סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2018 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
252627282930
ריאיון
 
מאת: טל גורדון קול ההתחלות: גלי אלון
 

 
 
היא התחילה לכתוב בעידודו של שלום חנוך ואת האלבום שלה הפיק אסף אמדורסקי. שיחת הכרות


מפרט טכני:
 
כמי שמכירה את גלי אלון – והנה השחלתי את הגילוי הנאות – נהניתי לזהות את אותה נעימות אינטליגנטית הבולטת במפגש האישי איתה, ניכרת בצורה כל כך ברורה גם באלבום הסולו הראשון שלה, "בין לילה ליום".
 
אלון, 30,  היא חיבור של מרכיבים שגורמים לך לרצות לחבק אותה: חיבור של יופי עם לב, אור אופטימי עם מהורהרות מלנכולית, בגרות רגשית עם מבט ילדותי, כל אותם דברים שבאים לידי ביטוי בשירי האלבום ומעניקים להם את המורכבות הרגשית המאפיינת גם את דמותה.
 
היא חתומה על המילים והלחנים של 11 שירי האלבום פרט ל"מנהטן" אותו הלחינה למילותיו של נתן יונתן ול"בזמן האחרון", שהלחין רועי פרייליך.  גם המילים שהיא כותבת משלבות את הכוח שיש באווירה עם העוצמה שיש בסיפור, היא לא מתחמקת מישירות, אולם זו לא מובילה אותה לפשטנות והיא ממשיכה לשמור על הקלאסה שמובנית בה גם בלי להתאמץ.
 
אסף אמדורסקי על ההפקה המוזיקלית עוטף את השירים בצבעים האלגנטיים שהוא מיטיב כל כך להפיק, ומצליח לדייק באופן מפליא ולהעביר דרך המקצבים והצלילים את אותה תחושה של בין לילה ליום, ואיכשהו, גם בין תל אביב למנהטן.
 
לאחר השקה מוצלחת בשבוע האחרון ממשיכה אלון להופעות עתידיות עם הרכב שכולל את נמרוד לביד על הבס, איתי ניצן בתופים, אן שטרייכמן בקלידים ולפטופ, יונתן אלבלק גיטרה והיא עצמה בפסנתר ושירה.
 
ציטוט נבחר:
 

"בזמן האחרון/ קשה לי קצת לישון/ החלומות מתעתעים בי/ לא מבינה איפה טעיתי/ לילות קרים מתחת לשמיכה/ שעות מתות ובגללך/ אני יודעת שנכון/ למחוק כל זיכרון/ לא לדמיין אותנו יחד/ ועדיין יש בי פחד/ שאגלה איפה אתה/ הורג אותי לחשוב שזה איתה"("בזמן האחרון", מילים: גלי אלון, לחן: רועי פרייליך) 
 
  

השאלון:
 

נקודות ציון בדרך לאלבום הראשון
 
נולדתי בלונדון וגדלתי בארה"ב כי ההורים החליטו שבא להם לראות עולם. בארה"ב למדתי פסנתר ושירה מגיל חמש, שש.  בגיל 12, כשחזרנו לארץ,  נחשפתי לג'אז והתחלתי להתעסק במיוחד עם ג'אז ווקאלי. בצבא הייתי בלהקת חיל קשר ואחרי זה הלכתי ללמוד במגמת ג'אז ברימון, ביצוע ג'אז.
 
למדתי לתואר בפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, עבדתי אז כמלצרית ב"פרונטו" ובמהלך העבודה על התואר הכרתי שם את שלום חנוך שבמהלך איזו שיחה איתו פשוט שאל אותי למה אני לא כותבת, וזה היה הקטליזטור הראשון שלי לכתיבה. זו הייתה הפעם הראשונה שאמרתי לעצמי, וואלה, למה באמת? ואז התחלתי לכתוב. מגיל 20 בערך אני לומדת אצל רחל הוכמן פיתוח קול וכשחיפשתי מישהו שיפיק לי את החומרים אחרי שהיו לי כמה שירים, היא קישרה אותי לאסף אמדורסקי, וזהו. הבאתי לו את הסקיצות, והתחלנו לעבוד.
 
לעבוד עם מפיק-על כמו אסף אמדורסקי
 
העבודה הייתה מדהימה כי הוא באמת מוזיקאי כל כך מעניין וכל כך מגוון וכל כך עשיר בידע ובהשפעות, והוא כל פעם הביא איזה רפרנס אחר בגלל שהוא באמת מכיר כל כך הרבה מוזיקה, אז באמת היה לנו דיאלוג.
מצד אחד הכיוון של האלבום היה די מובהק מהרגע הראשון בגלל השירים שהובילו לעיבודים ולהפקה מאוד מסוימים, אבל מצד שני הדרך לשם וההתעסקות והדיבור והדיאלוג היה מאוד מעניין ומפתח.
 
"הוא נתן לי ביטחון בזה שאני יכולה להיות הפסנתרנית באלבום. אף פעם לא תפסתי את עצמי כפסנתרנית שיכולה לתפקד כמבצעת באלבום והוא ממש הכניס לי את הביטחון בזה, והפסנתר באלבום זה אני. גם כזמרת תמיד האמנתי בעצמי אבל כשמישהו שאת כל כך מעריכה מאמין בך, זה עושה משהו, ואני באמת זוכרת שאסף הוא אחד המוזיקאים הראשונים שהתחברתי אלי ומאוד מאוד אהבתי כשחזרנו לארץ. משהו במוזיקליות של המוזיקה שלו תמיד מאוד ריגש אותי, ואני חושבת שהוא גם הביא את זה לאלבום שלי. 
  

   


היה "רגע" כזה שבו הבנת שמעוד בחורה שכותבת שירים את הופכת את זה למקצוע ולדרך החיים שלך ?
 
תמיד ידעתי שאני אעסוק במוזיקה, זה היה מאוד ברור מאז שאני ילדה, אבל אני חושבת שבאמת היה שלב שבו התחלתי להאמין שאפשר להתפרנס ולהפוך את זה לדרך חיים לעצמי, בתקופת העבודה שלי ב"פרונטו", בערך בגיל 25, לפני חמש שנים.
 
ברגע שגיליתי איזשהו צבע אישי שיש לי בתור זמרת, וגיליתי את הקטע שלי מבחינת סאונד והאמירה שלי בתור זמרת, אמרתי לעצמי פתאום, בעידוד רציני מאוד של רחל, המורה שלי לפיתוח קול, יאללה, לכי ללמד. קחי את הכלים שיש לך בתור זמרת ותעבירי אותם הלאה. אז אני מלמדת פיתוח קול ומבחינתי זה ממש עיסוק במוזיקה, זה לא רק טכני.  אני מביאה את מי שאני ככותבת וכזמרת לדבר הזה, ועובדת עם אנשים שאני ממש לומדת מזה בעצמי, במה ופרפורמנס.
 
שאלה שמוזיקאים שונאים, אבל אם בא אורח מאוסטרליה ושואל אותך "איזה מוזיקה את עושה?" איך את מגדירה אותה?
 
גדלתי על מוטאון וסול ופופ וג'אז ו R&B כי בארה"ב הדברים האלה מאוד חזקים. בארץ אני חושבת שפחות. כשעברתי לארץ למשל לא הבינו מה ההתלהבות הגדולה שלי ממייקל ג'קסון, שאני ממש גדלתי עליו כאליל, ובארץ הגילוי הזה שלו הגיע מאוחר יותר.
 
גם הג'אז שעסקתי בו בעבר נמצא שם איפשהו בסאונד שלי כזמרת, אני חושבת שאני על התפר שבין פופ לסול לג'אז, והאמת שאם הטקסטים לא היו בעברית אלא באנגלית, זה היה נותן כוח לכיוון הג'אז בסאונד. כשהכרתי את אסף והשמעתי לו את החומרים הוא גם זיהה את זה ואמר שהוא מרגיש שזה מוזיקה אמריקאית בעברית.
השפעות ומודלים מהמדף הפרטי אל האולפן
 
סטילי דן, קרול קינג, סטיבי וונדר, גרייס ג'ונס, זה הכיוון. אלה הרפרנסים. זה היה הקו הכללי. אסף ישר זיהה את זה והרגיש שזה מאוד מתאים לי, וזו באמת חשיבה שהיא מחוץ לקופסה קצת. גם לא כל אחד מתחבר לזה פה. זו מוזיקה שבאמת גדלתי עליה ולקח לי זמן למצוא פרטנרים לדבר על כמה מייקל ג'קסון או סטיבי וונדר מרגשים אותי, לקח לי איזה כמה שנים למצוא אנשים שיחלקו איתי את הדבר הזה.
 
איזה מוזיקה את שונאת או לא יכולה לשמוע?
 
אני ממש לא שונאת את זה אבל זה אף פעם לא ממש עושה לי משהו או מרגש אותי: רגאיי.
 
מה הדבר שאת הכי אוהבת באלבום שלך?
 
אני אוהבת את הישירות שלו. אני מאוד וורבלית ומדברת הרבה ואין לי בעיה עם טקסטים, אבל בגלל שאלה השירים הראשונים שאי פעם כתבתי, ועוד בעברית, יש משהו קצת תמים באמירות שלהם. זה מאוד כמו ילד שלומד לדבר את המילים הראשונות שלו ויש בזה משהו מאוד טהור, את זה אני מאוד אוהבת.
 
מה הטריגר שלך לכתיבת שיר, בבוקר, בלילה, כשטוב לך, כשרע לך, וורד, דף נייר, גיטרה, פסנתר..?
 
לילה, וזה קורה בשתי וערב. אני מתחילה בדרך כלל עם איזה ליין  או פראזה מוזיקלית, ניגשת לפסנתר, מתחילה לטפח אותה, וברגע שאני מרגישה שיש לי מין פראזה מובהקת שקצת פיתחתי אותה, אני מחפשת משפט טקסטואלי שבמצלול שלו מתיישב על הליין המוזיקלי ואז אני מפתחת את המשפט הטקסטואלי.  אני מגיעה לבית-פזמון או שני בתים וחוזרת לפסנתר. וכך שוב ושוב. וזה קורה בדרך כלל בלילה, והאמת שכשטוב לי אני מודה שאני כותבת פחות.
 
עם אקדח לרקה, אם היית חייבת לבחור בין מילים, מנגינות, שירה ונגינה, על מה לא היית יכולה לוותר?
 
על שירה
 
אנקדוטה ביזארית/משעשעת/בלתי צפויה/מוזרה קרתה לי בדרך אל המוזיקה
 
הסיפור עם שלום הוא אנקדוטה מטורפת לדעתי, באמת. זה כמו חלום. בחורה בת 23, 24, זמרת ג'אז, עובדת במסעדה, שלום חנוך היה מגיע לערבי השירה שהיו שם מיד חודש ובמקרה שמע אותי שרה, ניגש, דרבן אותי לכתוב, נפגש איתי אחרי זה, נתן לי טיפים, אמר לי מה דעתו, היו לנו מפגשים פעם בכמה זמן והייתי משמיעה לו דברים, זאת אנקדוטה מטורפת. עד היום אני מדי פעם שואלת את עצמי, זה באמת קרה? באמת, הוא תרם לי כל כך הרבה.
 
מה את אוהבת במוזיקה הישראלית, משמות ועד מגמות?
 
אני לא מתייחסת לז'אנר אחד ספציפי אלא מנסה לאחד בתשובה שלי את כל הז'אנרים: יש במוזיקה ישראלית משהו נורא ישיר, קצת כמו האופי הישראלי אני חושבת. אני מרגישה את זה במיוחד בגלל שגדלתי בארה"ב, שבדברים מסוימים אנחנו דומים להם, אבל בדברים אחרים אנחנו מאוד שונים מהם, ושם יש נימוס במוזיקה, שאין אותו במוזיקה הישראלית, שהיא ישירה מאוד ונראה לי שזה מה שמאפיין הרבה ז'אנרים במוזיקה הישראלית.
 
ומה את  לא אוהבת במוזיקה ישראלית?
 
לפעמים היא מרגישה לי קצת קודרת ואפלה מדי, או קצת לוקחת את עצמה מדי ברצינות. פופ נתפס פה כל כך בזוי, כדבר הכי פחות איכותי שיש וזה פשוט לא נכון. פופ זאת מוזיקה גאונית בעיני, אז אני חושבת שהתפיסה הזאת שאומרת שמוזיקה קצבית ומלודית ושמחה לא מספיק טובה או מתוחכמת, קצת כבדה לי. זה פשוט לא נכון לדעתי.
 
ההופעה האחרונה שראית?
 
לא זוכרת כי אני יותר מדי זוכרת את ההופעה של מארק רונסון שלא יכולתי להגיע אליה, וזה עצבן אותי מאוד.
 
התקליט הראשון שקנית בחיים?
 
NEW KIDS ON THE BLOCK, בכיתה ג'.
 
הדיסק האחרון שקנית?
 
אני לא קונה דיסקים, יש לי דיסק אינסופי שנקרא יוטיוב.  לאחרונה הכרתי הרכב מדהים שנקרא ג'קוזי, הם פועלים בברלין, עושים מעין זה אלקטרו סול, ומאוד התפעלתי מהם. אני מאוד אוהבת איימי ויינהאוס, אדל. כל הרטרו-סול הזה אדיר, וכשמשלבים את זה עם אלקטרוני, הישן עם החדש מולידים את זה מחדש. כי באמת סטיבי וונדר וטינה טרנר, מרוין גיי, דיאנה רוס, כשאת מביאה את זה עם טוויסט חדש של אלקטרו ועושה מין פיוז'ן של כל מיני סגנונות ומביאה את הסול דרך דברים חדשים זה יוצר דברים שמאוד מרגשים.
 
ואיזה אלבום תיקחי איתך לאי בודד שהתקנון שלו אוסר על הכנסת אייפודים?
 
הייתי אולי לוקחת את אחד הג'אזיזסטים, אלה פיצג'רלד או נינה סימון או בילי הולידיי.
 
מה את  עושה כשאת קמה בבוקר, ובאיזו שעה זה קורה?
 
אני בדרך כלל הולכת ישר למחשב, תוך כדי הקפה, אל השילוש הקדוש של הבוקר: ג'ימייל, פייסבוק והארץ, תמיד. אני פותחת אותם בגוגל כרום בו זמנית ומתחילה לקפוץ ביניהם. באמצע השבוע זה קורה בדרך כלל בתשע. אני שמה שעון שעתיים לפני שאני מתחילה ללמד, ובסופ"ש אני בדרך כלל ישנה עד הצהרים מינימום.
 
פרנסה
 
אני מורה לפיתוח קול, או מדריכה קולית, מה שנשמע יותר טוב. עובדת בעיקר עם שחקנים ויוצרים.  אני מלמדת את אנסמבל 'ציפורלה', ו'מיומנה', ובית ספר מנשר ותלמידים פרטיים, ויצא לי גם פה ושם לתרגם שירים של אנשים מעברית לאנגלית ולעשות הפקות שירה. 

   

   
עבודות עבר מעניינות שאת מוכנה לשתף אותנו בהן?
 
מלצרית ב'פרונטו' כמובן, בשבילי זה חתיכת דבר שעיצב לי את החיים הבוגרים. מעבר לזה לא.
 
מה את אוהבת לעשות חוץ ממוזיקה?
 
אני אוהבת מאוד ללמוד, אוהבת לקרוא ספרי פילוסופיה, באמת, זה נשמע נוראי אבל אני אוהבת לשבת ולחפור, אני אוהבת מאוד לטייל, אני מאוד אוהבת יוגה, מאוד אוהבת לאכול, גם סקס מותר?...
 
מה רצית להיות כשהיית קטנה?
 
זמרת.
 
מה מפחיד אותך?
 
להיאלץ לעשות את מה שאני לא אוהבת, אבל זה לא יקרה.
 
מה מצחיק אותך?
 
שטויות, פשוט שטויות. "סאות'פארק" מצחיק אותי, סיינפלד מצחיק אותי, "תרגיע'".
 
מה הדבר הכי חשוב שקרה לך בחיים?
 
יכול להיות שבסופו של דבר זה שהבנתי שאני באמת צריכה לעזוב את המלצרות ואת הכל ולהעז לעסוק במוזיקה גם בשביל פרנסה. הלהעז הזה, התעוזה. ההבנה הזאת שאני יכולה לעשות את זה. אני יכולה לקחת ולהגיד שהדבר הכי חשוב זה המפגש עם רחל הוכמן או עם שלום חנוך או 'פרונטו', כל אחד מהדברים האלה מינף או גרם להחלטה הזאת לקרות, אבל בסופו של דבר ההחלטה עצמה זה הדבר הכי חשוב. 
 
גלי אלון, "בין לילה ליום".


15/09/2011   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע