מחווה לבלט שהסעיר את אירופה

כוכב הבולשוי והבמאי אנדריס לייפה מגיע לישראל עם תכנית מיוחדת ומרהיבה הכוללת את שתי יצירות המופת "שחרזאדה" למוזיקה של רימסקי קורסקוב ו"ציפור האש" מאת סטרווינסקי בערב אחד.

המופע הוא מחווה לבלט הרוסי של סרגיי דיאגילב, שפעל בפריז בראשית המאה ה-20. בשנות פעילותו של הבלט הרוסי הועלו בבכורה עולמית כמה מן היצירות החשובות ביותר ברפרטואר הבלט העולמי, יצירות שהפתיעו, שינו ועוררו עניין רב.

אנדריס לייפה ורקדני בלט בית האופרה והבלט הלאומי על שם נטליה סץ ממוסקבה, מביאים את הבלט הרוסי של דיאגילב לצופים של המאה ה-21. בערב של בלט וירטואוזי, עם תפאורה ותלבושות מרהיבות שיצר האמן לאו בקשט ועם עשרות רקדנים.  

ציפור האש, תמונת יחסי ציבור

בתכנית הערב:

שחרזאדה

דרמה במערכה אחת
מוזיקה: ניקולאי רימסקי קורסקוב, כוריאוגרפיה: מיכאיל פוקין, העמדה מחדש: אנדריס לייפה, תפאורה ותלבושות: לאו בקשט. הבלט המבוסס על סיפור הלקוח מתוך אלף לילה ולילה, הועלה לראשונה על ידי פוקין בשנת 1910 כחלק מתכנית שיזם סרגיי דיאגילב על פי המוזיקה הסימפונית שכתב רימסקי קורסקוב. בהצגת הבכורה רקדו שני רקדנים אגדיים, ואצלב ניז'ינסקי כעבד המוזהב, ואידה רובינשטיין כזוביידה. זהו בלט על מיסתורי האהבה בארמונו של הסולטן. כבר מהצגת הבכורה נחשבה היצירה לפורצת דרך ונועזת - עד אז לא נראתה הפגנת תשוקה ואהבה בדרך כזו על במת המחול, ומעל למאה שנים אחר כך היא נותרה מסעירה ומרגשת.

הסולטן שחריאר בודד בארמונו, פילגשיו המרקדות אינן מסבות לו אושר והקרירות של אשתו זוביידה מטרידה אותו. בעצת אחיו הצעיר הוא יוצא לציד, ואז מתעורר ההרמון להילולת אהבה. הפילגשים מבלות עם בחורים צעירים וזוביידה מארגנת מפגש עם המשרת המוזהב. השליט חוזר מוקדם מן הצפוי זועם ממה שהוא ובמיוחד כשהוא תופס את רעייתו עם העבד. הוא מצווה על הריגת כולם, העבד נתלה וזוביידה דוקרת את עצמה למוות מצער. 


שחרזאדה, תמונת יחסי ציבור

 
ציפור האש

בלט במערכה אחת ובשתי תמונות
מוזיקה: איגור סטרווינסקי, ליברטו וכוריאוגרפיה: מיכאיל פוקין, עיצוב: אלכסנדר גולובין ולאו בקשט, העלאה מחדש: אנדריס לייפה. בממלכתו של המכשף קשצ'יי, בזמן הדמדומים, מופיע פרש אביר הלילה. הבוקר עולה, צללי השחר ניבטים מן העצים, עצי תפוחים קסומים. ציפור האש יורדת מן העץ בסערה, היא רוקדת בקלילות וביופי רב ואינה מבחינה באיוואן הקופץ ותופס אותה. היא מנסה לברוח, לעוף ומבקשת את החופש שלה בחזרה - והוא אכן משחרר אותה. הוא מבחין בבנות היוצאות מטירת המכשף ומנסה בכל כוחו להציל אותן. 
 

ציפור האש, צילום: אלנה לאפינה

על האמנים

אודות אנדריס לייפה

רקדן עטור פרסים שהיה כוכב הבולשוי, והפך ליזם בעולם המחול, במאי ומנהל. אחד הפרויקטים הבולטים בעשייה שלו היה העונה הרוסית של המאה ה-21, מאה שנה לאחר ההצלחה של הבלט הרוסי על הבמות באירופה. לייפה, בן לשושלת מפורסמת של אנשים בעולם המחול (אביו הוא הכוריאוגרף מאריס לייפה), מעלה מחדש יצירות מן הרפרטואר של סרגיי דיאגילב.

העונות של הבלט הרוסי הדהימו את הקהל בפריז, לונדון, רומא ובכל הבירות הגדולות באירופה.
כל עונה רוסית, בין אם כללה מופעי בלט, מוזיקה או תערוכה, כתבה דף חדש בתולדות התרבות העולמית. הקרם דה לה קרם של התרבות הרוסית נטלו חלק בעונות הללו -  אמנים, רקדנים, מעצבים, ומוזיקאים כדוגמת הזמר שאליאפין, המעצב והצייר לאו בקשט, המלחינים רימסקי קורסקוב, רחמנינוב, סטרווינסקי, הכוריאוגרף פוקין ורקדנים אגדיים כמו פבלובה וניז'ינסקי ואליהם הצטרפו אמנים אירופאים כמו מאטיס, פיקאסו, בראק וז'אן קוקטו. כל היצירות שנוצרו במהלך העונות הרוסיות הפכו לאבן דרך בתרבות העולמית, יצירות שהעולם התרבותי מרבה לחזור עליהן שוב ושוב, לחדש, לפתח ולהתבסס עליהן. 

"כשנולדתי בשנת 1962", אומר לייפה, "אבי כבר היה רקדן ידוע בבולשוי. אהבתי כל דבר הקשור בעולמו. הריקוד, המוזיקה, התלבושות והתפאורה - הייתי מרותק להיסטוריה של המחול ולמדתי רבות ממנו על כל אותם אמנים גדולים ויזמים כמו דיאגילב. הוא ובני דורו פתחו שביל חדש והיו בעלי השפעה רבה על המאה ה-20."

לייפה הצטרף לבולשוי בגיל 18. במהרה הפך לסולן בבלטים הגדולים והידועים והיה לרקדן הרוסי הראשון שעבד במערב, כשרקד בניו יורק סיטי בלט ואחר כך בגרסה של ברישניקוב ל"אגם הברבורים" באמריקן בלט תיאטר. בשנת 1996, השנה בה אביו היה אמור לחגוג 60, הקים את הקרן על שמו, שמטרתה לקדם ולשמר מסורות בתחום התרבות והבלט, ואחת היוזמות היא הפקת העונות הרוסיות של המאה ה-21.

שחרזאדה, צילום: אלנה לאפינה

בלט בית האופרה הלאומי ע"ש נטליה סץ במוסקבה

את שתי היצירות שמעלה מחדש אנדריס לייפה מבצעת להקת הבלט של בית האופרה הלאומי על שם נטליה סץ במוסקבה. בית האופרה והבלט נקרא על שמה של במאית התיאטרון שנחשבה למובילה בתחום ההצגות לילדים. התיאטרון שם לו למטרה להעלות מופעי אופרה ובלט אבל גם להעלות מופעים מיוחדים שיתאימו לקהל צעיר ומשפחות. המטרה היא להנגיש בפניהם את עולם התרבות הקלאסית והעכשווית. זאת לצד הפקות המיועדות לקהל בוגר של אופרות ובלטים מהרפרטואר העולמי.

בית האופרה זכה לעדנה כאשר ג'ורג' איסקיאן, זוכה הפרס של הפדרציה הרוסית הפך למנהלו האמנותי, ומצא את הדרך לחבר בין האמנות הקלאסית לאמנות העכשווית והפך את בית האופרה למוסד תוסס ופעיל. לבית האופרה תזמורת של מאה נגנים, 75 זמרים, מקהלה של 32 זמרים ולהקת בלט עם 60 רקדנים.


העונה הרוסית, תמונת יחסי ציבור

המופע יעלה ב-16, 18, 19 באפריל 2020 ב-20:00, ב-17 באפריל ב-13:00 בבית האופרה בתל אביב, ב-22, 23 באפריל ב-20:00 בתיאטרון ירושלים. מחירי כרטיסים: 389-179 ש"ח

לרכישת כרטיסים 

לרכישת כרטיסים בבראבו