סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מחול
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ביקורת
 
מאת: צבי גורן "3 יצירות" – שלוש שהן אחד
 

 
 
בכל היצירות האלה ניכר ההבדל בין המורה לתלמיד באופי התנועה ובאישיות הבימתית. מול היכולת הווירטואוזית הגדולה ואישיותו הבימתית של תדמור, יוני סוטחי הוא מי שהגדרתי בשעתו כ"רקדן טבעי", שכל תנועה שלו נראית כנובעת מתוך המצב הנראטיבי-כוריאוגרפי. הטבעיות ניכרת גם בקשר הסימביוטי המחבר בין השניים ויוצרת היגד מחול מרתק
ערב המחול של יוני סוטחי מגלה יוצר עם יכולת ביטוי אישית מגוונת, קומית ודרמטית


התלמיד והמורה
 
אין שמחה גדולה יותר למבקר מזו שנגרמת לו כשהוא צופה בערב מחול שלם המבטא את התבגרותו האמנותית של יוצרו.

שמחה כזאת היתה לי במוצאי שבת, כאשר צפיתי בערב המחול שיכול להיחשב כהכרזת נוכחות של הרקדן-כוריאוגרף יוני סוטחי, שמחייבת המשך ותובעת ממנו ליצור עבורו ועבור מיטב הרקדנים שיש לנו.
 
לא הופתעתי. הכרתי את סוטחי עוד כרקדן צעיר בסטודיו של עידו תדמור, והתרשמתי מהרצינות המוחלטת שלו במאמציו לרכוש מיומנות תנועה תוך משמעת עצמית וקפדנות. משחלה הפסקה בפעילותו של תדמור, נדמה היה כי גם תלמידו נעלם מהבמה, עד שיום אחד התברר כי לאט ובהדרגה החל לפתח, עם להקות מחול קהילתיות, את יכולותיו ככוריאוגרף בעל רעיונות ושפה.
 
כך, בין השאר יצר בלהקת מחולה בירושלים יצירות קצרות המתבססות על מוזיקה ושירים ישראליים, ובין השאר אף זכה בפרס שני בפסטיבל כרמיאל על יצירתו "חומות חימר".
 
את הפריצה אל בימת המחול המרכזית שלנו, בסוזן דלל, עשה כרקדן ב"הרמת מסך" 2009, ביצירתה של ענת גרוגריו "בהקיץ", לצדה ולצד עידו תדמור. ההמשך המשמעותי בא כעבור שנה, במסגרת מופע משותף עם תדמור, שבו העלה את "עבד של אהבה", דואט נהדר לשניהם, ואת יצירת הסולו המשעשעת "שירים ושערים", ששבה ופתחה במוצ"ש את ערב המחול הראשון שכולו שלו. עוד שנה עברה, וב"גוונים במחול" 2011 זוכה סוטחי בפרס הראשון על יצירתו האישית מאוד "בן".

בכל היצירות האלה ניכר ההבדל בין המורה לתלמיד באופי התנועה ובאישיות הבימתית. מול היכולת הווירטואוזית הגדולה ואישיותו הבימתית של תדמור, יוני סוטחי הוא מי שהגדרתי בשעתו כ"רקדן טבעי", שכל תנועה שלו נראית כנובעת מתוך המצב הנראטיבי-כוריאוגרפי. הטבעיות ניכרת גם בקשר הסימביוטי המחבר בין השניים ויוצרת היגד מחול מרתק. 

יוני-סוטחי-דינר.jpg
יוני סוטחי Dinner (צילום: גדי דגון)

דואט נוקב על זוגיות
 
הדבר ניכר גם ביצירה Dinner, דואט שהועלה לפני כחודשיים במסגרת "אינטימדאנס" בתמונע, בביצוע של אוריין יוחנן וסוטחי, שנאלץ לבצע את התפקיד שנועד לתדמור, אך מפיקי האירוע מנעו זאת כיוון שהוא כבר הופיע בשתי יצירות אחרות. עתה, עם העלאת ערב שלוש היצירות שלו, נכנס תדמור לתפקיד שנוצר עבורו.
 
זהו דואט נוקב מאוד על זוגיות שמתפתח מתוך הנתק הפותח, כשכל אחד מבני הזוג ניצב בתוך מעגל אור נפרד. לצלילי טקסט של צ'רלס בוקובסקי וגרסת העוּד המצרי לקונצ'רטו לפסנתר מס' 23 מאת מוצרט, מתחיל המהלך שבו השניים מתקרבים, מנסים להתחבר, לחיות אהבה סוחפת, להיתקל זה בזו, לכעוס, לשנוא, אך גם למצוא נוחם הדדי ואת החיבור האלים-מלטף ביניהם.
 
זו יצירה קשה לביצוע, ותדמור משקיע בה את מיטב כושר הביטוי שלו. התנועה נעה בין מחוות גדולות של הגוף לאינטימיות שלו, וניכר בה כי סוטחי מכיר היטב את המורה שלו ויודע מה עוד ניתן להפיק ממנו. זהו מתח יצירתי מרתק, הנענה מצוין על-ידי בת הזוג, אוריין יוחנן. גם כאן הכוריאוגרף היטיב להתבונן בגופה ובכישרון שלה, והיא נענית לו במיומנות רבה.
 
את הערב פתח הסולו "שירים ושערים 2:0", שבו סוטחי "משחק" נער שרוצה לרקוד, אבל נדרש על-ידי אביו "לרקוד כדורגל". כפי שכתבתי כאן בשעתו, סוטחי בונה דמות עם תנועה גברית מאוד, כדורגלנית, שמתוכה מציצות מעת לעת, בטבעיות, תנועות נשיות.
 
בשיאה, הנשיות הנרמזת משתלטת עליו, תחילה כשהוא פושט את מכנסי הסאטן הירוקים של הכדורגלן ונשאר בתחתוניו הוורודים, ואחר-כך, כאילו במקרה, הוא שולף קומבניזון נשי ורוד שהוסתר בתוך מגבת לבנה מגולגלת, לובש אותו ויוצא לדרכו מחייך ומאושר.

יוני-סוטחי---כדורגל.jpg
יוני סוטחי-"שירים ושערים" (צילום: גדי דגון)
 
מבע אינטרוספקטיבי

 
את הערב חתמה יצירתו הגדולה והאישית מאוד של יוני סוטחי "בן", שלצדו זוהרות בה אילנה בלחסן כאשה השולטת בגבר הרדוף שלה, קתרי סיפולה עם האהיל הגדול שעל ראשה, ותמר סון הפורצת לפתע מתוך האמבט הניצב ברקע ומערבלת את המתרחש.
 
סוטחי עיצב את התלבושות ואת התפאורה המקורית עם כסאות שרגליהם הן רגלי בובות נשים צבועות בשחור, ושולחן התה לפניהם מעוצב כעכוז אשה ורדרד. שי זורניצר, האחראי לצד המוזיקלי של הערב, כתב מוזיקה מקורית מצוינת.
 
כפי שדיווחתי בשעתו, השופטים ב"גוונים במחול" 2011 שהעניקו ל"בן" את הפרס קבעו כי יצירתו של יוני סוטחי "הביאה אל הבמה סיטואציה בימתית ואסתטית. ייחוד התנועה והזרימה שלה בשילוב עם האביזרים הבימתיים והחשיפה הטוטלית העצימו את החוויה לשילוב מוקפד של מחול ותיאטרון משובח".

מעבר לכך, כתבתי אז (והצפייה עתה שבה ומאשרת זאת) כי "בן" הוא מלאכת מחשבת של מבע אינטרוספקטיבי, כזה שחווים אולי כשמתעוררים מתרדמת, או כשמתפכחים מהתמכרות, ומגלים שהעולם אינו זה שהיה. 
 
יוני-סוטחי-בן01.jpg
יוני סוטחי "בן" (צילום: גדי דגון)

סוטחי, ככוריאוגרף וכמבצע, הצליח לגעת במרקם אנושי מורכב, ויצר דמות החוזרת אל עולמה הישן אחרי שרחקה ממנו הרבה מעבר לנקודת האל-חזור. בביתו-מבצרו מחליפות בובות חיות את החיים.
 
לסיכום אפשר לומר כי יוני סוטחי עבר את שלבי הלמידה בהצלחה, וערב "י3ירות" שלו מסכם את שלוש שנים שבהן הציב את עצמו בתמונת המחול המרכזית.

למועדי מופעים >

21/08/2012   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע