סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מחול
לוח האירועים 2020 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
ריאיון
 
מאת: ענת זכריה עידו תדמור בשיא כושרו
 

 
 
את הבלט הישראלי צריך לקחת למחוזות חדשים ואחרים תוך טיפוח ושימור הבלט הקלאסי שהלך והתדלדל מזה שנים רבות. הלהקה תשאר להקה רפרטוארית שתפתח שעריה ליוצרים מכל העולם ותעניק הזדמנויות ליוצרים ישראלים"
שבע מהמלעיזים ורעב לעשייה, רגע אחרי המינוי לבלט הישראלי ורגע לפני מופע עם היהודים בפסטיבל האביב


30 שנה על הבמה

מי שראה את עידו תדמור על הבמה בשנה האחרונה רוקד ליצירותיהן של היוצרות הרעננות מירב כהן ורייצ'ל ארדוס, קיבל רקדן בשיא כושרו שאף אחד אחר לא יכול להתחרות בכריזמה הבימתית שלו. כזה שתנועת הגוף שלו על הבמה מצליחה לנער את כל העצים ביער.
 
"הסיר של סימה" ב-1995 היתה הפריצה הגדולה של תדמור, שהיה ידוע עד אז כרקדן מבצע ומרקדניה הבולטים של להקת בת-שבע הטרום נהרינית ביחד עם טליה פז. "הסיר" היתה מחווה לעולם הנשי, לסירים שמבשלים בהם ולעתים, כמו על הבמה, גם נולדים מהם.
 
ככוריאוגרף נגע תדמור בפתיחות רבה בנושאים פחות מקובלים: סוגיות מגדר, הומוסקסואליות. היצירה "תא", סיפרה את סיפור היציאה שלו מהארון, ואיך החברה קיבלה את זה. "מיתה, סדין וקר" עסקה בנו ואיך הפכנו לחברה שמתקשרת דרך אתרי ההיכרויות, פורנו, צ’טים- כל אותם מקומות שמונעים מגע בינאישי.
 
והיה גם ערב סולו בשם "רוקד", וערב משותף עם אוהד חיטמן במסגרת "פסטיבל הפסנתר". ויצירה בשם "פודרה" שעסקה בחשיפת היתר שלו במוחצנותו ובהאדרתו של הגוף לצד צלילה לעומק רגשי.

וככה, מבלי שהרגשנו, הוא חוגג למעלה מ-30 שנות עבודה על הבמה ואת מינויו החדש למנהל האמנותי של "הבלט הישראלי".

בשבת הקרובה תעלה להקת "הבלט הישראלי" בניהולו האמנותי מופע שהוא פרי שיתוף פעולה מפתיע עם להקת "היהודים" במסגרת פסטיבל האביב בראשון לציון.

עידו-תדמור-1anakit.jpg
עידו תדמור (יח"צ)

הבנה אנטומית ויכולת פיזית

בתקופה האחרונה היתה הרגשה שאתה עובד בקצב שלך, לא נשען על תמיכות ממסדיות, התמסרת לבצע יצירות של אחרים מעדיף להיות לבד על הבמה ולא כחלק מלהקה, איך אתה רואה את המעבר לניהול של "הבלט הישראלי"?

"הניהול האמנותי של 'הבלט הישראלי' נראה לי 'זנב' טבעי לכל מה שעשיתי במשך 32 שנות פעילותי בעולם המחול הישראלי. מעבר להיותי רקדן ויוצר , לאורך כל השנים הקדשתי זמן רב גם להוראה בארץ ובחו״ל, ניהול להקה ופרויקטים רבים, ייעוץ וניהול פסטיבלים של מחול, שיפוט בוועדות ותחרויות ארציות ובין לאומיות.

"הקריירה האישית שלי כפי שהיא נראית עתה תישאר מנותקת מהבלט הישראלי. לא נכון יהיה לערבב בין השניים. אמשיך לנהל אותה דרך עמותת הכוריאוגרפים, אהנה מיצירתם של יוצרים מוכשרים עבורי ואצור לעצמי גם.

"את הבלט הישראלי צריך לקחת למחוזות חדשים ואחרים תוך טיפוח ושימור הבלט הקלאסי שהלך והתדלדל מזה שנים רבות. הלהקה תשאר להקה רפרטוארית שתפתח שעריה ליוצרים מכל העולם ותעניק הזדמנויות ליוצרים ישראלים.

"לשמחתי הפעם הנושא התקציבי הפעם לא יהיה משהו שאני אתעסק איתו הוא ישאר אצל מנכ״לית הלהקה לאה לביא, שכבר בזמן הקצר שהיא שם הצליחה לנער את הלהקה מתרדמה ועושה עבודת קודש. אין לי כל עניין להפוך את הלהקה ללהקה שלי ולכן אצור עבורה בין יוצרים רבים אחרים".

 מה חשוב לך ברקדן בלהקה?

"רקדן בלהקה צריך להיות בעל מודעות פיזית גבוהה ושליטה אבסולוטית בטכניקת הבלט הקלאסי. בנוסף הוא צריך לנצור בתוכו זיקה לאמנות ומחקר.

"היום הלהקות הקלאסיות הטובות בעולם נותנות יותר מקום לפיתוח האישיות האישית של הרקדן מעצם העובדה שברפרטואר שלהם מתקיימת יצירה גם ניאו-קלאסית הנוגעת לעיתים רבות גם במחול העכשווי. החיבור בין השניים יוצר בעיניי את החיבור האולטימטיבי לרקדן. ביצוע ופנימיות זה מה שהנחה אותי שנים רבות כמבצע ולכן איכויות אלו גם מנחות אותי בבחירת רקדנים".

מה לגבי ההכשרה? בעינייך בלט קלאסי הוא עדיין, גם בימינו, אבן יסוד של מחול מודרני?

"בעיניי טכניקת הבלט הקלאסי, כפי שהיא מתקיימת היום, היא עדיין אבן יסוד משמעותית בבניית גופו של רקדן. המחול המודרני מחולק לאין ספור של תת קטגוריות ולכן קשה לעשות הכללה כזו. יחד עם זו גם הבלט הקלאסי עבר שינויים רבים. הוא אינו נשען רק על מניירות מיושנות אלא יותר ויותר על הבנה אנטומית ויכולת פיזית אשר בהחלט משרתת גם את הרקדנים המודרנים אשר ליבם מושך אותם לעבודה פיזית אמיתית".

בין הקלאסי לחדשני

לאן אתה מתכנן להצעיד את הבלט הישראלי, מה תהיה דרכך? האם המופע החדש שהוא סוג של מפגש קצוות זה חלק מהדרך?

"הבלט הישראלי תמיד היה ותמיד יהיה להקת בלט קלאסי. יותר מכך, יש ברצוני לפתוח בבית הלהקה מתחם לטיפוח ולשימור הבלט הקלאסי וכמו כן לפתוח בית ספר אמיתי, כפי שכל להקה שמכבדת את עצמה בעולם מקיימת.

"הפקות קלאסיות אמיתיות , יצירות של בלאנשין, פוקין ועוד יהיו עמוד טווח מוצק ברפרטואר הלהקה. יחד עם זאת הלהקה תפתח עצמה גם ליצירה עכשווית, ליוצרים מוכשרים אשר יביאו צבע חדש ומרתק ללהקה.

הפרויקט המשותף עם להקת ה"יהודים" הוא חלק מזה?

"הפרויקט המשותף של הבלט הישראלי ו'היהודים' יקר לליבי . כיוצר וכרקדן, אני מחפש אתגרים חדשים אשר ירגשו אותי ויענו על הרצון והמכוונות שלי להביא אל הבמה חדשנות יצירתית, מחד,  עם כבוד וזיקה למסורת הבלט הקלאסי ולתרבות הישראלית והכלל עולמית מאידך.

"בהמשך לשיתוף הפעולה הפורה שנוצר בין הבלט הישראלי ופסטיבל האביב ראשון לציון לפני כשנתיים, יזמתי עתה את הפרויקט הייחודי הזה המשלב בתוכו מלבד יצירותיי יצירה של שלושה יוצרים מובילים מתחום המחול בארץ: יוני סוטחי, יורם כרמי וסהר עזימי. עבודות אלו אשר נרקמו יחדיו להפקה שלמה, יתרמו לרפרטואר הבלט הישראלי ערב של יצירה ישראלית חדשה ועכשווית. הרעיון נולד מתוך מחשבה שלהקה ישראלית חייבת להיות מחוברת למהות הישראלית ובכך להפוך לשגרירת תרבות ישראלית בעולם.

"להקת 'היהודים' היא אחת מלהקות הרוק הבולטות במוזיקה הישראלית ונחשבת לפורצת דרך גם במוזיקה העולמית וזו הסיבה שבחרתי דווקא בה. יצירתם של 'היהודים' נשענת על מקוריות וחוסר התפשרות. פרויקט זה משלב בתוכו את עולם מוזיקת הרוק הבועט של 'היהודים' ויוצר, בכך, מעין מתח בין הקלאסי לחדשני, בין המסורתי לפורץ הגבולות ומהווה השתקפות של חיינו, שמחוץ לבמה, חיים הנעים בין קצוות, בין הרמוניה לדיס-הרמוניה.

"אין לי ספק שהפרויקט ישאר חלק מרפרטואר הלהקה אך לא ייקח דבר מההפקות הקלאסיות".

היהודים-צילום-פיני-סילוק.jpg
היהודים, צילום: פיני סילוק

"יוצר צריך לעבור משהו בחיים לפני שהוא מגדיר עצמו ככוריאוגרף"

 האם אתה תופס את עצמך כאדם שלחוץ לעשות?

"איני אדם לחוץ לעשות אני אדם חוקר, מתעניין, סקרן שצמא ללמידה ומיצוי של הפוטנציאל שקיים בקירבו וכל מה שעובר בדרכו".

מהיכן אתה שואב השראה?

"אני שואב את ההשראה בכל יצירה ממקור שונה לחלוטין. יצירה יכולה לנבוע ממקרה אישי, חוויה חברתית , פוליטיקה, מוזיקה , חלומות ועוד. מקור ההשראה הטוב ביותר הוא פשוט החיים. לעולם אינני מצמצם עצמי לנקודת השראה אחת".

איך אתה מתמודד עם הצד הנרקיסיסטי שיש בכל אמן?

"מצד אחד אני משתדל לא להתעסק עם צדדים אלו יותר מדי כדי לא להאדיר תכונות אלו ומצד שני יש מקום לבולטות כל עוד היא משרתת את היצירה והאמנות ולכן צריך למצוא איזון. גם את הצד הנרקסיסטי בי איזנתי במידה רבה. הצדדים שמעניינים אותי לעסוק בהם הם הרחבת הגבולות של הרקדן בכל רמה אפשרית, העמקה אל נבכי האמנות על כל גווניה וצבעיה ומציאת דרך חדשה בכל פעם. 

 "בשנים הקרובות אני מתכנן לעסוק בטיפוח רמת הביצוע של הרקדנים בארץ מה שלטעמי חשוב ביותר".

מה דעתך על המחול הישראלי בכללותו? (להקות, יוצרים מעניינים)

"המחול הישראלי נמצא לדעתי בין שני קצוות. מצד אחד אין ספק שהמחול העכשווי פרץ אל העולם והפך להיות השגריר הטוב ביותר של ארצנו. במקביל לכך דווקא הבלט הקלאסי הלך וכמעט נעלם מהנוף המחולי בעוד שבמדינות מתקדמות ובערים חשובות דווקא המחול הקלאסי מכבד את החברה ונמצא כדגל לתרבות המקומית.

"בנוסף, היצירה בכמעט שני העשורים האחרונים אצל מרבית היוצרים עזבה את הביצוע במחול ולעיתים רבות מדי נשענה על תאטרון וזאת מעצם העובדה שפחות ופחות רקדנים ביצועיסטים קיימים בארץ ואלו שיש, לרוב עוזבים את הארץ ללהקות מובילות בחו״ל כפי שאני עשיתי בעברי.

"גם יוצרים הנשענים על טכניקה ברורה לעתים לא מקבלים את הכבוד הראוי להם בעוד שבחו״ל יצירתם פורחת . על פני השטח נראה שהמחול בפריחה אדירה בשל ריבוי הפרויקטים והפסטיבלים אך בפועל הקהל מתפרש על כמות יצירה אדירה. מעטים היוצרים שמביאים איתם משהו אחר, חיפוש אמיתי, צבע אחר. רבים אשר עוזבים את בית הספר מגדירים עצמם כוריאוגרפים מוקדם מדי ממה שלדעתי הם צריכים. לטעמי יוצר צריך לעבור משהו בחיים לפני שהוא מגדיר עצמו ככוריאוגרף".

הניהול האמנותי של הבלט הישראלי אומר שתפסיק לרקוד?

"ההפך! בשנים האחרונות, מעבר לפרנסתי כיוצר וכרקדן, השקעתי המון זמן בנסיעות בין קצוות הארץ כדי ללמד. מעצם כניסתי לגוף מסודר אוכל להתפרנס מעבודה קבועה אשר בעצם תאפשר לי לרקוד יותר. גם מבחינת תנאי סטודיו ואירגון יהיה יותר קל.

"אין בכוונתי לרקוד עם הלהקה. אינני חושב שזה נכון אך בהחלט יהיה לי יותר זמן ושקט נפשי גם לקדם את הקריירה האישית שלי. קידום זה ישפיע בוודאי לטובה גם על הבלט הישראלי דרך קשרים אשר ייווצרו עם גורמים חשובים".

עידו-תדמור-anakit.jpg
עידו תדמור (יח"צ)

קרוב לחמישים עם אנרגיה של נער

בעולם המחול אתה נתפס כרקדן מופלא וככוריאוגרף פחות מוכשר או לפחות ככזה שלא "פרץ החוצה" מה אתה חושב על זה?

"שאלתך החצופה מעלה על פני חיוך של גיחוך קל מהול בסימפטיה מכיון שהוא מעלה אצלי שאלה האם היא נשאלה ממקום של בורות, ממקום אישי, שמועות או 'לפחות' (זאת מילה שלך) ממקום של זיכרון לקוי.

"מהיכרותי השטחית עם עבודתך הצטיירת בעיניי כעיתונאית אינטליגנטית ולכן הופתעתי. שאלתך מעלה ומציפה בעיניי את העובדה שבמדינת ישראל, במנטליות הכל כך פרובינציאלית אדם יכול להצליח רק בתחום אחד.

"להזכירך בשנת 1995 פתחתי את להקתי שנשענה רק על יצירתי , יצירות כמו 'הסיר של סימה' , 'תא', 'מכתוב' ועוד אשר הובילו אותי להיות אחד מאומני המחול המופיעים ביותר בארץ ובעולם בתקופה ההיא . יצירותיי זיכו אותי בפרסים ארציים ובין לאומיים .

"'מכתוב' זיכה אותי בין הפרסים גם בפרס התאטרון הישראלי והוגדרתי בפסטיבל ספולטו באיטליה כנביא של המחול העכשווי . 'מגריט', יצירתי ללהקת בת דור החזיקה את הלהקה מבחינה תקציבית כמה שנים. כמה שנים קדימה, לפני מספר חודשים יצירתי 'החדר הריק' זיכתה אותי בשני פרסים בין לאומיים בתחרות ע״ש דיאגלב בפולין והוזמנה ללמעלה מ-25 פסטיבלים ואירועים ברחבי העולם. ולדימיר וסילייב גדול רקדני הבולשוי הגדיר אותי בתור הגאון הבא והזמין אותי ליצור עבורו בשנה הבאה ולהופיע בבולשוי .

"לצערי הרב בעוד שאני נוהג לפרגן ליוצרים אחרים, עולם המחול הישראלי נמצא פעמים רבות במקום של צרות עין וקנאה והצלחתו של אחד גורמת לחשש מכישלון אצל השני. יחד עם זאת את השקעתי הרבה השקעתי עד היום בעיקר בביצוע וברקדן שבי. יצרתי רק כשהרגשתי צורך. עובדה זו עדיין לא הופכת אותי לפחות מוכשר ככוריאוגרף.

"מעולם לא ניסיתי לשלוח יצירות לחו״ל בעוד שכרקדן רקדתי בלהקות מובילות בעולם. בתקופה מסויימת בקריירה שלי חשתי שככל שהיצירה הישראלית מתרחקת מהביצוע, ליצירותי יש פחות מקום ולכן הקדשתי יותר לביצוע יוצרים ישראלים אשר יצירתם נוגעת במחול היותר אסתטי ניאו קלאסי בארץ נחשבים מיושנים ובחו״ל מצליחים ביותר. היום זה משתנה.

"אני חושב שהקהל הישראלי צמא יותר יותר ליצירה שמעניקה לרקדן יכולת ביטוי ברמה הפיזית הגבוהה ביותר ואולי זאת אחת הסיבות לבחירתי כמנהל האמנותי של הבלט הישראלי. אני בהחלט מתחייב לשים פוקוס על רפרטואר מאתגר ברמה האמנותית וברמה הביצועית". 

אז מי זה עידו תדמור היום, ברגע הזה?
 
"עידו תדמור הוא רקדן, יוצר, מורה ומנהל האמנותי של הבלט הישראלי. בוגר יותר, מנוסה יותר ועדיין עם חלומות לחיים ולמחקר אמיתי. מאוזן יותר אבל עדיין משוגע מספיק במובן הטוב של המילה לזרוק עצמו למים בתחומים מאתגרים. קרוב לחמישים עם אנרגיה של נער. חזק עם חולשה למחול. שבע מהמלעיזים ורעב לעשייה. טוטאלי, סיזיפי ללא פשרות!"
  
 
המופע המשותף של להקת הבלט הישראלי ו"היהודים" יתקיים בשבת, 4 במאי 2013 בהיכל התרבות ראשון לציון במסגרת פסטיבל האביב ראשון לציון ( 2–11 במאי 2013).


למועדי מופעים >

01/05/2013   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (2 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
2. מה עם עוד הופעות עם להקת היהודים היה גדול ברשל"צ
תמר , ת"א (26/07/2013) (לת)
1. kol ha kavod
rotem , telaviv (03/05/2013)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע