סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מחול
לוח האירועים 2020 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
ריאיון
 
מאת: ענת זכריה מתחת לעור של נעה דר
 

 
 

עבודה חדשה למבוגרים לאחר כמה שנות שתיקה מחזירה לנעה דר את הביטחון והתשוקה



מאז העבודה האחרונה "אנו | באנו" שעלתה ב-2010 לא יצרה נעה דר עבודת מחול מלאה למבוגרים. איפשהו אחרי ההצלחה של "טטריס", מופע שיצרה ביחד עם האמנית הפלסטית נטי שמיע-עופר ורץ חמש שנים, משהו השתתק בה והיא הבליחה מדי פעם עם יצירות מחול לילדים.

עכשיו היא חוזרת עם "עור", יצירתה החדשה שתעלה בבכורה על בימת "מחסן 2", בסוף שבוע ייחודי בניהולה האמנותי, במסגרת ארועי "יוצר אוצר 5" - בתמיכת קרן ביסטריצקי.

"לא רציתי להציג שום דבר לאף אחד"

למה לקח לך כל כך הרבה זמן לחזור ליצור למבוגרים?

"הייתי נתונה באיזו חסימה. 'טטריס' היה עבורי ציון דרך משמעותי, מפני שהעניין המרכזי בו היה המפגש הקרוב והמיידי עם הקהל. אחריו לחזור למופעים פרונטליים בהם הקהל יושב באולם והרקדנים על הבמה, הרגיש לי כמו נסיגה וחזרה. לכן ניסיתי להבין מה הלאה, לאן אני הולכת מפה. לא רציתי להציג שום דבר לאף אחד.

"זה לא שבכלל לא יצרתי. אחרי 'טטריס' עשיתי בין השאר את 'ארניקה', שבה חזרתי לרקוד אחרי תשע שנים בהן לא הייתי על הבמה. התקרבתי שוב לגוף, כדי להתחבר מחדש לרקדנית שבי, למחול, לתנועה שנובעת מדימוי ויוצרת דימוי, לתקשורת האישית והישירה עם הקהל כמופיעה. אבל גם זה היה מן משהו עוקף. לכן המשכתי לחפש את הדבר הבא, את מה שייקח אותי למקום חדש לגמרי שעוד לא הייתי בו".

"עבודה מז'ורית למבוגרים לא עשיתי מבחינתי מאז 2009. התחושה היתה שאני כבר לא מחדשת לעצמי. לקח לי זמן להחזיר לעצמי את התשוקה ואת הביטחון בסטודיו, במקום שבורר לעצמו את הדברים הכי לא ידועים. שלוקח אותי למקומות שאני חשופה בהם והכי פחות יודעת, כשבתחילה רק קצות האצבעות, כמו משושים, יודעות וצריך לשקוע עמוק כדי להבין מה שם ואיך זה מה ששם".

האם העשייה לילדים שינתה משהו בגישה שלך למחול שעכשיו את באה איתה למבוגרים?

"היצירה לילדים פחות תלויה במקום בו אני נמצאת באותו זמן. לעומת זה, כשאני חושבת על עבודה למבוגרים היא נובעת מהמקום שהכי בוער לי, הכי משמעותי עבורי כאדם ברגע הנתון בחיי.  היצירה לילדים היא תמיד מהמקום בו אני נפגשת עם נקודת המבט הילדית. המחשבה המפעילה היא מה יענין ויפעיל אותם.
"המחשבה היא על דיאלוג עם הילדים והרבה פחות על דיאלוג עם עצמי. כמו יחסים של אמא וילדים, בהם הילדים הם תמיד בעדיפות ראשונה לעומת יחסים של אדם עם בן זוג , או עם עצמו. יצירה לילדים היא עבורי ערוץ שמשחרר אותי מעצמי. אני בשמחה ובקלות יוצאת אליו".

  עור-1-צילום-תמר-לם.jpg

עור (צילום: תמר לם)




הגוף כמפלט האחרון

דר מספרת שהיתה לה תקופה מאוד ארוכה של התכנסות פנימה והיה קשה למשות אותה משם. מה שהיווה זרז ועורר את המהפך הוא הביקור שלה בבינאלה האחרונה לאמנות בוונציה.

"האוצר של הבינאלה, מסימיליאנו ג'וני הקדיש תערוכות לאמנים נידחים – אאוטסיידרים, או יצירות של חולי נפש בנסיון להציג עולם חבוי המסוגל להנביע מתוכו יופי ויזואלי שאינו נמדד באמות המידה המקובלות של יופי אמנותי, אלא בהקשרו האנושי בלבד. מה שעניין אותי שם מאוד היה היחס לגוף, איך האנשים האלה תפסו את הגוף שלהם, מה היו הפנטזיות שלהם לגבי הגוף שלהם.

"היתה שם אמנית צ'כית בשם אווה קוטאטקובה שביקשה להבין כיצד מוסדות המשמוע יכולים לעצב ולקבוע התנהגות ותפיסות גוף ותנועה. היא דובבה חולים המאושפזים בבית-החולים הפסיכיאטרי בוהניצ'ה שליד פראג והציבה במיצב מבנים ודימויים שמעניקים ויזואליזציה לדרך שבה הם מתבטאים ותופסים עצמם במרחב שבו הם חיים.

"זה היה מיצב מרתק המוצב על גבי שולחן ענק. סביב לשולחן הוצבו לוחות שבהם תיארה קוטאטקובה במלל את דברי החולים, שעברו ארטיקולציה חומרית. היו שם עדויות פיזיות מדהימות: אדם שיכול לרדת מהקומה הרביעית לרחוב מבלי לצעוד רק מלשלוח את הרגלים שלו קדימה מתוחות מספיק. אדם שחושב שהוא מכוסה זכוכיות והוא דוקר לכן מפחד לפצוע אחרים שלידו. ומתוך זה עלתה בי ההבנה שאפשר להתייחס לגוף כאל המפלט האחרון".

נעה-דר-תמר לם.jpg
"עור", צילום: תמר לם

רגשות כחומרים


ספרי על העבודה החדשה "עור"

"'עור' נעה בטווח שבין פנים הגוף ושטחי המגע שלו עם החוץ. היא מתייחסת לעור כאל מיכל, כלי קיבול של שכבות החומרים שבנו, גם הפיזיים אבל גם חומרים נפשיים ותחושתיים, כמו גם המקומות הפנטסטיים שבתוך הרגשות שלנו. אני מתייחסת לשכבת העור כאל גבול, המקום שבו בצד אחד אנחנו נפגשים עם החוץ וצד שני נפגש עם הפנים, עניין אותי לבדוק מה קורה במעבר מהפנים החוצה ועד כמה ניתן לצאת מפנים העור שלי החוצה כדי לפגוש את מי ומה שנמצא בצד החיצוני.

"מצד אחד עור הוא אולי הטריטוריה האחרונה שאפשר לברוח אליה כשהחיכוך עם החוץ הוא בלתי נסבל, מצד שני זה יכול להפוך ממקום מפלט למקום מחניק, סוג של כלא שאין בו דיאלוג עם החוץ" .

אז בעצם עברת מ"ארניקה", אותה משחה שאנחנו מורחים להקלה על מכות וחבורות שקיבל הגוף, ישירות לעור בלי תיווך שיעמעם את התחושה.

"ב'ארניקה' היתה איזו שהיא נחמה. זו משחה שבאה לרפא פצעים ומכות. כאן אין כמיהה או שאיפה  לריפוי, ההתכוונות היא לחקירה ובדיקה.  ההתייחסות לחומרים היא מעבדתית. רציתי לבדוק ולחשוף את קצוות היכולת של תכולות הגוף לנכוח ולהשתנות.

זו לא עבודה שמדברת על יחסים ובוודאי לא מספרת סיפור, היא כן עוסקת ברגשות אבל כחומרים, כאוביקטים מבודדים מהקונטקסט שלהם. חקרנו כיצד רגש מניע את הגוף ואיך התנועה מזינה את הרגש".

גם בשבילך הגוף הוא המפלט האחרון?

"לרוב כן. הוא בעיקר מקום של שקט ורגיעה. הוא נותן לי את תחושת החיות הכי גדולה שיש ומצד שני, הוא יכול בתקופות מסוימות , להיות המקום שהכי לא נוח לי לשהות בו. שאני מרגישה שאני לא מוצאת את עצמי בתוכו. שהוא סוגר עלי ומכאיב לי ".

עור-תמר-לם.jpg
עור (צילום: תמר לם)

התהליך האינסופי של ההתחוורות

יש משהו שקרה בעבודה שהפתיע אותך?

"התהליך הפתיע. באתי אליו ממקום שונה לגמרי מעבודות קודמות  והוא התקיים באופן יותר דיאלוגי עם הרקדנים ממה שבדרך כלל. הרשיתי לעצמי להיות חשופה יותר מולם וזה יצר נכונות גם מצידם למידת חשיפה גבוהה. נתתי לעצמי להיות במקום שלא יודע וכך אפשרתי לחומרים להתגלות ולהיבנות בצורה מאוד הדרגתית. לא לחצתי או דחפתי והדברים התפתחו והתגבשו תוך תהליך עמוק וממושך".

מה הכי חשוב לך שיקרה בתהליכי העבודה שלך?

"תחושת גילוי והבנה שתמיד נמצאת בתהליך אינסופי של התחוורות והצטללות. כשנטווים בתהליך הקשרים חדשים שמעשירים ומרחיבים את האופנים בהם אני תופסת תנועה, גוף, חלל וזמן". 

מובנות או בהירות זה משהו שחשוב לך בעבודות שלך?

"כשאני יוצרת, חשובה לי ההבנה המשותפת ביני לבין הרקדנים וכלל היוצרים בתהליך.  חשוב לי הלמה לפחות כמו האיך. בסיום התהליך, הפוקוס מופנה לקהל וכאן חשוב לי שהכוונת  המופיעים תהיה ברורה לו".

השונות שנותנת את "העוד"

כמו בעבודות קודמות שלה, גם כאן נעה דר משתפת פעולה עם יוצרים מתחומי יצירה נוספים ביניהם האמנית הפלסטית נטי שמיע עפר והמוזיקאי אורי פרוסט. "פרוסט כתב מוזיקה מקורית ונטי עצבה את החלל בו יתקיים המופע. הערב יפתח באכסדרה, עם מיצג שיצרה נטי 'חפירה (p-80)', שהוא מרחב פעולה מצומצם, מישורים חשופים ונוקשים, המהווים כר פעולה ליצירת דיאלוג בין גוף לחומר, בין חומר לחומר. יהיה גם וידאו ארט של רן סלווין שחושף את הצד החומרי של הגוף".

לכל אלה מצטרף שירו של חזי לסקלי 'שעת הכאב החדש' שמדבר על היחס לכאב וליווה את תהליך היצירה של העבודה ונותן בעיני דר רפרנס לקהל כהתבוננות בעבודה.

דר מספרת שהיא אוהבת לשתף פעולה בגלל הדיאלוג שמפרה והשיתוף בראיית העולם ובאסתטיקה. "העולמות השונים של היוצרים מעשירים את היצירה ותורמים לנפח ולמרובדות שלה".

עור-2-צילום-תמר-לם.jpg
נעה דר (צילום: תמר לם)

"יש כאן המון רעש סביבתי"


אילו אתגרים עומדים בפנייך היום כיוצרת עצמאית במחול הישראלי?

"תמיד יש שאלות על תקציבים ומבנים והיררכיות כן חשוב לי שהתנאים סביבי יאפשרו לי ליצור באופן מעמיק ומשמעותי. בסופו של דבר היצירה כאן כל הזמן בחוסר. היוצרים מכלים את כוחם בהישרדות שלא משאירה את האפשרות לרווח שצריך בשביל ליצור. בתקופת יצירה אני משתדלת מאוד לא להסתכל מסביב אני מנסה לסגור את עצמי, בטח ממחול.

"יש כאן המון רעש סביבתי שמטריד אותי. אני מנסה להבדיל בין העולם בסטודיו לבין החיצוני שדורש התנהלות והתמודדות מול מנגנונים שונים. בישראל יש המון עשייה, המון יצירה, המון אנשים המון עבודה, יש הרבה פרודוקציה, רצון מיד לחשוף, לשתף. הכל נעשה באיזו הקטיות טרופה בגלל תנאים כלכליים, בגלל אווירה כללית, בגלל שהמערכת דורשת לייצר ואני לא חושבת שזה לטובה. צריך לאפשר לאנשים זמן. עבודה איתי דורשת סבלנות (צוחקת)" .

עם מה היית רוצה שהקהל ילך הביתה אחרי "עור"?

" הכי פשוט לומר שאני רוצה שהוא ישאר עם חוויה, שיעבור איתנו את המסע של כניסה פנימה אל מקומות שלא מגיעים אליהם בדרך כלל. שיחווה את הנפח הפנימי העצום של חלל הגוף ואת העומקים אליהם ניתן להגיע באמצעותו. שאת הקשר הרך, הקשוב והסופג הזה יקח החוצה למגע שלו עם  העולם ובין האנשים".

ואחרי שנפרץ סכר ההתכנסות יש לך כבר את החלום הבא?

"זה פתח חשק לדבר הבא שמוקדם לי עדיין לדעת מהו. יש רק גירויים ראשונים. אך העבודה על עור החזירה לי את האמונה ביכולות שלי ואת התשוקה ליצירה".



"עור" תעלה ביום שישי, 12 בספטמבר 2014 ב-22:00 ובשבת, 13 בספטמבר ב-21:00 במחסן 2 בנמל יפו. טל' לרכישת כרטיסים: 03-9021563., למידע נוסף ולרכישת כרטיסים באתר קבוצת נעה דר . בשל סידור הישיבה של הצופים – מספר המקומות מוגבל והמושבים אינם מסומנים. לא תתאפשר כניסת מאחרים.


למועדי מופעים >

09/09/2014   :תאריך יצירה

כתבות נוספות
עור – מחוספס

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע