סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2019 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן פותח קופסה: טיפקס,רנרט, בוטנר
 

 
 
עמוס אורן על האוסף הרומנטי של טיפקס ועל שני פרויקטים מוזיקליים מוצלחים: עדי רנרט ועילי בוטנר


נעים להיזכר
 
כבחייהם גם לאחר התחסלותם כלהקה, חברי "טיפקס" זהירים בהגדרות. קל היה להתפתות ל"אוסף שירי האהבה" אבל הם העדיפו את המונח המדויק והרומנטי יותר "האוסף הרומנטי". נכון שאצלם החלק של "שירי אהבה" לא היה אף פעם בפרונט, אבל במבט רטרוספקטיבי הצטברה בדרכם מאסה של "שירים על רגשות", כפי שכתב קובי אוז באחד המובהקים שבהם "והפעם: שיר אהבה" (אותו הם שרים עם רונית בן שמעון).
 
כאמור, אהבה ורגשות הן לא הצד המובהק של "טיפקס", שהתמקדה באמירה חברתית ותרבותית ("יש לי חברה" שבאוסף הוא דוגמה טובה, גם "כמו לפני עשרים שנה", "כמו ספינה על מים" או "כל יום אני כמעט"), ולכן מובן הקושי במציאת 18 להיטים (לאורך 71:10 דקות) כאלה. לא מעט כלל לא עונים להגדרה הפשטנית של אהבה וגם לא של רומנטיקה, והם בפנים יותר בזכות הצבע המוזיקלי, היותר נינוח ומעוגל, והאווירה המערסלת והמחבקת שבהם, כמו "עננה" או "התחנה החדשה".
 
היו יכולים לעשות מלאכה קלה יותר, כפי שנהוג במגזרים אחרים במוזיקה הים תיכונית, להתפתות לדואטים. ונוסף על רונית לעיל או מירי מסיקה בהמשך (עם "כלוב של זהב" הנהדר, אחד היפים באוסף הזה, רק חבל שנעדרות המלים), גם עם שרית חדד (ב"למה הלכת ממנו") ועם עלמה זק (ב"פרח השכונות" הגרוטסקי), אבל טוב שלא. שנעצרו לפני גלישה ללהיטנות מעקרת.

   

 
ובכל זאת יש להיטים גדולים כמו "זמנים קטנים", "יש לי חברה" (עם שלישיית אדלר), "כמו לפני עשרים שנה" ואולי גם "גבר רומנטי" ו"אל תשכחי לזכור אותי" בטנגו חביב. האחרים עלומים ונחבאים, מוכרים הרבה פחות וכאלה שבוודאי מגיעה להם יתר תשומת לב והזכות להיגאל. זאת ההזדמנות שלהם. כמו" ספינה על מים", "את ואת ואת" והבקשה המפורשת "ואולי נעשה אהבה?" (שגם מילותיה, נעדרות משום מה). נעים לעלעל ולהיזכר.
 
טיפקס. האוסף הרומנטי (עננה / התו השמיני)
 
מעשה אמנות מענג
 
הצגתו הבימתית של "פעמון", אלבומו של המוזיקאי המוערך עדי רנרט, התקיימה בפסטיבל הג'אז של תל-אביב מלפני כחצי שנה. מתכונתו האלבומית ראתה אור מספר חודשים לאחר מכן, כך שהוא לא האלבום הכי חדש, אבל גם לא כזה שניתן להתעלם ממנו.
 
רנרט, מלחין, מעבד, מפיק מוזיקלי ונגן קלידים, הוא מה שנקרא מוזיקאי של מוזיקאים. שם לא הכי מוכר בציבור, אבל פרטנר מועדף על רבים מעמיתיו. ו"פעמון" מדגים היטב מדוע, בעיקר את השילוב הדעתני שבין ג'אז, מוזיקת עולם ורוק-פופ. וכיון שאינו צריך להוכיח דבר, אינו בתחרות או במירוץ הישגיות מול אף אחד, הוא מוציא תחת ידיו פרויקט מוזיקלי מענג.

  

 
15 יצירות באלבום. שלושה קטעים אינסטרומנטליים שרנרט הלחין, הפיק מוזיקלית ומבצע (בפסנתר, קלידים וחצוצרת פלוגלהורן) עם נגנים חברים בכירים (צור בן זאב - באס, זוהר פרסקו – כלי הקשה, אמיר שהסר  - ניי, ניצן עין הבר  - אקורדיון, נמרוד אלישר -  ויברפון ואילן בן עמי - עוד), ועוד 12 שירים שהלחין לטקסטים תובעניים למדי של משוררים כמו לאה גולדברג, יונה וולך, תרצה אתר, נתן זך, רוני סומק (שסייע לו באיסוף החומרים הקפדני), שלמה ארצי ותרגומים של אריה זקס, עוזי וייל ויובל ליבליך.
 
רנרט הקפיד לבחור מבצעים לכל אחד מהשירים. בעוד הבחירות הנשיות שלו מובנות - זמרות בהירות קול, חדות הבעה ומוזיקליות להפליא, כמו מיקה קרני, רונה קינן וליאורה יצחק, הבחירות הגבריות שלו מפתיעות - גידי גוב פחות, ברי סחרוף הרבה יותר, שניהם זמרים מחוספסים, גבריים. וההתגייסות שלהם נהדרת. כמו גידי ב"אריווארה נארי הירה" (שרוול התפוז ביפנית), ברי ב"בעיות זהות" של וולך, ובעיקר בדואט המקסים "סיטואציה" (ארצי) שלו עם רונה. רנרט מפתיע כזמר מבצע ב"קריאתו של פעמון" היפה והמחמיא, למלים שלו עצמו.
 
64:07 דקות של מוזיקה משובחת ומשובבת, פסיפס מרשים ומרגש. הציורים של גרשון רנרט ואיריס נדל תורמים למעשה האמנות. והעברית? ראויה לכל שבח, גם בניקוד שבדפוס, גם בביצוע שבעל פה. כשרוצים, מסתבר, יכולים.
 
עדי רנרט. פעמון (נענע)
 
שירים מוצאים מבצעים

 
אחרי אלבום אחד בלבד ("שווים" עם רן דנקר, 2007) עילי בוטנר הוא כבר כזה מותג, שיכול להוציא אלבום חסר שם מבלי שיפצה בו את פיו. כמה אמנים-יוצרים ישראליים במעמד כזה אתם מכירים? בטח לא עדי רנרט דלעיל. ההשקעה מחממת הלב שלה זכה בוטנר מצד חברת התקליטים לא אמורה להיות יוצאת דופן בעידן של מרדף אחרי תוכן, אבל היא נדירה כי מעטים מאוד, אם קיימים בכלל, הימורים שכאלה על יוצרים. והיא נדירה גם נוכח ההספק הלא בשמים של בוטנר עד כה כיוצר (גם עבור נינט טייב, ריטה, איה כורם והראל סקעת). כנראה שמישהו ב"אן.אם.סי." (קוראים לו גדי גידור?) מחזיק בטירוף מהכישרון שלו.
 
האמת? יש על מה. בוטנר לא זמר, אבל הוא נגן גיטרה בחסד ויותר מזה כותב שירים נהדר, מלחין רגיש ודי מיומן, שלא נסחף למרוץ להיטים פופי מטורף, אלא שומר חלקת אלוהים קטנה, מנותקת ומטופחת, של כוונות וצלילים אחרים, לא נאמנה לצווי אופנה, אלא רק לליבו ולאהבותיו. ממש כמו הייתה גינת ירק בה גדלים ירקות בטעם של פעם. ונראה שהמעט שהספיק ליצור בחמש השנים האחרונות די בו כדי לשכנע זמרים-מבצעים עמיתים, חלקם גם יוצרים בעצמם, לבצע שירים משלו. עדות לשמו, למעמדו ולהערכה שחולקים ליצירתו.
 
וכך, איך שלא תבחנו את "עילי בוטנר", זה בפירוש פרויקט. כמו של עידן רייכל, כמו של עופר מאירי במטרופולין, ואפילו כמו דני סנדרסון ב"תולדות המים". הוא היוצר והאלבום, הוא ההוצאה לפועל של שיריו. מבלי לפרט את הדינמיקה וטיב הקשרים שהרו את שיתופי הפעולה, נאמר שבוטנר הוא חייט עלית, תופר בגדים-שירים על מידותיהם של קליינטים-מבצעים. מצד אחד, מתאים להם בול את הבגד; מצד שני לוקח אותם קצת אליו; ובתווך, ממציא להם ומוצא בהם שותפים נאמנים להוציא את עצמו ואת היצירה שלו.
 
הוא לא יקלקל להם להיות הם, והם מתגייסים להוציא את הכישרון שלו לפועל. לא שונה בהרבה ממהות "שווים", האלבום עם רן דנקר, שגם הוא חיפש מבצע ומצא מלוכה והצלחה מסחררת, אולפנית ובימתית. ואם היה פקפוק לגבי ההצלחה ההיא - בגלל יפי השירים או יפי המראה (וההגשה) של מבצעם - הפעם, ניתן לקוות, שהספק יוסר. כשהשירים נחלקים בין מספר מבצעים, מפלס ההיסטריה, אם בכלל, יותר נמוך והרבה יותר רגוע. דומה שב-"עילי בוטנר" יותר ברור במה מדובר: בשירי אהבה (בדרך כלל) יפים שמוצאים מבצעים טובים. גם הם בדרך כלל.
 
15 רצועות באלבום. רק 11 שירים, וארבעה אטיודים, נושאים אינסטרומנטליים קצרצרים מאותם שירים. עם 44:33 דקות עסקינן בשירי פופ קצרים שאורכם (הממוצע) לא יותר מארבע דקות. המוכרים ביותר, לפחות כרגע, הם "קול זכרון חוזר" שכתב (מילים) ביחד עם ריטה, דואט יפה ורגיש לקול (שלה) ולגיטרה (שלו), וכמובן "מכתב לאחי", הנועל, שיר הבטחה ונחמה סוחף ומלא תנופה, בלחן וגם בביצוע של אפללו, עם נימה ים תיכונית מעודנת שהופכת לעקצוץ ערבי קלאסי, ממש אפללו.
 
גם "כל מה שיש לי עכשיו", השיר הנוסף של אפללו (היחיד שזכה לכבוד) הוא במתכונת הרגשית האופיינית לו. שיר יפהפה שיכול היה להשתלב בקלות באלבום סולו של אפללו, גם בזכות ההפקה המוזיקלית (אריאל קשת, לאורך כל האלבום) העממית והאתנית הכובשת.

  

 
מבין האחרים אפשר לציין במיוחד את "קול ממדרונות" בביצוע "הפרברים". תוספת מפתיעה, חדשה ומסקרנת עבורם. שיר געגועים ישראלי, חדש משנות הששים. את הג'אז-בלוז האנושי והצנוע של ארז הלוי ("הים אוסף דמעות"); את "בוקר חדש", הדואט הברזילאי באופיו של מוש בן ארי (המחספס) וענת בן חמו (המלחששת); ואת בלדת הפסנתר המתגעשת "מה שיכולנו להיות", בביצוע רן דנקר.
 
דווקא השירים של גלי עטרי ("לא תיפול") ונורית גלרון ("בוא אליי הלילה") נשמעים אוטומטיים מדי, תלויים במלות מפתח אופייניות, מלאכותיים-משהו בגלל פיצוח הגנום. הביצוע של "ימים של קיץ" בפי כפיר בן ליש הוא לטעמי ברירת מחדל, ואילו ענת בן חמו לא הצליחה לשכנע אותי כזמרת ב"למרגלותייך" שהיא ראויה לכבוד ולחברותא.
 
כמו רנרט לעיל, גם בוטנר נוכח בכל אחת מהרצועות בנגינתו. ולא בכדי מצורפת לאלבום חוברת אקורדים. מחווה נאה מצד מי שרואה את חזות הקול בנגינת גיטרה, ומי שנאמן לנגינה האקוסטית, הפשוטה והרומנטית של פעם.
 
והעברית? אם כולם היו שרים בדיוק, בהקפדה, בהטעמה ובניקיון של קובי אפללו, זו הייתה בכלל תאווה לאוזניים. גם הגהות לטקסטים בהחלט נדרשות. היו ממחישות את ההבדל בין זכר לנקבה.
 
עילי בוטנר. עילי בוטנר (אן.אם.סי. יונייטד)


22/08/2010   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (3 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
3. שר לאהוב
זהבה , (15/10/2010)
2. הפרברים - קול ממדרונות
יוסף , חולון (26/09/2010)
1. ביצועי ענת בן חמו באלבומו החדש של עילי בוטנר
zelig Braverman , Gush Dan (06/09/2010)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע