סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מחול
לוח האירועים 2020 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
ריאיון
 
מאת: ענת זכריה סיפור חיינו בפלמנקו
 

 
 
האותנטיות בפלמנקו נמדדת בעד כמה הבנאדם מחפש בתוך עצמו, נאמן לעצמו ולמה שהוא עושה, ולא מחקה כל מיני אופנות או ז'אנרים שנמצאים לידו. נאמנות לפלמנקו מבחינתי היא נאמנות לאותם מקצבים קולקטיביים שעוסקים באובדן, בכאב, בעצב או בשמחה ומי שרוקד אותו דבר את המקצבים האלה הוא לא נאמן לפלמנקו"
מיכל נתן מעלה את היצירה ה-15 של קומפאס: "קינסה" ומקווה לקהלים חדשים לפלמנקו. שיחה


להקת הפלמנקו הישראלית קומפאס מייסודה של מיכל נתן - כוריאוגרפית, רקדנית ומנהלת אמנותית מעלה את היצירה ה-15 שלה במופע בכורה QUINCE  (חמש עשרה בספרדית). היצירה היא קולאז' מוזיקלי שמאגד מגוון יצירות כמו גם אינטרפרטציות שונות לריקוד הפלמנקו.

"הפעם בגלל שזה ערב שמסכם 15 שנה החלטנו ליצור ערב גאלה. ערב חגיגי יותר, ערב שהקהל שמגיע אליו מתוך הבעת תמיכה בלהקה". אומרת מיכל נתן, "קשה כאן לשרוד ואנחנו מקווים שהערב החגיגי הזה יביא גם קהל אחר אל תוך המעגל".

פלמנקו כשפה

ספרי על העבודה החדשה "קינסה"

"זו איננה יצירה שנובעת מתוך סיפור אלא כזו שמגיעה מתוך צורך וסקרנות שלי לעבוד עם רקדן, עם התנועתיות שמציע הפלמנקו, ועם התנועה שמאפיינת אותי. לחפש מוזיקה שתאתגר אותי לעשייה, לחבר את התנועה עם המוזיקה לאיזה קולאז'. כל אלה היו המניע למופע הזה ובעצם מה שנוצר הוא עבודה שיש בה ארבע מערכות כשכל מערכה מתעסקת עם סגנון קצת אחר של הפלמנקו".

כשאת מדברת על פלמנקו שמאפיין אותך למה את מתכוונת?

"הגעתי לפלמנקו אחרי שרקדתי מגיל חמש וקצת עד גיל עשרים בלט קלאסי ומחול מודרני. וכנראה שמה שקרה הוא שהסגנון התנועתי שלי, או השפה שלי כרקדנית מבצעת,  מושפעים קודם כל מהעולם שממנו באתי. כמובן שברגע הראשון שמצאתי את עצמי בפלמנקו רציתי לעזוב את כל מה שרקדתי קודם. ניסיתי להבין מה זה פלמנקו, מאיזה מקום בגוף הוא מגיע. רק אחרי שהתבשלתי בתוך הפלמנקו יכולתי להיות יותר אינטגרלית עם מה שלמדתי ולמצוא את האמירה האישית שלי בתוך הפלמנקו".


להקת-הפלמנקו-הישראלית-צילום-איל-הירש.jpg
"קינסה" (צילום: איל הירש)


אז היית מגדירה את הפלמנקו שלך כפלמנקו יותר אורתדוכסי ממסורתי?

"ההגדרות האלה לא כל כך נכונות לעולם הפלמנקו. אין משהו שמוגדר כפלמנקו קלאסי או פלמנקו טהור. הפלמנקו נוצר כפולקלור בכלל זה שהיום הוא התפתח להיות ז'אנר אמנותי, זה לא העניין. כפולקלור הוא היה שפה שאנשים תיקשרו דרכה, עבדו, נשמו, כל אורחות חייהם עברו דרך שירי פלמנקו ואחר כך גם דרך התנועה. אני מניחה שמי שבא משבט באנדלוסיה לא באמת מתנועע כמו מי שבא משבט של צוענים בספרד. לא היה קשר ביניהם וכל אחד עשה את זה או רקד את זה בדרך שלו עם האישיות שלו.

"הפלמנקו בא לספר את סיפור חיינו ואני לא יכולה לבוא ולרקוד סיפור של מי שהיא לא אני. ההתפתחות של הפלמנקו מסגנון מאוד פולקלוריסטי שבטי לז'אנר אמנותי הפכה אותו לעשיר ומלא בהרבה מאוד סגנונות ומקצבים מוזיקליים, משהו מאוד נועז. לא חסרים היום בספרד רקדנים שעושים פיוז'ן לפלמנקו.

"האותנטיות בפלמנקו נמדדת בעד כמה הבנאדם מחפש בתוך עצמו, נאמן לעצמו ולמה שהוא עושה, ולא מחקה כל מיני אופנות או ז'אנרים שנמצאים לידו. נאמנות לפלמנקו מבחינתי היא נאמנות לאותם מקצבים קולקטיביים שעוסקים באובדן, בכאב, בעצב או בשמחה ומי שרוקד אותו דבר את המקצבים האלה הוא לא נאמן לפלמנקו".

משורש כף היד ועד להבעות פנים

איך מתחילים עבודה חדשה, מה מניע אותה, מאיפה מגיעים הרעיונות?

"זה משתנה מעבודה לעבודה, אין לי נוסחה. אפשר לחלק את זה באופן גס ליצירות שנולדות מתוך סיפור כמו העבודה 'דוד ובת שבע' כשהעבודה מספרת סיפור אני קוראת פרשנויות, אני חושבת ובוחרת את הסצינות בהתאמה למה שאני רוצה לספר. כשזה לא מתחיל מסיפור, כמו במופע החדש, זה יכול להתחיל ממוזיקה או מסדרת תנועות שמתרחשות בסטודיו".

את יכולה להגדיר את טביעת האצבע שלך בפלמנקו?

"אם יש בפלמנקו מצד אחד רקדנים שניחנים בעבודת רגליים מאוד חזקה ופלג גוף עליון חלש מאוד, ומצד שני רקדנים שניחנים בוירטואוזיות של פלג גוף עליון ועבודת רגלים חלשה. אני לא עונה באופן מוחלט לאחת הקטגוריות אבל אני כן יכולה לומר שמה שמאפיין יותר את הלהקה שלי ואותי היא עבודה מפותחת יותר של פלג גוף עליון של הטורסו והאגן. גוף מדבר. לא רק מחזיק את החצאית ונותן לרגליים לרקוע. אותי באופן אישי זה פחות מעניין. הרקיעה היא עניין מוזיקלי מבחינתי".

"נכון שאני בחרתי בפלמנקו כשפה שלי כדבר שאני מדברת דרכו אבל מבחינתי להיות רקדנית זה לגרום לכל הגוף לרקוד. משורש כף היד, כתפיים, ראש, הבעות הפנים. הכל".

קינסה-קופאס-איל-הירש02.jpg
"קינסה" (צילום: איל הירש)

איך זה ליצור עבור עצמך?

"אם יש לי משהו מאוד מוגדר אז התהליך הוא מאוד אורגני אני יודעת מה אני רוצה ואני נותנת לו ביטוי בגוף. אני מודה שאני גם מאוד אוהבת להיות כלי ביד היוצר ולעבוד עם כוריאוגרפים שאני מעריכה".

יש משהו שלמדת על עצמך דרך הפלמנקו שלא היית לומדת באף דרך אחרת?

"הגעתי לפלמנקו בגיל יחסית מאוחר דרך הרבה מאוד סגנונות בדרך וכשפגשתי את הפלמנקו באופן אינטואיטיבי הבנתי שזה מתאים לי שהנה יש לי כלי להביא לידי ביטוי את עצמי אחרי כל השנים שחיפשתי. יותר מהכל הפלמנקו נתן לי תחושה שמצאתי.

"המציאה הזו חייבה אותי ללמד את עצמי לבד או לנסוע לספרד למורים שלי לתקופות זמן ממושכות. חשוב לי להגיד שאני רוקדת כמו שאני רוקדת, אני רוקדת כמו מיכל נתן ולא כמו אף אחד אחר ויש כאלה שאוהבים את זה ויש כאלה שלא וזה בסדר.

"במחול קלאסי יש פרמטרים והשיפוט הוא חד משמעי לא כך בפלמנקו, הפלמנקו כל כך מגוון שמישהו יכול לאהוב אותך או לא לאהוב אותך זה עדיין לא אומר שאתה רקדן לא טוב. כי אם הוא אוהב אותך זה אומר שהוא אוהב את מה שאתה מביא איתך, את האישיות שלך בתוך הפלמנקו. ואני בהחלט מרגישה שבפלמנקו אני מביאה את עצמי בצורה האופטימלית מבלי להיות מוגבלת".

פלמנקו דרך החושים, לא דרך השכל

את נוסעת לא מעט לרקוד בספרד מה ההבדל המהותי בין לרקוד כאן ללרקוד שם?

"להופיע בספרד עם פלמנקו זה כמו למכור קרח לאסקימוסים. מצד אחד יש שם ידע והביקורת רחבה ועמוקה יותר, מצד שני אני מוצאת פתיחות ליצירות בתנאי שהן עשויות טוב. זו חוויה מחזקת".


קינסה-קופאס-איל-הירש03.jpg
"קינסה" (צילום: איל הירש)

מה היחס שלנו הישראלים לפלמנקו?

"בשנים האחרונות בארץ, למרות שהמעגל של הפלמנקו מאוד התרחב, אני מוצאת קיבעון ביחס אליו ואפילו זילזול".

את גם מקפידה ללמד, להיות מורה, איך מחנכים ומגדלים רקדני פלמנקו?

"עם תלמידים שהם ילדים זה תענוג לעבוד. מצאתי שיטה שמעבירה לילדים את הפלמנקו באופן טבעי, דרך החושים ולא דרך השכל. מבלי לנתח או לספור ולזכור ולשנן סדרות של מקצבים שלא גדלנו עליהם בארץ. מה שאומר שהם מקבלים את הפלמנקו דרך התנועה, דרך חיקוי והעתקה.

"אולי אחד הדברים שהכי חשובים לי כמורה הוא לא למחוק את הפן האישי של כל אחד ואחת".
 
גם מבלי שיש לך תכניות פרישה האם כשאת מסתכלת על  תלמידיך את יכולה למצוא את מי שימשיך אותך?

"הבת שלי שהיא עוד מעט בת 18 נכנסה ללהקה עכשיו וקינסה היא הפקה ראשונה שהיא מופיעה בה. אם היא תרצה להיות בתחום הזה היא תקבל ממני את ברכת הדרך. להיות מנהל להקה צריך יותר מלרקוד טוב או לדעת לעשות כוריאוגרפיה. אני כן מקווה שאם וכאשר אחליט לפרוש נמצא מישהו ללהקה שירצה לנהל אותה".

איזו חוויה את רוצה להעניק לצופה, עם מה היית רוצה שהוא ילך הביתה?

ב'קינסה' אין לי מסר להעביר ולכן הדבר שישמח אותי הוא שכשאנשים יצאו מהאולם הם ירגישו התרוממות רוח. כשיידלקו האורות הם לא יחשבו על זה שצריך למהר בגלל הבייביסיטר, אלא שמשהו ימשיך איתם לעוד קצת, לעוד שבוע, לעוד יום, לעוד שעה. דיינו". 
  
  
מופעים נוספים יתקיימו  בתאריכים 24 בדצמבר 2013- 25 בינואר 2014 במרכז סוזן דלל בתל אביב, בהיכל התרבות אור עקיבא, במרכז הבמה גני תקווה, במכון ויצמן ברחובות, ובתיאטרון ירושלים. 

(לפרטים: 03-6959536.)


למועדי מופעים >

18/12/2013   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע