סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן מחווה לחלונות הגבוהים - אכזבה עמוקה
 

 
 
המופע בפסטיבל ימי זמר הציג ברובו ביצועים חלשים וחמור מכך - מבצעים שלא בקיאים בחומר


לא הצליח לי השנה עם פסטיבל "ימי זמר" של חולון. ההפקה היחידה בה חזיתי, ההצדעה לשירי "החלונות הגבוהים" לרגל 45 שנה להקמתה, הייתה אכזבה עמוקה, שמעוררת תהיות לגבי מכלול ההיבטים שקשורים אליה: בחירת הנושא, בחירת החומרים, בחירת המופיעים וגם צורת ההצגה.

ביצועים חלשים וחיוורים

כהפקת מקור, הרעיון היה מצוין ומוצדק (למרות שתסכימו אתי ש-45 שנים הוא לא בדיוק העיתוי העגול והמושלם לציון ולחגיגה). בכל זאת, לשלישיית החלונות הגבוהים, נזקפות הרבה התחלות וזכויות בזמר הישראלי.

רואים בה כמחוללת הפופ המקומי; היו חברים בה שלושה מהקולות היפים, החשובים והמשפיעים בזמר והפזמון הישראלי; הרפרטואר שלה – הגם שהקליטה רק אלבום אחד, שנבחר לפני כארבע שנים כחשוב ביותר במוזיקה הישראלית – הוא קלאסי ונצחי ובלעדיו אי אפשר לתאר את מערכת הדם של המוזיקה הישראלית הפופולארית ואף מעבר לכך; וכמובן, הנהיג אותה, מוזיקלית לפחות, שמוליק קראוס, אחד היוצרים המשמעותיים והנחשבים בזמר העברי, מלחין מחונן שאלמלא אישיותו מעוררת המחלוקת וההתנגדות שהיא מעוררת, היה זוכה כבר מזמן בפרס ישראל לזמר עברי, ועדיין לא מאוחר לעשות זאת, בעוד כשנתיים.

אלא, כפי שקורה לא פעם, כשנכבשים בצדקת הנסיבות ולא מקפידים בביצוע, הדרך לבאסה רצופה הרבה כוונות טובות. ונתחיל מהסוף: כיון שההצדעה היתה ל"חלונות הגבוהים" צריך היה להסתפק בשירים של השלישייה ולא בתוספות, נגזרות ונספחים שלא שייכים אליה. שהרי עם אריק איינשטיין, ג'וזי כץ וקראוס המעיין הוא אינסופי כמעט.

לשירים שביקשה השלישייה להקליט בהרכבה השני, עם אלי מגן במקום איינשטיין, היה בהחלט מקום. אבל הגלישה מעבר לטריטוריה של החבורה, עם שירים דוגמת "ימי ראשית הקיץ" (במקור, ג'וזי סולו), "מה אתי" (במקור, דואט של אריק וג'וזי), "שוב" (במקור דואט של ג'וזי ושמוליק),"בלדה לעוזב קיבוץ" (כף התקווה הטובה עם ג'וזי כסולנית) ו"זה קורה" (שנודע בביצועו של אריק לביא), היא חריגה מגבולות המנדט המוצהר של מפיקי האירוע.

אם שירים אלה היו קבילים עדיין, בהיותם לחנים של קראוס ואפילו מאותה תקופה כמעט (להוציא את "זה קורה"), הרי שהתברגותם פנימה של "חלום קטן"(תרגום של אהוד מנור ללחן של פביאן אנדרה ו-וילבור שוואנדט) ו"בייבי קר בחוץ" (פרנק לסר בתרגומו של מנור), שניהם מהמופע של "הטוב הרע והנערה", בלתי נסבלת בעליל, מפני שאין להם דבר וחצי דבר עם "החלונות הגבוהים" וקראוס, והעובדה שג'וזי כץ שרה בהם במקור לא מכשירה אותם.

וכך קרה שאם בהיעדר השגחה והקפדה, ויותר מזה – היצמדות לקו המנחה, ואם בהיעדר חומרים, הפקת הדגל הלכה והתברברה - מהצדעה לחלונות הגבוהים למחווה לשמוליק קראוס בשלהי הששים, ומקראוס להצדעה לג'וזי כץ. ורק אריק איינשטיין, נעבעך, קופח. ודווקא חומרי ארכיון משובחים, מצילומי מקור בשחור-לבן מימי השלישייה, וגם מראיונות טלוויזיה מאוחרים יותר, ששולבו ותיבלו את המופע, העידו שההתפזרות רק העמיקה את תחושות הבלבול והפדיחה.

ועדיין נשארו 15 שירים של "החלונות הגבוהים", מספיק חומר למופע רציני, שיכול היה להיות קצר יותר ולהסתפק בפחות משעה ו-50 דקות. אבל אלה, למרבה האכזבה, זכו לביצועים חלשים וחיוורים של זמרים נרפים ולא ממוקדים, ובעיקר - לא בקיאים בחומר.

ואיך אפשר לא לדעת על פה שירים שנחשבים לספר השירה, התנ"ך והמורשת של הפופ הישראלי? בושה. ולא ברמת ההפקה, שפישלה כשלא דרשה יותר מהאמנים המשתתפים ועוד העניקה להם שירותי טלפרומפטר נדיבים, אלא ברמה האישית של כל אחד מהזמרים עצמם. את בוב דילן הם יודעים לשיר בעל פה, אבל לא את חנוך לוין, חיים חפר, דידי מנוסי, יענקלה רוטבליט, יורם טהר לב, מרים ילן שטקליס ורחל. ביזיון. לכאלה לא מגיע להופיע בהפקת יוקרה פסטיבלית שגם מצולמת לטלוויזיה.

זו אמנם הכללה, כי לפחות ארבעה מהשרים הכירו את השירים על בוריים. אלי מגן כמובן, שנמנה גם על התזמורת, בבס ובקונטרבס, וגם קרן הדר, אסף רוט ומשה זורמן שמריצים מופע מחווה משלהם לחלונות הגבוהים.
האחרונים הצילו את כבודם של השירים ושל האמנים וגם סיפקו את רגעי האיכות, הנחת והתרוממות הרוח בהצדעה, בביצועיהם המרנינים, המשובבים והמתרחקים בפרשנותם מן המקור ל"איפה הם כל אבותינו" (שהביאה משהו קלאסי, אנפלאגדי וגם אתני בשילוב של לדינו), ל"כל השבוע לך" (בגרסת ג'אז תיאטרלית), ל"כמה נעים" (ביצוע וירטואוזי קולי של הדר וכלי של רוט למלים של אריק איינשטיין) ול"זה קורה" (בביצוע קברטי ועם היפוך תפקידים בין הדר למגן, שהצטרף לשלושה) למרות שאינו נחשב.

האחרים היו חייבים להתאמץ יותר. ולא לחפף. גם בהגשה. הרושם היה שהם (חמי רודנר, ירמי קפלן, ערן צור, גלעד שגב, איה כורם, אפרת גוש, מיקה קרני וגם שלמה גרוניך, ששר לבד) תקתקו עוד מופע, רשמו עוד נוכחות והלכו לפדות את הצ'ק.

כך ב"אהבה ראשונה" (מלים: עמוס קינן) שפתח את המופע עם כורם, קפלן וקרני בביצוע חלש, לא מסונכרן ואפילו מזייף קמעה; האינטראקציה של גוש ורודנר, שהגישו את "שוב (חזרת פתאום)" (של דפנה עבר הדני), הדיפה קור וריחוק; לרגע ניצתה תקווה ב"אינך יכולה", בעיקר בזכות אלי מגן, פחות בגלל קפלן; גם דנה ברגר, מלווה עצמה בגיטרה אקוסטית, הבטיחה ב"חייל של שוקולד", אבל צור (טוב בהטעמה ובפיסוק) כרסם בסינכרון; ואכן, ברגר העמידה סוף-סוף שיר מוצלח ראשון עם "ימי ראשית הקיץ". הקולות שעשה לה רודנר כמעט ולא הורגשו.

האופוריה התפוגגה ב"הורוסקופ". ביצוע משעמם וחיוור, מותאם ישר לשירה בציבור, של שגב, מגן ורודנר, אך שבה לקנן בשני ביצועים מהוקצעים ומרגשים של "החלונות הגבוהים" החדשים (הדר, רוט וזורמן) של "איפה הם כל אבותינו" ו"כל השבוע לך" (מלים: איינשטיין). זה נקרא ערך מוסף.

ושוב בהיר יותר מחיוורון עם מיקה קרני (ורודנר בקולות) ו"אצלי הכל בסדר", קרני ושגב עם "אז מה" (מלים: איינשטיין), ו"מה אתי" עם רודנר וברגר, ללא ספק הזמרת הנאמנה והטובה ביותר בערב.

במפתיע דווקא "יחזקאל", השיר הכי חתרני של השלישייה ההיא, זכה לביצוע חתרני משהו עם צור, כורם וגוש. לרגע הן היו קיק סייד, סיפקו טוויסט נחמד כזמרות ליווי מטופשות. ביצוע חביב בעליצותו.

מחרוזת שירי הילדים של מרים ילן שטקליס סבלה ממעברים מסורבלים שקטעו את הרצף באכזריות. "אלישבע מה נחמדת" (שהספיקו להקליט קראוס, כץ ומגן) עם קרני בכינור ומגן בקונטרבס; "נתפייסה" עם כורם ומיקה (טעות בגישה. הרי זה שיר בין בן לבת, למה שתי זמרות?); ו"בובה זהבה" עם גרוניך, היחיד שחרג מהשורה הכתובה והתייחס לנוכחותו של קראוס במופע, בדיעבד נוכחות שהיתה ההיי לייט של ההצדעה והריגוש הגדול שלה.

מגן חזר לשיר את "בלדה לעוזב קיבוץ" כשרודנר וקרני מלווים ולוחצים על בלוטות הנוסטלגיה; "הדר, רוט וזורמן חזרו לסחרר עם "כמה נעים", וחברו למגן ב"זה קורה", לפני שההצדעה גלשה לשפל המביך אד-הוק של אזכור "הטוב הרע והנערה". מה הקשר? גוש שרה את "חלום קטן" ועם ערן העניקה ביצוע חביב ומפתיע מצידו ל"בייבי קר בחוץ".

לסיום שמענו את שלמה גרוניך מאלתר על "פגישה במילואים"; את צור (מחובר לבס), רודנר (קשור לאקוסטית) וקפלן (מאחורי התופים) משתובבים עם "ילדה קטנה", שאולי לראשונה בערב הזכיר ש"החלונות הגבוהים" התבססו על הרמוניות קוליות מרהיבות. גם השילוב של השלושה מנגנים לימד על גודל ההחמצה של ההצדעה, בהיעדר העזה נוספת מסוג זה. וכל החבורה נעלה בביצוע משותף של "זמר נוגה (התשמע קולי)", מעניקה משמעות מוספת לשורות "כבר קרוב היום של דמעות פרידה...".

zemer-group-anak1.jpg
"ימי זמר בחולון", צילום: יח"צ

חוסר השראה

את הפסנתרן, המעבד והמנהל המוזיקלי עדי רנרט פגשנו בעבודות טובות יותר. נראה שהרצון להישאר נאמן או קרוב למקור (מן הסתם בהיעדר זמן חזרות על עיבודים חדשניים) גרם לחוסר השראה. אלי מגן בבס, ערן וייץ בגיטרות, ז'אן פול זימבריס בתופים ואסף רוט בהקשה עשו את המוטל עליהם.

קטעי הווידאו ששולבו פה ושם רק הדגישו את המרחק בין המקור המיתולוגי למחווה המהוסס. נכון שלא חייבים להיצמד להרמוניות קוליות כאז, אבל ללא פרשנות מנומקת אחרת, אלא סתמית בעליל, אי אפשר לקנות במכולת. ואולי הגיע הזמן לרענן את רשימת המשתתפים האוטומטית של הפסטיבלים בחולון?

גם הבחירה בשי אביבי, איש במה בלתי מזוהה שהפך את החלטורה לאמנות, להנחות את המופע היתה טעות מיסודה. אביבי הוא פיל בחנות חרסינה, ללא עידון, ללא רגש, רק דאחקות. אחד שלא שכנע שהיה לו קשר כלשהו לחלונות הגבוהים רגע לפני שהחל המופע. לא למד בעל פה את תפקידו (בצילומים לטלוויזיה כנראה שזה אִיני לקרוא מכרטיסיות), הירבה לטעות וללפסס ולא סיפק למעמד את מינימום המכובדות הנדרש ממנחה.

אפשר להתפעל מהקשרים העמוקים שיש למפיקת ההצדעה (ולמנהלת הפסטיבל) נעמי אטיאס עם הערוץ הראשון והארכיון שלו, אבל היא לא יכולה לסמוך עליהם שיהוו רווח והצלה במקום שאין השקעה. ותהיה לכולנו מן הסתם הזדמנות לחזות בתוצאה המצולמת באחד החגים הקרובים.

והערה אחרונה: אם כבר מקרינים את המלים על מסכים משני צדי הבמה לתועלת הקהל ולהנאתו, אז כבר את כל השירים ולא את חלקם. אך כמו שאמרנו: מה אתם מצפים מחלטורה.

הצדעה לחלונות הגבוהים. פסטיבל ימי זמר חולון. שלישי, 10 באפריל 2012
 


למועדי מופעים >

15/04/2012   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע