סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2018 ספטמבר 
א ב ג ד ה ו ש
      
101112131415
16171819202122
23242526272829
30
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן הגרובטרון בהופעה - בלי להתנצל
 

 
 
הגרובטרון מחברת את ספר השירה והזמר הישראלי לאמפליפיירים.  יש שם גם אמירה


לא שולפים שירים סתם
 
כבר כמה שנים טובות שחבורת הקיבוצניקים והמושבניקים מעמק יזרעאל, מרעידה את זירת ההופעות המקומית, בחיבור ספר השירה הישראלי לאמפליפיירים. לא משהו מתוחכם, דווקא פשטני אך יעיל. ממש כמו השם "גרובטרון" שמאחד שתי מסורות מנוגדות לכאורה: שירת ארצישראל של הגבעטרון עם הגרוב והאדרנלין של הרוק`נרול ומקצבים מתזזים עכשוויים נוספים.
 
אם היו עושים זאת מתוך זעם וכעס נעורים או מתוך רצון לערער את הסדר החברתי הקיים, הגישה הייתה אנרכיסטית-ניהיליסטית. אבל לא. נקודת המוצא של חבורת "הגרובטרון" היא רכה והפוכה - מתוך הערכה, הצדעה ומחווה לזמר והפיזמון הישראלי. דרך מכובדת ויפה לטפל בקלאסיקות ישראליות או בשירים שהם בדרך להיות כאלה, וגם לשיר אותם מבלי להתנצל. בגישה כזאת, כמעט כל שיר זכאי וראוי  לטלטלה מוזיקלית. כמעט? שהרי לא על כל אחד אפשר להעמיס גרוב, גיטרה חשמלית וסקציית כלי נשיפה. וגם ל"גרובטרון" יש, לטעמי לפחות כמה נפילות אמנותיות שכאלה, שלא מסתברות או מתחוורות מעצמן.
 
זה לא מסובך כמו שזה נשמע, כיון שאפשר לצרוך את שמיניית המוזיקאים התוססת כגימיק משעשע ונחמד, שנועד לעשות שמח ומסיים כל מפגש עם הקהל במעגלי ריקודים. ובכל זאת, יש בהם יותר מסתם אהבה למוזיקה בכלל ולשירים משלנו בפרט. בחירת השירים שלהם הרבה יותר מנומקת מהרושם שהיא נוטעת מלכתחילה. יש בה הרבה ביקורת, לארץ הזאת, לחברה ולאנשים שחיים בה. במשתמע, הם לא שולפים שירים סתם. וגם אם מגישים אותם בקלחת של טעמים, צבעים וסגנונות, יש בהם יותר מגעגוע ונוסטלגיה גרידא. צריך רק להקשיב להם. האמירה, גם אם אינה מובחנת מיידית, היא מאוד מכוונת ופרשנותה מסתברת מאליה.
 
כשאתה שר "ערב עירוני" (בנימה ספרדית), "זה קורה" (בהטעמה לטינית דרום אמריקאית), "שיר השוק" (בסיומת שאנסון ומבטא צרפתי) ו"לו יהי" (בלבוש של רגאיי. רגאיי?מה פתאום?), אתה מתכוון  להגיד משהו על המקום ועל החיים בו. במיוחד בהגשה המודגשת, המוחצנת, התיאטרלית והגדולה מהחיים של הסולן דרור אהבה רומם (כן, זה השם. שם ענק!), טנור ופרונט-מן בריא-גוף, לשון המעטה, תמהיל מגוחך-מלהיב של בדרן, שחקן, רוקר וליצן, שהיחס אליו סקפטי וחשדני בתחילה (לנוכח המניירות המוגזמות והפוזה הנפוחה מחשיבות עצמית), מתרכך ונפתח בהמשך (כשאתה משתכנע בחברמניות שלו ובקשר הבלתי אמצעי שהוא מנסה ליצור) ומתפורר ונכבש בערך המוסף המצטבר ובמאסה הקריטית של הרפרטואר.
 
מאמצע המופע, אחרי הדאחקות (במבטא מיאמי) של "צרות טובות" בקאנטרי אמריקני מהיר ושל "חוזה לך ברח" (בניב טקסאני:WE HAD A HOZE ON A GUY NAMED CONTRACT""), שהוא בעצם גרסת מאריאצ`י מקסיקנית, המופע נוסק מעלה, כלומר מעמיק חתך ואחיזה בבשר, עם "שיר העמק" (בנופך ג`אזי), "כשאת אומרת לא" (בגרסת רוק`נרול מושלמת, אולי הכי מוצלחת שלהם), "ספירת מלאי" (עם הרקדה לצלילי "ושאבתם מים בששון"), "איך שגלגל מסתובב" (עם ציטוטי היפ-הופ), "הכל זהב" (עם שלמה בראבא והמלודיקה), "פתאום קם אדם" (סלסה דווקא וציטוטים ממגילת העצמאות) ו"הו ארץ אהבתי" ("הו ארץ אהבתי/ שדותייך קמלים/ בכרם אין בוצר/ רק שועלים"), שנועלים ומחדדים את האמירה.
 
העיבוד והביצוע המופתיים ל-"הו ארץ אהבתי" (יענקלה רוטבליט ושמוליק קראוס הופכים אותו לקלאסיקה, אם עדיין אינו כזה. קינה רוקנרולית חדה כתער. שיר נעילה, אבל פותח שערי שמיים וחדרי לב. ולא בכדי הוא גם הביצוע "הרציני" ביותר שלהם. נקי, ללא גיחי-גיחי, ניסיונות להצחיק או להתמזמז.  שירה מושלמת, סולו גיטרה חשמלית (דורון מזרחי) מפלח קרביים. כאילו אומרים: או קיי, חברה`. צחקנו, השתעשענו, הזכרנו לכם שירים, שרנו ביחד, הלכתם איתנו וגם רקדתם. אבל זאת האמת שלנו, ואם לא תיקחו ללב ולא נתעשת כבני אדם וכאומה, חבל על הזמן של כולנו כאן. הכתובת כבר על הקיר. בראבו!

שתי חבילות חציר ועיבודים מבריקים
 
בספירת המלאי 17 קטעים מוזיקליים מובחנים. 16 שירים ומחרוזת אחת (של פעם, עם "מה יפים הלילות בכנען", "בכרמי תימן", "שחרחורת"), כשבתווך מובלעים עוד הרבה אחרים. שבעה מהשירים לקוחים מ"הדרך מתמשכת", האלבום השני של הגרובטרון. השאר כבר הופיעו באלבום הכפול הראשון.
 
הכוח של הגרובטרון, מלבד סולניותו של אהבה רומם, היא בעבודה המוזיקלית המשותפת בעיבודים ובהפקה (אורן בן אבי, עודד מאיר, עופר פלד וארתור קרסנבוים-גרשנזון בכלי נשיפה מגוונים גיא תובל בבס, ארז קוסקס בתופים והקשה, איתמר גרוס בקלידים ודורון מזרחי - שמחליף את אייל הלר - בגיטרות). 

כמה מהעיבודים שלהם מזהירים ביופיים. את "איך שגלגל מסתובב" ו"הו ארץ אהבתי" כבר הזכרנו, אך גם "הטנדר נוסע", "שיר העמק", "כפר טודרא" ו"לו יהי" זוכים לעיבודים מבריקים, אם כי לטעמי לפחות (במיוחד שני האחרונים) לא תמיד מסתדרים עם השירים והשירה. נשארים עולמות מקבילים. כלומר, הם נמצאים ברקע, בליווי המוזיקלי, מרשימים בנוכחותם ובעבודה שהושקעה בהם, אך לא מתכתבים ובקושי משפיעים על השירה, שנשארת שמרנית ונאמנה ללחן ולמנגינה המקוריים.
 
עוד בעסקת החבילה של "הגרובטרון" שתי חבילות חציר בחזית הבמה, יריעות-קוליסות מקני-סוף בגבה וכמה עששיות דקורטיביות. חסרו לי - להשלמת המצגת האור-קולית - מגל, קלשון ולהב מחרשה, וגם בגדי עבודה לפלחה. אם כבר, אז עד הסוף. כמו אצל יאצק (אותו בראבא מלמעלה) שמתארח, אך רק בזמנו הפנוי, כאתנחתא קומית ("חבר`לאך! התחלנו מכלום והגענו לשום דבר!...").
 
האכסנייה המארחת "רדינג 3" היא חלל הופעות חדש ומרשים ביותר. מפתח ומשדרג את ז`אנר ההופעות סביב שולחנות, שהפך לסימן ההיכר של מועדוני קמלוט (ז"ל), זאפה ובארבי (יבל"א). אם כי גדול מהם, והתפוסה בישיבה (נוחה למדי ובהקפדה, לפחות בפעם זאת, על איסור העישון) היא 550 מקומות. קשה להאמין שתימצא כמות קהל כזאת מדי ערב או מדי הופעה, אבל נשמח להתבדות.
 
הגרובטרון. שקט יחסי. רדינג 3, תל אביב. 24 באוקטובר 2008


למועדי מופעים >

26/10/2008   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (2 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
2. הופעות בירושלים
עטרה , ירושלים (07/09/2010)
1. גרובתרון האמנם?
עמיחי , (10/02/2009)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע