סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2019 יוני 
א ב ג ד ה ו ש
      
101112131415
16171819202122
23242526272829
30
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן אלבום והופעה: עמיר בניון
 

 
 
"עץ על מים" הוא אחד האלבומים הטובים אי פעם של עמיר בניון ונוכחותו בולטת גם במופע המזוקק


הערך המוסף של מרים בניון

"עץ על מים", אלבומו החדש של עמיר בניון - שמספרו הכרונולוגי בדיסקוגרפיה של הזמר תלוי ביחס המאזין אליו ובמידת דבקותו במשנתו; מבחינתי הוא אלבום האולפן העשירי, כולל האוסף "שעה של אור" מ-2009, שחידש בעצם שירים נבחרים מאלבומים קודמים - מחזיר את הזמר אל דרך הישר, אחרי התברברות מיותרת בכיוונים שונים. אם כי, בפרספקטיבה רחבה יותר היא עשויה להתברר, לעתיד לבוא, כהתפתחות וכהרחבת תשתית.

עד כדי כך, שקודם הקשבה ל"עץ על מים", ואפילו בהאזנה ראשונה אליו, נקודת המוצא שבניון עושה כל מה שלאל ידו כדי להעמיס, להכעיס ואף להמאיס את עצמו בשורה של פרויקטים ושירים שנויים במחלוקת מכל מיני בחינות.

התחושה הייתה שבניון הולך ונשמט לנו, הולך והתכנס בתוך עצמו, בנדידתו דרומה ובבריאת עולם אוטופי ומנותק מהמציאות, גם מוזיקלית. ההרגשה, שלי לפחות, הייתה שבניון מתחיל להיות מלא מעצמו, ובבוז שהוא חש כלפי תעשיית המוזיקה הישראלית, מנסה לחנך אותה, להוכיח אותה שהחוקים שלה אינם הבלעדיים, ושגם הוא יודע טריק-שניים ויכול ללמד אותה. בעיקר בניסיונות הלחנה של טקסטים פרוזאיים, א-שיריים, מניפסטיים, כאלה שכמו לקוחים מעמודי העיתונים.

ובכן אני שמח לבשר, גם אם זה לעצמי בלבד, שעמיר בניון חזר. "עץ על מים" הוא פשוט אלבום מצוין, אחד הטובים שלו אי פעם. 13 שירים אך לא ארוך מדי, 45:34 דקות, כשאת הערך המוסף שלו מספקת במפתיע רעייתו מרים בניון, שכתבה חמישה מתריסר השירים החדשים (ה-13 הוא חידוש אופייני של "כמו חצב", שירה של נעמי שמר).

לוקח קצת זמן לעכל את הטקסטים שלה, שלהוציא את שיר הנושא, שאיכשהו כתוב פזמונית, האחרים (בדרך כלל בלשון נקבה!) הם שירתיים בעליל, לא מחורזים, ובמבניהם הא-סימטריים מציבים אתגרי הלחנה, שבעלה - כך למדים אחרי האזנה ועוד האזנה - עומד בהם בגבורה ובהצלחה יתרה.

   

אגב, החשש, אם לקרוא לו כך, מפני השירים של מרים בניון, מצא ביטוי גם בבחירה שלו ושל הצוות סביבו את שירי השדרים שנשלחו לרדיו. עובדה שלמרות שהיא אשר מעניקה לאלבום את שמו, שלושת הסינגלים הראשונים מהאלבום, הם שירים שלו נטו: "עד מתי", "אם אשכחך אהובתי" ו"כמו תינוק". אם כי, ולכך נגיע בהמשך, בהופעה הוא בטוח ביצירה שלה, ממש כפי שהיה בטוח בה באולפן.

הכתיבה של מרים גבוהה מן המקובל בכלל וביצירה הבניונית בכלל. השפה שלה מעשירה עוד יותר את עולמו של בניון, העשיר בלאו הכי באוצר דימויים, בחיבור יוצא הדופן שבו הוא מוהל מזרח ומערב, מאוואל מזרחי עם גיטרות רוק'נרול.

היא מעשירה גם את חוויית ההאזנה, וכופה את השומע להתמסרות ולדריכות יוצאות דופן.  הנה "מלך בשדה (תודה)": "באתי לומר דבר/ אינני נקיית כפיים/ השתדלתי אולי לא די/ אך אין לי צורך עוד/ בִּנפילות בִּפְסיחות בֶּהֱיות/ חסרת נשימה ומתבוננת, הימים עשו אותי רחוק/ מסך כל החלקים. יש מי שנזקק/ לקולי לשמחתי למה שהספקתי/ שפתי דקה והולכת, מֵמד מִמֵּמד נגרע/ לא אוכל לסכּור עוד משְבְּרי בהירות חדה/ מתערבלים פנימה בִּכְמוסה. באתי למסור/ כדין, וכמידת לבי הנשבר מגעגוע למה שאתה/ אתי שלא תשכח שאני תודה".

   

הפיוט המאגרבי שבניון רוקם לשירת האהבה, ההשתוקקות והתודה, הוא ממריא אל על, ממש כמו באחרים. בתפילה של "אחרי שנקרע הים" (שנשמע לי, מתנצל על דמיוני הפורה, כמו מעשה אהבה על שפת הים. קחו את הטקסט ולכו אתו בזהירות: "אחרי שנקרע הים/ נערתָ את האבק מעל ברכיךָ/ מותיר שתי גומות של קודש בעפר/ החזרת אותי הביתה..."); באהבה ובכמיהה שב"שיר מולדת" ("אנחנו כאן ואת עדיין הד של געגוע/ רסיס של זיכרון רחוק לא ניתן להסיר/ מהלב, והוא כבר בבוקר כבכי האובדן/ אבל את כאן, ואנחנו שברי ההבטחה/ הרחוק שנשכחה..."); "לאן אלך מרוחֲךָ" הענוג שנגינת הפסנתר בו מזכירה את שנות ה-40 וה-50 של המאה הקודמת, וכמובן שיר הנושא, שעם נגינת אורגן בסגנון הסבנטיז, דומה שהוא משפר עמדות לאחור. ותוסיפו להן את עוצמות הרגש, הדרמה והפאתוס האופייניים לשירה של בניון, כדי לקבל אותו במיטבו.

   

השירים, גם שלו, הם שירי אהבה וזוגיות (במיוחד "אם אשכחך אהובתי", "אל תוך האור" ו"אם יש לָך רגע" הנועל), שירים של הזדקקות הדדית, גם של הזדככות הנפש, של בחינת העולם ושל הרבה געגועים ואהבה למולדת.

ויש גם הרבה ליצנים, עצים ופריחות. ולא סתם נטוע "כמו חצב" בעיבורו של האלבום. הוא כבר שר נעמי שמר, עם "אל בורות המים". וזה מסתדר לבניון עם השורשים המזינים את יצירתו - ארצישראל, צפון אפריקה ואנדלוסיה, אום כולת'ום ורוק'נרול. וגם עם הביצוע נשמע יומרני בסלסוליו, כמו מידפק על שערי שמים, החיבור שורשי ואמיתי (ורק חבל שחסרות שתי השורות האחרונות מהבית השלישי של השיר בחוברת המלים).

אני גם אוהב את ההפקה המוזיקלית של האלבום (ליאור שושן ואודי תורג'מן. הראשון מנגן גם בתופים ובכלי הקשה והשני באורגן, קלידים ובס). היא מתמקמת בנוחות בסביבה מוזיקלית עשירה. ויש בה צלילים מעניינים של סווינג ורוק בסיסי (ב"עד מתי"), של חצוצרת טיחואנה (ב"כמו תינוק"), של ראיי אינדי (ב"עולם חדש") וגם צבעים קלאסיים מופגנים (ב"אם אשכחך אהובתי" וב"אם יש לך רגע").

שילוב יפה של כלי נשיפה (עדי מאירי בחצוצרה ומורן רון בראון בטרומבון), של כלי מיתר (מאיה בלזיצמן וחן שנהר), של גיטרה חשמלית רועמת (יאיר מיכאל) ושל שירת גברים (בה שותף גם אחיו, אבי בניון, נגן גיטרה נוסף).

והעברית? מצד אחד, יופייה מסמא עיניים. מצד שני, מצלה אוזניים. דיסוננס? בהחלט. בניון לא מקפיד מספיק. העברית הכתובה משובחת ומנוקדת לעילא בידי תנחום אבגר, אולם למרבה האכזבה דווקא זו המושרת, דורשת תיקונים, בעיקר של תשומת לב, כדי להתאים את עצמה לרמה הגבוהה.

 "וְלדמיין" (כמו תינוק), "בָּעפר" (אחרי שנקרע הים), "וְיחידה" (עולם חדש), "די בְּכָּך" (לאן אלך מרוחך), "בִּיאוּשֵך" (שיר מולדת), ואם כבר הוא הוגה נכון את "וַאני" (אם אשכחך אהובתי), הוא מועד ב"וַהכי" (טבעות) וב"וַאנחנו" (שיר מולדת). במיוחד צורמת  השגיאה שלו בהגיית תשכַּח (אם אשכחך אהובתי, אז תשָכַח ימיני), שהוראתו בפיו שונה לחלוטין מכוונת המשורר (הוא עצמו). וחסר גם טקסט בהסבר מדוע "לאן אלך מרוחך" מוקדש לעוזי חיטמן ז"ל.

קהל מעורב של כור היתוך מוצלח
 
שמונה מתריסר השירים הראשונים במופע הנוכחי של עמיר בניון לקוחים מאלבומו החדש ומצדיקים את השם "עץ על מים". שמונה, לא פחות. גם לא פשוט. וכמי שלא מציג את השירים וכמעט שלא מדבר ביניהם, להוציא אמירות של לצאת ידי חובה ("מרגישים טוב?") או של מבוכה, גם אם מעושה ("ביטון, יש לך איזו בדיחה?"), לבניון יש ביטחון שמי שהגיע להופעה, מן הסתם מכיר ויודע גם את שירי האלבום החדש. או, לפחות, ניחן בסבלנות ובאיפוק, בהמתנה לבוא הלהיטים והשירים שמכבר.

עכשיו תור האלבום החדש, במיוחד כשהוא בא אחרי תקופה לא ממוקדת, כמתואר לעיל. ועם רפרטואר גדול, של עשרה אלבומים לפחות, הוא יכול להרשות זאת לעצמו. אחרי אחד השירים הוא אמנם מתנצל: "בדרך כלל יש קטעי קישור, אבל באנו לנגן. אתם סולחים לנו?". אני לא מאמין לו. כלומר לחלק הראשון. הוא לא צריך להסביר ולא לדבר, כי הכל מצוי בשירים. מהבחינה הזו, לבו ופיו שווים. וחוצמזה, הוא לא בדרן. הוא זמר. זמר נשמה ייחודי, עם קול וצליל מובחנים, נפרדים וכמעט חד-פעמיים.

13 שנים מאז "רק את", אלבום הבכורה שלו, הוא הצליח לצרוף קהל משלו. לא מגדרי, לא עדתי ולא מיני. קהל מעורב של כור היתוך מוצלח, של שכנוע נמשך באג'נדה המוזיקלית שלו. ולמרות שהצופים עדיין לא הכי מחוברים לשירים החדשים, הם מקבלים אותם בתודה ובאהבה, מבלי לגלות סימנים של רטינה או חוסר נחת. הם יודעים בדיוק מה הם עתידים לקבל בהופעה.

17 שירים בשעה ועשרים דקות עמוסות ומזוקקות. בניגוד לשירים שנשלחו לרדיו, הוא פותח עם שני שירים (מתוך ארבעה במופע וחמישה באלבום) של רעייתו מרים: שיר הנושא ו"מלך בשדה". השני משחק על אי ודאות מסוימת: האם הוא שבח אהבה ולזוגיות, או שמא הוא תודה לקב"ה? כשעיניו פקוחות ולא עצומות כמתבקש מהתרכזותו בשירה, הן נעוצות בדפי המלים שלמרגלותיו, עד שיידע על פה את המלים של השירים החדשים שלו.

הגעגוע ב"מלך בשדה" מעביר אותו ל"געגועים לדמיון" מ"שלכת" (2001). ובעקבותיו עוד שלושה חדשים: "אם אשכחך אהובתי", "אחרי שנקרע הים" המרגש במיוחד ו"כמו תינוק" ("ומי לי בשמיים ומה לי בין הבודדים/ להיספג ביין ואחר כך להקיא ברחובות/ כמו ליצן עם אף נוטף דם, כואב, מנופח ועם ראש מגולח/ ממש כמו של תינוק בן יומו...") שמצטייר כלהיט גדול לעתיד וכאחד משירי המפתח שלו לימים שיבואו.

הרצף נקטע עם "שמחות קטנות" (מ"אותו מקום אותה הרוח", 99') שמזמין שירת רבים. ובעקבותיו "את אינך", השיר היחיד במופע שאינו שלו (גרסתו העברית-מרוקאית ל-When You Are Gone של ג'ף לין מ"תזמורת אור החשמל") אך הפך כבר לסימן היכר  שלו ולאחד הגדולים בלהיטיו.

בעמידתו על הבמה הפיצפונת של זאפה הרצליה הוא מזכיר לי, להבדיל, את חוליו איגלסיאס. נטוע במקומו כשיד אחת מחליקה-מרחפת על בטנו. איגלסיאס עושה זאת מנחת, בניון כמו להקל על עצמו בשירה, לתמוך בשירי הבטן והסרעפת, לבל תפרח נשמתו. אבל יותר מזה, דמותו כנועה, שפלת רוח, כשל עבד נאמן למוזיקה.

ושוב שירים מ"עץ על מים". "שיר מולדת" שכמו חשוב לו להגיד, ו"עד מתי" ("חופר חופר ועוד פעם חופר/ חופר וחופר דוקר מנקר/ עד שזה כואב אפילו לו// שוב שובר עוד פעם שובר/ מרסק מתרסק צורח שותק/ עד שזה עובר אפילו לו...") בדבקות, התמסרות ואמונה שכמו מנתקים אותו מהסביבה. משמעות השיר (אפסות האדם?), מבנהו וגם שמו, מחברים אותו, אוטומטית כמעט, עם "הכל עד לכאן" הוותיק יחסית (מהאלבום נושא שמו מ-2006). את השירה בציבור קוטע המעבר ל"אם יש לך רגע", השיר שנועל את האלבום ואת חלקו של האלבום במופע.

אני אוהב עוד יותר את הסאונד של ההופעה, של המוזיקאי נדב ביטון. חם, מיושן כזה, לא מרחיק לכת בלהמציא צלילים, דגימות ולופים. הפסנתר שלו הוא העוגן. נגינה בטוחה, ידענית, מלאת אהבה וכיף. לצדו הסקסופונים של גל דהן. מלאי נשמה, חן וברק. והריתם סקשן שמעובה על ידי התופים של גיא בן שימול וכלי ההקשה של הלל אמסלם, ונשען על הבס של אלון פנר ונגינת הגיטרות של אבי בניון.

   

אחרי תריסר שירים בניון מתחבר לגיטרה חשמלית ולצליל שמח ועז של חאפלה. תחילה עם "נשמתי" (גם היא מ"הכל עד לכאן"), שנשמעת ניגון מרוקאי לכל דבר, רק בעברית, ואחר כך עם "מורה לחיים" הקלאסי (מ"רק את") בגוונים עולצים לטיניים-ספרדיים.

הוא חוזר למיקרופון עם "ניצחת אתי הכל" (שיר הנושא מהאלבום ב-2004), שיר הדגל והסגידה למוזיקה, כשהמיית הקהל מתגברת לתפילה והסמארטפונים עובדים בתפוסה מלאה. להדרנים הוא שומר את "כשאת עצובה" ("רק את") מועשר במאוואלים ובסלסולים, ונועל את המופע במעין סגירת מעגל עם הגעגועים שבפתיחה, עם "עומד בשער", להיטו הגדול (מאוד!) האחרון (מ"עומד בשער" 2008), שאחרי שובו של גלעד שליט, יושר מן הסתם עד ביאתו של המשיח.

בינתיים נסתפק בשובו של עמיר בניון.

עמיר בניון. עץ על מים. נבל עשור

עמיר בניון. עץ על מים בהופעה. זאפה הרצליה. שלישי, 31 בינואר 2012


למועדי מופעים >

05/02/2012   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (4 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
4. טור יפה, אבל טעית ביחס לניקוד המילה `תשכח`
נתנאל , עלי (06/02/2012)
3. צר לי לאכזב אותך
רן , ירושלים (06/02/2012)
2. נהניתי מאוד. כתיבה יפה
נאור , (05/02/2012)
1. מאמר מדהים, ונכון
yoav , (05/02/2012)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע