סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מחול
לוח האירועים 2020 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
ריאיון
 
מאת: ענת זכריה סיגלית גלפנד: קצת אחרי הקו האדום
 

 
 
אני לא רוצה שאנשים יגיעו למופע מחול בפעם הראשונה ושזו תהיה גם הפעם האחרונה שלהם. אני רוצה לבנות יחסים מתמשכים עם הקהל אבל גם לאפשר לו להטיל ספק במה שהוא רואה ולשוחח איתו על הספק הזה. אני רוצה שהקהל לא יהיה מובך מזה שהוא לא מבין"

מנכ"לית עמותת הכוריאוגרפים לא תנוח ולא תשקוט עד שתקים בית ליוצרים עצמאיים. שיחה



סיגלית גלפנד, מנכ"לית עמותת הכוריאוגרפים, ממעטת להתראיין. אבל הסופשבוע של מחול בלגי בשיתוף  פעולה עם אחד המרכזים המרשימים והפעילים בתחום המחול המודרני בבריסל,  Les Brigittines, הוא רגע חשוב מבחינתה. "הכוונה שלנו היא שבכל שיתוף פעולה כזה יהיה הלוך וחזור".
 
"התפקיד שלנו כגוף אמנותי הוא לפלס דרך גם במקומות שאנחנו פחות אהובים" אומרת גלפנד, "לכן אני מתעקשת על שיתופי הפעולה האלה.

"היה לנו סופשבוע נורבגי וסופשבוע הודי ועכשיו יש סופשבוע בלגי וביולי יהיה סופשבוע בשיתוף ה'פלייס' בלונדון. היוזמות האלה הן חלק מאוד משמעותי בעשייה שלנו. העמותה חיזרה במשך הרבה מאוד שנים אחרי מרכזי מחול בעולם כדי לבנות איתם שיתופי פעולה ומאז שפתחנו את 'מחסן 2' מסתכלים עלינו אחרת".

לבעור באש יצירתית מתוך כלום תקציבי

גלפנד מספרת שהיא התגלגלה לתפקיד לגמרי במקרה. היא בכלל היתה שקועה עמוק בתוך התיאטרון והפיקה את הפסטיבל הבינלאומי להצגות ילדים בחיפה ואחר כך קולנוע פסטיבל הסרטים של חיפה אבל אז, ב-2001, היא הכירה את בן זוגה, שכבר לא בחיים, ואמא שלו שעבדה בבית תמי בתל אביב הכירה לה ארבעה כוריאוגרפים: נמרוד פריד, ענת דניאלי, אריה ברנשטיין, שרק הקימו את העמותה והם עניינו אותה בתפקיד.

אז איך מתאהבים במחול?

"זה קל, מתאהבים באנשים של המחול. אני עובדת עם ציבור של אמנים שאני יכולה להגיד על כולם בלי יוצא מן הכלל שהם מאוד מאוד אינטיליגנטים. וזה מאוד מפתה לעבוד עם ציבור שהוא כזה מרתק. בלי ביקורת על כל אחד כמה הוא יוצר ואם זה בכלל לטעמי, מה שאני בטוחה בו הוא שכולם אמנים מאוד מוכשרים והתפיסה האמנותית והפתיחות שלהם שבו את ליבי".

"יש גם משהו לא נכון בלהתייחס אליהם כקבוצה כי הם קודם כל ואחרי הכל יוצרים אינדיבידואלים שכייף לשהות במחיצת כל אחד מהם  ולעזור לו להתקדם. זה נותן לי הרבה אמביציה, היכולת שלהם לבוא מתוך הכלום התקציבי ולבעור באש היצירתית. כולנו היינו רוצים שזה יהיה רק יותר בקלות".

"העמותה היא חלק מפורום מנהלי מוסדות תרבות ואני גם יושבת בוועד של הפורום. גם יש לנו מטה להגדלת תקציב התרבות. הכל מתוך הבנה שאי אפשר לצמוח מבלי להגדיל את תקציב התרבות. אנחנו אמנם צמחנו והתרחבנו אבל זה כאין וכאפס לעומת המקום שאנחנו רוצים להיות בו. אני מאוד מאמינה שזה יקרה שזה תהליך שהוא איטי אבל אני רואה בו את הקדימה".


דפי-אלטבב-צלם-משה-ניני.jpg
In-Dependent (צילום: משה ניני)

"אני רוצה לבנות יחסים מתמשכים עם הקהל"
 
גלפנד כל הזמן בודקת את עצמה, לא מפסיקה להטיל ספק בעשייה ובשיווק מתוך שאיפה להגיע לקהלים גדולים יותר. חלק מהרצון להגדיל את התקציב קשור להגדלת מספרם של שוחרי המחול.

"בקרוב יכנס לתפקיד מנהל אמנותי של  'מחסן 2' וחלק מהגדרת התפקיד שלו היא הגדלת הקהל. אני רוצה שהקהל ידע שיש לו עם מי לדבר, שב'מחסן' אתה תמיד פוגש את היוצרים ואתה תמיד יכול לשאול שאלות, ולקבל כלים לא דידקטיים שיעזרו לו להרגיש יותר מחובר למחול עצמו".

"אני לא רוצה שאנשים יגיעו למופע מחול בפעם הראשונה ושזו תהיה גם הפעם האחרונה שלהם. אני רוצה לבנות יחסים מתמשכים עם הקהל אבל גם לאפשר לו להטיל ספק במה שהוא רואה ולשוחח איתו על הספק הזה. אני רוצה שהקהל לא יהיה מובך מזה שהוא לא מבין.

"יש נטייה אצל האמנים, שאני מאוד מעריכה כאמור, שאחרי שהם התחרבשו עם עצמם בסטודיו והתעמקו והתלבטו במשך חודשים שלא חשוב אם הקהל יבין או לא יבין. וזה לא ככה, הרבה מאוד אנשים יוצאים ממופעי מחול באדישות ובתחושה שהם לא מבינים מה רוצים מהם, אם רוצים חווית צפייה יותר עשירה אנחנו צריכים לעמול בשביל זה".

גלפנד רוצה אפילו ליצור מעין שיחות טריילר לפני המופע כדי להנגיש את מה שעתיד לקרות על הבמה. "אני רוצה שהצופה ידע על מה האמן חשב כשהוא יצר את העבודה, מי השפיע עליו, מה הפעיל אותו, לא להתבייש בכל מה שמאחורי הקלעים והוביל ליצירה. חווית המחול לא יכולה היום רק להסתפק בצפייה".

זאת גם החוויה שלך כשאת צופה במחול?

"אני 13 שנים בתוך התחום וכצופה ראיתי לא מעט אבל אני עדיין קהל רחב לגמרי. לעולם לא אשים את עצמי בכובע שיפוטי אמנותי, ומהנסיון שלי מה שמאוד עוזר לי זה שהיוצרים אומרים לי משהו על היצירה שלהם קצת לפני. זה עוזר לי ליהנות".

"אני מקווה שנוכל להיות חלק מהאג'נדה של נמל יפו"

איך מגדלים כוריאוגרפים?

"קודם כל צריך לזכור שהעמותה היא לא קבוצה אלא חבורה של אינדיבידואליסטים שכל אחד הוא שונה מאוד בצרכים וברצונות שלו.  יש דברים שהם שוויונים ושכולם צריכים אותם כמו: שיווק, פרסום, ניהול כספים ועזרה בהגשות מול מנהל תרבות או מול כל אופציה שעולה אם עולה. וכמובן ביטוח וייעוץ משפטי, שגם אם אתה מאוד גדול וגם אם אתה מאוד קטן אתה נזקק לזה.

"צריך לבוא עם רעיונות לפרויקטים שמאפשרים עוד ועוד הזדמנויות להופיע. אנחנו משתדלים לעשות רק את מה שרלוונטי וכן כל יום לעצור ולהגיד רגע האם זה רלוונטי? האם הם צריכים את זה? אני לא אעשה דברים שמגניבים אותי והם לא רלוונטיים להם".


Landscape-Duet-יחצ.jpg
Landscape Duet (צילום: יח"צ)

עם מי את מתייעצת?

"72 הכוריאוגרפים הם קבוצה נהדרת למחשבות, לדיון ולבחירות. עד היום בעמותה עצמה כשהיינו צריכים לעשות בחירות משמעותיות אז היתה לנו ועדת כוריאוגרפים. ויש גם פגישות אישיות ושלוש אסיפות כלליות בשנה. לפעמים אני שולחת שאלות במייל ואנשים שמסכימים מגיבים. חשוב מאוד לזכור שזה אירגון שהוא שלהם".

איך שומרים על יחסים טובים עם 72 אינדיבידואלים?

"מצד אחד חשוב לא לעגל פינות ומצד שני לשמור שאף אחד לא יפגע. זה לעתים מאוד קשה".

אילו שינויים קרו בעמותה מאז שיש לכם מקום משלכם?

"זה תהליך וזה תהליך קשה אבל קודם כל כדי לקדם את המקום חשוב שתהיה לו שפה משלו. זה כמעט כמו תהליך של הפרחת השממה. המשימה היא להקים מרכז קבע ואנחנו בהתחלה של התהליך כי עוד חסרים הרבה מאוד אלמנטים שחשוב לנו שיהיו.

"השאיפה היא שיהיו לנו אולם גדול ואולם קטן, חדרי סטודיו לחזרות, מקלחות, ספריה לאמנים, בית קפה למפגשים עם הקהל וחללי לינה לרזידנטים. זה עדיין לא המרכז שנמצא בתכנית מגירה".

"לפעמים צריך לשים רגל בחיפזון גם מבלי שיודעים מה הצעד הבא. פתחנו את המקום הזה עם אפס סיוע ואני מאוד מקווה שאנחנו נוכל להיות חלק מהאג'נדה של נמל יפו, בית שממנו יכולה לצאת הבשורה התרבותית לכל הנמל לא רק לתוך המרכז. אולי בגלל שאני באה ממקום מאוד בינתחומי חשוב לי שנהיה מרכז שייקרו בו שיתופי פעולה".

נשמע שיש לך תכניות לעוד הרבה שנים?

"וואו, לעוד כל כך הרבה שנים. אני מאמינה שאנחנו נגיע למרכז שאנחנו חולמים עליו. אני עוד לא מרגישה שהגשמתי את החלום אלא שאני רק בדרך. אני 13 שנים בתפקיד ואני תמיד אומרת שזו תהיה השנה האחרונה. כל פעם אני שמה לעצמי משימה גדולה ואני בטוחה שכשאסיים איתה אמשיך הלאה. עכשיו אנחנו באמצע תהליך אבל אולי כשארגיש שהקמתי את המרכז, שהיוצרים רואים בו את הבית האמנותי שלהם באופן מעשי, זה יהיה הרגע שאוכל אחריו לפרוש.

"אני לא רוצה להיות אחת מאלה שנמצאים 50 שנה באותו תפקיד. אני אוהבת את הכוריאוגרפים ואני מקבלת מהם הרבה מאוד אהבה אבל עדיין יש איזה שלב שצריך לפנות את המקום ולתת למישהו אחר את האתגר. זה עושה את העסק יותר מעניין".

את מדברת כל הזמן בגוף הרבים של העמותה אבל אם לרגע נשאר בגוף היחיד שלך מי את סיגלית גלפנד?

"אמא לשלושה ילדים שהם הלב שלי, ואני בנאדם מאוד מאוד סקרן שלא יכול לעצור. חלק גדול ממה שמחזיק את היומיום שלי היא הידיעה שאני יכולה לחדש ולעשות ולהמציא כל הזמן, קצת אחרי הקו האדום. אני צריכה את החיים האלה שהם מלאי עניין ושינויים". 


  סיגלית-גלפנד-רומי-מור.jpg
  סיגלית גלפנד (צילום: רומי מור) 

סוף שבוע של מחול מבלגיה יתקיים בין התאריכים 8-6 ביוני 2014, במחסן 2 נמל יפו ובאולם הקרנף בירושלים. מחיר כרטיס לכל ערב: 75 ₪, להזמנות: 03-9021563.



05/06/2014   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע