אין לה דרך אחרת

"לא נשאר לך הרבה זמן לדפדף ביומן, להביט לאחור, לשמור, שימי ידיים בכיסים, כסי את הפנים, ראי מה קורה שם בפנים, שלמי את המחיר, המשיכי להאיר, אין לך דרך אחרת, סגרי את היומן, הכל מוכן גם אם לא מובן זה הכיוון אליו עלייך ללכת, אין דרך אחרת" (רנה שינפלד, מתוך "היומן")  
 
הרקדנית והיוצרת רנה שינפלד יוצאת בערב חדש, "היומן" - מופע ראשון מול קהל מאז תחילת מגפת הקורונה, שיתקיים בסטודיו שלה בתל אביב. 
 
את הערב יצרה שינפלד בתוך החיים בימי הסגר, החיים בקופסאות וגם בתוך ההזדמנות הכמעט נדירה שנפלה בחלקינו לארגן מחדש את עצמנו, את המוח והלב בתקווה לעתיד ולהמשך החיים ויצירה.
 
המופע כולל שתי יצירות המתכתבות זו עם זו ועם התחושות, התובנות והרגשות איתם התעמתה רנה כיוצרת, מבצעת, רקדנית וכותבת – בימי הקורונה.
 
בחלקו הראשון של המופע יועלה "היומן" - סולו של רנה שינפלד, המשלב שירים מיומנה מזמן הקורונה למוזיקה של קטיל ברונסטאד, דיוויד דרלינג, שלום חנוך ויהודית רביץ.


באי שלי המאושר, צילום: דברת אסולין

"בלי מסגרת אני מתפרקת" 

"המופע נוצר באוקטובר", אומרת שינפלד, "בלילות נטולי שינה, בין סגר לסגר, בידוד לבידוד, בין קביעת מופע וביטולו. נכון, הייתי עסוקה. במשך שנה רקדתי ויצרתי אבל רק במופעים שצולמו עבור האונליין. הופעתי בפסטיבלים באונליין, במופעי וידיאו, צולמתי לסרט אמריקאי דוקומנטרי שנעשה עליי, קיבלתי שני פרסים: 'יקירת תל אביב' ו'פרס רוזנבלום', הרציתי בזום, בניתי ארכיון עבודות דיגיטלי, רקדתי במיטה, במרפסת עם בובה, עם קיר ושקית ניילון ועדיין היו הרבה רגעים שעות וימים שכעסתי על המצב שלא אפשר להופיע במשך שנה מול קהל. ואז גם עלו שאלות. האם אני כל כך תלויה בקהל?
 
"כן! זו התשובה שעלתה שוב ושוב ומתוך תובנה שהאדם הוא כמו תמונה, בלי מסגרת הוא מתפרק. היוצר כמו גם כל אדם, זקוק לעדים לחייו, יצירתו ועשייתו. הבנתי כמה חשוב לי כאמנית ויוצרת, הקשר עם אנשים. אני רוצה לשתף את הקהל ביצירה שלי. 
 

באי שלי המאושר, צילום: דברת אסולין

"תוך כדי כתיבה ועבודה בסטודיו מצאתי את עצמי רוצה יותר ויותר ליצור ריקוד בלי בוטוקס, עם קמטים, לא מגוהץ, לא מתנשא, לא מנסה להרשים וחף מקישוטים, רוצה להגיע לעיקר, לעירום. אני רוצה שהריקוד ידבר על החיים, עלינו על בני האדם".
 
ב"היומן", מקיימת רנה שינפלד שיחה עם קולה ושיריה וגופה. היא מדגישה כי "עד היום בריקודים אחרים רקד הגוף את השירים. ביצירה זו השיר והקול הוא דמות חיצונית שמתריעה, מתווכחת, מתאמת, מנחה, מכוונת, מוכיחה וגם נוזפת ברקדנית: 'לא נשאר לך הרבה זמן לדפדף ביומן', היא אומרת לה ולאחר מכן: 'מה את מחפשת על המרפסת, לא הכל שחור, התחילי ללכת'. הרקדנית עונה לה בתנועה".

בחלקו השני של הערב תועלה היצירה "באי שלי המאושר" המשלבת את עבודת הווידיאו של הציירת והאמנית אורנה אלשטיין לריקוד וכוריאוגרפיה של רנה שינפלד ומוזיקה של קולות ציפורים.
 
בכך חוזרת רנה לריקוד המשלב את אמנות הווידיאו כפי שעשתה בעבר עם אמנים ידועים (היפני שירו טקטאני, האיטלקי פאולו אצורי והישראלי בוקי שוורץ).  
  


באי שלי המאושר, צילום: דברת אסולין

הערב יתקיים בסטודיו של רנה שינפלד ברחוב הרב פרידמן 14 תל אביב, בתאריכים: 11 במרץ 2021 ב-11:00 וב-12 במרץ ב-12:00. מחיר כרטיס 75 ש"ח. יש לשריין מקומות בטל': 03-6046745 בין השעות 9:00-14:00. מספר המקומות מוגבל לפי הנחיות משרד הבריאות והתרבות