צפינו בהצגה אמא, ילד בן כמעט 3, וילדה בת 9. כבר ממבט ראשון ראינו תפאורה מקסימה, גדר, פרחים ענקים ואפילו ברז ממנו זורמים מים מבד כחול.

ההצגה מתחילה עם קרוקודייל גיא (גיא פרידמן), אותו מזהים רוב הילדים בקהל מקלטות הילדים השונות. הילדים הפרטיים שלי למשל, זיהו אותו ממסיבת פיג'מות.

גיא משחק היטב, מקצועי, מחייך ומלהיב את הילדים. גם כשהוא מספר משהו שעלול להפחיד את הקהל הצעיר, כמו סיפור על פיל שהציל משיני קרוקודיל, בתיאטרון נדנדה הוותיק והטוב ידעו איך לפתור זאת בלי להבהיל את כל הילדים בקהל, על ידי תיאטרון צלליות של פיל וקרוקודיל.

גיא דוהר על הסוסה שלו ומחפש מקום בו יוכל לשחרר את הפיל שלו מתוך קופסה. הוא מגיע לחווה של שרוני אגרונומי המקסימה (שרון שחל), גם אותה זיהתה הגדולה מקלטות הילדים של הכבשה שושנה.

שרוני קצת מבוהלת וקצת חרדה. היא לא רוצה שהחיות יהרסו את הגינה האקולוגית שלה. לאט לאט קרוקודייל גיא משכנע אותה שהיא צריכה את התרנגול כדי שיעיר אותה בבוקר, את הכלב שישמור על הגינה, את הפרה כדי שתתן חלב לכלב, ולחתול ועוד.

חגיגה בחווה (צילום: כפיר בולוטין)

ההצגה כולה מלווה בשירים מקסימים שהילדים וההורים כבר מכירים כמו "לדוד משה היתה חווה", "לסבתא של אפרים", "השפן הקטן", "מקהלה עליזה" ועוד רבים.

השחקנים הנוספים בהצגה - אביתר בר דוד, עידו ביאליק וענבר גל - ממלאים את תפקידיהם כראוי. המשחק שלהם טוב, רציני ולא מזלזל בקהל, דבר שלעיתים יכול להיות מורגש בהצגות ילדים.

ההצגה כוללת לצד העלילה גם ריקודים, חיות ושירים. הבובות יפות ומרתקות את הילדים, והשמחה מורגשת באוויר. כל מה שאפשר לבקש מהצגת לקטנטנים.

חגיגה בחווה (צילום: יח"צ)


חגיגה בחווה: תיאטרון נדנדה, כתיבה ובימוי: עידן עמית. מוזיקה: אריאל קשת, כוריאוגרפיה: יוסף אלון, תפאורה: מאיה פלג, תלבושות: לירון מינקין ומעצב הבובות: רועי עקאב. משתתפים: שרון שחל, גיא פרידמן, אביתר בר דוד, עידו ביאליק וענבר גל.