סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מחול
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ידיעה
 
מאת: מערכת הבמה א-ז'אנר 2019: תמונע מסיר שכבות
 

 
 
בפסטיבל השנה יוצגו שמונה יצירות בבכורה, עבודת וידיאו מלונדון, פרפורמנס ומיצבים שונים


פסטיבל א-ז'אנר 2019 בתיאטרון תמונע: לקלף את השכבות. השנה מציע הפסטיבל שמונה יצירות בבכורה, עבודת וידאו אורחת מלונדון של אייל ויצמן - Forensic architecture, עבודת פרפורמנס אורחת מפולין - Margaret ועבודה אחת סמויה, סודית, שרק משתתפי הפסטיבל יוכלו להיתקל בה. הפסטיבל, בניהול האמנותי של נאוה צוקרמן וניצן כהן, ייערך בין התאריכים 6-3 באפריל 2019.

זהות, היסטוריה ומיניות

רגע לפני שתיאטרון תמונע נפרד ממשכנו שברחוב שונצינו, הצוות יצא לחקור ולקלף את השכבות שמרכיבות אותו, להבין מהו המקום שיצרו בו ב-20 השנים האחרונות וכיצד השפיעה ההיסטוריה האישית והרגשית שהוא טומן בחובו על היצירה שנולדה בו.  

דרך היצירות שהגיעו לפסטיבל מתקיים מפגש עם נושאים כמו זהות, מיניות, שייכות. בתמונע אומרים כי "פגישה עם שכבות חדשות היא הזמנה להתמקמות מחודשת במרחב, לפעולה, להתרסה מול מציאות מוחקת זיכרון, מספקת גירויים מידיים ומקדשת את המהירות על חשבון תהליכים ודרך. העבודות מציעות קילופי שכבות של זהות, היסטוריה, מיניות ונעים על הציר שבין האישי לקולקטיבי פוליטי."

ניהול אמנותי ואוצרות: נאוה צוקרמן וניצן כהן
 
היצירות והעבודות בפסטיבל א-ז'אנר 2019 
  
שכבה א'
יום ד' 3.4, 20:00
יום ה' 4.4, 22:00
יום ו' 5.4, 20:00


אלצהיימר פוליטי – Alzheimer's Political
יעקב אמסלם – Yaacov Amsellem
 
כמו חולה אלצהיימר שרושם פתקים כדי לזכור את ההרגלים שלו אני מנסה לשחזר בין הפגזות להצהרות את הזהות הפוליטית שלי. אני סובל מאלצהיימר פוליטי. אני איש שמאל שגר באזור המכונה עוטף עזה, אחד האזורים היפים בארץ שמייצר דורות של פגועי נפש שחיים בתוך שדה קרב מחופש לשמורת כלניות. בין הפגזה להצהרה אני צריך להתאמץ ולהיזכר מה הזהות הפוליטית שלי. התובנות, האמונות ואפילו  הזיכרונות בהתנגשות תמידית בינם ובין עצמם ונשארים חללים ריקים בזהות הפוליטית והאישית שלי.

"אלצהיימר פליטי" הוא מסע אישי בניסיון למלא את החסר בעזרת הנוכחים שימלאו את חורי הזיכרון השחורים שנוצרו אצלי.
 
מאת ובביצוע: יעקב אמסלם

יעקב אמסלם

במאי תיאטרון שמתגורר בישוב יבול בעוטף עזה, מגדיר את עצמו כחולה באלצהיימר פוליטי. כמו חולה אלצהיימר הוא מכין לעצמו פתקאות, רק במקום להיזכר איך לשתות את הקפה בבוקר, הוא צריך להיזכר בעמדות הפוליטיות שלו,  כאיש שמאל שמוצא את עצמו חי באזור מלחמה תמידי. את החורים השחורים והשכבות החסרות שנפערו בזיכרון כתוצאה מהמצב בו הוא חי, הוא מבקש מהקהל לסגור לו על ידי כתיבת תובנות ומחשבות של הקהל. 


אלצהיימר פוליטי, צילום: יעקב אמסלם


 
"פִּיל - פִּילוֹן" – Pil-Pilon
גלעד ירושלמי – Gilad Jerusalmy
 
הוצאתי את כל בובות ילדותי מהבוידעם בבית הוריי - מולן ויחד איתכם.ן, אני מוציא את החוויות הראשוניות מהבוידעם. טראומות, ריגושים, סודות אסורים, סאונדטרק של נעורים וריח של מין. כאן ברגע הזה - אני בוחן אינטימיות - איתכן ומולכם. כיצד כל חוויה מאז השפיעה עליי - עלינו - היום, ומה ניתן לעשות כדי להתקרב על אף שכבות העור שהצטברו במהלך השנים.
 
מאת ובביצוע: גלעד ירושלמי

גלעד ירושלמי

יוצר צעיר ומבטיח שלקח חלק באינטימדאנס בשנה שעברה, בודק ב"פילפילון" העבודה החדשה שלו, את גבולות האינטימיות בינו לבין הקהל, המגע המותר והאסור, דרך שאלות על החוויות המיניות הראשונות שלנו ובכלל החוויות הראשוניות שלנו. 
 

פיל פילון, צילום: ארלה הצמצם הבוער


 
תת קולי – Sub Vocal
עלית קרייז וניר ארז – Alit Kreiz & Nir Erez
 
עבודה בהשתתפות קהל 
  
מהרגע שהתחלנו לעבוד על המופע, אנחנו חושבים עליכם. אנחנו מדמיינים איך אתם נראים, מה אתם חושבים, איך אתם מרגישים, למה אתם מצפים, מה אתם לא אומרים? אנחנו תוהים איך יהיה המפגש בינינו, סקרנים לדעת מי אתם בכלל.

מאת ובביצוע: עלית קרייז וניר ארז

עלית קרייז וניר ארז

בודקים את השכבות שמרכיבות מפגש בין יוצרים לקהל, בין קהל לאמנות שמבקשת לבדוק אם היא עדיין נחוצה ומה המטרה שלה. 

פסטיבל א-ז'אנר 2019: שכבה א' - מועדים

 
שכבה ב'
יום ה' 4.4, 20:00
יום ו' 5.4, 22:00
יום שבת 6.4, 20:00


סאמיר ג'אבר – Samir Jabbar
סאמיר ג'אבר
 
סאמיר ג'אבר נולד בקאבטייה שליד ג'נין למשפחה חקלאית ליברלית שהתנגדה לכיבוש בדרכים לא אלימות. בגיל 14 סאמיר החליט להצטרף להתנגדות הצבאית והפך לאחד מלוחמי החופש הצעירים באזור. הוא השתתף במצבעים נגד הצבא הישראלי בתחום השטחים הכבושים בלבד בגיל 25 הוא נורה בזמן שהגן על קאבטייה ושכב בבית החולים במשך שנתיים עם פציעה חמורה בעמוד השדרה. הוא המשיך את תהליך השיקום בביתו והצליח לעמוד לראשונה 4 שנים לאחר הפציעה. סאמיר התנסה בגאגא (שפת התנועה) על בסיס יומיומי ולאחר עשרה חודשים התחיל ללכת. כיום סאמיר רץ ורוקד וממשיך את מאבקו נגד הכיבוש דרך אמנות. 
 
מאת ובביצוע: סאמיר ג'אבר // תלבושת: שחר בנימיני

סער הררי

הררי בדמות פיקטיבית בשם סאמיר ג'אבר, לוחם חופש לשעבר מג'נין שנפצע בגבו בזמן מבצע צבאי, השתקם לאחר שפגש את שיטת הגאגא של אוהד נהרין ומגיע להציג עבודה שהוא יוצר במהלך השנתיים האחרונות בה הוא מפרק את הזהות הפוליטית לשכבות.


סאמיר ג'אבר, TOR


 
ללא שם - Untitled
מאי זרחי – May Zarhy
 
עבודה לגוף ורמקולים.
 
בואו לשהות רגע בחלל הזה שהיה פעם דיסקוטק ולפני כן מפעל לאימומי נעליים. בתוך הזה שעל גבי זה על גבי ההוא, נולד מופע שתוהה מה לעזאזל מתחת לכל אלו. בין קולות של עכשיו לאלו של פעם, הוא מחפש נקודת התחלה - מילה יחידה אשר ממנה תצא תנועה, בלתי מנוסחת אך ברורה, כזו שרק מתה לחיות.
 
מאת: מאי זרחי // מוסיקה: אלעד ברדס // עם: מיה תמיר
 
בתמיכת קרן יהושע רבינוביץ׳ לאמנויות תל אביב, המרכז לאמנות עכשווית CCA.

מאי זרחי

כוריאוגרפית,  מחפשת את  השכבה האותנטית התנועתית המוקדמת שנעשתה בלי מאמץ.
 
 
מצטיירת - Drawn
אילנה בר – Ilana Baer
 
האם הציור מכאיב והקישוט מרפא? האם הקישוט מסתיר והציור חושף? האם הציור הוא אמת והקישוט מטשטש? האם הקישוט נועד להחביא את הכיעור? והריקוד?
ב"מצטיירת" תפגשו על הבמה אישה. היא תספר לכם יותר מדי סיפורים ותציג בפניכם יותר מדי דימויים, אבל זה רק קצה הקרחון - יש אינסוף; סיפורים, ציורים, דימויים, פעולות, מחשבות, שכבות שצריך לקלף וגם להוסיף ואין זמן.
 
מאת ובביצוע: אילנה בר // ליווי ובימוי: ארי טפרברג

אילנה בר

פרפורמרית בת 62, מעצבת חלונות ראווה לשעבר, מציגה לראשונה עבודת סולו בה היא מקלפת שכבות מחייה במקביל לניסיון לקשט ולהפיח חיים בבמה הריקה.


מצטיירת, צילום: מיכאל מושונוב


פסטיבל א-ז'אנר 2019: שכבה ב' - מועדים


שכבה ג'
יום ו' 5.4, 14:00
יום שבת 6.4, 14:00, 17:00


ברברית - Barbarit
רוני בן חמו – Rony Ben-Hamou
 
אני לא אוכלת קציצות של אמא. אני מתנשאת מעליהן. אצלי לא יהיו קציצות על אף שולחן. אבל איפשהו עמוק בפנים אני אוהבת לראות אותן, ואולי אפילו מעט מקנאה כשאחרים מתענגים עליהן. מאיפה מגיע הרצון הזה למחוק אותן מהנוף? הניסיון הוא להימלט? להשתדל חזק להיצבע בטעם אחיד של זהות? לאבד כל אחיזה בשורש - כי הוא חריף? מיושן? פרימיטיבי? כמו בתוך מעבדה פרטית אני: שוקלת, מתנקה, מצטטת, שונאת ומברכת את המקום שממנו הכל התחיל.
 
כוריאוגרפיה וביצוע: רוני בן-חמו // סאונד: (הקלטה) סול ביטון // ליווי אמנותי: אורן נחום ואור מרין

רוני בן חמו

יוצרת צעירה, מקלפת את שכבות הזהות המזרחית שניסתה להרחיק מעצמה.


ברברית, צילום: אלי כץ



קוטיקולה - Cuticle
עדילי ליברמן – Adili Liberman
 
קוטיקולה - שכבת הגנה דקה, שקופה, כמעט בלתי נראית לעין האנושית. שומנית, שומרת על סביבה רווית מים. בעולם החי מופיעה בצמחים ובבני אדם.
אני עדילי בת 39 ואני אופיע יחד עם קשת, בן העשרה חודשים, ועם ליאון הכלב שלנו בן ה-14. נציג בפניכם את מיטב טקסי היום יום שאנחנו עושים יחד, הנקה האכלה רחצה והרדמה. טקסים אינטימיים אשר בדרך כלל מתקיימים בתוך בית ואוצרים בתוכם היסטוריה קצרה של שכבות עדינות, מורכבות של יחסים.
 
מאת ובביצוע: עדילי ליברמן

עדילי ליברמן

מביאה את קשת, בנה בן העשרה חודשים לבמה ויחד הם מציגים בפנינו סדרת פעולות ביתיות שגרתית של הנקה, משחק והרדמה , פעולות שמקלפות את השכבות הדוריות והאינטימיות שבין אמא לבן.


קוטיקולה, צילום: אייל תגר

 
פסטיבל א-ז'אנר 2019: שכבה ג' - מועדים

 
שכבה ד'
יום שבת 6.4, 13:00, 16:30, 22:00

מרגרט – עבודה אורחת- Margareta
יאנק טורקובסקי – פולין – Yanek Turkowski 
   
בשנת 2008, יאנק טוקובסקי גילה קופסת קרטון המכילה 64 סלילים של סרט 8 מ"מ, בחנות בצפון גרמניה, קרוב לגבול פולין. כל סליל הכיל סרטים ביתיים עם דמותה של אותה אישה – מרגרטה רובה.  טורקובסקי נשבה בקסמי הדמות שבסרטונים והחל לשחזר את חייה של אישה שלא הכיר ולא יכול היה להכיר.
על רקע היווצרות הגוש הקומוניסטי, נפרש הסיפור של מרגרטה - מרכישתו של טורבובסקי את הסרטים כדי לספק את סקרנותו, לאורך חקירתו הפרטית על אודות זהותה של אישה שהותירה חותם, אמנם קצר אך בלתי ניתן למחיקה, דרך סרטים ביתיים.  בשימוש בהסרטות דיגיטליות לצד סרטים של 8 מ"מ שהוא ערך מתוך הסרטים שמצא, הוא יצר מיצג סולו שהוא מבט מהורהר על הזיכרון,  כיצד ניתן להקליט אותו, וכן לקלוט ולהבין אותו.
 
יוצר ומציג: יאנק טורקובסקי // הפקת וידאו: מרגרטה רובה, מרטינה גלווצקה, אדם פטאשינסקי, מרסין פיאטקובסקי, ויאנק טורקובסקי // עיצוב סט: וייסלבה טורקובסקה ויאנק טורקובסקי // מוסיקה: רוג'ר אנקלאם ופז'מק ראדאר אולשבסקי // תרגום: ג'אנט בואטצ'ר, מרסין פייטקובסקי ואנדרז'ה וויטאסיק // מנהלת הפקה: איבונה נובאקה
 
משך המופע:  55 דקות
  
פסטיבל א-ז'אנר 2019: שכבה ד' - מועדים

 
שכבה ה'
יום שבת 6.4, 22:00


ישבנים קוראים א-ז'אנר – Poetry Bottoms
נדב בושם ויובל שגב – Yuval Segev, Nadav Bossem 
 
שמחה בביוף, מתנחלת משוררת ומנהלת פסטיבל הפרינג' בקריית ארבע והשוטר הרגיש זך מנצור, הלוא הם 'ישבנים קוראים שירה' מגיעים לתיאטרון תמונע לסכם לקהל ובעיקר לעצמם את פסטיבל א ז'אנר בדרכם המאד לא ז'אנרית.

יהיו אורחים, חלקם קרואים וחלקם לא והרבה הפתעות. ייתכן עירום, אבל ייתכן גם לא.

יובל שגב ונדב בושם
, 'ישבנים קוראים שירה' שבים לתמונע במופע מסכם פסטיבל שהוא רב שיח מאולתר לחלוטין.

"ישבנים קוראים שירה"

סיום הפסטיבל שייך לצמד הסאטירי "ישבנים קוראים שירה" שהפעם יקראו את הפסטיבל ואת עולם התיאטרון והפרפורמנס בכלל. נדב בושם ויובל שגב חוזרים לבמה לתת את המבט והפרשנות שלהם לפסטיבל הפרפורמנס יחד עם אורחים מיוחדים. 


ישבנים קוראים א-ז'אנר, צילום: יובל שגב


פסטיבל א-ז'אנר 2019: שכבה ה' - מועדים

 
שכבות גלריה
 
סטרטיגרפיית גג – Roof Stratigraphy
רועי פביאן – Roy Fabian
 
תיאטרון תמונע הוקם ב-1999 ברחוב שונצינו בתל-אביב. במקור היה מבנה התיאטרון מפעל לייצור אימומים, שהוסב עם השנים לשימושים שונים, ובשנת 1999 הועד לשמש "בית ליוצרים וקהל". אנסמבל תמונע, בייסודה והנהגתה של נאוה צוקרמן החל פעילותו כמעט שני עשורים לפני כן, כקבוצת תיאטרון נודדת, שערכה חזרות בחללים מזדמנים בעיר, והופיעה על במות ידועות בישראל ובעולם. בתום שני עשורים ברחוב שונצינו, ממשיך התיאטרון את נדודיו לבניין חדש בחלל, שעוצב עבורו. רגע לפני המעבר הוזמנה העבודה 'רקוויזיט לנשמה נודדת', שתציין את רגע המעבר למשכן החדש. עבודה זו, במימון מפעל הפיס, מתחקה אחר הזיקה וההשפעות ההדדיות שבין מבנה לפעילות המתקיימת במבנה. במסגרת פסטיבל א-ז'אנר תעלה סקיצה חלקית של 'רקוויזיט לנשמה נודדת', שתמשיך ותתפתח מתוך עצם הצגתה בפני הציבור. עבודה זו: סטרטיגרפיית גג – סקיצה מספר 1, משקפת מחקר שבהליך, שראשיתו בגג בניין התיאטרון, והמשכו בפנים חללי התיאטרון, עם גיחות של שכבות נסתרות מהווה הבניין ומעברו. העבודה כוללת שדה מלל ודימויים חזותיים ב-3 שכבות, ובוחנת שערי תובנה המהווים מרכיבי יסוד באופי התיאטרון. תיעוד העבודה תוך כדי הצגתה ישמש להמשך פיתוחה כחלק מהעבודה המקיפה.
 
מאת: רועי פביאן // ליווי אמנותי: אסי משולם

רועי פביאן 

יציג סרט ועבודה שמתבססים על תחקיר המבנה שתמונע נמצאת בו בעשרים השנה האחרונות. פביאן שמכין עבודה לקראת המעבר למבנה החדש ביגאל אלון, יצא לתחקיר עומק על המבנה שהיה בראשיתו מפעל לאימומי נעליים לנשים וגילה דברים מפתיעים. 


סטרטיגרפיית גג, צילום: רועי פביאן



Forensic architecture – 3 investigations
אייל ויצמן – Eyal Weizman
 
 Forensic architecture הינה סוכנות מחקר, שמרכזה בגולדסמית'ס, באוניברסיטת לונדון.  הסוכנות מבצעת מחקר בתחומי האדריכלות והמדיה, עבור תובעים בינלאומיים, ארגוני זכויות אדם וארגוני צדק פוליטי וסביבתי. "אדריכלות משפטית" (forensic architecture) הנה גם תחום אקדמי בהתהוות, שפותח ע"י גולדסמית'ס ופירושו הנפקה והצגה של ראיות אדריכליות – בניינים וסביבות עירוניות -  וייצוגן במדיה.
ככל שעולה שיעור המאבקים העכשוויים בסביבות עירוניות, הופכים בתים ושכונות למטרות, ורוב מקרי ההרג של אזרחים מתרחשים בתוך ערים ובתוך בניינים. שדות קרב עירוניים אלה הופכים לסביבות עמוסות מידע ומדיה.  פשעי מלחמה והפרות זכויות אדם, המתרחשים בתוך ערים ובבניינים, מצולמים ומתועדים כיום וזמינים כמעט מיידית.
הנחת היסוד של FA היא שניתוח הפרות של זכויות אדם ושל החוק ההומניטרי הבינלאומי (ILH) בסביבות עירוניות עתירי מדיה מצריך יצירת הדגמות של אירועים דינמיים בזמן התפתחותם בחלל ובזמן, יצירת מודלים תלת-מימדיים של אתרי קונפליקט, ויצירת אנימציות ומיפוי אינטראקטיבי בקנה מידה אדריכלי-אורבני.
פסטיבל א-ז'אנר מארח השנה שלוש עבודות, חקירות של FA שעוסקות באירועים שהתרחשו בעזה ובאום אל חיראן.
 
יוצר : אייל ויצמן

אייל ויצמן

מהאמנים המוערכים בעולם כיום,  מייסד ומנהל הFA ה- Forensic Architecture, שבאמצעים אדריכליים ואמנותיים בודק פשעים של ממשלות נגד אזרחים. הFA , סוכנות שעבודותיה מוצגות במוזיאונים וגלריות ברחבי העולם מביאה לפסטיבל שלוש חקירות שנעשו בישראל על פעולות ישראל בעזה ובאום אל חיראן.


סנה בוער – Beyond the gap
יואב בראל ואיריס מועלם – Yoav Barel & Iris Mualem
 
סנה בוער הוא שיתוף פעולה ראשון בין מעצבי התאורה יואב בראל ואיריס מועלם. זוהי יצירה פיסולית שעוצבה במיוחד לחלל הבר של תמונע לפסטיבל א-ז'אנר, אשר מזמינה את הצופה להיכנס לתוך חלל נסתר, אל האפלה שבקיר, אל תוך בעירה פנימית שדולקת תמיד גם כאשר אף אחד אינו רואה.

מהי אותה פיסה שמפרידה בין המציאות לדמיון, בין הגוף הפיזי לגוף החווה? איך מבנה החלל בו אנחנו נמצאים משפיע על התודעה שלנו, על ההבנה החושית שלנו את הגבולות הפיזיים והרוחניים שלנו? 
מה יש בתוך ההסתרה? איזה עוד אינסוף מסתתר בתוך מחשכי הדימיון?

יואב בראל

בראל עם מיצב אור שממשיך סדרת מיצבי אור מפסטיבלי א-ז'אנר ואינטימדאנס הקודמים, מבקש לבדוק את הפעולה הנסתרת שמתרחשת בקילוף השכבות ואולי בהסתרתן.


לבן - White
 
זוג יוצרים אלמוניים מכסים בשכבות של לבן את כל מה שברור מאליו. שכבות של הסתרה, של מה שננטש ושל מה שצונזר.

יוצרים: אנונימיים.


ג'ורג' וג'ורג' – George & George
הסיור הסמוי – Secret Tour

הסיור סמוי ולכן טרם נתקבלו פרטים, ייתכן כי לא יתקבלו מעולם. עבודה של דודי מעיין.


       פסטיבל א-ז'אנר 2019, מאתר תיאטרון תמונע



פסטיבל א-ז'אנר יתקיים בין התאריכים 6-3 באפריל 2019 (ימים רביעי-שבת) בתיאטרון תמונע (שונצינו 8, תל אביב). מחיר כרטיס לתוכנית: 65 ₪. רכישת כרטיסים ופרטים נוספים בטלפון: 03-5611211, או באתר תיאטרון תמונע


14/03/2019   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע