סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מחול
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ביקורת
 
מאת: מרב יודילוביץ' חייל הבדיל האמיץ: מתנה לקטנטנים
 

 
 
ההפקה מעמידה בידי הילדים את הכלים להנאה משלל אמנויות ומפגישה את המחול המופשט עם התיאטרון באופן שמאפשר ספייס לדמיין."
מופע המחול-תיאטרון של להקת פרסקו ותיאטרון ארצי לנוער משמר את יופיה של האגדה ומוסיף עוד קסם משלו


יופיו של הצעצוע הפגום
 
שעה וחצי בדרך. יום חמישי ומדינת ישראל כולה, כך נדמה, החליטה לנסוע בדיוק היום לקדימה צורן. רושמת לי כוכבית – כדאי מאד שיהיה שווה את זה. ילדים, זה אתגר, אין ספק. כלומר, באופן כללי, אתגר, אבל עוד יותר בדרכים.

הגענו. פורקות את השניים מהמכונית חצי רדומים. מעילים, תיקים, בקבוקי מים. יש. שעה וחצי בדרך ומגיעים על הקשקש. אף אחד לא צריך לשירותים. יופי. רצים אל האולם, מחפשים את המקומות בחושך כשעל הבמה נדלק אור ו... מתיישבים. תוך שניות נמחקה הדרך, נמחקו הפקקים, המכונית שחתכה אותנו בכביש,  ה"אמא, הוא לקח לי", ה"איפה שמתי את הטלפון?". העיניים אל הבמה, האוזניים קשובות, הלב פתוח.

"חייל הבדיל האמיץ", שיתוף פעולה אמנותי נפלא בין תיאטרון ארצי לנוער לבין להקת המחול פרסקו של הרקדן והכוריאוגרף יורם כרמי, הוא כל מה שיכולנו לבקש כדי להתחיל את סוף השבוע בחיוך.

סיפורו של חייל הבדיל בעל רגל העץ, לכאורה צעצוע פגום, אבל בפועל דוגמה ללב אמיץ, אוהב ונדיב, עשה דרך ארוכה מאז פורסם לראשונה בשנת 1838 בקובץ סיפוריו של הנס כריסטיאן אנדרסן. אינספור עיבודים מבלט, דרך תיאטרון ועד לקולנוע, הובילו אותי אל הפרק הנוכחי בגלגולה של אגדת הילדים המקסימה הזו, שאמנם עברה פה עריכה, הפשטה וקיצור, אבל משמרת את הקסם ומוסיפה משלה.


חייל הבדיל, צילום: יוסי צבקר


 
שווה להיעצר על זה
 
"חייל הבדיל האמיץ" בגרסתה זו, היא מתנה לקטנטנים ובכלל ולו רק כיוון שהיא מכוונת גבוה כמעט בכל המובנים של אמנויות הבמה, מדלגת מעל לבינוני ופותחת בפני צופים בהתהוות חלונות אל עולמות תוכן, נרטיבים ואסתטיקה עיצובית. זו הפקה שסומכת על הקהל שלה, מעמידה בידי הילדים את הכלים להנאה משלל אמנויות ומפגישה את המחול המופשט עם התיאטרון באופן שאינו מסביר או מתרגם, אלא מאפשר מספיק ספייס לדמיין.

הסיפור מתרחש בממלכת הצעצועים, או אם תרצו בחדר משחקים יפהפה שרצפתו המהודרת מעוטרת בריבועים בשחור ולבן. חייל הבדיל בעל רגל העץ אינו משתלב בשורת חיילי הבדיל המצוחצחת שמנהיג הגנרל. הוא אחר, שונה, פגום, כזה שיוצא מהשורה ומושך תשומת לב. יופייה של הבלרינה היפהפייה, נסיכת הנייר של הממלכה, שובה את לבו. כשחייל הבדיל האמיץ למד מידידו, קוף הצעצוע, כי הגנרל מתכנן להתחתן עם הנסיכה בחצות ולהשתלט על ממלכת הצעצועים, הוא יוצא לקרב חייו להציל את הנסיכה והממלכה. צעצוע או לא, מדובר בחבר אמיתי, אכפתניק ורגיש, אהוב ומסתבר גם בעל לב זהב.


חייל הבדיל צילום: יוסי צבקר

הסיפור, אם תרצו, כטיבן של אגדות ילדים, מציג את החלוקה הדיכוטומית הפשטנית של טוב ורע, שחור ולבן. זה עבד עד כה, זה עובד גם הפעם. הממלכה עליה השתלט עריץ שאסר על הצעצועים לצחוק, לרקוד ולשיר, תשוחרר על ידי גיבור שבסופו של דבר יזכה גם בלב הנערה. רק שבניגוד לבדרך כלל, הגיבור הפעם לא מושלם. למעשה הוא אמור היה להיות מושלך לערימת הזבל של ההיסטוריה – המקום אליו מושלכים כל הצעצועים השבורים והמקולקלים. אין לו פיזיות אתלטית, אבל, היי, יש לו בהחלט תעצומות נפש ולב רחב ורגיש ומה יותר מעצים מכך בחברה בה הורים חותמים על עצומות כדי שבבית הספר של ילדיהם לא ילמדו ילדים עם צרכים מיוחדים? שווה להיעצר על זה.

אז נכון, חייל ובלרינה, כמו כדורגלן ודוגמנית ושיח חלול על פמיניזם אקטיביסטי. אבל איזה חייל? ואיזו בלרינה? ובינינו, לא שווה שיהיה מישהו שיהיה מוכן לצאת למלחמה על השבת השמחה וניצוצות התקווה?

   

 
מומלץ בחום
 
מי שמוביל את המחזה, שכתבו וביימו במשותף רענן ניסים פררה ומשה בן שושן, הם רועי קקון בתפקיד חייל הבדיל ועדי אייזנמן בתפקיד קוף הצעצוע, מורה נבוכים יודע-כל ומלא קסם בממלכת הצעצועים הכבושה ושותף למשימה להביס את הגנרל. זה לא טקסט ענק, אבל מכבד ובעברית שאינה כופפת גו או מתנצלת. יש משהו נחמד בחברות ובשותפות הגורל בין החייל לקופיף, הפכים לכל דבר ועניין לכאורה, שמוצאים זה בזה עוגן. גם את הקוטביות הזו מביאים השחקנים לידי ביטוי בלי מאמץ נראה לעין - מה שמחזק את הדינמיקה בין הדמות ה"קפוצה" לבין רעותה ה"מקפצת".

אם נוותר לרגע על המונח המקפיץ "מסר", ונדבר על הערכים שמקופלים במחזה, נדמה שיש פה הכל מהכל: הכרה בערך עצמי, קבלת השוני, חברות, אומץ לב והתמודדות עם פחד, התמדה, לב פתוח וקשוב לאחר ורצון לחיות בעולם טוב יותר. אבל האיך לא פחות חשוב מהמה, ויש לומר שתרגום הרעיונות לפעולות על הבמה מעורר כבוד תיאטרונית ומחולית בשל הפתרונות המכבדים קהל צעיר.


חייל הבדיל צילום: יוסי צבקר

הכוריאוגרפיה של יורם כרמי והביצוע של רקדני להקת פרסקו מצוינים. זו לא רק הפרקטיקה שעובדת, זו הדרך המיוחדת של כרמי לתקשר עם קהליו שעושה פה שירות אדיר. המחול, בביצוע משובח של רקדנים שהם רקדנים ולא שחקנים שרוקדים, מדבר לא פחות מהטקסט ולא כיוון שהוא מתרגם דיבור לפעולה, אלא כיוון שהוא נשזר בטבעיות במתרחש. התנועה אינהרנטית לדבר, היא אינה מלווה אלא מרכיב שהוא חלק בלתי נפרד מהמכלול. העובדה שביצירה שזורים קטעים מוזיקליים מתוך יצירות מופת קלאסיות (צ'ייקובסקי, שופן, סן סאנס) היא בונוס שקבלתם על הדרך לצד מוזיקה מקורית מאת ליאור רונן.

התלבושות שעיצבה אלה קולסניק הם בית ספר לעיצוב להפקות ילדים. זו לא רק הצבעוניות אלא גם החומרים, הטקסטורות והזרימה שכל המכלול הזה מייצר על הבמה שהופכת במובן מסוים לקנבס ענק ויפהפה. בשילוב עם התפאורה הנפלאה של טליה אוטולנגי שמציעה גם היא אסתטיקה מחבקת ועיצוב התאורה של רוני מילוא, שמפתיע בעושר, במעוף ובתרומה שלו לכל זה, קבלתם הצגה שהיא כיף של דייט עם הילדים. ולגבי הכוכבית בהתחלה: היה שווה ובגדול! מומלץ בחום. 
 

חייל הבדיל, צילום: יוסי צבקר

המופע יתקיים ב-19 בפברואר 2019 ב-17:30 באולם דורות שער הנגב (להזמנת כרטיסים: 077-9802278 ), ב-11 במרץ ב-17:30 במתנ"ס כפר תבור (להזמנות: 04-6765555)


למועדי מופעים >

18/02/2019   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע