים. הם לא רצו ודחו, ופשוט קמתי ועשיתי את זה בהוצאה עצמית. גם את האלבום הראשון וגם את השני, כי גם האלבום השני לא קיבל עדיין אישור מחברות התקליטים.

"באותה תקופה לא היה נהוג בכלל שמישהו עושה אלבום לבד, זה לא היה כמו היום. זה היה בכל זאת להיכנס לאולפן ולהביא נגנים ולהוציא המון כסף. גם לא הייתה לי דוגמה לעבוד לפיה, כי אף פעם לפני כן לא עשיתי תקליט, אבל איכשהו הייתי מאוד מסודרת ועשיתי לי יומן מסודר ולוח שעות ותכננתי מאוד טוב את העבודה שלי. מה שהפיל אותי בדרך היה הבורסה שנפלה, ורוב הכסף שלי לאולפן היה שם, ויום אחד כל הכסף של האולפן הלך. למזלי פגשתי איש אחד מדהים, צביקה זילברשטיין, שמאוד אהב מוזיקה ומאוד אהב אותי, והוא עזר לי להשלים את הכסף שהיה חסר לי".

אלאל-קורין-ענקית.jpg
קורין אלאל. צילום: טל אמיתי טביב
 
לא רוצה מתופף מחייך 

לנו זכור היום "מותק" כהצלחה, איך הוא התקבל בזמן אמת?

"הביקורות מאוד אהבו אותו, אבל זה לא היה לקהל הרחב. זאת הייתה יותר הופעה לתל-אביבים, כי המוזיקה אז בארץ הייתה מתי כספי, חוה אלברשטיין, הכל כזה קלאסי, וזה היה תקליט קר פתאום, אלקטרוני, עם קול נמוך, כי לא רציתי לשיר גבוה בכלל. זה היה חלק מהאנטי שלי, לשיר נמוך. תראי, תקליט ראשון זה דבר מאוד חשוב אצל אמן כי הוא בעצם מבטא את כל מה שהוא סחב עד לאותו יום שבו הוא עושה את התקליט.

"עם השנים, בתקליטים הבאים, הדבר הזה לאט לאט מתבהר ומשתנה עם החיים המשתנים, אבל התקליט הראשון הוא הליבה של כל החיים. אני חושבת שב'מותק' יצאו כל הקריזה, הרעב, הכוח הפנימי החזק שלי, האנרגיה החזקה והכעס, כל הדברים האנרגטיים. הייתי אז בנאדם שנגיד כשחיפשתי נגנים להופעה הגיע אלי מתופף מעולה אבל הוא כל הזמן חייך, ואני אמרתי, 'מה פתאום? אני לא רוצה מתופף מחייך'".

מה היו ההשפעות המוזיקליות שלך באותו תקליט?

"הרבה לורי אנדרסון".

וממה נבע אותו כעס שאת מתארת?

"מכל החיים שלי עד אז. כעסתי על גברים, על זה שבכלל אני חיה, כעסים כאלה קיומיים".

שהתפוגגו עם השנים?

"בטח, למזלי. לא הייתי מחזיקה עם העומס הזה. בשיר 'מותק' אני מתארת אותה בת 40, בלי שיניים, גיל 40 נראה לי אז סוף העולם. לא הייתי מעלה בדעתי שהיום, בגיל 55, אני מעלה את 'מותק' עוד פעם. הייתי בנאדם שלא רואה יותר רחוק מקצה האף שלו".

אז מאיפה מביאים את אותן אנרגיות של כעס היום לשירים של פעם?

"לא מביאים את הכעס. השירים קיימים, יש להם אמירה והכעס לא חייב להיות בהם. זה כמו שאת אומרת משהו בכעס, ויכולה להגיד אותו דבר לא בכעס. הקול שלי לא צועק עכשיו, אז הייתי כולי 'ווואאאההה!'. אני לא אעשה היום את מה שהייתי אז. אני אשיר את השירים כמו שאני היום. ומה שמנחה את השירים האלה זה הקצב שלהם, שהוא מאוד חותך, אז גם היום זה נשמע עצבני".

יותר כבוד לנשים 

אתם ממש משחזרים מוזיקלית את השירים או מולידים אותם מחדש?

"לא מולידים אותם מחדש. נזכרים במה שהיה. כל אחד מאיתנו, מישל, דורון ואני, זוכר הרבה מאוד, ואנחנו בעצם משחזרים את ההופעה של 'מותק', לא את התקליט. כי היו דברים שעושים באולפן ואי אפשר לעשות בלייב. זה יותר שחזור של ההופעות מתקופת קולנוע דן וכל מה שהיה אז". 

והפעם את גם מביאה אורחים מיוחדים למופע.

"האורחת הראשונה שלי היא אשה שהכרתי לא מזמן, ורד פיקר, אשתו של דורון. ראיתי הפקה שהיא עשתה לנורית גלרון והתאהבתי באשה הזאת. איזו עדינות ואיזו הבנה מוזיקלית יש לה. היא סיפרה לי שהיא עושה תקליט חדש, ואמרתי שזה המקום לתת במה לאדם מוכשר שמוציא דיסק חדש. בהופעה היא עושה שיר חדש שלה ונשיר ביחד גם שיר שלי.

"האורחת השנייה שלי היא עלמה זוהר, שהתאהבתי בקול שלה ואני מכירה אותה מאז שהיא קטנה, מיענקלה (רוטבליט, בעלה השני של אמה של עלמה זוהר – ט.ג.). הייתי באה אליהם הרבה כשהם היו ילדים. לא ראיתי אותה כשהיא גדלה ונראה לי מקום מתאים לבוא ולהיפגש פנים אל פנים בהופעה הזאת. נעשה שיר שלה ושיר שלי שאבא שלה כתב.

"האורחת האחרונה זאת אלונה דניאל, שמלווה אותי בתופים כבר שש שנים ועשיתי לה תקליט שיצא לא מזמן. היא בנאדם מדהים ומוכשר, וגם פה הרגשתי שזו במה טובה להזמין אותה להתארח".

איך את מרגישה אחרי המפגש המחודש הזה עם עצמך של פעם? איזה תחושות זה מעורר?

"אני שמחה שאני כבר לא שם, כי אני זוכרת את עצמי אז. הייתי בנאדם מאוד היפראקטיבי, היה לי מאוד קשה עם הסביבה, עם מה שהיו אומרים לי. הייתי בנאדם הרבה יותר קשה. אני שמחה שעשיתי את הדרך הזו".

יש פה, אם לקשור את זה לפסטיבל אשה, איזו אמירה נשית מבחינתך?

"הפמיניזם זה דבר כמעט מובן מאליו היום. לא מרימים גבה אם אשה מצליחה, להפך. אני מרגישה שיש היום הרבה יותר כבוד לנשים. אין מצב שאני עוברת ברחוב ומישהו שורק לי כמו פעם שאנשים היו שורקים 'הי, מותק'. אני לא שומעת היום אנשים עושים את זה. אנשים נהיו יותר עדינים, אני חושבת. לא?".

המופע "אל תקרא לי מותק" יתקיים ב- 4 במרץ 2010, ב-21:00 בתיאטרון חולון במסגרת פסטיבל אשה 2010.
 


למועדי מופעים >

24/02/2010   :תאריך יצירה

כתבות נוספות
פסטיבל אשה 2010

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. בהצלחה וברכות על היוזמה
נ. , (04/03/2010) (לת)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע