סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן אלבום והופעה: שני רחל
 

 
 
אלבום מרתק, מלא הפכים והפתעות. זמרת נהדרת עם קול גדול ושירה חמה. שני רחל באה להישאר


פצצת זמן מתקתקת

אני עדיין שומע מוזיקה בדרך הישנה. דרך הרדיו. לא דרך הרשת. כלומר, באוזניים בלבד, ללא עזרת העיניים. כמעט ולא באמצעות מחשב. לא מצליח להתמודד עם אינספור החומרים המוקלטים שנשלחים למייל שלי, קשה לשמוע כל דבר וגם להכיל הכל. אז אני הולך על הקול. מנסה לדמיין איך נראים המבצעים, הלא מוכרים כמובן. אחת כמו שני רחל למשל.

עד "למרחקים קצרים", אלבום הבכורה שלה (14 שירים, 57:08 דקות), לא שמעתי עליה וממנה. אמנם הגיע שיר-שניים במייל אבל לא נשמעו בזמן אמת. ואז, הרוק'נרול הבוטה והבועט, הפואטי והצעקני שלה, היכה אותי ונזף בי על הספקנות שהשהתה את הסקרנות.

והאתנחתות העמוקות, השקטות לכאורה אך כאובות התובנות, של מערכות יחסים ואהבות בין נשים, בלבלו לגמרי. מי זו? ולמה אין שום צילום שלה באריזת הדיסק?

הולכת עד הקצה

אלבום מרתק, הראשון של רחל. לא מאוזן אבל סוער. מלא הפכים והפתעות. שירים שלה, שבדרך כלל באים חשבון עם אהובות (שיר הנושא או "זרמים"), מתעמתים עם טראומות ("תשתוק") ועם גילוי עריות ("כשנגמרת התהילה"), לצד טקסטים שיריים בעליל, פחות ממוקדי מען, בעיקר של עפרי בן נון, אך גם של אחרים. שירים שמסיטים את ההתכוונות מאישית ופרטית, גם לכתובות חברתיות וכלליות ("הנאשם" למשל, גם השיר הפותח "דרכים אסורות" ואפילו "בלוז למדלן").

שני-רחל-שיר-אסא-anakit.jpg
שני רחל, צילום: שיר אסא

סיפורים לא קלים ועניינים לא פשוטים שגורמים לרחל להישמע גם כנה ומרגשת גם זועמת ואגרסיבית. לא קול יציב אבל מרתק. גם בזכות הנכונות ללכת עד הקצה ולהישרף שמעידה על נפש מיוסרת. גם זמרת רוק קלאסית במסורת שירה מיינסטרימית, גם חיית אינדי שנאבקת על הגשה ייחודית ונסיונית. חבילה מטלטלת ומסעירה של חוויות ותחושות, של אמירה מגוונת, לא תמיד מקובלת.

ככל שהפכתי את האלבום לא מצאתי בכתובים את הצירוף "למרחקים קצרים". גם לא בשיר הנושא. "כפתור/ על כל פעם שחשבתי עלייך/ כפתור/ על כל פעם שקראתי לך/ על כל פעם שצעקתי מתוך שינה/ כשבכיתי עלייך", שרה בו רחל באכזבה ובכאב, ולא מצליחה לאסוף את עצמה: "כשאת ויתרת עליי,  ויתרת על עצמך/ אם יש עולם אחר בשבילך, איפה העולם שלי?/ אם הגלגל מסתובב, שיסתובב עלינו שוב...".

אבל התהייה הזאת נעלמת במפגש הבימתי. גם אם המרחקים קצרים, שני רחל באה להישאר, להרבה זמן, אם זה תלוי בה וביכולות שלה. היא הפתעה, אפילו כפולה ומכופלת. רחוקה לחלוטין מהדימוי שהצטייר בהאזנות המוקדמות לאלבום.

זמרת נהדרת עם קול גדול ושירה חמה ומוחצנת, ששומעים בדרך כלל אצל סולני רוק גבריים שמודעים ליכולתם לשחק במנעד הקולי שלהם, במעבר משירה נמוכה למודולציות קוליות גבוהות ומרהיבות.

גדולה, קצת דובית, מתלוננת במשובה על מידות גופה והג'ינס הרחבים שהיא נאלצת למשוך מדי פעם למעלה.  איזו אישיות מתוקה ואמיתית בבלתי אמצעיות שלה. פשוט בא לחבק אותה ואי אפשר שלא לאהוב אותה.

   

עדת מעריצות

לצדה על הבמה אילן אבשה, נגן הגיטרות והמנדולינה המצוין שלה, הגבר היחיד בהרכב ליווי נשי, שכולל את יפעת נץ בבס ובקולות, את תמר מלמוד בקלידים ובשירה ואת ענת רוזנבלום על התופים. אף אחד/ת מהם, אגב, לא מנגן באלבום, שהופק מוזיקלית ונוגן על ידי ראובן חיון.

רחל שרה-מספרת, כמעט ולא מציגה את השירים, אפילו לא נוקבת בשמותיהם, במעין ביטחון ששומעיה באוזן בר מכירים אותם לא פחות ממנה. ויש לה עדת מעריצות שמדקלמת באדיקות ובדבקות את שיריה. לא יודע אם זה רק במופע החגיגי, מול בני משפחה וחברות נאמנות, או מנת חלקה בהופעות השוטפות. בכל מקרה הפמיליאריות הזו של מעמד ההשקה, פגמה לא אחת ברצף ובהידוק. מצד אחד עזרה הרבה לעבור את ההתרגשות, מצד שני הפריעה לא מעט, במיוחד לאורחים לרגע.

רחל משמיעה 13 משירי האלבום, משאירה בחוץ רק את Slowly Kneels, השיר היחיד באנגלית. היא כוללת גם, ממש בהתחלה, אחרי "מכות של חשמל" הפותח, שבו היא נלחמת בשדים שבתוכה בבלדת פסנתר שמתפתחת לרוק גיטרות סוער, שני שירים שלא נכנסו אליו: "בואי לירקון" ו"בראשי".

"מוטב לך" (מלים: ארתור לנדה) ו"הנאשם" (על פי עפרי בן נון), מובילים אותה בשלב מוקדם יחסית של ההופעה לשורה של שיאים, בדמות "בלוז למדלן" ("שעות על הגדר, שעות עם מעדר/ לחפור קברים או בית מקדש/ לא ילמדו אותך ש/ כך לא בונים מדינה/ אז בואי נעשה אהבה"), מפוחית הפה שלה תורמת לגרוב הנהדר שמסתיים בהתנצלות מצידה על כך שהשיר הזה גורם לה לדמוע כל פעם מחדש.

   

אחריו מגיע "עשר שנים" (שמו הבימתי של "כשנגמרת התהילה"), שיר קשה שגם אותו מאפיין בכי והרבה כאב, של ילדה שילדותה נחמסה באלימות גברית. ורחל מעודדת שירה של הקהל שיהיה לה קל יותר להתמודד עם מטען הרגשות שבו.

"תשתוק" הוא שיר למיטיבי לכת, שמכירים את הסיפור האישי של רחל שלפני שמונה שנים נפצעה קשה בתאונת דרכים, אירוע שקטע את קריירת הכדורסל שלה אך פתח אותה למוזיקה: "אני פצצת זמן מתקתקת/ התשוקות שלי תופסות אותי לא מוכנה... ביום אחד הכל התהפך/ עוד 20 קמ"ש לא הייתי/ ליקום הזה הגעתי לא חמושה/ בהסברים הנכונים שייקחו את הבושה...". היא גונחת ונאנחת והשיר מקבל לבוש של פאנקי מלהיב.

הקוקיה התנשקה עם עצמה

החזות הנעימה, הלבבית והמבודחת שלה משתנה כשהיא שרה. בשירים היא יורה את המלים ללא מסכות וללא הגנות. לא רק גונחת ונאנחת, אלא גם שורטת ובועטת, זועקת ומתריסה, שוצפת וכועסת, לא חוששת לבכות ולדמוע. ב"אחת" (חסומה) הפולקי משהו היא "מפחדת לשכוח מגע ומה הוא מעורר בך/ אם כלום לא נכנס, כלום לא יוצא}".

ב"זרמים", שיש לו מאפיינים של המנון לשירה בציבור, היא חדה וישירה: "...לפעמים אני מרגישה/ שלמרות שלא פגעת בי בזדון/ הייתי רוצה לסגור איתך חשבון// עין תחת עין, לב תחת לב/ ואולי באופן פיזי לגרום לך לכאב".

   

השקט של "בבואת הלילה" מסתיים בזעקה שכולה תפילה ו"דרכים אסורות" שמסיים רשמית דן בקשר שבין שתיקה לתשוקה ונותן בראש ברוק'נרול חסר פשרות.

להדרנים היא מייחדת את השירים האישיים והקשים באמת. שיר הנושא שעניינו פרידה כואבת, ועליו היא אומרת שהלוואי ולא היתה כותבת אותו ושאינה מאחלת לאף אחת לכתוב כמותו. עוצמת רגשות שמסוגלת להדמיע תוך כדי הביצוע; "זונה אחרת" גם הוא דיבור זועם (ורוק קשוח!) מצד נבגדת כואבת וחסרת רסן לשוני; ו"הרחקת יונים" שמזכיר (עפרי בן נון) את השירה של יונה וולך ואת השירה של ענבל פרלמוטר מ"המכשפות" - עוצמות, רגשות ו-וירטואוזיות קולית, וכל זה עם נגיעות סירטאקי. הקוקיה התנשקה עם עצמה, הינשופים חזרו מטורפים, הפטמות מזדקרות, והעולם השתגע. איזה עולם.

על הבמה שני רחל הרבה יותר טובה כזמרת מאשר באלבום. האגרסיה והזעם של ההפקה האולפנית נשארים כלואים. בהופעה היא מפרקת אותם ומתפרקת מהם. והיא עושה זאת בחן ובחום מפתיעים. ככל שהאישיות שלה מקסימה וקורנת, דמותה נשארת, אחרי ההופעה בפרט, אניגמטית והרבה יותר מסקרנת.

יוצרת יוצאת דופן, עם יכולות יוצאות דופן וסיפור יוצא דופן. בפירוש פצצת זמן מתקתקת.

שני רחל. למרחקים קצרים (עצמאי).

שני רחל. מופע השקה למרחקים קצרים. אוזן בר תל אביב. רביעי, 7 באוגוסט 2013 (עצמאי)


למועדי מופעים >

11/08/2013   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. WOW
שרון , ת"א (12/08/2013)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע