סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2019 יוני 
א ב ג ד ה ו ש
      
101112131415
16171819202122
23242526272829
30
טור אישי
 
מאת: עמוס אורן פותח קופה לסתיו
 

 
 

האם הסתיו הוא האביב החדש של פסטיבלי המוזיקה? היקף הפעילות הפסטיבלית באוקטובר מראה כי כן



הקיץ נמשך באוקטובר

היו ימים בהם חג הסוכות היה קו פרשת המים, ההבדל הברור והחד-משמעי בין הקיץ לחורף. כשפסטיבלי חול המועד נפרדים לשלום מאירועי הקיץ הפתוחים ומהמופעים תחת כיפת השמיים, ומסמנים את השיבה לאולמות סגורים ולאירועים מוקטנים.
 
אלא שהקיץ החם שמסרב ללכת והסתיו הנוכחי שמבושש להגיע, מרמזים בעצם  לכך שמשהו קורה בזירת המופעים הישראלית התוססת. ועוד עונה חמה ולוהטת כזאת, תרתי משמע לגמרי, ונוכל להגיד שהסתיו הוא האביב החדש. בישראל לפחות.
 
 גם אם זה עדיין לא חד משמעי, בכל הנוגע להפכפכותו של מזג האוויר בעונות המעבר, אקלימו המתחמם של כדור הארץ בדרך לייצב את הסתיו הישראלי, לעצבו מחדש, ולחברו עם הקיץ. דומה שאת ההכרה בכך שאוקטובר הוא חלק בלתי נפרד מהקיץ, ואת המיפנה המשמעותי ביותר סימנה רשת זאפה, ששכרה השנה את האמפי הרומי בשוני בנימינה, מיתגה אותו מחדש והפכה אותו למוקד הופעות וקונצרטים נחשב ומוביל, ממש יש מאין.
 
בפורמט הזה של אולם אירועים בינוני-גדול, פחות מקיסריה אך יותר מכל אולם מוכר אחר, כולל האתר הבלתי-מנוצל של אמפי וואהל בגני יהושע (900 מקומות ישיבה), זאפה הצליחה למנף את שוני, להופכו למסה קריטית ולכלי משחק משמעותי בזירה, שתאבונה רק הולך וגדל. אפרופו תאבון: האמפי בשוני כמו מקומות רבים אחרים, מונעים הכנסת בקבוקי שתייה בנימוקים "בטחוניים" או "בטיחותיים" מופרכים, ומייחסים את האיסור ל"הוראות המשטרה", זה מקומם ומכעיס. במיוחד מפני שבפנים, הם עצמם מוכרים משקה בבקבוקים.
 
העונה המוצלחת של זאפה, פסטיבלי הרוק האלטרנטיביים המצליחים "חוצמזה 3" מאמצע ספטמבר ו"אינדינגב 2010" מתחילת אוקטובר, ופסטיבל המוזיקה השני של תל אביב, שייפתח השבוע ויתכנס בשני סופי השבוע האחרונים של החודש, במשכן האופרה, צוותא ואולמות נוספים בעיר הלבנה, הם העוגנים של הסתיו החדש.
 
תוכלו להוסיף אליהם את פניני גיטרה 2010, הפסטיבל הבינלאומי לגיטרה בנתניה שמתקיים השבוע - פוטנציאל לא ממומש ולא מזוהה שאליו חוזרים מפיקים שונים בזמנים שונים ובמתכונות שונות, וגם הפעם הוא חסר משמעות לחלוטין מבחינת המופעים, אבל הבשורה היא ברמה ההצהרתית, כי אם נמצאה עירייה שמוכנה להשקיע ולסבסד פסטיבל כזה, זה סימן טוב לבאות ולסתיו הבא.
 
אלא שהתמונה המצטיירת אינה  חזקה דיה ואינה חפה מהיסוס ופקפוק. כך למשל, נעדר ממנה "פסטיבל הלם כרך", שחקן מבטיח שעשה באוקטובר אשתקד צעדים ראשונים ומלאי השראה בזירה. במקום להתייצב במשבצת החדשה לסמן את תחילת השנה העברית כבמה להתחלות ולהיכרויות חדשות, עם יוצרים והרכבי רוק חדשים ולא מוכרים, נסוגו מפיקי האירוע מכוונתם המקורית, בין היתר מחשש של היצמדות לפסטיבלי האינדי האחרים ושל קושי להתבדל מהם, ומתכוונים לקיים את הכנס השני של "הלם כרך" רק באביב הבא.
 
גם פסטיבל המוזיקה השני של תל אביב, שמגדיר את מטרתו ככור היתוך ליצירה ולקידום מוזיקאים בישראל, אינו בטוח עדיין במועדו הנוכחי. סתיו ישראלי, לפחות זה המוכר עד כה, הוא תקופה של אינקובציה, של הריון, של התכנסות באולפני הקלטות וחדרי חזרות, בהכנות ובהפקות של פרויקטים, אלבומים ומופעים חדשים, שעתידים לצאת במהלך החורף או לקראת האביב. שהרי אם גם הסתיו יוקדש לעבודה פומבית, להופעות ולמפגשים עם קהל, מתי יהיה זמן לאמנים וליוצרים להכין את חומריהם העתידיים, אלה שישרתו וישמשו אותם בסיבובי ההופעות של העונה הבאה?
 
ומפיקי הפסטיבל אינם משוכנעים שהם לא צריכים את הסתיו הזה (אליו האמנים עלולים להגיע מרוקנים יחסית, אחרי הוצאת האנרגיות והמשאבים על הקיץ) אם אפשר לבנות על האביב הבא. אך בכל זאת נכנעו הפעם למציאות שהכתיבה רצפי תאריכים פנויים וחופפים באופרה, בקאמרי ובצוותא רק בעת הזאת.
 
גם הקירבה הרבה מדי לפסטיבלי הסוכות עדיין מדאיגה, במיוחד בהיבטה הפרסומי והשיווקי בתקשורת, ובהנחלתה-הטמעתה בקרב הקהל, שקשה לשנות את הרגליו. ונכון שעכשיו הם (גם הלם כרך וגם פסטיבל המוזיקה של תל אביב) דנים באפשרות להרחיק ולהעתיק את האירועים שלהם לאביב הבא, אולם כלל לא ברור ולא בטוח שהם ימצאו את המועדים המתאימים ואת הנישות הפנויות בליבו של הקהל.
 
וכבר מידפקים על דלתנו פסטיבל הפסנתר מארח, שיתארח בשנתו ה-12 במרכז סוזן דלל ופסטיבל העוד שיתקיים בפעם ה-11 בהפקת בית הקונפדרציה בירושלים ממחצית נובמבר.
 
שני אלה נותנים תשובה מוחצת ומאזנת לכל המפקפקים ומהססים. קודם כל בנחיצות במועד קבוע ולא בנדידה על פני עונות השנה, וגם לכך שאמנים חרוצים יכולים להכין את ההפקות הבאות שלהם גם באמצע עונת ההופעות הלוהטת. כי אי אפשר להתייצב לפסטיבלים האלה אחרי שבועיים עבודה בלבד בסתיו (ז"ל) אלא רק אחרי השקעה ממושכת לאורך זמן. חשביותם מרכזיותם והשפעתם של שני הפסטיבלים האלה נגזרת גם ממספר ההפקות הד פעמיות במסגרתו שמוצאות קהל, אנרגיות ומשאבים להפוך לסיפורי הופעה והצלחה נמשכים לכל אורך השנה. דוגמה ממנה צריכים ללמוד כל האחרים.
 
מעניין יהיה לעקוב ולבדוק אם אוקטובר של השנה הבאה יהיה ספטמבר החדש (כל חגי תשרי נופלים בשטח שיפוטו) ואז נובמבר יתבקש להיות האביב החדש. או שנחזור אל הקיץ, הרגיל. 



20/10/2010   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע