סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מחול
לוח האירועים 2020 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
ריאיון
 
מאת: ענת זכריה פסטיבל של מיינסטרים
 

 
 
להביא מופע מוכן זה דבר אחד וליצור חיבורים בין מדינות לצורך הפקה זה דבר אחר לגמרי. זה גם משפיע באופן משמעותי לדעתי על היחסים שלנו עם העולם. למופעים האלה מגיעים עיתונאים מכל העולם שלא מסקרים רק את המופע ואת האמנים שלהם אלא מנצלים את הפלטפורמה כדי לתת מבט רחב יותר על ישראל. אני לא מעט שנים פה וזו דעת קהל שהולכת ומצטברת"
יוסי טל-גן מנכ"ל פסטיבל ישראל לא מפסיק לחפש קהלים חדשים לפסטיבל, למשל בכנסיות. שיחה


את יוסי טל-גן ,מנכ"ל פסטיבל ישראל , אני פוגשת אחרי שחזר מסיור כנסיות בעיר העתיקה. הוא קבע עם ראשי הכנסיות פגישות כדי לספר להם מה יש בתכנית הפסטיבל השנה ורלוונטי לקהלים שלהם. "בעיקר במה שקשור למוזיקה קלאסית" הוא מסביר "כמה שאני חושב שאני מפרסם בעיתונות ובטלויזיה עדיין יש חור שחור גדול ואנשים בארץ שהפרסום לא מגיע אליהם".

חדור מוטיבציה יוסי טל –גן. "באתי אליהם עם פלקטים ותכניות באנגלית ומצאתי בית ספר שלם למוזיקה ששייך לכנסייה האיטלקית. יש להם תלמידים מגיל 3 ועד גיל 60 שלומדים מוזיקה במשך שנים. והנס הזה התחיל באיש אחד עם תלמיד אחד ופסנתר אחד ועכשיו יש לו 300 תלמידים שלומדים בעיקר שירה.

"סיפרתי להם על 'כריסטוס' האורטוריה רחבת ההקף של פרנץ ליסט שלא עלתה מעולם בארץ. הרומנים רתמו לטובת העניין מקהלה נפלאה עם 70 איש שתגיע לכאן. וזה היה רק עוגן אחד בשיחה שלנו, אני משוכנע שהם יגיעו לעוד מופעים.

"ולא רק שהם יבואו, הם גם ידאגו לפרסם את זה ברשימות תפוצה שלהם. מדובר במשפחות שלמות. אני נמצא בירושלים כבר שבעה דורות וכמה שאני חושב שאני מכיר את העיר הזו, אני כל פעם שב ומגלה אותה מחדש. היום היו לי שלושה ביקורים מחר יהיו לי עוד שניים ובשבוע הבא עד שניים. אני לא יודע לומר מה יצא מזה או כמה אנשים יגיעו אבל זה היה מסע מרתק בתוך עירי שלי".
 
אז אם ישאלו אותי מה עושה מנכ"ל פסטיבל ישראל אני יכולה להגיד שהוא מסתובב בעיר העתיקה ומחלק פליירים?
 
"לא מחלק פליירים אבל כן מקדם מכירות, חושף את הפסטיבל לקהלים אחרים. אל תשכחי שיש להם גם תיירים שמתגוררים אצלם וצמאים לזה. תיאורטית משרד התיירות היה אמור להגיע אליהם אבל הכל זה תיאורטי וצריך כל הזמן לעשות חריש גדול יותר".
 
זו ההפקה שאתה הכי גאה בה השנה?
 
"לא רק. יש את ההפקה הגדולה של הרקוויאם של ורדי. אסירים היהודים  במחנה הריכוז טרזין במלחמת העולם השנייה ביצעו את הרקוויאם הנודע בעודם שורדים את הסבל וההשפלה. כאן חיברנו בין כמה מדינות זו הפקה אמריקאית עם מקהלה צ'כית  ותזמורת מישראל.
 
"זו יצירה מצמררת הרי היהודים שרו אותה רגע לפני שמעלים אותם על הרכבת לאושוויץ. וכל פעם שמקהלה אחת נשלחת, מקהלה אחרת מחליפה אותה. זה דבר לא נורמלי בשביל המנצח אז, רפאל שכטר, שלימד מקהלה אחר מקהלה ואומר להם 'שהנאצים יכולים להרוג את הגוף אבל הם אינם יכולים להרוג את הנפש'" . 
 

 מורי-סידלין-יחצ.jpg
"הרקויאם של ורדי", מנצח: מורי סידלין (תמונת יח"צ)


"במופע גם משולבים קטעים מתוך עדויות אבל גם מתוך סרט תעמולה שהפיקו הנאצים כדי להוכיח לעולם שבטרזין מתנהלים חיי תרבות משגשגים. אחת מהניצולים היא ירושלמית. זה פרויקט מורכב. יגיעו אליו 200 ניצולי שואה מטרזין. קראנו לזה 'רקוויאם של התרסה' . זה ליצור יש מאין ההפקה הזו ואני גאה בה מאוד".

נשמע לי שאולי יותר מהכל אתה נהנה למצוא וליצור חיבורים בין כמה גורמים לטובת הפקה של מופע?
 
"זה נכון. להביא מופע מוכן זה דבר אחד וליצור חיבורים בין מדינות לצורך הפקה זה דבר אחר לגמרי. זה גם משפיע באופן משמעותי לדעתי על היחסים שלנו עם העולם. למופעים האלה מגיעים עיתונאים מכל העולם שלא מסקרים רק את המופע ואת האמנים שלהם אלא מנצלים את הפלטפורמה כדי לתת מבט רחב יותר על ישראל. אני לא מעט שנים פה וזו דעת קהל שהולכת ומצטברת.
 
"רבי מכר זה בדרך כלל מופעים מוכרים כמו להקת מומיקס. זה נחמד זה יפה זה ויזואלי זה כייף. אבל אין לי מה לעשות מעבר לזה.
 
"יש את  קבוצת 'סטף בנדה בלילי' אמני רחוב – מוזיקאים שהחלו לנגן ברחבת גן החיות של קינשסה, והפכו לקבוצה מופלאה שיוצרת מוזיקה סוחפת. כולם אנשים בעלי נכויות פיזיות. הגעתי אליהם דרך אנשים שמטפלים כאן בארץ באוכלוסיה בעלת צרכים מיוחדים. גם זה מרגש אותי".


קבוצת 'סטף בנדה בלילי'
 (תמונת יח"צ)


מהי מבחינתך תעודת הזהות של פסטיבל ישראל?
 
"זהו פסטיבל של מיינסטרים בניגוד נניח לפסטבלים אחרים בארץ שמתמודדים עם חומרים חדשים על גבול הפרינג'. יחד עם זאת אני כן מנסה ונותן במה לקבוצות ישראליות קטנות יותר במיוחד בשנה שעברה עם הפרוייקט 'פרמיירה באולפן'.

"השנה ככל הנראה סחטנו את הלימון יתר על המידה ולא היו מספיק כוחות להרים שוב את הפרוייקט ואני מקווה שנצליח לשחזר את ההצלחה בשנה הבאה. הרי על 'תיאטרון קליפה' וקבוצת התיאטרון של רות קנר, אף אחד לא יגיד שהם מיינסטרים".
 
"לירושלים יש כוח משיכה לאמנים שמגיעים"
 
על אחד מקירות המשרד של טלגן תלויה כרזה שלו בתלבושת של מציל, משיט חסקה, מתנת התזמורת הסימפונית ירושלים. חמש שנים עבד איתם ולמד את העולם של המוזיקה הקלאסית דרכם. בכלל כמעט כל דבר שקרה לו מתאר טל-גן כמקריות. במקרה שימש כמנהל להקת 'הורה ירושלים'. ניהל את אגף התרבות בעיריית ירושלים , ניהל את להקת כרמון, יזם והפיק מופעים בבריכת הסולטן, הקים את פסטיבל כרמיאל.

קריסטול-ליסט-01.jpg
"קריסטוס" מקהלת קלוז', גרמניה (תמונת יח"צ)

כששימש כמנכ"ל העירייה לצידו של טדי קולק נקרא בשנת 1992 ל'הציל' את פסטיבל ישראל. שש שנים של הסדרים עם הבנקים לקח לו כדי להחזיר את הגירעון של קודמיו.

עד כמה ירושלים כמקום חשובה לפסטיבל ישראל?
 
"ירושלים מאוד משמעותית ויחד עם זאת היא לא עיר קלה. אני יודע שליצור בתל אביב הרבה יותר קל מבחינת קהל ונתונים פיזיים אבל אי אפשר להשוות את כוח המשיכה שמפעילה ירושלים עבור האמנים שמגיעים, בלי כל ספק יותר מכל מקום אחר בארץ.
 
"אני יכול לתת לך דוגמה, הפסטיבל נפתח עם יאמאטו- להקת מתופפים יפנית. כשפנינו אליהם הם לא הסכימו להופיע בחוץ רק בתוך אולם. לקחנו תמונה של  הר הצופים עם הנוף של ירושלים והם מיד הסכימו. אין לי ספק שזו תהיה חוויה שתחרט בזכרון של הקהל. אני לרגע לא שוכח שקודם כל אנחנו פה בשביל לעשות פה. בירושלים".

   

 
בכלל טל-גן חובב מופעים בחוץ, ברחבי העיר, כמה שיותר יותר טוב. גם את האחים פורמן שמגיעים לכאן בחסות פסטיבל ימי פראג של השגרירות הצ'כית הוא רצה להציב עם אוהל הקרקס שלהם בכיכר ציון , להביא את הפסטיבל למרכז העיר. אבל בגלל הקירבה לרכבת הקלה המשטרה לא אישרה. את פתיחת הפסטיבל הוא בכלל חשב לעשות בשוק מחנה יהודה, כל כך הרבה בעיות לוגיסטיקה ניקרו בדרכו עד שהוא הרגיש שמאלצים אותו להוציא כסף על דברים טכניים ולא על התוכן.
 
קהל מוצלח וקהל מפונק
 
עשר שנים אתה נמצא בתפקיד ועדיין אתה נשמע נלהב, איך מצליחים לשמור על רעננות מבלי להכנס לרוטינה?
 
"זה בלתי אפשרי להכנס לרוטינה כי בעצם כל שנה אני צריך להמציא את הכל מחדש. אין רגע שאני יכול לנוח על זרי הדפנה".
 
מהו פסטיבל מוצלח מבחינתך?
 
"הצלחה זו קודם כל הרמה של התכנית האמנותית והדבר השני הוא היכולת לאזן את התקציב. אנחנו כל הזמן צריכים למצוא איזון בין אותם מופעים פופולרים, סקסיים שיביאו הרבה קהל, לבין אלה שהם חדשניים מאתגרים המהווים סיכונים כלכליים אבל חשוב לנו שאנשים כאן בארץ יחשפו אליהם. אל תשכחי שאני צריך גם למצוא את הדרך לכל מיני סוגים של קהלים".
 
איזה קהל אנחנו הישראלים?
 
"קשה לי לתת נוסחה אחת לקהל. אולי זה מתחלק לקהל סקרן וקהל מפונק. הקהל הסקרן לא קשור בהכרח לגיל. אלה אנשים שמגיעים בנאמנות כל שנה, מתעניינים, מעריכים את העבודה שנעשית. ויש קהל מפונק שהוא בא כי זה נחשב להגיע ואז הוא מלא טענות כרימון על כל דבר. קהל שאם הכל סביבו אינו מתקתק כמו שעון שווצרי יש תלונות.   
 


האחים פורמן (צילום: Irena Vodakova)

"בפסטיבלים בצרפת אני תמיד מופתע לפגוש קהל שיושב לעיתים באולמות ללא מיזוג . אנשים יושבים ומזיעים, שותים כל הזמן מים, אבל לא אומרים מילה כי יותר מהכל חשוב להם פשוט להיות שם".

את מי או את מה חשוב לך לקדם מתוקף תפקידך?
 
"חשוב לי לקדם קבוצות ורעיונות שאחרת לא יקודמו. לחפש אנשים מוכשרים, רעבים שיש להם רעיונות והם מחפשים ליווי, לא רק תקציב, כדי לממש אותם. זה מאוד תובעני כי הקבוצות האלה הופכות לילדים שלנו, והמקום הזה צריך להיות הבית שלהם וזה הרבה פעמים בנוסף לניהול כל הבעיות האחרות של הפסטיבל. לכן גם מצאנו את עצמנו השנה חסרי יכולת להתמודד עם 14 הפקות מקור. אני כן מקווה שנצליח לממש את זה אחת לשנתיים".
 
עד כמה אתה מעורה בפסטיבלים אחרים בעולם?
 
"מאוד מאוד. אני אדם מאוד יסודי, כשאני הולך לראות הצגה אני קורא קודם כל את המחזה, אחר כך על המחזה. ואם זה מחזה שאני רוצה להביא אבל הוא גם בגרסה אחרת בארץ אני אקפיד ללכת ולראות אותו כדי לדעת עד כמה שווה וכדאי להביא אותו. לעיתים ההפקה הישראלית יותר מעניינת". 
   
"במוזיקה אני בדרך כלל מתייעץ ובתחום של המחול אני מאוד מעורה. שבע שנים הייתי מנהל פסטיבל בלי מנהל אמנותי והסתובבתי בלא מעט פסטיבלי מחול. מה גם שכל המנהלים האמנותיים שהיו כאן כמו אופירה הניג ומיכה לוינסון, נשארו חברים שלי ואני מרגיש חופשי להתקשר אליהם ולהתייעץ".   
 
"כל שנה אני חושב שזו תהיה השנה האחרונה שלי"
 
יש תחום שהוא יותר קרוב לליבך?
 
"לא. אני מרגיש קרוב למה שטוב בלי קשר לדיספלינה האמנותית".
 
אתה יכול להביא מופע לפסטיבל שלא ראית, רק על סמך המלצה?
 
"לא, כי אנחנו אלה שבסופו של יום צריכים לתת את הדין. כל מופע שמגיע לפסטיבל ראינו או אני או משה קפטן המנהל האמנותי. בתחום המוזיקה זה יוצא דופן אני יכול לעתים רק לשמוע את הדיסק. מה שכן אני אקפיד שהמבצעים הם אותם מבצעים ששמעתי אני בודק היטב את השמות . בקבוצות גדולות שאין שמות לרקדנים או למתופפים אני מקפיד להצטלם איתם כדי שתהיה לי אינדיקציה מי הגיע".
 
מה אתה עוד יודע ממרום שנותיך בתפקיד שלא ידעת בתחילתו?
 
"אני מרגיש שאני כל הזמן לומד. אני אף פעם לא מרגיש שהנסיון של השנה הקודמת פותר לי את הבעיות של השנה הנוכחית. בעיקר מה שעומד לטובתי הם הקשרים הרבים שיש לי בארץ ובעולם שיצרתי לאורך השנים. אמינות ומקצועיות הם המפתח להצלחה ואת זה אני והצוות הצנוע שלי צריכים לשדר, ועל זה כל שנה אנחנו נבחנים מחדש". 
 
את מי אתה חולם להביא לפסטיבל?
 
"יש שני גופים שאני מאוד רוצה להביא ואני מנהל איתם משא ומתן כבר למעלה משנה. אחד זהו תיאטרון איסלנדי שמעלה את 'הגילגול' של קפקא זהו תיאטרון אחר. והשני זה 'חליל הקסם' של פיטר ברוק".
 
עד מתי תמשיך ?
 
"לא יודע כל שנה כמו גם השנה אני חושב שזו תהיה השנה האחרונה שלי".
 
 
פסטיבל ישראל יתקיים בתאריכים 23 במאי – 14 ביוני 2012 באולמות שונים ברחבי ירושלים: כיכר ספרא, תיאטרון ירושלים, בנייני האומה, מוזיאון מגדל דוד, אולם ימק"א, מרכז ז'ראר בכר, אמפיתיאטרון הר הצופים, תיאטרון החאן, בית שמואל, מרכז ז'ראר בכר, מוזיאון יד ושם, בית מזי"א ובערים חולון ומודיעין. לרכישת כרטיסים: מרכז מכירות ארצי *6226, 02-6237000 .



23/05/2012   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע