סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מחול
לוח האירועים 2020 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
ריאיון
 
מאת: ענת זכריה סהר עזימי: "אני רק נקודה בזמן"
 

 
 
"רציתי לפתוח להם את הראש, לזכור את התנועה שלהם בעולם כאנשים יוצרים, תנועה שלא התחילה כשהם פגשו אותי, אלא מהיום שהם רצו לבטא את עצמם. אני רק נקודה בזמן מבחינתם. ההתחייבות שלי היא להביא אותם מהנקודה שהם נמצאים בה עכשיו לנקודה אחרת, חדשה"
עזימי, המנהל האמנותי של "מחול חדש 2013", פרויקט של הזירה הבינתחומית, מנסח אני-מאמין


הוא רקד בלהקת ענבל, באנסמבל בת שבע, בתיאטרון קליפה וביצירותיהם של ברק מרשל, נעה דר, רונית זיו, עמנואל גת ואחרים. זה למעלה מעשור שהוא פועל ככוריאוגרף. "בוא תרגיש", "ריוורסי", "טורוס" ו"הרצל אמר" הן רק כמה מיצירותיו.

הוא גם מלמד באקדמיה למחול בירושלים, מנהל אמנותית את האנסמבל של האקדמיה ובמשך שנתיים היה אחד המנהלים האמנותיים של פסטיבל "הרמת מסך". גם כשגילה שהוא נשא, לא הוריד הילוך, ורוב פעילותו המקצועית נמשכה כסדרה, כששיאה היה העבודה שחשפה את הסיפור בקול ברור, Cell in a Human Scale"".

וכמה קשה להאמין להאמין לעזימי שהתאהב במחול רק בגיל 19, כשאחיו ראה אותו שר בהופעה ואמר שהוא נראה כמו "בול עץ". עזימי שמע והחליט לקחת כמה שיעורים כדי לשפר את עמידתו על הבמה, ומאז הוא שם, עליה ומאחוריה. לפני שנה ניסה אפילו את כוחו ב"דה ווייס", בניסיון לפלרטט עם עולם הרייטינג.

"קיבלתי 70 הגשות כתובות, ומתוכן בחרתי"

מינואר עזימי הוא המנהל האמנותי של "מחול חדש 2013", פרויקט של הזירה הבינתחומית בירושלים שמציע ליוצרים נבחרים את האפשרות לבחון את מדיום המחול בליווי מנחים מקצועיים מתחומי האמנות והקואוצ'ינג לקראת הפקת יצירה חדשה.

אי-אפשר שלא להתפעל מהרזומה שלך, ובכל זאת, למה אתה חושב שבחרו דווקא בך?

"אני מקווה שבגלל הנוכחות שלי בסצינת המחול, בזכות העבודה שעשיתי ב'הרמת מסך'. אני נמצא כבר לא מעט שנים במסלול הזה של ניהול אמנותי, והיות שנגעתי בהרבה מאוד תחומים במחול וגם מחוצה לו, אני מרגיש שיש בזה משהו מאוד טבעי. זה מקום שמכיל את כל הפרטים שאני יודע: הצד השיווקי, הניהולי, הטכני, אפילו הגרפיקה ויחסי הציבור. יש לי תפיסה מאוד רחבה כרגע".

אז מה התפקיד של מנהל אמנותי לתפיסתך
?

"מנהל אמנותי הוא זה שנותן לכל הצדדים את הביטחון לעשות ולחוות. הביטחון הזה בא מזה שאני באמת סומך על אנשים שיש להם כל הכלים לעשות, ואז אם קורה משהו ואני אפנה אליהם, הם ייתנו לי פתרון.

"ניהול אמנותי כפי שאני פגשתי אותו בארץ כיוצר בפסטיבלים שונים היה מפגש בין המנהל ליצירה שלי, לא בינו לביני כיוצר. הוא בא לצפות ביצירה והתייחס אלי כאל המתווך של היצירה. זה בכלל מתחיל מזה שהיצירה מתקבלת רק אם היא עומדת בסטנדרטים מסוימים. מה שעשיתי לא עמד לטובתי, ונתן לי את הזכות לעבוד עם מנהל אמנותי שעיניין אותו לעבוד איתי כאמן. הרי תמיד מבקשים ממך לבוא עם עשר דקות מוכנות שיש בהן איזשהו 'בשר', כמו שהם קוראים לזה, ואז הם מודדים את זה בפריזמה של 'מה הבשר היותר שווה', כדי שכשזה יעלה לבמה יהיה לנו ערב מדהים".

אז מה עשית אחרת
?

"תראי, התובנות האלה קרו לי תוך כדי תהליך החשיבה על הניהול האמנותי של זירת מחול. לא היה לי עניין לבוא ולראות 70 יצירות בתחילת דרכן ולנחש מי מתוכן תהיה היצירה המכוננת וליצור בסוף ערב של יצירות נבחרות. למזלי לזירה הבינתחומית יש אופי יותר מעבדתי, ויכולתי להשתמש בזה. התוצאה פחות מעניינת.

"בניהול האמנותי של 'הרמת מסך' ראיתי בהתחלה עבודות שכבר היו בשלב כל-כך מתקדם, עד לא הרגשתי שאני חלק מהתהליך, אלא אני רק נוכח לו. פיספסתי את כל הדרך שבה הם הגיעו לרעיון, אז מה אני עושה, אומר להם שזה טוב או לא טוב? ארוך לי? קצר לי?

סהר-עזימי-יעקב-בר-און.jpg
סהר עזימי, צילום: יעקב בר-און


"כאן קיבלתי 70 הגשות כתובות, ומתוכן בחרתי. לא עיניין אותי לראות יצירה בסטודיו, מה שעיניין אותי היה מי האמן, איפה הוא נמצא בדרך שלו ומה אני יכול לתרום לדרך הזו שלו. בסך הכל אנחנו מכירים כאן כולם את כולם, ולפעמים זה התבסס על ההיכרות האישית עם העבודה של היוצרים".

"שיראו את הרווח של הטעות"

לא קצת בעייתי ה"כולם מכירים את כולם" בתוך תהליך הבחירה?

"אני יוצא מנקודת הנחה שאני בנאדם ויש השפעות של האישיות של הבנאדם על הבחירה, ואני מודה שמה שהנחה אותי בבחירה היה גם המחשבה על מי האנשים שיהיה לי כיף לעבוד איתם. אתה יוצר דינמיקה קבוצתית מאוד אינטנסיבית למשך חצי שנה, וחשוב שכולם יהיו באווירה חיובית ויבואו מהמקום שרוצה ללמוד.

"לקחת מישהו שהיצירה שלו טובה אבל הוא פרימדונה לא נראה לי נכון. אין שום סיבה שאני אתעלם מהצד האישי. זה חלק מהבחירה, ובסופו של דבר אנחנו עובדים עם אנשים. מה זו האמירה הגורפת הזו, 'לכל אחד מגיע'? יש המון אנשים מקצועיים, אבל אם היה מישהו שלא הרגשתי שאני יכול לתרום להשקפת עולם האמנותית שלו, אז אין טעם".

עד כמה היית מעורב בתהליך
?

"עם כמה מהיוצרים חזרתי מאוד אחורה לשאלות מהותיות: מי אני, מה אני, איזה צבע אני בתוך הקהילה המאוד ספציפית הזאת של המחול הישראלי. והיו יוצרים, כמו שלומי ביטון ומיכל הרמן, שהתחילו ליצור בשנים שאני התחלתי ליצור, שבאים עם שפה מאוד ברורה, והייתי צריך לחשוב היטב אילו שאלות לשאול אותם מחדש מתוך ההיכרות הזו שלנו".

אתה מזכיר את העובדה שמה שחשוב לך זה התהליך ולא התוצאה
. עם מה אתה רוצה שהקהל ייצא?

"במיוחד בפלטפורמה שהיא מעבדתית אני מחפש עבודות לא מעובדות מדי, שיראו בהן את הרווח של הטעות, את שאלת המחקר. אני לא אומר, אתם תראו את הבכורות הכי טובות שתראו השנה, אני אומר, אתם תראו פה שיא של תהליך ששואל שאלות מעניינות. הרי יכול להיות שאת השיא האמיתי של זה אפשר יהיה לראות רק בעוד שלוש עבודות. אנחנו מזמן כצופים מחוכמים מדי, וזה לבקש המון מהקהל שלך, לשכוח את זה ולראות את הדבר הראשוני".

עזימי מרגיש שהקהל של המחול מוגבל, שהוא רואה אותם 5,000 איש, במקרה הטוב, נעים מעבודה לעבודה. "אנחנו לא פיצחנו את הקהל של המחול העצמאי בארץ ואין לנו תקציבים לעשות את זה. זה לא בת שבע, שמיפו את הקהל שלהם. מי אלה שוחרי המחול בארץ? נדמה לי שאין לנו מספיק קהל, כי אנחנו לא יודעים אל מי אנחנו בכלל פונים. והרי אפשר למכור הכל. לכן גם הדרישה מיוצרי מחול להביא קהל מנותקת מהמציאות באופן בוטה".

חצי שנה של עבודה אינטנסיבית
, מה אתה מחפש ביוצר?

"את היכולת לנוע מנקודה א' לנקודה ב' ותנועה מנטלית. שיביאו את מה שהם חלשים בו, את מה שרופף, וישאלו עליו שאלות. שיהיו אמיצים, שיתרחקו מההרגלים".

מה היה חשוב לך שיקרה בתוך תהליך החניכה
?

"רציתי לפתוח להם את הראש, לזכור את התנועה שלהם בעולם כאנשים יוצרים, תנועה שלא התחילה כשהם פגשו אותי, אלא מהיום שהם רצו לבטא את עצמם. אני רק נקודה בזמן מבחינתם. ההתחייבות שלי היא להביא אותם מהנקודה שהם נמצאים בה עכשיו לנקודה אחרת, חדשה. לעזור להם ליצר תנודה בהתפתחות שלהם כאמנים".

"אנחנו לא כאלה מיוחדים"

אתה בעצמך אדם רב-תחומי, ובתהליך העבודה עם היוצרים שיתפת אנשים מתחומים שונים: את האוצרת מורן שוב, הארכיטקט והאמן כרם הלברכט, המוזיקאי והסופר יהלי סובול. למה בעצם?

"כל התפיסה הזו, שאם אני עושה מחול אני צריך לעשות רק מחול, תקעה אותי במקום במשך שנים רבות. הידיעה שכל מה שאני אוהב או רוצה לעשות יכול לעזור למחול שלי בדרך אמצעית או בלתי אמצעית נתנה לי המון חופש. במקום הזה אני לומד הרבה מאוד מרננה רז איך לעשות הכל ביחד בלי לאבד כלום.

"כשהייתי בפרויקט שנקרא 'מובילי תרבות' ופגשתי שם אנשים מתחומים שונים, זה פתח לי את הראש, הבנתי שאנחנו מדברים בשפה מאוד דומה – עם ניואנס שונה. התנודות קלות מאוד. העולם שהאנשים היוצרים האלה מכילים העביר אותנו במקומות שלא היינו מגיעים אליהם אחרת.

"עברנו קורס באוצרות שדרכו הבנו שהחשיבה של אוצרות היא חשיבה רחבה על קהל, ולא חשיבה על היצירה. עם כרם דיברנו על חללים ציבוריים ועל תפיסה קהילתית. מחול יודע לא לתקשר, המופשט הפך חוסר תקשורתיות לערך, וכל המפגשים האלה נתנו לנו פילטר חדש להביט דרכו על הניסיון שלנו לבטא".

"השיא מבחינתי היה בשני מפגשים עם ברכה תאיר-קליין, קואוצ'רית ארגונית שעובדת עם המנהלים הכי בכירים בארץ, כמו עלית ובנק הפועלים, ואז היא יושבת עם שישה כוריאוגרפים, אמנים, תלושים מהחיים, ומחברת אותנו למציאות בצורה כזו ששואלת אותנו מי אנחנו כבני אדם, מה התפקיד שלנו כאמנים בחברה, ואיך השאלות שאני שואל על עצמי הן אותן השאלות שאני אשאל על האמנות שלי".


זירת-מחול-חדש-2013-יחצ.jpg
זירת מחול חדש 2013, צילום: יח"צ

יש לך תשובה לגבי עצמך על השאלה מה התפקיד שלך כאמן בחברה
?

"אולי לדבר על נושאים גדולים בחברה כמו מיניות, רייטינג, נשאות. אני מאמין שיש לי גם אחריות על התקציבים שאני מקבל, הרי את התקציב אני מקבל ממשלמי המסים, ואני לא יכול להתעלם מזה. אני בנאדם חברתי, אני לא מצפה מכולם שיהיו, אבל אני כן רוצה שהם יחשבו החוצה. אנחנו לא כאלה מיוחדים, ואנחנו בהחלט חלק ממהלך גדול יותר שקורה בעולם".

ואיפה מחביאים את האגו
?

"למרות האגו אני יודע שאני לא יודע הכל. אני גם רוצה ללמוד. אני גם רוצה לחוות כל פעם מחדש. ועדיין זה נורא קשה להחביא את האגו, וצריך להיות כל הזמן במודעות של כמה אני נמצא עכשיו בתוך היצירה וכמה היא מראה לי את הדרך. אני לא בטוח שאנחנו צריכים להחביא את האגו, אבל אני כן בטוח שאנחנו כיוצרים צריכים להצניע את עצמנו בתוך היצירה".

עכשיו כשאתה צופה ביצירות
, כמה הן קרובות אליך, לתפיסתך האמנותית?

"שום בחירה שאני הייתי עושה, אבל כל הבחירות שהם היו צריכים לעשות ביחס ליצירה שלהם. וגם אם הבחירות האלה הן לא מאוד מדויקות, הן בכיוון המאוד אישי של כל אחד מהיוצרים".

יש הרגשה שידעת בדיוק מה אתה רוצה שיקרה ואיך זה יקרה
. יש בכל זאת משהו שקרה בתהליך העבודה שהפתיע אותך?

"כל הזמן. משהו בפורמט הזה מבקש ממך כמנהל אמנותי לבחור כל הזמן. הכיוון היה ברור, אבל הדרך לשם לא היתה קו ליניארי. תפיסת הזמן קיבלה משמעות שהשפיעה על מבנה העבודות והפכה אותו לכלי. נקודת האפס השתנתה".

האם קרה שהמחול איכזב אותך ככלי ביטוי
?

"עזבי, בואי נישאר במקום של החגיגה. עכשיו, בסופו של התהליך, זה הזמן בשבילי לחגוג את המחול".

 

אירועי "זירת מחול חדש" יתקיימו בימים שלישי עד חמישי, 25-27 ביוני 2013, באולם ליאו מודל, מרכז ז'ראר בכר, רח' בצלאל 11, ירושלים. מחיר לתוכנית: 90 שקל; ברכישה מוקדמת: 70 שקל; סטודנטים למחול: 50 שקל. כרטיס משולב לתוכניות א' וב': 160 שקל. ברכישה מוקדמת: 140 שקל. סטודנטים למחול ורקדנים: 100 שקל. ב-27 ביוני 2013 יתקיים הביאס קורפוס ברחבת מרכז ז'ראר בכר. הכניסה חופשית. לפרטים: 02-6783378 ובאתר הזירה.


*** לעדכונים, הנחות, מבצעים ועוד בקרו אותנו ב-
פייסבוק ופרגנו בלייק


למועדי מופעים >

20/06/2013   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע