MC שירי – חלוצה נשית בתחום ההיפ הופ אולי תביא למהפיכה בסצינה המוזיקלית שנשלטת כרגע בעיקר על ידי גברים. מיכל בן דוד עושה סדר בסצינה המשגשגת, רגע לפני שהנסיכה החדשה במתחם משחררת אלבום חדש.
היפ הופ רך
מוזיקת ההיפ הופ היא תפוח האדמה הלוהט של השנתיים האחרונות. כל מי שיכול ורוצה, כל מי שעד לא מזמן היה בארון, יכול לצאת החוצה ולהגיד בדיוק את מה שמתנגן לו על הלשון.
בזמן האחרון נדמה שכל מוצר או טקסט יכול להפוך לשיר היפ הופ מקפיץ. מסיקה המציא מחדש את שירי הילדים (מי שעוד לא שמע את "פינוקיו" ו"נילס" בגרסה החדשה לא יודע מה הוא מפסיד), הדג נחש וסאבלימינל והצל כבר הפכו לשגרירים מוזיקליים של מדינת ישראל בעולם ואפילו אתי אנקרי כבר לא מפחדת להכניס קצת מיקסים ורמיקסים לרזומה שלה.
סצינת ההיפ הופ נחשבה עד לא מזמן לנחלה גברית. השרשראות הכבדות, הקעקועים, הבגדים הזרוקים והפירסינגים בכל הגוף הפכו את ההיפ הופ למעוז של גבריות. אבל בדיוק כמו שנשים מתקנות פנצ`רים ומתווכחות עם המוסכניק על הרדיאטור והקרבורטור, כך גם בהיפ הופ מתחילים להישמע קולות רכים יותר (ואולי גם שפויים יותר).
הנשים עדיין לא נכנסו חזק לעניינים. הלהיט החם התורן היא סיוון ממשפחת תאקט שמושמעת בלי סוף עם "אין גבולות" המופלא. למרות ההצלחה והגרוב, סיוון לא רוצה להיות מקוטלגת כראפרית ומעדיפה להרחיב את הרפרטואר שלה כזמרת, לאו דווקא בתחום ההיפ הופ. מבחינתה זו חממה, לא יותר מזה. היא באה לכאן כדי לנצח, אבל ראפ, היפ הופ ומחאה הם לא התחומים שלה.
"זה מעצבן שאומרים לי איך לחיות"
נדמה שמי שהייתה שם ראשונה היא הראפרית אם-סי שירי. מי שגילו אותה היו שאנן סטריט וחברי הדג נחש, שאתם היא שרה את "לזוז" ("תזיז ת`תחת לפני ששירי מתעצבנת"), וצברה מוניטין על הבמה. עכשיו היא עושה את זה לבד. אחרי שני סינגלים שראו אור ("מתי תחייכי" ו"סופר MC"), היא מתחילה להופיע בימים אלה ויש גם אלבום בדרך שיכלול 13 שירים.
אי אפשר להוציא משירי הצהרה פמיניסטית מהממת, אבל היא יודעת שכאשה היא נכנסת לאזור די גברי. בשירים שלה היא מציגה, כמעט בלי מסיכות, את מה שעובר עליה כאישה בתחום הראפ. זה קשה, זה לבד, אבל היא בכל זאת "סופר אם.סי", וזה הישג יפה. "את כל הקשיים והתסכולים שלי בסצינה תירגמתי לשירים", היא מספרת, ומעוררת סקרנות בקשר לטקסטים העתידיים.
שירי מספרת שהדיסק החדש יהיה מאוד מגוון ויכלול כל מיני סגנונות וכל מיני מקצבים. יש שירים על אהבה, ויש שירים על המצב בארץ. בסינגל נוסף מתוכו, "זה מעצבן אותי", היא מתגלה כמי שלא דופקת חשבון, וסוגרת פינות – "זה מעצבן שאומרים לי מה לעשות/ זה מעצבן שאומרים לי איך לחיות/ זה מעצבן שהמדינה שלי תמיד בבלאגן/ ..זה מעצבן שיש עדיין אנסים חופשיים/ זה מעצבן שיש כלבים יותר אנושיים/ זה מעצבן שחברים לא חברים"
חלוצה בשטח
בניגוד לתככים בזירה הגברית של ההיפ הופ,MC לא נלחמת עם ראפריות אחרות על הבמה או מחוץ לה, אלא פשוט מאמינה בעצמה. "אין לי קטע, אני פשוט אני", היא אומרת, ובאותה נשימה מצהירה, אפרופו קוד הלבוש הנוקשה של הראפרים ממין זכר, ש- "לבוש או סגנון דיבור זה משהו שמשתנה מעכשיו לעכשיו. לא משהו מוגדר או מכוון".
המנהל האמנותי של שירי, קובי אוז, העיד עליה שכבר עכשיו היא משמשת מודל לחיקוי בתחום שלה, ושיש לה את הזווית הנשית שחסרה בנוף ההיפ-הופי של היום. ראפ הוא בדרך כלל מאוד אגרסיבי, אבל זה לא בהכרח חייב להיות ככה - זה יכול להיות גם משהו מאוד אופטימי, ואולי שירי תחדש לנו גם כאן.
בשבוע שעבר עלתה MC שירי לבמה בתיאטרון תמונע כדי לחמם קצת את המיתרים לפני הדבר האמיתי. אחרי כל הפירגון והאהבה, נשאר לה רק לעשות את זה כמו שצריך גם על הבמה. כמו שזה נראה עכשיו, יש לה את כל מה שצריך כדי להיות הדבר הבא.
בינתיים היא חלוצה. עכשיו נשאר רק לראות אם היא תוביל אחריה מהפכה, או שתישאר הקול הנשי היחיד בשטח שכולו מלא בהורמונים גבריים.
MC שירי בהופעה – ב-1 בדצמבר, ב-21:30, מועדון הסינדרום בירושלים. לפרטים נוספים
10/11/2004
:תאריך יצירה
|