סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן סופרמן אוף-דיוטי
 

 
 
רגע לפני שהוא מסתגר באולפן, להקלטת אלבומו החמישי (וכן, במקביל, אלבום ראשון באנגלית), מצא עברי לידר שני סופי שבוע רצופים, כדי להיפרד ב"מופע אקוסטי" מתבנית שנבטה כיציאה ב"כפר המוזיקה" ניצנים בקיץ האחרון, וגם לחגוג, אגב, עשור ל"מלטף ומשקר", אלבום הבכורה שלו, מ-1997


חותר תחת המוניטין שלו כרוקר

התואר "מופע אקוסטי" מטעה. אולי עבור עברי, שאלבומיו מתאפיינים בעבודת קלידים ובמחקר אלקטרוני מתעדכן, מספיק היעדר של מחשב, ונוכחות קלידים (עדי גולדשטיין) ובאס חשמלי (עמיר (ג`נגו) רוסיאנו), כדי להבדיל בין מופע "חשמלי" או "אלקטרוני" ל"אקוסטי". נכון שמיפרט הכולל פסנתר (לידר עצמו), גיטרה אקוסטית ובנג`ו (יונתן פריג`), אקורדיון וכלי נשיפה מגוונים (אורי מיילס) ומערכת תופים (גלעד שמואלי), מתאים להגדרה אקוסטי, אבל ההופעה הרוגשת והרועשת, טעונת המתח ועתירת האנרגיות של לידר, לא מזכירה שום מופע אקוסטי שראיתם או שתראו אי-פעם. ובמלים אחרות: אם זו הגרסה האקוסטית אני מאוד סקרן לדעת איך היה נשמע ונראֶה כמופע "רגיל", חשמלי-כאילו.
 
האקוסטיקה של עברי לידר לא מתאפיינת באמירה שקטה ואינטימית יותר. העיבודים אכן שונים ואחרים. התחושה היא שלהצדקת ההגדרה, לידר מקריב את יצריות ההגשה. אמנם גם את השירים הרכים-יחסית ("לאונרדו" למשל), הוא מתיז ויורה בהטעמה דווקאית, טעונה כהרגלו, אבל הוא עושה זאת מתוך שליטה ובאיפוק מחושב ומכוון. כי, כשמתחייבים לארבע הופעות בלבד (ושתיים כבר מאחורינו), אין מה להיסחף פנימה, להתמכר למלים של מיכל, לבנות ציפיות רגשיות הדדיות (במה-קהל). עדיפים ריחוק ומעורבות נפשית מדודה. עד כדי כך, שהרושם המצטבר של ההפקה, הסאונד, התאורה, הנגינה והמבע כולו, נידמה כגדול יותר מהאמן עצמו, שעושה הכל - בצניעות אופיינית ובביישנות טבעית - כדי לא להתבלט. אפילו בלבושו (נושא מוקפד מאוד אצל לידר) הוא נראה כמו סופרמן-אוף-דיוטי, פקיד ולא כוכב, כאחרון הנגנים, מבלי לפגוע בכבודם. הלו, זה באמת עברי?  
 
במופע זה עברי חותר תחת המוניטין שלו כרוקר. יותר ממחצית השירים והזמן הוא מבלה מאחורי הפסנתר, אחד-שניים מאחורי גיטרה, וגם כשהוא מטייל עם מיקרופון במרחבי הבמה, האיפוק התנועתי שהוא נוקט מגדיר עבורו את הפרופיל האקוסטי. יחסית לעוצמות -  המופע סטאטי. השירה, כאמור, מתריסה, סונטת ומצליפה, אך היא מתפקדת יותר כאמירה וכקריאת טקסטים, במחוות של הסבר ולימוד, מאשר שירה רוק`נרולית. לא שזה לא מרשים ומרגש, אבל  ההתרחשות המרתקת והמלהיבה באמת, בתנועה וגם בצליל, באה מכיוונם של הנגנים - גולדשטיין המסור, מיילס הווירטואוז הרב-ערוצי ובעיקר שמואלי, היחיד שהולך עם עברי את כל עשר השנים האלה, מחולל במו מקלותיו את הגעש הדינמי ואת סערת היצרים. ב"מלטף ומשקר" הוא מחטיף ומשכר באינטנסיביות אגרסיבית מלהיבה.
 
ושלא תבינו לא נכון. היעדר אנרגיות ומחוות פיזיות אינו פוגע בחוויה. היא עדיין אסתטית מאוד, מוזיקלית ו-ויזואלית כאחת, בהחלט בסטנדרט המדויק והמוקפד, האופייני ללידר. הביצועים לשירים מרשימים, מפתיעים, מאתגרים ומסקרנים. הבמה המעוצבת ומשחקי התאורה המרהיבים (רונן נג`ר), חורטים כמה תמונות יפות למזכרת - ולא רק בעשרות המצלמות הסלולריות, שלא פוסקות מלהבזיק - של צבע, אור ואפלה. כמו ב"זכיתי לאהוב", למשל, שבו דיוקנו צף על פני עלטה.
 
עשרים השירים שמטופלים אקוסטית, נשארים נאמנים למסגרות ארבעת אלבומי האולפן של לידר. הנציגות (חמישה) של "מלטף ומשקר" שחוגג עשור, מרוכזת בהתאם וכיאה למעמדם ולנצחיותם, בחלקו המסיים של המופע, "מרי לנצח", "תמיד אהבה", "כנפיים" ושיר הנושא. האחרים מרוצפים כרונולוגית פחות או יותר: שישה מ"יותר טוב כלום מכמעט" מ-1999, ביניהם "ביום שמש יפה", "החברים הישנים שלי", "הכוס הכחולה" ו"כבשים", באים בפתיחה; השניים מ"האנשים החדשים" מ-2001 -  "מתחמם" ו"על קו המים" -   בתפר בין ההתחלה לאמצע; והשבעה מ"זה לא אותו דבר" מ-2005, הם החטיבה המרכזית ולבו המרשים של המופע  - "זה לא אותו דבר",  "כשאתה לבד", "מטייל אוסטרלי", "זכיתי לאהוב",  "השיר ששרת לה", שיר הנושא ו"נסים" כמובן. כיצירתו האחרונה הם גם הפתיח ("להבין את המים") והסגיר ("נסים" שנועל כהדרן שני).
 
הערה לסיום: לטעמי, הכתיבה של לידר יותר שירה מפזמונאות. אבל אליה וקוץ בה. תסמכו עליו שבביצועה הוא לא יוותר על אפשרות ולא יחמיץ הזדמנות לטעות בעברית. השיבושים השכיחים והתכופים שלו ("איך זה נראָה לָך" הוא חוזר ומתעקש, שואל ומרגיז בלשון הווה ב"הכוס הכחולה") אינם פליטת קולמוס אלא בּוּרוּת והתעלמות, חבלה וטמטום. דווקא הוא, במקום להפוך את כוחו ומעמדו להיות מופת וסמל, חוטא ומחטיא, חורק ומרחיק. חבל. כי מי שהעניק לו את שמו, עשה זאת מן הסתם במחשבה ובתקווה. דבר עברית, עברי. לא עיוורית. 
 
עברי לידר. מופע אקוסטי. נגה יפו. ששי, 14 בדצמבר 2007


למועדי מופעים >

16/12/2007   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. אני לא יודעת מה אתה רוצה ...
(: , (09/01/2008)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע