סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מחול
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ריאיון
 
מאת: מרב יודילוביץ' משה יוסף הולך על כל הקופה
 

 
 
'פנטום האופרה' הוא הפרויקט הכי גדול והכי יקר שהגיע אי פעם לישראל. זה אחד לאחד כמו שהוא מוצג בניו יורק ובלונדון. תיכנסי לאולם, תעצמי את העיניים ותחשבי שאת בברודווי. להביא אותו לארץ זה חלום שהתגשם."
יותר מעשר שנים ניהל האמרגן והמפיק הישראלי, משה יוסף, מגעים להבאת המחזמר "פנטום האופרה" לישראל. עכשיו כשזה סוף סוף קורה, הוא מספר על עשייה שכולה הגשמת חלומות ומקצוע אותו הוא מגדיר: "הקזינו הגדול בעולם". ראיון עם אחד מעמודי התווך של תעשיית הבידור בישראל


עד שהאישה השמנה שרה

שעת בוקר לא מוקדמת של יום ראשון. משה יוסף צועד בצעדים מהירים אל בית קפה תל אביבי. הוא מאחר. יש לו הרבה על הראש. שבוע אחרי מופע הבכורה של "פנטום האופרה" בישראל, נדמה שהאיש שאחראי למה שמסתמן כהצלחה הגדולה של השנה בתחום מחזות הזמר, יכול היה לכאורה להתרווח בשקט בכסא ולחייך או לפחות לנשום לרווחה. אחרי הכל, בשל ההצלחה בקופות, נוספו להרצות המחזמר בבית האופרה בתל אביב עוד שמונה מופעים.

אבל יוסף, מוותיקי האמרגנים בישראל, יודע שזה לא נגמר עד שהאישה השמנה שרה, כמו שנהוג לומר בביזנס. מי שנכווה ברותחין, נזהר בצוננין. לא שצונן בימים אלה בבית האופרה של תל אביב או בכלל. ההיפך, גוטה, רותח! המחזמר הגותי משהו של אנדרו לויד ובר מציג מאז נחת בישראל מדי ערב מול אולם מלא. כשמחיר הכרטיסים נע בין 699-199 ש"ח ובעיקר בעיצומה של עונת הקיץ והחופש, הצלחה שכזו אינה דבר של מה בכך ובטח לא המובן מאליו.

"יש משהו בביזנס הזה שדורש אופי של מהמר", אני אומרת. הוא עונה בחיוך: "זה הקזינו הכי גדול בעולם". אבל את האיש שיכול להמר על הפקה במיליוני שקלים, לא תתפסו לעולם עם ז'יטונים ביד. "בחיים לא שמתי דולר אחד בקזינו. כשהבאתי את 'Blue man group' לישראל, נסעתי לפגוש אותם בלאס וגאס. הצחיק אותי לראות איך אנשים זורקים אלפי דולרים על הרולטה והמכונות. זה נראה לי טמטום. מצד שני אני יכול בקלות להמר על הפקה כי זה בא מאהבה".


המחזמר פנטום האופרה, תמונת יחסי ציבור

אז בוא נדבר על האהבה. מתי דבק בך החיידק?

"אני חושב שנקודת המפנה הייתה בכיתה ו'. גדלתי בחולון ולקחו אותנו לקולנוע ארמון לראות את ההצגה 'רוזנים ואביונים' של הקאמרי. אני זוכר עד היום את התפאורה, אבל למען האמת המבט שלי נדד מעבר לבמה. אני חושב שזו הייתה נקודת ציון ששינתה את חיי". 
 
"הרווחתי הרבה כסף, הפסדתי הרבה כסף"
 
משה יוסף, בן למשפחה ממוצא מצרי, נולד בשנת 1949 בחולון. מי שאינו מאמין בגורל, יאמר שאל המקצוע התגלגל במקרה. הוא החל את דרכו בגיל 16 כבונה תפאורות ונדד בין עולמות התוכן של הצד הטכני מחשמלאי ועד איש סאונד, מבונה במה ועד הפקה בפועל. "היה לי קרוב משפחה שעבד באריגת בדים בנמל תל אביב. אמא שלי אמרה: 'הוא מרוויח הרבה כסף' והציעה שאלך ללמוד אצלו את המקצוע. נסעתי לנמל וכשהגעתי הסתבר שהמשרה תפוסה, אבל בבית מלאכה ליד, שהיה של שמן (זאב הלפרין ז"ל, בונה התפאורות ואחד ממייסדי "ארגונית" - חברת יצור תפאורות מהוותיקות בארץ – מ.י), בנו בובות לפורים. נכנסתי. אבא של שמן, מי שבנה את קופסאות העץ לעזרה ראשונה של קופת חולים, ראה איך אני מחזיק פטיש ואמר: אתה נגר. התקבלתי".

שלוש שנים עבד בייצור תפאורות לתיאטרוני ישראל. "בנינו תפאורות לקאמרי, לחיפה ואפילו להפקה של מרתה גרהם. דני קרוון עצב את התפאורה והיא באה לנגריה ורקדה. זו הייתה חוויה".  

בצבא שירת בלהקת שריון כאיש טכני ונהג. בתום השירות, הצטרף ללהקת בת דור המתגבשת, שהקימו באותו הזמן הברונית בת שבע דה רוטשילד והרקדנית ז'נט אורדמן. 14 שנה שימש כמנהל הטכני של הלהקה אבל הלב הוקסם מתחום האמרגנות.


   


למה אמרגנות?

"כשבניתי תפאורות פגשתי אמרגנים שבאו לפקח על העשייה. הם מצאו חן בעיניי. עצם העניין הזה של להתאהב במשהו וללכת עליו..."

זה דורש אומץ או יש שיאמרו - טירוף. אחרי הכל אנחנו מכירים את הסיפורים של גיורא גודיק, אברהם דשא פשנל, עודד פלדמן ואחרים.  

זה נכון. כשנסחפים לתוך החלום מבלי להתבונן בדבר באופן מפוכח, יש סבירות גבוהה שתיכשל. עבדתי עם פשנל ואהבתי אותו מאד. אני חושב שגם הוא אהב אותי. פשנל מאד רצה תיאטרון משלו וזה גרר הפסדים אדירים. האיש הזה שהתחיל כנהג מונית אהב את המקצוע בכל לבו והאהבה הזו היא מה שהפכה אותו לאחד מעמודי התווך שהבידור בארץ. הוא רצה לעשות דברים בגדול כמו גודיק שעשה מה שאף אחד אחר לא יכול היה לעשות. אלהמברה זו הייתה תקופה אחרת. תקופה נהדרת. חגיגה. תראי, גם אני עשיתי המון שטויות – הפסדתי הרבה כסף, הרווחתי הרבה כסף. אתה נופל וקם ובסופו של דבר, אתה נמדד בהתמדה. בגלל זה אני אומר שזה הקזינו הכי גדול בעולם".



המחזמר פנטום האופרה, צילום: שוקה כהן



רק שבהימורים בסופו של דבר זה הקזינו שמנצח

"ואני מנסה לנצח אותו."

קוראים לזה התמכרות, לא?

"אני עושה את זה מתוך אהבה, לא מתוך גרידיות. להביא את 'פנטום האופרה' לישראל זה חלום שהתגשם. לחבר בין דלאראס לפילהרמונית זה חלום שהתגשם. אני זוכר איך בהופעה הראשונה בהיכל התרבות, כשדלאראס שר בעברית והפילהרמונית הישראלית ניגנה, עמדתי בסוף האולם ובכיתי. ליצור את החיבורים האלה, שלפעמים אתה עובד עליהם שנים, זה מרגש בטירוף וכשזה מצליח אין מאושר ממני. אם זה מצליח גם כלכלית, אדרבא, אבל יודעת מה? יש הפקות שאני מוכן להשקיע בהן כשאני יודע שלא ארוויח רק אכסה את ההוצאות".

פילנתרופיה?

"לא. כי כשהמוצר מצוין, אתה רוצה אותו אצלך בבית. 'פנטום האופרה' זה מסוג הדברים האלה".



המחזמר פנטום האופרה, צילום: שוקי כהן


הצלחה פנומנלית

כשהוא מדבר על ההפקה הנוכחית עיניו נוצצות. "זה הפרויקט הכי גדול והכי יקר שהגיע אי פעם לארץ", הוא אומר על המחזמר שנכנס לספר גינס בזכות ההרצה הארוכה בהיסטוריה בברודווי. "זה אחד לאחד כמו שהוא מוצג בניו יורק ובלונדון. תכנסי לאולם, תעצמי את העיניים ותחשבי שאת בברודווי". אחרי עשר שנים של משא ומתן מתיש, תיאומים בלתי אפשריים של לוחות זמנים, שקשורים בין היתר בצורך לשריין לתקופה יחסית ממושכת את האולם היחיד בישראל שראוי להפקה מסוג זו, נדמה שהוא מרשה לעצמו לרגע קצר וחולף כמצמוץ להתרווח בכסא בגאוות אב. "כשההסכם התמהמה, הייתה לי אפשרות להביא לישראל הפקה אחרת של המחזמר", הוא אומר. "נסעתי לבודפשט, ראיתי והחלטתי שלא. זה לא היה האורגינל. דומה אבל לא. החלטתי לחכות".

את צעדיו הראשונים כמפיק עשה יוסף בתחילת שנות ה-80. ההצלחה הגדולה הראשונה שרשם הייתה בשנת 1986 עם "גברתי הנאווה" בהשתתפות ריטה, עודד תאומי, אריק לביא ושלמה בר-שביט. המחזמר, שפתח בשנות ה-60 לגיורא גודיק את השער להיכל התהילה של התרבות הישראלית, היה זה שסימן גם את ראשיתו של משה יוסף. "זו הייתה תקופה אחרת", הוא ממהר לומר ומסביר: "אחרי עשור שבו לא היו הפקות מוזיקליות בישראל, הגיעה 'גברתי הנאווה' וזו הייתה הצלחה פנומנלית. מראש הגבלתי אותה לחודשיים של הרצות שהיו סולד אאוט. הצגנו 34 פעמים בהיכל התרבות מול אולמות מלאים עד אפס מקום. היום, כשהתיאטרונים הרפרטואריים מפיקים בעצמם מחזות זמר, כללי המשחק השתנו".


המחזמר פנטום האופרה, תמונת יחסי ציבור

אתה מדבר על תחרות מול התיאטרון הממסדי המסובסד על מה שנקרא "הפקות מסחריות"

"כמובן. את רואה בתיאטרון היום קלאסיקות? כמו שהיה בזמנו 'קרנפים', 'פונדק הרוחות', 'גליליאו'. יש ריי קוני, כל מיני קומדיות ומחזות זמר. במובן זה, אפשר לומר שהתיאטרון הרפרטוארי חיסל את האמרגנים הפרטיים. אין לנו סיכוי להתחרות בהם. אין אפשרות למכור כרטיסים למחזמר כמו 'עלובי החיים' במחיר 99 ש"ח ולדבר על רווח. כשפלדמן עשה את זה בקאמרי הוא עזב עם גרעון של שבעה מיליון ש"ח. זה חישוב פשוט - 25 נגנים, שורה לא מבוטלת של כוכבים ואולם עם 900 מקומות ישיבה. אז נכון, יש להם מפעלי מנויים וחדרי חזרות ואולם בית, שלי כמפיק פרטי אין. ויש להם גם את משרד התרבות שאליו הם יכולים לעלות בסוף השנה ולהתבכיין על גרעון. אני יכול מקסימום לבכות לאשתי".



המחזמר פנטום האופרה, תמונת יחסי ציבור


ובכל זאת יש יוזמות חדשות בתחום כמו למשל תיאטרון תל אביב, שהקים השנה המפיק הצעיר, מאור מימון, בבית החייל כמרכז ישראלי למחזות זמר

"יוזמה זה לא מספיק. צריך להביא תוצאות. אתה לא יכול להביא אנשים שרואים מחזמר בקאמרי או בהבימה לאולם כמו בית החייל. זה אולם גרוע. במיוחד למחזות זמר. אני מאחל לו בהצלחה".

זה מחזיר אותנו לנושא הבית שהעלית, אפרופו פשנל. לא דגדג לך אף פעם להקים בית להפקות שלך?

"לא. החלום שלי זה שראש עיריית תל אביב-יפו, בירת התרבות הישראלית, יקים סוף סוף אולם תיאטרון כמו שצריך שיאפשר להציג בו תכנים איכותיים ברמות גבוהות. עם כל הכבוד להיכל התרבות, שמלכתחילה במתו מוגבלת, הוא פנוי רק כשהפילהרמונית לא משתמשת בו. את אולם האופרה ניתן לשכור רק מחוץ לעונת המנויים, כלומר מיולי עד אמצע ספטמבר. אם אני זקוק לשבועיים הקמה ופירוק כמה זמן זה מותיר להופעות? אז לפעמים אין ברירה ומציגים בהיכל הספורט אבל זה רחוק מלהיות אידיאלי למחזות זמר. אין אולמות בתל אביב וזו בעיה אמיתית". 
 



המחזמר פנטום האופרה, צילום: שוקה כהן

"פעם הייתה חדוות עשייה, היום הכל כסף"
 
בשנים האחרונות הלכו לעולמם כמה מעמודי התווך של תחום האמרגנות וההפקות. לפני שנתיים נפטר שמוליק צמח והשנה, יהודה טלית. השורות מדלדלות

"יש חבר'ה צעירים. אני מקווה מאד שהם ימשיכו את הקו. אהבת התיאטרון השתנתה. זה הפך למסחר ועסקים. אצלנו זה נבע ממקום אחר. אני זוכר כשהייתי מנהל הצגה של יוסי בנאי, הופענו בכל הארץ. כשהיינו מגיעים לבמה היינו מנקים את הבמה. הבמה בשבילנו הייתה מקדש. הייתה חדוות עשייה. היום, זה כסף".

בשנות ה-80 הבאת לישראל הפקות מחול מונומנטליות כמו אלווין איילי, בלט הארלם, הבלט הלאומי ההולנדי, פינה באוש, בלט קירוב (מרינסקי). אפשר לומר שגם בתחום המחול את מקומם של האמרגנים והמפיקים הפרטיים לקחו היום המוסדות המסובסדים כמו נניח מרכז סוזן דלל, פסטיבל ישראל ומשכן האופרה?

"על פסטיבל ישראל יש לי המון ביקורת. זה מוסד מסובסד ששנים לא מספק את הסחורה. לא ייתכן שפסטיבל של כל אזרחי ישראל יציג הפקות שבאות מחו"ל רק בירושלים. אם הרצון הוא לפתח תרבות, תפתחו את השער. אתה מביא מופע גדול, תפזר אותו ברחבי הארץ מקריית שמונה ועד באר שבע. עונת המחול באופרה עובדת עם אותם האנשים ושוב, אנחנו חוזרים למספר המצומצם של אולמות שקיימים בארץ. צריך להבין שגם הקהל השתנה. אם פעם הבאתי את אלווין איילי לשבוע הופעות בקיסריה שהפך לחגיגה מטורפת, היום הקהל מפונק. רוצים קרוב לבית באולם ממוזג. הקהל לדברים האלה הידלדל. מה שנשאר, זה לא הרבה. אי אפשר להביא להקות כמו פינה באוש ואלווין איילי לאולמות קטנים. אלו הפקות מאד יקרות והכרטיסים יקרים בהתאם".




ג'ונתן רוקסמאות', משה יוסף, מייגן פיקרנו, מאט לייסי, צילום: שוקה כהן


יש דברים שאתה מצטער עליהם? שבדיעבד אתה אומר: זו הייתה טעות?

"יש הפקות שהפסדתי עליהן הרבה כסף כמו בלט קירוב. ראיתי אותם בלונדון בימים שבהם לא היו יחסים דיפלומטיים בין רוסיה לישראל וחלמתי שזה יתאפשר. לקח לי זמן להתאושש, אבל אני לא מצטער לרגע שעשיתי את זה. או 'אמריקה' של גרוניך על פי קפקא שהציג בפסטיבל ישראל. אמרו שאני משוגע, אבל זו הייתה הפקה נהדרת. אני גאה בכל מה שאני עושה והקהל נהנה ממנו. בואי נאמר שאני שמח שיש לי את האפשרות להמשיך לחלום".

מופעי "פנטום האופרה" יתקיימו עד ה-7 בספטמבר 2019 בבית האופרה הישראלית - המשכן לאמנויות הבמה.

  להזמנת כרטיסים


למועדי מופעים >

22/08/2019   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע