סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מחול
לוח האירועים 2020 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
ריאיון
 
מאת: ענת זכריה תבשיל של תנועה
 

 
 
את קוד האגו אנחנו מפצחים יום יום וזה אולי הפיצוח הכי גדול שלנו. יום יום אנחנו פוגשים אותו במראה ומכיוון שאין לנו מראות בסטודיו כשהאגו של אחד מאיתנו מתנפח הוא מיד נראה אצל השני. ארתור תמיד אומר ש'אצלנו אין חזרות. זה כל יום הופעה'. אולי האגו הוא כמו כדור, אנחנו מעבירים אותו מאחד לשני. הוא גם מאוד חשוב. במריה קונג אם אתה לא יכול להתווכח ולשמור על האגו שלך, או לדבר על זה שאתה מפחד לאבד אותו אז אין לך מקום בלהקה
טליה לנדא מלהקת המחול מריה קונג על שינוי הרכב הלהקה ועל המופע החדש Open Source


קונספט של שיתופיות

בסטודיו של להקת המחול מריה קונג אין מראות, כי חברי הלהקה בעצמם הם המראה אחד של השני. ככה זה כשבוחרים מהרגע הראשון בעבודה משותפת בהליך קומונלי, הליך שמצריך שותפים יצירתיים במיוחד מחד, וחברים עם יחסי אנוש מצוינים מאידך.

מרגע הצפייה הראשון שלי ב- 2009 בלהקת המחול מריה קונג היה ברור לי שהיא מחפשת אחר לקסיקון מורכב ושונה- התלבושות של מיקי אבני עם אותם בגדים לרוב חובקי גוף עם הדפסים צבעוניים. התאורה האפלולית והמנוכרת של פליס רוט, טל בן ארי המוזיקאי וכמובן תצוגות האור והוודיאו של אורי בן שבת שמגדיר כל פעם מחדש את גבולות הקיום שלהם.

מריה קונג נוסדה בשנת 2008, על ידי ארבעה רקדנים בולטים יוצאי להקת בת-שבע: אנדרסון בראז, טליה לנדא, לאו לרוס, יערה מוזס. בינתיים עזבו את הלהקה שניים ממיסדיה: לאו לרוס ויערה מוזס שחזרה לזרועות להקת המחול בת- שבע והצטרפו הרקדנים: ארתור אסטמן, קרולין בוסארד ולוסיאני קסטרו פונטנלה.

עכשיו הם מעלים בבכורה את העבודה Open Source (קוד פתוח) - סיפור ליל כלולותיה של אישה. רגע לפני ההתמסרות, היא מתבוננת לתוך מראה ומולה צפים הפחדים העמוקים, עולות הפנטזיות, ומתגלות הכמיהות החבויות. בהתרחשות העלילה שולט "הקוסם - מגשים המשאלות", השואף להבנה טובה יותר של התכונות המרכיבות אותנו, מבקשי המשאלות.

   

ספרי קצת יותר על העבודה החדשה

"Open Source הוא קונספט של שיתופיות. אתה לא חומד לעצמך -  אתה מגלה משהו, חושף משהו ומשתף אחרים. כשאנחנו מאמינים שזה משהו שעובד לשני הכיוונים, מה שחשפת ושיתפת גם יחזור אליך. זהו גם הערך המרכזי שהולך איתנו במריה קונג מהרגע שהקמנו אותה. כל אחד בלהקה הוא אמן שיכול לקחת ולקבל מהיצירה, אך גם לתת ולעצב אותה. זה היה ברור שהמהלך הזה יקח יותר זמן ממהלכים שאתה רק לוקח, אבל בשבילנו הוא היה ערך עליון ועדיין הוא כזה".

מריה-קונג-03.jpg "מריה קונג" (צילום: מריין אלדרס)

את יכולה להגיד משהו על הטכנולוגיה הזו?

"הטכנולוגיה שאנחנו משתמשים בה בעבודה החדשה היא טכנולוגיה של 'מפעיל חי' על הבמה. בעזרת מערך אלחוטי אורי בן שבת, הטכנולוג של הלהקה, מפעיל גם את המוזיקה וגם את התנועה. זהו הרגע שלקחנו את מה שבנה את הלהקה וניסינו להגיע ולהתחבר מחדש למקור. וזה קורה בזכות אורי ובזכות טל בן ארי המוזיקאי, וזו גם פתיחות הלב של של הרקדנים שהעוצמה שבה הם נתנו את עצמם איפשרה לחשוף את המקור.

"בהתחלה זה היה רעיון, טכנולוגיה מקור והשראה ואז לאט לאט זה הפך לחוייה. מבחינתנו אורי לא נמצא על הבמה כגימיק אלא כדי להעצים את החוויה. כשהכרנו הרעיון הזה שסאונד ותנועה יכולים להתהדק היה מהרגע הראשון שלנו כלהקה אבל אז לא חשפנו את זה כי רצינו לראות קודם כל מה עוד אפשר לפתח מתוך זה".
 
הרעיון לחשוף את הטכנולוגיה המובילה את התנועה על הבמה נולד אצל הקונגים בגרמניה כשהופיעו עם "לנדא טכנולוגיה" ב'דרופה'- תערוכת הדפוס הגדולה בעולם.

שם גם כשחשפו את המנגנון הנסתר אנשים לא עלו על זה. "הם לא הצליחו לשים את האצבע האם מה שקורה קורה ב'חי' או לא". מספרת טליה "והתחושה היתה שזה היה בפנים מדי ושאנשים רוצים להבין את מה שנראה כל כך הדוק כלפי חוץ. ועכשיו הגיע הזמן לחשוף את המנגנון שמניע את היצירה עצמה כדי שיראו סופסוף את השלם".
 
אז בעצם את אומרת שמהרגע שהלהקה קמה קיים היה מנגנון ברור שהפעיל את התנועה אלא שאז חשבתם שהוא צריך להיות נסתר?

"כן. ברמת החוויה. אנחנו רוצים עכשיו שהקהל שלנו יבין את זה ויבין שאין לנו שום עניין לעשות עליו מניפולציה. העידן הזה הוא כאן ועכשיו ובשביל כולם. יש הרבה עבודה בלהבין את המרקם של הסאונד. זה פותח עולמות שלא יאמנו וזה מרגש נורא". 

למה הקשר ההדוק כל כך עם הסאונד חשוב לכם?

"כי ככל שהיכולות הפיזיות עולות והתיזמון שלנו עם הסאונד מתהדק אני מרגישה שיש לנו את היכולת להשמיע מרקמי גוף. אתה יכול באמת לנגן רגש. הרקדן מתפעל את המינון כי ברמת המיקסר הוא כמו די.ג'י".

את מדברת על צוות מאוד הדוק שהוא סוג של עיסקת חבילה שהיא היא מריה קונג. אפשר לשנות את אותה עיסקת חבילה שנקראת מריה קונג?

"אולי רק להעביר אותה אדפטציה".

מריה-קונג-מריין-אלדרס.jpg "מריה קונג" (צילום: מריין אלדרס)

למה לקום ולעזוב את בת שבע?

"כשאתה קם כל בוקר ועושה גאגא וחוקר תנועה וחוקר תשוקות הגילויים הם יומיומיים ואינסופיים. המשמעת בבת שבע, התשוקה האדירה לעשייה גרמו לכך שבאופן טבעי גילינו דברים שבאיזה שהוא שלב לוחות הזמנים שלך בתוך להקה לא מאפשרים להתפתח באופן שאתה רוצה. אוהד (נהרין) בבת שבע בנה תשתית של חקר ותנועה שמאפשרת לך להיפתח ולרצות לקחת את המושכות. וזה יצר קבוצה של אנשים שעבדו ביחד במשמעת מטורפת וגילו דברים מדהימים ורצו ללכת קדימה".

מה זיהית אצל יערה, ליאו ואנדרסון בהכרות שלכם בבת שבע שגרם לך להרגיש שהם מפתחות חשובים לחייך?

"היכולת לנוע ביחד. ההרגשה שאתה יודע שמישהו זז אתך מבלי שאתה רואה אותו. ההרגשה שהוא מזיז לך את החלל, מזיז לך את הקרביים. וזה משהו בנוכחות, בהקשבה, ברגישות והרבה בחיוך. זה לא הגיוני בכלל עד כמה התדר של החיוך מצוי בתנועה. את אנדרסון יכולתי להרגיש צוחק גם בחללים גדולים ואם הוא היה לגמרי בצד השני. וזה היה מניע אותי. והאמת שבנוכחות שלו הוא היה מניע את כל בת שבע. וכמובן גם ליאו וגם יערה היו עוגנים חזקים".

"מהרגע הראשון אמרנו את האמת שלנו 'אנחנו רוצים להמשיך להתפתח' וזה היה מדהים כי קיבלנו מאוהד את ברכת הדרך מיד. עד עכשיו הוא מדהים איתנו ואני לא פוליטיקלי קורקט, זו האמת. אוהד יודע לוותר על מה שהוא גידל כמעט מתחת לעור ולעודד אותו להמשיך הלאה. הוא מורה גדול שלנו".

התדר האבולוציוני
 
את טליה לנדא אני זוכרת מלהקת בת שבע, אני אפילו זוכרת את אחת העבודות שלה ב'בת שבע יוצרים' אבל את הדרך שלה במחול היא התחילה הרבה הרבה קודם.

"גדלתי אצל זהבה ברק בסטודיו ברחובות, היא מורה שבזכותה מגיל חמש יש בי את כל החופש היצירתי. כשהגעתי לתל אביב העיר הגדולה גיל 17 שעור מחול בסוזן דלל עם נעמי פרלוב שפתאום אומרת לך 'מה פתאום, מה את עושה? לא ככה, עוד פעם עוד פעם עוד פעם' כל זה ביחד עם צחוק שואג, פתח לי דלתות שלא הכרתי.

"זה התאים לי. אני באתי מבית שלא מפחדים בו, בית שיש בו עוצמה ותשוקה שצריכים ללכת איתה לאן שהיא לוקחת. רקדתי והתייחסו אלי מיד בשיא הרצינות.  נעמי פרלוב היא זו שהרימה אותי ואימנה אותי ופתחה לי את העיניים לעולם המקצועי לפני כן הייתי תלמידה. נעמי תמיד ידעה לשלוח אותי למצוא את מה שחיפשתי. היא אבן יסוד בחיים שלי.

"העבודה שהיא עשתה איתי בגוונים במחולת 'פרפרים', גרמה לאוהד נהרין להזמין אותי לבוא ולהתלמד. כבר אז עשיתי לעצמי אפקטים של סאונד לעבודה".

אז מה את אומרת בעצם שסאונד היה תמיד הדבר שהפעיל אותך?

"חיפשתי את השלד של התנועה וכשעשיתי לעצמי סאונד ולא השתמשתי במוזיקה זה עזר לי להתחבר לאותו תדר אינסטנקטיבי, אבולוציוני גדול שעובר לנו בגוף".

מריה-קונג-02.jpg "מריה קונג" (צילום: מריין אלדרס)

איפה שמים את האגו?

"את קוד האגו אנחנו מפצחים יום יום וזה אולי הפיצוח הכי גדול שלנו. יום יום אנחנו פוגשים אותו במראה ומכיוון שאין לנו מראות בסטודיו כשהאגו של אחד מאיתנו מתנפח הוא מיד נראה אצל השני. ארתור תמיד אומר ש'אצלנו אין חזרות. זה כל יום הופעה'. אולי האגו הוא כמו כדור, אנחנו מעבירים אותו מאחד לשני. הוא גם מאוד חשוב. במריה קונג אם אתה לא יכול להתווכח ולשמור על האגו שלך, או לדבר על זה שאתה מפחד לאבד אותו אז אין לך מקום בלהקה".

את מתארת מרקם של סימביוזה מוחלטת, איפה הגבולות שלכם? יש בכלל הפרדה במריה קונג בין הלהקה לחיים?

יש המון משמעת במריה קונג אתה לא יכול לבוא בלי משמעת אבל כל עניין שיש לך בבית לא תוכל לשמור אותו לעצמך בלי שירגישו אותו. אתה יכול לשמור עליו בשקט אבל ירגישו אותו וזה ישפיע. זה עושה טוב לדעת את זה. החיים אינטנסיביים והפרבילגיה של רקדן זה לקום ולנוע ולהביע".

איך נולדה ההחלטה שאת תהיי הכוריאוגרפית של העבודה החדשה?

"האמת שחיכיתי לרגע הזה ליצור עבודה של ערב שלם. לא אני ולא הלהקה חשבנו שאנחנו מוכנים לזה. אבל מאחר ואנחנו כל הזמן מדברים, והרעיונות שלנו נשטפים בהרבה צבעים זה הגיע באופן טבעי והפירגון שלהם כלפי היה כייף גדול. אני קשקשנית גדולה ואני חושבת שהם חשבו שהגיע הזמן לתת לי להוציא החוצה את כל השטויות שלי." היא מתגלגלת מצחוק.

פתיחות הלב ככלי

מה קרה במריה קונג מאז שהשתנה ההרכב?

"זה היה מאוד מפחיד בהתחלה אנדרסון ואני לא הפסקנו לחשוב איך נהיה? מה תהיה מריה קונג בלי הגרעין המקורי שלה? ויחד עם זאת זה הבהיר לנו באופן חד משמעי שאנחנו חלק ממריה קונג, אנחנו לא מריה קונג. בכלל, אנדרסון הוא הלב של מריה קונג. אמנם שומעים אותי הרבה יותר, אני יותר ורבלית אבל אין מחשבה, או תחושה שלא עברה איתו ודרכו".

אז אם אנדרסון הוא הלב אז מה את?

"אני האמונה. אבל אולי כמו שכולנו גם הלב כולנו גם האמונה" היא מנסה לרכך את תפקידה.

בטוח יש לכל אחד תפקיד. נסי שוב

"ארתור שהגיע אלינו הוא הקמע, הוא הצבעוניות. קרולין היא כמו תכשיט ולוסיאני היא הלהבה. עידן עושה סאונד שנרגיש אחד את השני, טל עושה לנו מוזיקה שנוכל לרקוד אתה באמת בגוף לא רק בראש. מיקי מעצבת תלבושות שכשנזוז תצטרף לתנועה הנשמה".

זה נשמע מאוד אידילי אבל מה בכל זאת איבדתם בעזיבה של לאו ויערה?

"כלום כי כשהיא חוזרת לבת שבע, היא נותנת שם  את מה שהרווחנו במריה קונג ביחד. ואותו דבר גם לאו כשהוא עובד עם הרקדנים במסלול של נעמי פרלוב בביכורי עיתים. אין לנו רצון להישאר בשיתוף פנימי רק".

ובהמשך לקו  השיתוף -  פעם בחודשיים פותחים חברי הלהקה את דלתות הסטודיו שלהם הממוקם בשכונת מונטיפיורי בתל אביב לערב אמנות רב-תחומית חוויתי ייחודי בשילוב מחול, אמנות פלסטית, אמני מיצג, ומוזיקה חיה. המקום מהווה נקודת מפגש חוויתית לאמנים מתחומים שונים: רקדנים, אמני פיסול וציור, אנשי וידאו ומוזיקה, ארכיטקטים משוררים, ולקהל המשתתפים.

"Mi Casa Su Casa  הוא קונספט שאנדרסון הביא ללהקה ותפס כל כך חזק. זה רוקנרול שנדמה ספונטני אבל מתוכנן בהקפדה. הכל מתחיל מכימיה בין אנשים שמבקשת דיאלוג רחב יותר. כך גם נולד השיתוף פעולה שלנו עם מוזיאון העיצוב בחולון. התאהבנו באנשים ומאז אחת לשבועיים מגיעה הלהקה למוזיאון, בוחרת נקודת עגינה ויוצאת למסע חוויתי-אמנותי שמניע את החלל. התפיסה שלנו היא שכל מקום רוצה להיות משהו. בכלל מבחינתנו כל מקום שאנחנו הולכים אליו יכול להיות במה אנחנו רק צריכים למצוא את החיבור לחשמל".

מריה-קונג-ענק9.jpg
"מריה קונג" (צילום: יח"צ)


"מריה קונג היא להקה של רקדנים. תבשיל של תנועה שהחוטים מושכים מתוכו בכל רגע את מה שהם צריכים. להקה שפתיחות הלב הוא הכלי שלה". מסכמת טליה לנדא.

אין ספק שלהקת המחול מריה קונג מביאה לסביבת המחול הישראלית משב רוח צעיר ומרענן.אבל מעבר לטכניקה המלוטשת והשפה התנועתית המקורית מה שממקד את המבט אליהם הוא אותו חיפושלא מתפשר. עדיין רעב לגמרי. 
  
  
 


למועדי מופעים >

22/07/2012   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע